דלג לתוכן העמוד

האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג והאם משקל זה משקף את נתח הנדל"ן בכלכלה הישראלית?

מאת הדר וינר-שורץ /

הבורסה בתל אביב חשופה לענף הנדל"ן בשיעור גבוה מהמקובל בעולם – מעל 20% מהחברות הנסחרות בה קשורות לענף זה. חשיפה זו מגבירה את התלות בריבית ובשוק הבנייה המקומי, ופוגעת בייצוג של מגזרים מובילים כמו ההייטק. לאור ההטיה הזו, עולה השאלה: האם הבורסה באמת משקפת את הכלכלה הישראלית? ומה קורה במקביל בשווקים העולמיים ובשוק החוב?

ידוע שכל אמא יהודייה רוצה שהילד או הילדה שלה יהיו "מסודרים", כלומר שתהיה בחזקתם דירה. אין זה אומר שמדובר בהחלטה כלכלית נכונה בכל המקרים, אבל זהו האופי היהודי, והוא בא לידי ביטוי גם בבורסה הישראלית.

אם נשאל משקיעים מהעולם מה משקפת השקעה במדדי ת"א, סביר להניח שרובם יגידו שהשקעה שכזו שקולה במידה רבה להשקעה במשק הישראלי, כלומר בכלכלת ישראל. יחד עם זאת, אין כך הדבר. בזמן שישראל נחשבת ל"סטארט-אפ ניישן", הבורסה הישראלית חשופה מאוד למגזר הנדל"ן (ולמגזר הבנקים), הן ביחס לנתח שלו בכלכלה הישראלית והן ביחס לנתח שלו בבורסות אחרות בעולם. בישראל, כדאי לציין, נסחרות חברות נדל"ן מסוגים שונים, ביניהן גם חברות יזמיות למגורים – חברות אשר בדרך כלל, לא נסחרות בבורסות העולם, ונוטות להיות פרטיות. הטכנולוגיה הישראלית, אם כבר הזכרנו, נסחרת בכלל בבורסות זרות ברובה, ולא משפיעה על המדדים המקומיים, למרות השפעתה העצומה על הכלכלה המקומית.

לפי הנתונים המפורסמים ע"י הבורסה לני"ע[1], נכון ל-27.8.25, שווי השוק של מדד ת"א 35 הינו 916.891 מיליארד ₪. ניתן לראות כי מתוכו, נתח של  7.85% מגיע ממגזר הנדל"ן המניב בישראל ואילו 0.56% ממנו מגיע ממגזר הנדל"ן והבנייה. ניתן לציין כי 0.76% מגיע ממגזר המלונאות וכי 0.67% מגיע ממגזר מוצרי הבנייה. מכאן ש-9.84% ממדד ת"א-35 מורכב מחברות הקשורות לסקטור הנדל"ן.

להלן משקולות תתי הענפים במדד ת"א-35:

תת ענף

משקל

בנקים

29.48%

ביטוח

10.30%

מוליכים למחצה

9.69%

נדל"ן מניב בישראל

7.85%

ביטחוניות

7.70%

פארמה

7.60%

חיפושי גז ונפט

5.47%

תוכנה ואינטרנט

5.34%

אנרגיה מתחדשת

5.09%

כימיה גומי ופלסטיק

3.55%

תקשורת ומדיה

2.35%

רשתות שיווק

1.47%

אנרגיה מתחדשת

1.20%

מזון

0.93%

מלונאות ותיירות

0.76%

מתכת ומוצרי בנייה

0.67%

בנייה

0.56%

סה"כ

100.01%

 

הנתונים נלקחו מאתר הבורסה לני"ע[2]

 

לעומת זאת, אם נסתכל על מדד ת"א 125, נראה שההטיה לכיוון הנדל"ן גדלה. נכון ליום 27.8.25, שווי השוק של מדד ת"א 125 הינו 1,326.827 מיליארד ₪. ניתן לראות כי מתוכו, נתח של  9.39% מגיע ממגזר הנדל"ן המניב בישראל ואילו 3.2% ממנו מגיע ממגזר הנדל"ן והבנייה. ניתן לציין כי 0.73% מגיע ממגזר המלונאות, כי 1.35% מגיע ממגזר מוצרי הבנייה וכי 0.71% מגיע מנדל"ן מניב בחו"ל. מכאן ש-15.38% ממדד ת"א-125 מורכב מחברות הקשורות לסקטור הנדל"ן.

להלן משקולות תתי הענפים במדד ת"א-125:

תת ענף

משקל

נדל"ן מניב בישראל

11.47%

בנייה

9.95%

השקעה ואחזקות

4.88%

רשתות שיווק

4.84%

שירותים פיננסיים

4.82%

ביטוח

4.48%

תוכנה ואינטרנט

4.40%

חיפושי נפט וגז

4.14%

מסחר

3.63%

אנרגיה

3.62%

אנרגיה מתחדשת

3.56%

שירותי מידע

3.51%

נדל"ן מניב בחו"ל

3.25%

בנקים

3.13%

כימיה, גומי ופלסטיק

2.82%

ביטחוניות

2.71%

מוליכים למחצה

2.60%

מתכת ומוצרי בנייה

2.55%

שירותים

2.41%

תקשורת ומדיה

1.93%

אשראי חוץ בנקאי

1.92%

מזון

1.74%

מלונאות ותיירות

1.61%

אלקטרוניקה ואופטיקה

1.54%

קלינטק

1.22%

ביוטכנולוגיה

1.22%

ציוד ותקשורת

1.07%

אופנה והלבשה

0.98%

מכשור רפואי

0.90%

חשמל

0.67%

פארמה

0.56%

השקעות במדעי החיים

0.52%

רובוטיקה ותלת מימד

0.39%

פודטק

0.30%

קנאביס

0.22%

עץ, נייר ודפוס

0.18%

השקעות בהייטק

0.15%

קרנות הייטק

0.08%

סה"כ

99.97%

 

הנתונים נלקחו מאתר הבורסה לני"ע[3]

ואילו אם נסתכל על מדד ת"א All Share, ההטיה לכיוון הנדל"ן גדלה עוד יותר. נכון ל- 27.8.25, שווי השוק של מדד ת"א All Share הינו 1,505.669 מיליארד ₪. ניתן לראות כי מתוכו, נתח של  11.47% מגיע ממגזר הנדל"ן המניב בישראל ואילו 9.95% ממנו מגיע ממגזר הנדל"ן והבנייה. אלו הם למעשה תתי הסקטורים הגדולים ביותר במדד. אפשר לציין כי 1.61% מגיע ממגזר המלונאות, כי 2.55% מגיע ממגזר מוצרי הבנייה וכי 3.25% מגיע מנדל"ן מניב בחו"ל. מכאן שנתח עצום של 28.83% ממדד ת"א-All Share מורכב מחברות הקשורות לסקטור הנדל"ן.

נציין כי מדובר בסכימה לפי קטלוג הרשות לני"ע לסקטורים וכי קיימות עוד חברות בעלות השקעות בנדל"ן שאינן מסווגות כחברות נדל"ן, ועל כן החשיפה לנדל"ן הינה גדולה עוד יותר מהמוצג לעיל.

להלן משקולות תתי הענפים במדד ת"א-All Share:

תת ענף

משקל

בנקים

22.22%

נדל"ן מניב בישראל

9.39%

ביטוח

9.02%

מוליכים למחצה

7.60%

ביטחוניות

6.88%

פארמה

5.47%

חיפושי נפט וגז

5.33%

תוכנה ואינטרנט

5.11%

אנרגיה מתחדשת

4.85%

בנייה

3.20%

תקשורת ומדיה

2.86%

כימיה, גומי ופלסטיק

2.84%

אנרגיה

2.37%

רשתות שיווק

2.37%

שירותי מידע

2.03%

שירותים פיננסיים

1.66%

מתכת ומוצרי בנייה

1.35%

השקעה ואחזקות

1.27%

מזון

0.96%

שירותים

0.80%

מלונאות ותיירות

0.80%

נדל"ן מניב בחו"ל

0.73%

מסחר

0.71%

אופנה והלבשה

0.45%

השקעות במדעי החיים

0.22%

אלקטרוניקה ואופטיקה

0.11%

אשראי חוץ בנקאי

0.07%

קלינטק

0.07%

סה"כ

100.74%

 

הנתונים נלקחו מאתר הבורסה לני"ע[4]

 

כדי להבין האם מדובר בחשיפה "נורמטיבית" ביחס לעולם המערבי, בדקנו כיצד נראות החשיפות בבורסות בולטות (וגדולות יותר) בעולם החופשי. מצאנו כי במדד S&P1500 נתח מגזר הנדל"ן הינו כ-4%, במדד S&P500 נתח מגזר הנדל"ן הינו כ-2%, בבורסת NYSE נתח מגזר הנדל"ן הינו כ-2-4%, במדד ה-Nasdaq מדובר בנתח של 2-4%, ב-FTSE All Share מדובר בנתח של כ-2.3%, בבורסת טורונטו הקנדית נתח הנדל"ן הינו כ-1.7%, ב-MSCI היפני נתח הנדל"ן הינו כ-2.3%, ב-Hang Seng Index ההונג קונגי, שיעור הנדל"ן הינו כ-3.75%. ברור כי מדובר בחשיפות נמוכות בהרבה למגזר הנדל"ן מאשר בהשקעה במדדים הישראליים. המשקיעים במדדים הישראליים מקבלים חשיפה יתרה לבטון ולמגדלים וכן לתעשייה בתחומים כלליים, ופחות לטכנולוגיה, לענן או לשבבים.

בארה"ב, ה-S&P500 נשלט ע"י מניות הייטק (אפל, מייקרוסופט, אמזון וכו') אשר מהוות את ליבת הצמיחה ואילו הנדל"ן מופיע שם בסעיף שולי בלבד. באירופה, אמנם הבנקים מקבלים משקל גבוה יחסית, אך גם שם הנדל"ן אינו קרוב להיקפים של מדדי ת"א.

ניתן לומר בהערכה גסה כי ברוב הבורסות המפותחות, משקל הנדל״ן במדד הדגל עומד סביב 2-4% וזאת כאשר במדדים הישראליים מדובר במשקל דו ספרתי וכאמור, יש לציין כי מצויות במדדים הישראליים חברות יזמיות למגורים אשר באופן טבעי, הסיכון בהשקעה בהן גבוה יותר מאשר בקרנות הריט האמריקאיות המצויות במדדים המובילים בארה"ב.

המאמר אמנם עוסק בחשיפה לסקטור הנדל"ני, אך חשוב לציין כי בישראל החשיפה לסקטור הבנקאי הינו גבוה גם הוא ביחס לעולם וזאת כאשר הבנקים הישראליים חשופים גם הם מאוד למימון חברות נדל"ן ולענף המשכנתאות.

המשמעויות למשקיעים בבורסה הישראלית הן רבות:

  1. רגישות לריבית ולמרווחי אשראי

נדל״ן הוא ענף עתיר הון וממונף מטבעו. עליית ריבית או התרחבות מרווחים מקטינות שווי הוגן של חברות ממונפות באופן קיצוני יותר מאשר שווי של חברות בעלות מינוף נמוך יותר ובנוסף, הדבר מכביד על התזרים של אותן חברות. כאשר נתח דו ספרתי מעוגת שווי השוק חשוף למינוף גבוה יחסית, הדבר משפיע על התנודתיות של השוק באופן גבוה מהרגיל בהשוואה למדדים העולמיים.

גם כאשר מתמקדים בחברות הנדל"ן המניב הישראליות, אשר הינן גדולות ומדורגות בדירוגים נאים, בהשוואה לחברות הנדל"ן היזמי הישראליות, ניתן לראות כי לאורך זמן, סטיות התקן שלהן גבוהות יחסית, בהשוואה לשווקים גדולים ומבוזרים יותר. אם נביט על קרנות Reit אמריקאיות, אמנם לאורך שנים, סטיות התקן שלהן אינן נמוכות במיוחד, אך בממוצע הן מתונות יותר משל חברות הנדל"ן המניב בישראל במספר אחוזים בודדים.

  1. מחזוריות מקומית מול גלובלית

הדינמיקה של הנדל״ן בישראל בכל הנוגע להיתרי בנייה, לשינויים במחירי הקרקע, לתוכניות ממשלתיות כמו "מחיר למשתכן", למחסור בעובדים, לקבלנות, לחוב יזמי, לרגולציה, למיסים – שונה מזו של קרנות Reit גלובליות שמפוזרות על פני ענפי פעילות שונים – לוגיסטיקה, מגורים, משרדים, מסחר ודיור מוגן. הבדל זה בין השווקים חושף את שוק המניות הישראלי למחזור העסקי המקומי יותר מאשר למחזורי העסקים הגלובליים. חשוב לציין שלא מדובר בנתק מוחלט מהעולם שכן הנדל"ן הישראלי מושפע, בין היתר, ממחירי התשומות העולמיים אך מדובר בחשיפה לביקושים ולהיצעים המקומיים שמשפיעים על השוק מאוד.

  1. ריכוזיות

משקל ענפי גבוה מגדיל את החשיפה של המשקיעים במדד לאירוע שלילי רוחבי שיכול להתממש בסקטור הנדל"ן (שמשפיע מאוד גם על הסקטור הבנקאי הישראלי, שנמצא גם הוא במדדים הישראליים). במדינות בהן משקל הנדל"ן ביחס לשוק הוא 2-3%, אירוע דומה יהיה פחות משמעותי עבור המדדים. יש לציין כי במצב של אירוע חיובי, מדובר בתרחיש שדווקא יתרום למדדים הישראליים ביחס לעולם.

ההייטק – מחוץ למגרש בישראל

הפרדוקס הגדול הינו שישראל ידועה בעולם כמעצמת הייטק, אך רוב חברות הטכנולוגיה המקומיות כלל לא נסחרות בה ורבות העדיפו להיסחר בארה"ב. כך יוצא שמדדי ת"א, שאמורים לייצג במידה כלשהי את כלכלת ישראל, מחמיצים את מנוע הצמיחה המרכזי שלה בשנים האחרונות ובמקום שהמשקיע במדדים הישראליים ייחשף ל"סטארט-אפ ניישן", הוא נחשף מאוד ל"נדל"ן ניישן."

לפי אתר [5]stock analysis, שווי השוק של 106 חברות ההייטק הישראליות הנסחרות בארה"ב הינו כ-197.03 מיליארד דולר, נכון ל-2.9.25. סכום זה שקול לכ-668.57 מיליארד ₪. זאת כאשר לפי אתר הבורסה לני"ע[6], שווי השוק של כל המניות הנסחרות בבורסה הישראלית (ללא מכשירי חוב) הינו 1.52 טריליון ₪. המשמעות היא שאם הניירות הללו היו נסחרים בישראל, שווי המניות בבורסה הישראלית היה עולה לכ-2.188 טריליון ₪ ונתח מניות הייטק אלו מסך השווי של המניות בבורסה הישראלית היה כ-30.55%. מכאן ניתן לראות עד כמה הבורסה הישראלית אינה קרובה לייצג את הרכב החברות המניעות את הכלכלה הישראלית.

זו גם הכמות ולא רק האיכות

בדקנו האם חשיפת היתר לנדל"ן בבורסה הישראלית באה לידי ביטוי רק בשווי שוק או שגם כמות החברות גדולה ביחס לכמות החברות הנסחרות.

לפי אתר הבורסה לני"ע[7], קיימות בבורסה הישראלית 115 חברות המשתייכות לענף נדל"ן ובנייה (הכולל בתוכו את הענפים – נדל"ן מניב בישראל, נדל"ן מניב בחו"ל ובנייה) ועוד 15 חברות המשתייכות לענף מתכת ומוצרי בנייה. מדובר ב-120 חברות מתוך 542 מניות הנסחרות בבורסה הישראלית נכון לאוגוסט 2025 – כלומר, למעלה מ-22% מהמניות הנסחרות בבורסה הישראלית קשורות לענף הנדל"ן, וזאת כמובן בהתעלם מהסקטור הבנקאי שקשור גם הוא בעקיפין לנדל"ן וכאמור קודם לכן, אין זה כולל חברות מסוימות המחזיקות נדל"ן רב ולא מסווגות כחברות נדל"ן, לדוגמה חברת אלקו, שבבעלותה גם אלקטרה מגורים.

אם נביט על המדדים המובילים בעולם, ניתן לראות כי:

  • במדד ה-S&P500 קיימות 31 חברות המסווגות כחברות נדל"ן והן מכילות בעיקר קרנות Reit מתחומי עיסוק שונים – משרדים, דיור, מסחר, מחסנים ולוגיסטיקה, מלונאות, בתי חולים ודיור מוגן וכן קרנות ריט שעוסקות בדאטה סנטרס ובאנטנטת סלולר. בין החברות אפשר למצוא את Boston properties, Simon Property Group וקרנות מוכרות רבות נוספות. אך קיימות במדד זה גם חברות העוסקות בפיתוח, ניהול ותיווך נדל"ן שאינן קרנות ריט כמו CBRE group, JLL ועוד. ניתן לומר שרוב החברות הללו עוסקות בנדל"ן מניב וכי מדובר ב-31 חברות מתוך 500 – 6.2% מהחברות.
  • במדד ה-Nasdaq100 ישנה רק חברה אחת המסווגת כחברת נדלן והיא CoStar Group (CSGP) מכאן שרק 1% מהמניות במדד משתייכות לתחום הנדל"ן. אם נסתכל על הנאסד"ק כולו, נראה כי כל חברות הנדל"ן הרשומות בנאסד"ק הן קרנות ריט העוסקות במניבים מתחומים שונים. מדובר ב-29 חברות וזאת כאשר מניין המניות הרשומות בנאסד"ק הינו כ-3,300.
  • במדד FTSE100 הבריטי, קיימות 5 חברות הקשורות לענף הנדל"ן. 3 מתוכן הינן קרנות Reit, חברה אחת הינה חברה יזמית לפיתוח נדל"ן וחברה אחת עוסקת במודעות נדל"ן באינטרנט, דומה לאתר יד2 הישראלי. כלומר, מדובר ב-5% מהמניות במדד, ואפשר לומר שהחברה העוסקת במודעות נדל"ן באינטרנט קצת פחות קשורה לענף, אלא מושפעת ממנו.
  • במדד FTSE All-Share הבריטי יש 44 חברות המסווגות כחברות נדל"ן וזאת מתוך 554 חברות הרשומות בו. כלומר, 7.9% מהחברות במדד קשורות לענף הנדל"ן.

ובמבט על שוק החוב, האם המסקנות דומות?

שוק האג"ח הקונצרני הישראלי המקומי הוא מהגדולים בעולם ביחס לגודל כלכלת המדינה. החוב הקונצרני הסחיר בישראל עומד על היקף של כ-550 מיליארד ש"ח נכון ל-2.9.2025. זהו שוק מפותח יחסית למדינה, אך עדיין קטן בהרבה מהשווקים הקונצרניים הגלובליים, במונחים דולרים. יש לציין כי הוא גם מפותח מאוד מבחינת איכות שטרי הנאמנות, הקובננטים וההגנה על המשקיעים. יש לציין כי הרגולציה בתחום זה בישראל הינה מהמתקדמות בעולם וכי יש פיקוח הדוק מצד הרגולטורים.

השוק הקונצרני האמריקאי הינו הגדול בעולם וגודלו מעל ל-10 טריליון דולר. המסחר בו פעיל מאוד והוא נזיל בהרבה מהשוק הקונצרני הישראלי, שגם פחות נגיש למשקיעים זרים. גם השווקים האירופאיים והבריטי הינם גדולים, בהיקפים של טריליוני אירו / ליש"ט, אך הם הרבה פחות נזילים מהשוק האמריקאי. השווקים האירופאיים והאמריקאיים מתאפיינים בנזילות גבוהה ביחס לשוק הישראלי ונהנים מריבוי משקיעים מוסדיים. גם בשווקים הללו קיימת רגולציה מתקדמת, סטנדרטים אחידים ורמת שקיפות גבוהה.

אם נתעמק בהרכב השוק הקונצרני, ניתן לראות כי בישראל קיימת ריכוזיות ענפית בולטת מאחר וסקטור הנדל"ן המניב והחברות היזמיות מהווה נתח גדול מאוד מהשוק – דבר שלא קיים באף שוק קונצרני אחר בעולם. שוק האג"ח הקונצרני הישראלי חשוף במיוחד למה שקורה בסקטור הנדל"ן ולריביות, בעוד השווקים הקונצרניים הגלובליים מפוזרים ומאוזנים יותר.

חברות הנדל"ן הבולטות בשוק הקונצרני הישראלי הן חברות המניבים, ביניהן עזריאלי, מליסרון, אמות ועוד. לצידן עשרות יזמים בינוניים וקטנים שמנפיקים סדרות בהיקפים קטנים יותר. בישראל נוצר מצב שבו המוסדיים הפכו למממנים הראשיים של הנדל"ן דרך שוק ההון, במקום שהבנקים יהיו המממנים המרכזיים כפי שנהוג בעולם.

בשוק האמריקאי, הנדל"ן הוא סקטור חשוב, אך בשוק האג"ח הקונצרני הכולל (כ-10 טריליון דולר) הוא חלק קטן יחסית. רוב אג"ח הנדל"ן האמריקאיות מונפקות ע"י קרנות Reit ואילו חברות טכנולוגיה, תעשייה ופיננסים הן המובילות בהיקפי הנפקות.

באירופה ובבריטניה הנדל"ן נוכח בשוק הקונצרני דרך קרנות Reit ודרך חברות נדל"ן מניב, אך כאמור, חלקן בשוק האג"ח הקונצרני הכולל קטן יחסית (בדרך כלל בשיעור חד־ספרתי).

נקודה נוספת שיש לציין הוא נושא הדירוג. רבות מהאג"ח הישראליות אמנם מדורגות, אך יש גם נתח משמעותי של אג"ח לא מדורגות (בעיקר בסדרות קטנות יותר). קיימות אג"חים רבות אשר אינן ב-Investment Grade, ולעיתים מונפקות אג"חים של חברות עם מינוף גבוה.

השוק הקונצרני הישראלי מתאפיין בנתח משמעותי של חברות "מסוכנות" יותר מהממוצע הגלובלי, בשל סיכון נזילות, גודל שוק קטן, תלות בביטחון המדינה, מצוקת עובדים ועוד. על כן, ניתן לראות כי הן נסחרות במרווחים גבוהים יותר בהשוואה לאג"ח דומות בחו"ל.

בחנו בתחום זה את מספר ניירות הערך ומצאנו כי בבורסה הישראלית מצויות נכון לאוגוסט 2025 834 אג"חים קונצרניות[8], מתוכן 414 מסווגות באתר הבורסה לני"ע כאג"חים שהונפקו ע"י חברות מסקטור הנדל"ן. כלומר 49.6% מהאג"חים הקונצרניות בישראל משתייכות לסקטור הנדל"ן. אם מוסיפים את סקטור התעשייה למוצרי נדל"ן מגיעים ל-420 אג"חים קונצרניות – 50.36% מהאג"חים הקונצרניות.

שווי השוק של 420 האג"חים הקונצרניות מסקטור הנדל"ן הינו, נכון ל-2.9.2025, 209.76 מיליארד ₪, זאת כאשר שווי שוק האג"ח הקונצרניות הישראלי כולו הינו 547.67 מיליארד ₪, כלומר, במונחי שווי שוק, נתח סקטור הנדל"ן בשוק האג"ח הקונצרני הישראלי הינו כ-38.3%.

בשורה התחתונה

  • במונחי שווי, הבורסה הישראלית חשופה בצורה גבוהה ולא שגרתית לענף הנדל"ן, ביחס לעולם, וחשופה גם לתתי ענפים בנדל"ן (כמו ייזום נדל"ן למגורים), אשר בורסות אחרות בעולם כמעט ולא חשופות אליהם כלל. החשיפה העצומה של המדדים הישראליים לסקטור הבנקאי, מגדילה גם היא את החשיפה לענף הנדל"ן, שכן המינוף שכנגדו מגיע בעיקר מהבנקים.
  • בשווקים הגדולים בעולם מדובר בחשיפה של 2-4% ברוב המדדים, במונחי שווי.
  • מכאן ניתן לומר שהמדדים הישראליים רגישים יותר פוטנציאלית לריבית, לאשראי, למחזורי הבנייה המקומיים ולמאקרו, ביחס למדדים עולמיים גדולים אחרים. אין זה “טוב” או “רע” כשלעצמו, אך זו הטיה שמשקיעים צריכים להכיר ולנהל, אם באמצעות דילול ענפי דרך מדדים גלובליים, אם באמצעות חשיפה נדל״נית גלובלית מגוונת יותר במידה שבוחרים להגדיל את המשקל, אם בהשקעות פרטיות ואם בדרכים אחרות.
  • לא רק שהמשקיעים במדדים הישראליים נחשפים ביתר לענפי הנדל"ן והבנקאות, הם נחשפים בחסר לענף ההייטק שמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המדינה בשנים האחרונות. הבורסה בתל אביב אינה משקפת נאמנה את כלכלת ישראל. היא מייצגת בעיקר את ה"ישן והבטוח" – נדל"ן ובנקים – ומחמיצה את ה"חדש והבועט" – ההייטק. בדקנו איך הייתה נראית הבורסה הישראלית במידה שמניות ההייטק הישראליות שנסחרות בארה"ב היו נסחרות בישראל ומצאנו שבמקרה זה הן היו מהוות כ-30.55% משווי השוק של כלל המניות הנסחרות בבורסה.
  • בדקנו גם את מספר החברות בתחום הנדל"ן ומצאנו כי גם במונחים של כמות החברות הנסחרות בישראל, המסווגות כקשורות לסקטור הנדל"ן, מדובר בלמעלה מ-22% ממספר החברות הכולל, שנסחרות בבורסה הישראלית. זאת ביחס למדדים המובילים בעולם, שם ניתן לראות כמות חברות נדל"ן המהוות שיעור חד ספרתי מסך החברות הרשומות למדדים.
  • בחנו גם את שוק החוב הקונצרני הישראלי אל מול שווקי החוב העולמיים וראינו שגם כאן החשיפה לנדל"ן גבוהה מאוד ואף גבוהה ביחס לעולם. לא רק שהחשיפה לנדל"ן גבוהה, אלא גם כאן, קיימים מנפיקים רבים מתחום ייזום הנדל"ן למגורים, אשר בשווקים אחרים, לא פונים כלל לשוק ההון לגיוס חוב. נראה כי  המשמעות למשקיעים הישראליים הינה כי גם מי שבוחר בתיק השקעות שנתח גדול ממנו מורכב מחשיפה לחוב ולא לאקוויטי, בוחר בתיק שהינו חשוף מאוד לסקטור הנדל"ן ולמצבו. מסתמן שהשוק הישראלי הוא אחד השווקים היחידים בעולם בהם יש למשקיעים הזדמנות לממן חוב של חברות נדל"ן יזמיות ולהחליף את הבנקים בתחום זה, אף כי במרבית המקרים הנפקת האג"ח הינה בנוסף לאשראי ולליווי הבנקאי וגם נחותה להם. למעשה, האג"ח הקונצרני הופך למממן האקוויטי בפרוייקטים.

כל הזכויות שמורות ©
הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי קבוצת ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. מובן שמידע צופה פני עתיד אינו מהווה עובדה והוא מבוסס רק על הערכות סובייקטיביות של הכותב ע"פ המידע שנמצא לפניו. מידע צופה פני עתיד הוא אינו ודאי  ועלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע הכלול בסקירה לבין התוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב לעדכן או לשנות את הסקירה הנ"ל עם וככל שיתפרסמו נתונים חדשים. המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים אם וככל שהם מוזכרים בה. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להחזיק ו/או להתעניין בביצוע עסקאות בניירות הערך הנסקרים, הן עבור עצמם והן עבור נכסים פיננסים או פנסיוניים המנוהלים בידי קבוצת ילין לפידות (לרבות קרנות נאמנות ו/או קופות גמל המנוהלות בידי הקבוצה) וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות הערך הכלולים בסקירה  עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי ילין לפידות ניהול תיקי השקעות בע"מ, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות. חברות מקבוצת ילין לפידות מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותן השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברות הנסקרות, והן עשויות לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברות הנסקרות, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברות מקבוצת ילין לפידות ו/או למי מטעמן עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בסקירה. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בסקירה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.