הרובוטיקה והחדשנות בתחום הבנייה – האם הן יביאו לעלייה בפריון בענף?

א.פתיחה

הבורסה הישראלית כידוע, אינה מייצגת בהרכבה את מבנה הכלכלה הישראלית[1]. קטר ההייטק מיוצג בה בשיעור נמוך משמעותית מהייצוג שלו בכלכלה הישראלית ומנגד, ההטיה שלה לבנקאות, לנדל"ן ולבנייה הינה גבוהה מאוד ורחוקה משיעור הבנקאות, הנדל"ן והבנייה בכלכלה ובתעשייה שלנו. כתוצאה מכך, הבורסה חשופה פחות הן לצמיחת ההייטק והן לחדשנות הטכנולוגית בכלל.

האם הטעמת טכנולוגיות חדשות בענף הנדל"ן ישפרו את הפריון בבנייה הישראלית וכך גם יביאו ערך משמעותי למדדים הישראליים?

ענף הנדל"ן

ענף הנדל"ן והבנייה הינו אחד הענפים השמרניים ביותר בעולם. רוב האנשים שעובדים בו אינם "טכנולוגיים" בלשון המעטה ובניגוד לתעשיות שלמות אחרות, שעברו מהפכות דיגיטליות בשנים האחרונות, ענף זה נותר אחד האחרונים שטרם חוו שינוי משמעותי.

הפרודוקטיביות בתחום הבנייה כמעט שלא השתפרה ב-50 השנים האחרונות, בעוד שהפרודוקטיביות במרבית התחומים בעולם זינקה. בשנים 2000-2022, הפריון בענף הבנייה שיקף פיגור והוא גדל בכ-10% בלבד, כ-0.4% לשנה בממוצע[2]. זאת בהשוואה לצמיחה של כ-50% (כ-2% לשנה) בכלכלה כולה ושל כ-90% (כ-3% לשנה) בתעשיית הייצור העולמית. בין השנים 2020 ל-2022 אף חלה ירידה בפריון בענף הבנייה של כ-[3]8%.

בארה"ב התמונה חמורה יותר מהממוצע העולמי. שם, פרודוקטיביות העבודה בבנייה לא רק שלא השתפרה אלא ירדה בכ-30-40% בין 1970 ל-2020[4], בעוד שהפריון האמריקאי הכללי כמעט והוכפל בתקופה זו. הבנייה האמריקאית סובלת מעלויות גבוהות, מעיכובים כרוניים, מרגולציה קשוחה וממחסור חמור וממושך בכוח אדם. זאת כאשר הפרויקטים הפכו למורכבים יותר עם השנים, וחושפים את הקבלנים לסיכונים גבוהים יותר.

כמעט כל הצמיחה בפריון שהייתה בשנים האחרונות בענף הגיעה מכלכלות מתפתחות שאימצו שיטות בנייה של המערב לקרבן. לעומת זאת, בכלכלות המתקדמות בעולם, דהיינו ארה"ב ואירופה, כמעט שלא חלה כל התקדמות. בין השנים 2000-2021 ה-CAGR של פריון העבודה בבנייה בסין היה כ-4% בעוד שהממוצע העולמי היה כ-1% ובארה"ב הייתה בכלל צמיחה שלילית של 2% לשנה[5].

בנוסף,  יש לציין שכשמדובר ביצירת עתיד בר קיימא יותר עבור העולם בו אנו חיים, לתעשיית הבנייה יש תפקיד גדול למלא וכיום היא לא עושה זאת. בנוסף למילוי צרכים קריטיים למשרדים, לדיור, לבתי חולים ולתשתיות, התעשייה יכולה, באמצעות אימוץ טכנולוגיות חדשות ורובוטיקה, לסייע בהשגת יעדי אפס פליטות נטו.

מבדיקה של המצב העולמי עולות שתי נקודות חשובות בנושא זה:

• נראה שלאחרונה הרובוטיקה כן החלה לפרוץ גם לתחום הבנייה והבעיה היא חוסר האימוץ שלה. קיימים רובוטים (כמו SAM הרובוט האמריקאי) שמסוגלים להניח בין 300-400 לבנים בשעה, פי 3-6 יותר מפועל מיומן. רובוטים אוטונומיים שמסמנים פריסות מדויקות על רצפות ענקיות במהירות ובדיוק שלא נראו קודם, וכן כלים אוטונומיים של חברות כמו Built Robotics שמבצעים עבודות עפר ללא נהג.

שוק הרובוטיקה של הבנייה, שגודלו מוערך כיום בכ-1.3-6.5 מיליארד דולר[6][7], צפוי לצמוח בקצב שנתי של 15%–25% ולהגיע לעשרות מיליארדים עד 2030–2035. השמרנות של הענף מספקת כאן "בשר" לרווח עבור מי שיצליח לייצר רובוטים שייעלו את התחום ולשכנע את הקבלנים להשתמש בהם.

• הבעיה העיקרית בענף הינה המחסור המשמעותי בכוח אדם ועל רקע זה, כוח העבודה אינו יכול לפצות על הירידה בפריון בענף. הדרך הברורה להגדלת תפוקה במצב עולם של פריון סטטי, היא העסקה של יותר אנשים, אך אין מספיק אנשים שמעוניינים לעבוד בענף זה, בזמן שהעלויות מזנקות, הרגולציה גוברת ואין הטמעה של חדשנות.

בארה"ב חסרים מאות אלפי עובדים, מה שגורם לעיכובים בפרויקטים ולעלויות נוספות של מיליארדים, ביחס לתוכניות. בישראל המצב לא שונה והחמיר עוד יותר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל וסגירת השערים לפועלים הפלסטינאים. בישראל יש מחסור כרוני של עשרות אלפי פועלים[8], תלות בעובדים זרים, בירוקרטיה כבדה, עובדים רבים שאינם מספקים עבודה איכותית מספיק וכן עלויות הבנייה הן מהגבוהות בעולם. זמני הבנייה בישראל התארכו בממוצע בעשרות חודשים.

נקודה נוספת שיש לציין היא שהדמוגרפיה של כוח העבודה בבנייה נוטה לקבוצות גיל מבוגרות יותר, דבר שמצביע על שחיקה במומחיות של כוח העבודה הבנייה, ככל שקבוצה זו פורשת.

מחסור זה בכוח אדם מספק "בשר" לרווח עבור יצרני רובוטיקה שיספקו תחליף לידיים החסרות בענף ולמיומנויות הנשחקות בו.

רובוטים בתחום הבנייה עשויים להיות חלק מהפתרון למשבר הדיור, באמצעות הוזלת עלויות הבנייה, שיפור האיכות והבטיחות ובאמצעות מתן מענה למחסור בכוח אדם.

בשנים האחרונות העניין בטכנולוגיות בתעשיית הבנייה גדל בהשוואה לעבר ונראו השקעות בסך עשרות מיליארדי דולרים בתחום ע"י קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי, אך השקעות אלה טרם הובילו לעלייה בפריון.

התמקדות ישראלית

ענף הבנייה הישראלי (ביצוע, תשתיות ושלד) הוא אחד מעמודי התווך במשק, הוא תורם בין 5%-7% מהתמ"ג, מעסיק מאות אלפי עובדים (ישראלים וזרים) ומשפיע ישירות על מחירי הדיור, על התשתיות ועל הצמיחה במשק.

עם זאת, ענף זה נמצא כבר שנים במשבר מבני עמוק שהחריף משמעותית מאז אוקטובר 2023. המשבר נובע משילוב של מחסור חמור בכוח אדם, מהתייקרות חדה בעלויות, מרגולציה מסורבלת, מעיכובים ומרווחיות נמוכה. הפריון בענף הבנייה הישראלי הינו נמוך משמעותית מהממוצע העולמי וישראל ממוקמת קרוב לתחתית ה-OECD[9] ברמת ההשקעות במיכון ובטכנולוגיה ביחס למספר העובדים בענף וגם המיומנות של העובדים בישראל נמוכה ביחס לעמיתיהם ב-OECD. לפי בנק ישראל, רמת הנגישות הגבוהה של כוח אדם זול ולא מיומן שרובו לא ישראלי, הינה חסם מרכזי לקידום ולחדשנות[10].

יותר מעשור לפני פרוץ המלחמה החל שינוי. אחוז העובדים הישראליים בענף ירד, אחוז העובדים הזרים (לא פלסטינאים) בענף ירד ואילו אחוז העובדים הפלסטינאים בענף עלה מ-12% ל-27%. רבים מהישראלים כבר לא מעוניינים לעבוד בעבודת כפיים והעסקת העובדים הזרים בבניין למעשה מביאה לעלייה בהעסקת ישראלים בתפקידי ניהול, פיתוח והכשרה וכך גם תורמת לכלכלה הישראלית.

לפני פרוץ המלחמה, הענף הסתמך על עשרות אלפי פועלים פלסטינאים שביצעו עבודות כמו בניית שלד, טיח, עבודות גמר וריצוף וכבר אז היה מחסור בכוח אדם. עם פרוץ המלחמה, נעצרה כניסתם כמעט לחלוטין. למרות מאמצי הממשלה להביא עובדים זרים ממדינות אחרות (מהודו, מסרי לנקה, מתאילנד ומסין וכו'), נותר מחסור של עשרות אלפי עובדים (כ-37,000 נכון ליוני 2025, לפי דוח מבקר המדינה מאפריל 2026[11] וכן מחסור של כ-15,000 עובדים בענף השיפוצים).

אך נושא כוח האדם אינה הבעיה היחידה בענף. עלויות הבנייה הממוצעות עלו מאוד ותורמות לעליית מחירי הדיור. עלויות לבנייה בסטנדרט "פשוט" עומדות כיום על כ-5,000-6,500 ₪ למ"ר פלוס מע"מ, בעוד שבנייה יוקרתית יכולה להגיע גם למחירים של 30,000 ₪ למ"ר פלוס מע"מ, כתלות במיקום ובחומרים.

שולי הרווח הנקי של קבלנים בתחום זה הינם נמוכים מאוד (בשיעור חד ספרתי) היסטורית והם סופגים בשנים האחרונות גם את עליות המחירים של חומרי הגלם ועלויות מימון גבוהות, לאור התייקרות הריבית. אם נביט בדוחותיהן של חברות הביצוע הגדולות בישראל אשר גם נסחרות בבורסה, נראה כי אין שיפור רב בשיעורי רווחיותיהן לאורך השנים בתחום הבנייה. ניתן להסיק מכך שהתחום מסוכן ברמה ההשקעתית שכן שינויי מאקרו לא גדולים עשויים להביא פרויקטים שלמים להפסד. זאת בניגוד לשיעורי הרווחיות של היזמים שנהנו בעשור האחרון מעליות במחירי הקרקעות והציגו רווחים מרשימים.

הענף הישראלי "סובל" משמרנות עוד יותר ממקביליו העולמיים ולכן פחות פתוח לרובוטיקה ולאוטומציה ביחס לענפים אחרים וביחס לענף זה במדינות אחרות. בשנים האחרונות קליטת הטכנולוגיה הייתה איטית והתמקדה בעיקר בבקרה ולא בהגדלת פריון[12].

אם הקבלנים בעולם ילמדו להיפתח ולאמץ את האוטומציה לקרבם, הם עשויים להפחית משמעותית את משך ההקמה של הפרויקטים ואת עלויות הבנייה ולייצר לעצמם שיפור משמעותי ברווחיות ובשווי ביחס לנתונים אלה כיום.

מכל האמור לעיל, עולות השאלות הבאות: האם צפוי שינוי של ממש בענף הבנייה או שמדובר בענף שמרני כל כך ומלא ברגולציה, שיתקשה לקבל חדשנות ושינויים גם בעידן זה? האם חשיפת היתר של הבורסה הישראלית לענף הנדל"ן והבניה הופכת אותה גם לבורסה שנוטה פחות להיות מושפעת מחדשנות טכנולוגית ביחס לבורסות אחרות שחשופות פחות לענף זה? האם כניסת הטכנולוגיה לענף הבנייה יכולה להשפיע מאוד על המדדים הישראליים שחשופים ביתר לנדל"ן?

ב.הבעיות בתחום הבנייה והמענה של הרובוטיקה

תחום הבנייה העולמי ניצב בפני בעיה. בעוד שהפריון בענף נותר כאמור כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים בהשוואה לתחומי הייצור והתעשייה, הרי שהביקוש לתשתיות ולמגורים הולך וגובר. השמרנות המובנית של התחום, הנשענת על שיטות עבודה מסורתיות ועתירות כוח אדם, פוגשת כיום מציאות דמוגרפית מורכבת. המחסור העולמי בידיים עובדות היא בין היתר תוצאה של הזדקנות האוכלוסייה במדינות המערב ושל חוסר רצון של הדור הצעיר להשתלב במקצועות פיזיים ושוחקים. בישראל, משתלבת בנושא גם המלחמה כאמור, שמנעה מפועלי בניין פלסטינאים רבים להיכנס לשטחי ישראל. הדבר מוביל לעיכובים בלוחות הזמנים ולזינוק חד בעלויות הביצוע. במצב זה, היכולת של קבלנים לעמוד ביעדים כלכליים הופכת למאתגרת מתמיד, מה שמחייב חישוב מסלול מחדש בכל הנוגע לאוטומציה של אתר הבנייה.

כאן נכנסת לתמונה הרובוטיקה, המציעה פתרונות לבעיות השורש של הענף. שילוב של זרועות רובוטיות להנחת לבנים, רחפנים לניטור והדמיה תלת ממדית ורובוטים אוטונומיים לטיפול בעבודות מסוכנות או מונוטוניות, עשוי לשנות את מבנה העלויות של פרויקטים הנדסיים, להפחית את התלות בכוח אדם ולצמצם את זמן ההקמה שלהם. רובוטיקה גם מאפשרת רמת דיוק גבוהה משמעותית מזו האנושית, ובכך מפחיתה דרמטית את הבלאי ואת הצורך בתיקונים חוזרים, סעיפים שמהווים נתח משמעותי מחריגות התקציב בענף.

מבחינה כלכלית, שוק הרובוטיקה לבנייה נמצא בנקודת פריצה. לפי Grand View Research[13], שוק זה הגיע לגודל של כ-1.4 מיליארד דולר ב-2024, והוא צפוי לגדול לכ-3.6 מיליארד דולר עד ל-2030 ב-CAGR של כ-18%. מקורות אחרים מציגים מספרים קצת שונים (עד 6.5 מיליארד דולר ב-2025), אך ההבדלים נובעים משיוך טכנולוגיות מסוימות לתחום זה בעוד שאחרים משייכים אותן לתחומים אחרים. טכנולוגיות שכאלו הינן הדפסת תלת הממד, רובוטים אנושיים ועוד.

ג.הצמיחה המתוארת תגיע למעשה מפתרון הבעיות הבאות:

• שיפור של בעיית המחסור החמור בכוח אדם והפריון הנמוך בענף.

בארה"ב חסרים עשרות עד מאות אלפי עובדים מדי שנה, מה שגורם לעיכובים ולהתייקרויות. באירופה וביפן המצב דומה בשל הזדקנות האוכלוסייה והצטמצמותה. בישראל, התלות בעובדים זרים והמחסור בפועלי בניין מיומנים יוצרים לחץ דומה, במיוחד על רקע יעדי הבנייה הלאומיים ולאור המגבלות שחלו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. שימוש ברובוטים יספק מענה למחסור בעובדים ויספק לענף מיומנויות שכיום חסרות בו.

• ייעול ושיפור האיכות בענף.

שימוש ברובוטים ובאוטומציה יגביר את האיכות בתחום הבנייה. רובוטים מסוגלים בתוך דקות לטעון גרסאות תכנה חדשות וללמוד דברים שיהפכו אותם למיומנים בפרקי זמן שבני אדם לא מסוגלים לרכוש מיומנויות חדשות.

• שיפור מבחינת בטיחות ורגולציה.

דרישות רגולטוריות מחמירות יותר להפחתת תאונות ופציעות גורמות לחברות לאמץ טכנולוגיות שמסירות עובדים מסיכונים פיזיים.

• מענה מהיר לדרישות שעולות ממעבר לעיור מהיר במדינות עולם שלישי.

בסין ובהודו למשל, קיימים פרוייקטי תשתית ענקיים לאור העיור המואץ ויש צורך מתגבר להדפסות תלת מימד בבנייה ובאוטומציה באופן כללי.

ג.שחקנים בולטים בתחום הרובוטיקה לבנייה

• חברת FBR האוסטרלית (טיקר FBR.AX)[14] מייצרת את Hadrian, זהו אחד הרובוטים המתקדמים בעולם להנחת לבנים. רובוט זה מסוגל להניח 300-360 לבנים בשעה במשקל של כ-45 ק"ג ללבנה, לעבוד עד גובה של כ-32 מטר, להקים שלדי בניינים שלמים ולעבוד בתנאי מזג אוויר קשים (גשם קל ורוחות עד 60 קמ"ש). עלותו של הרובוט נעה סביב 7.8 מיליון דולר אוסטרלי ומשקלו עשרות טונות.

 

• חברת Brokk השבדית[15] הינה מובילה עולמית בתחום רובוטי ההריסה מרחוק כבר למעלה מ-45 שנה והיא מייצרת מספר דגמי רובוטים שמשמשים בעיקר לתחום הכרייה באמצעות אספקת כח הריסה גבוה יחסית לגודלם הקטן. רובוטים אלו משמשים גם בתחום הבנייה להריסה פנימית של מבנים, להסרת קירות, לעבודות הריסה במקומות צרים או קטנים ולהסרת חומרים מסוכנים כמו אסבסט. היתרונות של הרובוטים הללו הם גודלם הקטן והגישה שהוא מספק להם במעברים צרים ובאתרים קטנים ויחד עם גודלם הקטן מגיעה עוצמה לא קטנה. בנוסף, הרובוט עובד ממרחק כך שהמפעיל שלו לא חשוף להתמוטטויות, לאבק או לחומרים מסוכנים.

• חברת Komatsu וחברת Fujita היפניות מספקות פתרונות לתחום התשתיות.
• [16] מייצרת פתרונות בתחום ההריסה ויש לה מערכות להריסת מבנים גבוהים, גשרים ותשתיות. יש לה גם רובוטים מתקדמים להריסה ולבנייה תת ימית וכן מערכות אוטונומיות לתשתיות גדולות. היא נחשבת לחברה אמינה מאוד.
• מתמחה  ברובוטיקה לא מאוישת[17]. יש לה רובוטים שמתקינים על מחפרונים ומאפשרים הפעלה מרחוק שלהם. הם משמשים בעיקר במקרים של עבודות חירום בתשתיות ושל בנייה או שיקום באזורים מסוכנים.

• חברת Construction Robotics האמריקאית[18] מתמקדת ברובוטיקה לשיפור עבודות מסורתיות בבנייה. הרובוט SAM הינה מערכת רובוטית להנחת לבנים בקצב מהיר פי 3-6 מפועל אנושי, מפחית עומס על שלד העובדים ומגדיל פרודוקטיביות. הרובוט MULE הינו מערכת הרמה של חומרים כבדים. רובוטים אלו לא מחליפים את בני האדם אלא משפרים את הביצועים שלהם ומשלימים אותם.

• חברת Dusty Robotics[19] מפתחת רובוטים לאוטומציה של תכנון והדפסת פריסות באתרי בנייה. רובוט הדגל שלהם, FieldPrinter, מדפיס את תוכניות הבנייה (קירות, צנרת, חשמל וכו') ישירות על רצפת הבטון באתר. הוא מהיר עד פי 10 משיטות מסורתיות ידניות ומדויק יותר מהן.

• חברת Canvas האמריקאית[20] פיתחה רובוט לטיוח ולגימור בגבס. הרובוט מבצע ריסוס ושיוף אוטונומי, מקצר זמני עבודה בעד כ-60 שעות  ומשפר בטיחות ואיכות גימור.

• חברת Okibo הישראלית[21] מפתחת רובוטים אוטונומיים פנימיים לגימור בבנייה. הרובוט EG7 מבצע טיוח, צביעה וגימור קירות. החברה נחשבת לאחת המובילות בתחומה ומשתמשת גם ב-AI לצורך הביצוע של העבודות.

• חברת ICON האמריקאית[22] מדפיסה שכונות שלמות בהדפסת תלת מימד. עד 2026 היא כבר בנתה מאות מבנים, וביניהם השכונה הגדולה בעולם של בתים מודפסים בטקסס, בשותפות עם Lennar. הבתים נבנים תוך ימים ספורים, מייצרים פחות פסולת ומגדילים את היצע הדירות שמתאימות ל"דיור בר השגה".

• חברות ישראליות נוספות כמו IntSite למנופים אוטונומיים[23] וחברת Versatile[24], מובילות פתרונות מקומיים המותאמים לאתרים צפופים ומאתגרים.

שוק הבנייה העולמי עובר ממשימות רובוטיות נישתיות, כמו הריסה או הצבת לבנים, ליצירת אתרים אוטונומיים חלקיים. השחקנים הגדולים, שמתחילים לאמץ טכנולוגיות כאלו, מדווחים על חסכון בזמן וצמצום טעויות, אך גם על עלויות ראשוניות גבוהות יחסית, שדורשת מאסה מסוימת של עבודה כדי להצדיק את ההשקעה.

ד.לסיכום

כבר רואים בעולם ניצנים של רובוטיקה ואוטומציה בתחום הבנייה השמרני. אימוץ שלהם אל הענף עשוי להביא לצמיחה משמעותית בפריון שלו.

בישראל, שבה משבר הדיור הוא אתגר לאומי, האימוץ המהיר של טכנולוגיות אלה יכול להאיץ את קצב הבנייה, להוזיל עלויות ולשפר איכות חיים. הבורסה הישראלית, החשופה מאוד לנדל"ן, עשויה למצוא עצמה מושפעת לטובה מחדשנות זו. החברות והיזמים שיאמצו את הרובוטיקה ככלי אסטרטגי עשויים ליהנות מיתרון תחרותי משמעותי ושיפור משמעותי בשולי הרווח.

החדשנות כבר כאן, השאלה רק מי ומתי יאמצו אותה באופן מאסיבי אל הענף.