תעשיית הפודטק – תמונת מצב

 

המזון מלווה אותנו מהיום הראשון לחיינו ועד לסיומם. למזון תפקיד מרכזי בתרבויות השונות וכן בזיכרון האישי של כל אחד מאיתנו. לחדשנות בענף יהיה תפקיד מרכזי בשנים הקרובות, מצד אחד אורחות החיים המודרניים אינם ברי קיימא לכדור הארץ, ולעיתים קרובות גם לבריאות האדם עצמו. מצד שני, כל פגיעה בטעם ובמרקם המוצר המקורי יובילו לכך שבסבירות גבוהה, תוביל לדחייה מצד הצרכן הסופי. 

 

החדשנות תחום הפודטק כוללת טכנולוגיות לייצור מוצרי ורכיבי מזון קיימים וחדשים כאחד, שיטות לשימור המזון (מטכנולוגיות אריזה שונות, ועד לסניטציה במפעל), הגברת השקיפות וניטור המזון כשזה יוצא מהשדה ועד הגעתו לצלחת. ביטחון מזון, מסעדנות ועוד תחומים רבים אחרים. 

 

היריעה קצרה מלסקר את כל התחומים השונים ולכן בכתבה זו נשים דגש על תחום החלבונים האלטרנטיביים. תחום זה סוחף אחריו את המשקיעים הפרטיים והמוסדיים כאחד, ובהתאמה גם מספר חברות ההזנק שצצות. בכתבות נפרדות, נסקור בהרחבה אחר תחומי האגריטק וגם נדון ברכיבי הטעם והרכיבים הפונקציונאליים של העתיד.

 

קצת רקע, אוכלוסיית העולם גדלה בהתמדה. רק לאחרונה העולם חגג את ההולדת של התינוק השמונה מיליארד.  מגמה זו צפויה להמשיך עד שנת 2050, בה אוכלוסיית העולם תגיע לשיא של 11 מיליארד. תשע מדינות בלבד צפויות לתרום כ-50% לגידול האוכלוסייה (הודו, ניגריה, פקיסטן, קונגו, אתיופיה, טנזניה, אינדונזיה, מצרים וארה"ב). אוכלוסיית אפריקה הצפונית צפויה להכפיל את עצמה, בעוד שאוכלוסיית אירופה צפויה להצטמצם. במקביל לגידול הדמוגרפי, קיימת מגמה של ההגירה מהכפר אל העיר. בשנת 2009, כמחצית מאוכלוסיית העולם חייה באזורים כפריים, כיום האוכלוסייה העירונית מייצגת כ55% אחוזים מתושבי העולם וזה צפוי לעלות לכ70% עד שנת [1]2050. 

שינויים אלו מציבים אתגרים לא פשוטים לאנושות בשמירה על שרשראות האספקה של המזון והבטחת איכותו. בד בבד עם גידול האוכלוסייה קיימת עלייה בדרישה למקורות חלבון איכותי מן החי. מלבד האכזריות שבגידול בעלי חיים לצורך מאכל, תיעוש תעשיית הבשר מציבה אתגרים לעתיד כדור הארץ.

גידול בעלי חיים לצורכי מאכל הינו בעל השפעה ישירה ומרכזית על קצב פליטת גזי החממה וההתחממות הגלובלית. על פי נתוני האו"ם, תעשיית הבשר העולמית אחראית על כמעט מ15% מסה"כ הפליטות של גזי החממה. רק בשביל לסבר את האוזן, מספר זה יותר גבוה מסך מכל הפליטות של הרכבים, מטוסים, רכבות, והסירות יחד. תעשייה זו גם צורכת את כמות המים המתוקים הרבה ביותר (וגם אחראית על זיהומם). עקב תנאי הגידול הצפופים, וברוב המקרים גם תנאי ההיגיינה הירודים ,תעשיית הבשר צורכת את מירב האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם.  השימוש התדיר באנטיביוטיקה נוטה לייצר חיידקים עמידים והקרבה לבני האדם, מעצימה את הסיכון בחשיפה למחלות זואונוטיות, Zoonotic, – למשל 19COVID). אם לא די בכך, בשביל לגדל את האוכל של האוכל שלנו (הבשר), החקלאים נאלצים לגדל כמויות אדירות של מזון. למעשה, רוב המזון המיוצר כיום איננו מיועד למאכל אדם, אלא לבהמות. בשביל לגדל את כל זה, תעשיית הבשר אחראית על מירב בירוא היערות, ואיבוד המגוון הביולוגי. 

 

ועדיין, למין האנושי יש חוב היסטורי לבשר, ולכן לא קל לנו לוותר עליו. חוקרי אבולוציה של האדם מצאו עדויות הקושרות בין אכילת בשר לבין הגידול בגודל המוח האנושי[2]. כידוע, בעולם הצומח יש מבחר רב של מקורות חלבון שונים, אך בעיני רבים החלבון מן החי נחשב לאיכותי יותר, ומכאן הגידול בדרישה. האבסורד הוא שיש באמת מחסור במקורות חלבון, אלא שיש משהו מאוד לא יעיל בלצרוך חלבונים מן החי, הניצולת מאוד נמוכה. להלן דוגמא מספרית: כאשר מונים את מספר הקלוריות המתקבלות מאכילת תרנגולת, ומחלקים את זה במספר הקלוריות שזו אכלה במהלך חייה,  מקבלים יחס של 1 ל-9. כלומר האכלנו את החיה פי תשע מהתמורה שקיבלנו בסוף התהליך. בבקר היחס גרוע בהרבה, ועומד על 1:34. 

 

אתגרים אלו מעלים את הצורך למצוא פתרון לחוויית צריכה של בשר, שלא מן החי. בשביל לשפר את סיכויי ההצלחה של האנושות והחיות כאחד, הוקם הגוף The good food institute או בקיצור GFI. ארגון ללא מטרות רווח זה שואף לרכז תחתיו את המאמצים ולקשר בין האקדמיה, לתעשייה ולרגולציה. בין אם זה בשיתוף מידע, במציאת מקורות מימון ופעילות לובי יעילה אל מול הרגולטורים השונים. גודל השוק המוערך לתחליפי החלבון נע בין 100 מיליארד דולר בשנה ועד ל- 370 מיליארד דולר בשנה על פי האומדנים השונים[3].

 

המונח חלבונים אלטרנטיביים מתייחס למעשה לשלוש קטגוריות נפרדות, "מבוסס-צומח" (Plant-base), פרמנטציה ובשר מתורבת (Cultured-meat). המשותף להם הוא הניסיון לייצר לצרכן חוויה של אכילת מוצרים מן החי. 

 

היסטורית, האדם צורך מזה אלפי שנים תחליפים כמו הטופו והטמפה. הגרסאות המודרניות של מוצרים  "מבוססי-צומח" כוללים מוצרים שנראים כמו בשר ואף מנסים לחקות את הטעם ואף את דרך ההכנה שלו. מוצרים אלו מציעים גם תחליפים לביצים ולחלב. הפיתוחים הטכנולוגיים אשר מאפשרים את פריחת התחום, כוללים את היכולת להפיק מגוון חומרי גלם חדישים, שיפור תכולת החלבון בזנים הקיימים, מיכון ייעודי אשר מאפשר לשמור על תכונות טקסטורליות רצויות של המזון ומיכון אשר מאפשר לקחת את הבלילה ולהדפיס אותה כסטייקקציצהדג וכו'. 

 

קיימות חברות רבות אשר פועלות על מנת להבטיח את שרשרת האספקה של חומרי הגלם החדישים וגם כאלו אשר עושות שימוש באלו עבור ייצור של מוצרים סופיים. Archer-Daniels-Midland (ADM) היא דוגמא לחברה אמריקאית ותיקה אשר היסטורית עסקה בעיבוד של סחורות חקלאיות לתעשיית המזון, כולל מזון לבעלי חיים, וכיום משקיעה משאבים רבים בניסיון ולגוון את פורטפוליו המוצרים שלה. לשם כך ADM כמו חברות תעשייתיות אחרות הקימה זרוע השקעה, עם צוותים ייעודיים, כדי שאלו יאתרו את הטכנולוגיות של העתיד. בשנה שעברה,ADM  לקחה את ההובלה בגיוס 347 מיליון דולר, במסגרת סבב B, של חברת Future Meat (או בשמה הנוכחי – Believer). חברות גלובליות נוספות להן מודל דומה:Ingredion , Givaudan, DSM. ביוני השנה, DSM רכשה את החברה השוויצרית Firmenich בעסקה של 21 מיליארד דולר. הרכישה תאפשר לDSM לרתום את הידע הייחודי שלה לגבי הפקת מרקמים ושימוש בחומרי גלם שמקורם מחלב, בטכנולוגיות הליבה של Firmenich להפקת חלבונים אלטרנטיביים והורדת סוכר.

 

חברת מייצגת לפיתוח מוצר קצה (לצרכן B2C) היא Beyond Meat. זו הציעה פיתוח טכנולוגי מעניין שכל מטרתו הוא להידמות עד כמה שניתן לתחושה של אכילת בשר. מדעני החברה בחנו מהו רכיב הקסם בבשר אשר קוסם לצרכן ומקשה על המעבר לאלטרנטיבה צמחית. הרכיב שהוצע הינו ההמוגלובין, זהו אותו החלבון אשר נושא את החמצן בדם. בזכות מתכת שקשורה אליו באופן טבעי (ברזל) לחלבון יש טעם וריח שמקושר אבולוציונית לאכילת בשר. בשביל לאפשר את החוויה, החברה פיתחה צמח אפונה אשר מבטא ביתר את החלבון המוגלובין. המיצוי של צמח האפונה אפשר למעשה לתרום למוצר הסופי גם חלבון אך גם את תחושת הטעם שהצרכן מחפש.

 

קטגוריה שנייה היא הפרמנטציה, או בעברית התססה. ברמה הבסיסית ביותר מדובר על שימוש במיקרואורגניזם, למשל בחיידקים, שמרים או פטריות עבור הייצור שיפור הטעם של מוצר צריכה. דוגמאות למוצרי מזון נפוצים כוללים – מוצרי חלב דוגמת יוגורטים וגבינות וכלה במשקאות אלכוהולים, יין בירה וכדומה. ניתן לבצע גידולהתססה של המיקרואורגניזם, למשל פטרייה, ואותה לעבד ולהפוך למקור חלבון או לשווקה ישירות כמוצר הסופי. ישנן חברות (לדוגמא Quorn , Nature’s Fynd, ו Mycorena) אשר מגדלות פטריות כדי שאלו ישמשו כמקור חלבון במוצרים השונים[4]. מלבד פטריות, נעשה גם שימוש בשמרים לצורך ייצור חלבונים אלטרנטיביים, בתחום הזה קיימת נציגה ישראלית ראויה לציון והיא חברת נקסטפרם (NXFR). חברה זו עושה שימוש בשמר עצמו לצורך הפקת החלבון, וגם עושה שימוש בשמרים ייחודיים לצורך ייצור חומרים בעלי ערך כמו נוגד החמצון (Astaxanthin) אותו היא מוכרת כמוצר מוגמר - כתוסף, וגם בשילוב בתוך סוכריות גומי. 

 

הפרמנטציה ברמתה המתקדמת ביותר היא פרמנטציה מדייקת (Precision fermentation). בתהליכים אלו עושים שימוש במתקנים ייעודים בהם ניתן לעקוב מקרוב ובדיוק רב אחר תנאי הגידול האופטימליים עבור האורגניזם הרצוי. בפרמנטציה מדייקת עושים שימוש בחיידקים, שמרים, פטריות וגם באצות. ישנם תהליכים בהם האורגניזם הנבחר משמש במהלך חייו כמעין בית חרושת עבור הפקה של חלבונים מסוימים או כל תוצר אחר בעל ערך (מתרופות ועד למולקולות ביולוגיות אחרות) – שאותו צורכים. דוגמאות לתוצרי פרמנטציה שהם בעצמם מוצרי צריכה – חלבונים, פיגמנטים, שומנים וכו'. מכיוון שביצוע פרמנטציה מדייקת הוא לא תהליך זול, קיימת מגבלה ביכולת לרדת במחיר. מנגד, בתהליכים רבים אחרים מגדלים את האורגניזם בשביל להפיק ממנו אנזים מסוים. אנזימים הם חלבונים אשר מאיצים תהליכים ומזרזים הגעה לשיווי המשקל המאפיין את הראקציה הספציפית. בניגוד לזרזים כימיים, אנזימים פועלים בתנאים טבעיים ללא צורך בטמפרטורות או לחצים גבוהים, ולמרות זאת הם מאיצים קצבי תגובות בסדרי גודל רבים. במקרים רבים האנזים עצמו איננו מוצר הצריכה אלא משמש ככלי לייצור חומר גלם שניוני. בדרך זו ניתן להפחית משמעותית בעלויות הייצור וזאת בזכות יחסי ההמרה של האנזימים. בהקשר זה יצויין כי ישנם אנזימים אשר גרם מהם יכול לייצר עשרות רבות ואף מאות קילוגרמים של תוצר.

 

תעשיות רבות, מסורתיות וחדשניות כאחד, וגם אנחנו, הצרכניים הסופיים עושות שימוש יום יומי באנזימים לביצוע פעולות שונות. ניתן למצוא אנזימים באבקת הכביסה (הסרת השומנים) וגם בתהליכי ייצור של חומרי גלם ומוצרים רבים. האנזימים משחקים תפקיד מרכזי גם בשמירה על בריאות האדם ובעלי החיים. בשנים האחרונות התרחשה קפיצה אדירה בכלים הטכנולוגיים הזמינים אשר מאפשרים להתחקות אחר המבנה של החלבונים עצמם. תרומה זו תאפשר קפיצת מדרגה במימוש הפוטנציאל הגלום בשימוש באנזימים לייצור מולקולות מורכבות ופשוטות כאחד. 

 

תחום הפרמנטציה המדייקת צפוי לקחת חלק דרמטי בעתיד של ייצור המזון ולא רק. ומטבע הדברים, גם בקטגוריה הזו צמחו חברות רבות אשר משכו השקעות משמעותיות. על פי הנתונים מGFI  בשנת 2021 לבדה החברות שעוסקות בפרמנטציה על גווניה השונים גייסו כ1.7 מיליארד דולר (עלייה של 285% ביחס ל2020). כיום רוב חברות פרמנטציה מוכוונות מוצר (C2B) עוד לא סחירות, מיעוטן גייסו את סבב B ומעבר. העסקה המהותית ביותר בתחום הפרמנטציה המדייקת הוכרזה בדצמבר 2022. חברת Novozymes וחברת Chr. Hansen הודיעו על כוונתן להתמזג. במיזוג המדובר בין שתי חברות הענק הדניות, חברת Novozymes תרכוש את Chr. Hansen בעסקה שמעורכת ב12.3 מיליארד דולר.  חברת Novozymes היא אחת מהמובילות העולמיות בתחום ייצור האנזימים. הפורטפוליו שלה כולל אנזימים לתחומים כמו תעשיית המזון, טקסטיל, חקלאות, הכימיה ועוד. לעומתה חברת Chr. Hansen מתמחה בגידול של מיקרואורגניזמים מיטיבים (פרוביוטיקה) ואנזימים לרווחת הסביבה, האדם ובעלי החיים. בהכרזה המשותפת, הן הציגו את חזונן לאפשר יצירה של מזון בריא יותר עבור האדם ובעלי החיים כאחד[5]. 

 

הקטגוריה השלישית והחדשה ביותר בתחום החלבונים האלטרנטיביים היא הבשר המתורבת או Cultured-meat. כזכור נמצא שהטעם הוא המרכיב הדומיננטי והחשוב ביותר עבור חווית הצריכה של הצרכן (מחיר המוצר ממש אחריו) ולכן בשביל להתגבר על החסמים של שתי הקטגוריות הקודמות, החברות הפועלות בתחום מנסות לייצר תחליף 'אחד לאחד' לבשר. 

 

ההמבורגר המתורבת הראשון הוצג לעולם בשנת 2013 על ידי קבוצת חוקרים בהובלת מארק פוסט, מ University of Maastricht. הבסיס המדעי טכנולוגי בתהליך גידול תרביות תאים לבשר מתורבת מסתמך על ניסיון קודם שנצבר בעולמות הפארמה (גידול תאים עבור ייצור חיסונים למשל). למרות כל הניסיון שהצטבר, התהליך עצמו הוא מורכב ויקר למדי. ההמבורגר הראשון שקל 142 גרם, ולקח לחוקרים לגדל אותו במשך שלושה חודשים. תג המחיר של אותה קציצה עמד על 330 אלף דולר[6]. 

 

כיום ברחבי העולם קיימות מעל ל-100 חברות הפועלות לייצר בשר, מאכלי ים ומוצרי חלב מתורבתים. על פי דיווחי החברות השונות, המחיר של הבשר המתורבת צפוי לרדת בצורה דרמטית בעשור הקרוב, מאלפיעשרות אלפי דולרים לקילו, למחיר שיהיה תחרותי אפילו למוצר המקורי. הנהלות החברות השונות מציגות תהליך שעל פניו נראה טריוויאלי, בתחילתו יש איסוףקצירה של מספר תאים מהחיה עצמה (או מעובר). לאחר מכן התאים מועברים אל המעבדה שם הם יעברו התמיינות (תהליך אשר יקבע את ייעודם) לכדי יצירה של תאי שריר או תאי שומן. לאחר תהליך ההתמיינות, התאים יגדלו ויתחלקו בביוריאקטורים (פרמנטורים מאוד מתקדמים) למשך כמה ימיםשבועות. בסיום התהליך תתקבל מסה של תאים אשר תהיה זהה לתאי השריר או השומן מבעל החיים בתחילת התהליך. את התאים עצמם ירכיבו (או ידפיסו) בצורה של קציצה, נקנקיה, ובהמשך גם כסטייק. מדינת ישראל (דרך הרשות לחדשנות) הצליחה למצב את עצמה כמובילה עולמית בפיתוח של מוצרי בשר (וחלב) מתורבת. לישראל מספר נציגות אשר מדגימות ייצור בשר מתורבת בקנה מידה של פיילוט (עשרות-מאות קילוגרמים בשנה). נציגה מקומית בולטת היא חברת Believer אשר גייסה בשנה שעברה סכום שיא של 347 מיליון דולר עבור בניית והרחבת מתקן הייצור של הבשר המתורבת.

 

אך לעיתים אליה (מתורבתת כמובן) וקוץ בה.  

 

הנרטיב שחברות החלבון האלטרנטיבי מספרות הוא שאין לנו הזדמנות שנייה. כדור הארץ לא יחזיק מעמד בקצב הנוכחי של גידול האוכלוסין ומענה על הביקוש הגובר למוצרים מן החי. על פי הנתונים המתפרסמים של GFI, רק בשנת 2021 החברות המציעות אלטרנטיבה צמחיתמתורבתת למוצרים מן החי (בשר, חלב וביצים) גייסו מעל ל-5 מיליארד דולר (עליהן התחרו מאות משקיעים חדשים). הגידול בהשקעות הוביל לגידול מהיר במספר החברות שמציעות את מוצריהן לשוק. רק ההתקררות הכללית בשווקים הצליחה להאט את המעגל היזון החיובי הזה.

 

השנה האחרונה בשווקים הייתה סוערת לכולם (מדדי ה-S&P500 וה-WORLD MSCI ירדו שניהם בקרוב ל-20%), ועדיין כשבוחנים את ביצועי המניות בשנה האחרונה ניתן להבחין שקיים הבדל מהותי בין הביצועים של חברות פוד-טקמזון אשר פורטפוליו המוצרים שלהם כולל בעיקר חומרי גלם לתעשייה – כולל חלבונים אלטרנטיביים (B2B) לעומת חברות חלבון אלטרנטיבי אשר מייצרות ומשווקות את המוצרים סופיים ליצרן בעצמן (C2B). בשביל לנסות ולדייק את ההשוואה (וזו משימה קשה כיוון שאי אפשר להתעלם מגודל ומהיסטוריית החברות) נוסיף כביקורת את הביצועים של כמה מחברות המזון הגדולות בעולם. 

 

במסגרת ההשוואה בחנו את ביצועי המניות ב12 חודשים האחרונים של מספר חברות מייצגות המציעות סוגים שונים של חלבונים אלטרנטיביים כחלק מהפורטפוליו שלהם:

 

Archer-Daniels-Midland (ADM, 44.6%), Ingredion (INGR, 4.3%), DuPont (DD, -12.5%), Symrise (SY1.DE, -19.6%), International Flavors & Fragrances (IFF, -27.4%), DSM (DSM.AS, -40.5%) and Givaudan (GIVN.SW, -40.2%).

כביקורת אל מול הפער במודל העסקי (B2B אל מול C2B) בחרנו בחברות המזון מהגדולות ביותר. בניגוד למצופה, אלו הציגו מגמה חיובית ברוב המקרים. הרשימה כללה את הענקיות הבאות: 

Nestle (NESN.SW, -15.1%), Pepsico (PEP, 7.3%), Coca Cola (KO, 9.6%), Uniliver (UL, 03.3%), General Mills (GIS, 29.4%), Mondelez (MDLZ, 3.3%), Danone (BN.PA, -7.1%) and Kelloggs (K, 14.8%)

מולן הצבנו מספר מצומצם יחסית של חברות ציבוריות צעירות אשר עוסקות בפיתוח מוצרי צריכה המתבססים על חלבון אלטרנטיבי ממקור צמחי ומתהליכי תסיסה. מלבד וילק (Wilk) הישראלית, אשר מפתחת תהליכים לייצור חלב מתורבת, חלב אשר יופרש מתאי חלב של בעלי חיים ואדם. 

 

חברת (BYND, -81.2%) Beyond Meat שהוזכרה קודם הייתה הסנונית הראשונה שהנפיקה בבורסה בארה"ב בתחום מוצרים מן הצומח לצרכן הסופי. ההנפקה שלה ב2019 הייתה המוצלחת ביותר לאותה השנה, כאשר בימים הראשונים המנייה זינקה ב 163% [7]. למרות ההתחלה המבטיחה, בשנה האחרונה החלה הרעה משמעותית במצב המנייה. ריבוי המתחרים והתגברות התחרות הובילו לירידה בביקושים ובשולי הרווח. לאחרונה גם דווח על קשיים בשרשראות ההספקה ודיווחים על ליקויים בפס הייצור. כל אלו הובילו את המניה לאיבוד של מעל ל80% בשנה האחרונה. הגרסה בבורסה המקומית ל Beyond Meat, היא חברת סבוריט. חברת סבוריט גם כן מציעה ללקוחותיה המבורגר צמחי אשר מוכן במועד ההזמנה באמצעות רובוט ייעודי. בדומה ל Beyond Meat, גם היא ירדה בכ-80% במהלך השנה האחרונה.

 

חברה נוספת שהונפקה בארה"ב, ובעצמה מובילת שוק שגררה עניין רב היא (OTLY, -82.6%) Oatly. במקור חברה שוודית אשר עושה שימוש במיצויים של שיבולת שועל עבור מגוון מותגים (תחליפי חלב ועד לגלידות). בשנה שעברה, Oatly הפכה לציבורית כאשר גייסה 1.43 מיליארד דולר מהציבור לפי שווי של כמעט 10 מיליארד דולר. בדומה ל  Beyond Meat גם Oatly מתמודדת עם תחרות הולכת וגוברת ושחיקת מחירים. ובהתאמה, נכון לכתיבה שורות אלו המנייה איבדה כ-82% בשנה האחרונה וכ-93% משוויה ההתחלתי. 

 

בבורסה המקומית ניתן למצוא גם את חברת ביו-דבש (78%-) אשר (לפי הפרסומים שלהם, לא נמצאו פטנטים או פרסומים מדעיים) עושה שימוש בפרמנטציה (בשימוש אורגניזם חי או אנזימים מבודדים) כדי לחקות את פעילות המטבולית של הדבורה. לטענת המייסדים, השימוש בפרמנטציה מאפשר ייצור של דבש אלטרנטיבי (לכאורה אותו הדבש רק ללא השימוש בדבורים).  

 

השאלה שצריכה להישאל היא לאו דווקא מדוע הירידה במנייה הייתה חדה כל כך, אלא האם יש בכלל הצדקה מלכתחילה לקבוע שווי כה רב לחברהות שמייצרת מוצרים לא ייחודיים ולא פורצי דרך טכנולוגיים, טעימים ככל שיהיו. המשותף לכל אותן החברות מוצר שצוינו הן במקרים רבים חברות חלום. גם Beyond Meat וגם Oatly השקיעו המון ביחסי הציבור והנגשו את המסר לציבור הרחב באמצעות הקפדה על גיוס כספים מסלבריטאים. ברשימת המשקיעים של Beyond Meat ניתן למצוא את ליאונרדו די-קפריו, סנופ-דוג, קיירי ארווין ועוד רבים אחרים. לעומתה, Oatly מתהדרת באופרה וינפריי, נטלי פורטמן, גיי-זי ועוד.  

 

לשם ההשוואה נשווה בין חברת Beyond Meat אל מול חברת טבעול. במקור מקיבוץ לוחמי הגטאות, חברה טבעול מייצרת מגוון רחב של מוצרים מן הצומח. טבעול אשר החזיקה גם בפיתוחים טכנולוגיים, נמכרה לאוסם לפני עשור בעסקה אשר שיקפה לה שווי שוק של 1.1 מיליארד שקלים. התחרות שניצבת בפני Oatly מורכבת לא פחות. בשוק קיימים כבר מספר רב של תחליפים זמינים וזולים (למי מאיתנו אין במקרר לפחות שני סוגים של חלב). 

 

נקודה נוספת למחשבה בהקשר של Oatly. כיום מספר חברות הנמצאות בשלבים מתקדמים יחסית מציעות מוצרים המתבססים על חלב מתורבת. ברוב המקרים מדובר על תסיסה של שמרים או פטריות על מנת לייצר את אחד (או כמה בודדים) מהחלבונים אשר נמצאים בחלב עצמו. מיותר לציין שהחלב שאנו שותים מורכב ממספר רב של מרכיבים הכוללים מגוון שומנים, סוכרים, חלבונים, ויטמינים ועוד מולקולות רבות אחרות אשר תורמות לטעם המוצר, למרקמו ושאר התכונות הבריאותיות הנלוות (רק בשביל לסבר את האוזן, בחלב אם יש כ2400 מולקולות שונות). Perfect Day ו Nature’s Fynd, שתי חברות אמריקאיות הפועלות בתחום – כל אחת מהן גייסה בשנה האחרונה 350 מיליון דולר. שתיהן מהוות דוגמא מייצגת לחברות המציעות חלבוני גבינה למותגים שונים. 

 

בשורה התחתונה, כדי להצליח ולכבוש נתחי שוק מתעשיית הבשר והחלב העולמיים על המוצרים להיות טעימים, זולים ונגישים כמו המקור. ריבוי התחרות (בשנים האחרונות נוספו כ-800 חברות אשר מציעות פתרונות דומים) מהווה מכשלה מכיוון שהצרכן מתקשה להבדיל בין עשרות המותגים השונים שצצו פתאום על המדף. חסם כניסה משמעותי נוסף הוא היעדר 'תווית נקייה'. בשביל לנסות ולחקות את תחושת הבשר או מוצר החלב, יש צורך לשלב ולערבב מגוון רב של רכיבים (שלחלקם יש שם מאיים) בשביל להגיע למוצר הסופי. בשנים האחרונות ובעידוד הקורונה, אצל הצרכנים התגבר מאוד הטרנד הבריאותי של תיעדוף מזונות טבעיים על פני מוצרי מזון מעובדיםמתועשים. כיום, יותר מתמיד הצרכנים מביטים ברשימת המרכיבים, ובתווית הקציצה של Beyond Meat יש רשימה ארוכה של רכיבים שמעמידים בספק רב את התפיסה הבריאותית והיתרון הגלום בצריכה של מוצרים מן החי.

 

כמה מילים על תחום החלבון המתורבת. לכל מי שמבקש לבחון השקעה באחת מהחברות האלו שמציעות לגדל בשר מתאים, מומלץ לקרוא ביסודיות את הכתבה של Joe Fassler שפורסמה בספטמבר 2021 ב The Counter. ביולוגיה בניגוד לפיסיקה לא מתנהגת לפי חוק מור (Moore's law). לטבע יש את היתרונות אך גם את החסרונות שלו, וישנם תחומים שלא משנה כמה כספים יושקעו בהם, הסיכוי להחזר על ההשקעה הוא נמוך מאוד עד לא קיים. אין היתכנות כלכלית בהשקעות האדירות הכרוכות בהקמת מתקני יצור בסטנדרט של מפעלי פארמה (מאות מיליוני דולרים למתקן) לייצור מוצרים זולים כמו המבורגרים (סטייק זה מוצר מורכב בהרבה). בטח כאשר האלטרנטיבה לכושר הייצור של אותה כמות בשר היא פעילות שבועית של משחטה בינונית.

 

לסיכום, בזכות מודעות הצרכנים הגוברת בדבר המחיר האקולוגי העצום שכדור הארץ והאדם משלמים על צריכת בשר, יש דרישה ומימון למציאת פתרונות ברי קיימא. חלק ניכר מהחלבונים שמיוצרים משמשים בסופו של יום למאכל והאבסת בעלי חיים. פתרונות נוספים שניתן להציע (ושאינם נסקרו בכתבה זו) כוללים בין היתר שימוש בחרקים כמקור לחלבון. בעולם קיימות מספר חברות אשר מגדלות זחלים של זבובים, וכאלו שמגדלות חרגולים בשביל לספק מקור זמין וזול של חלבון. במידה והחלבון מיועד למאכל בע"ח ולא למאכל אדם, ניתן גם לעשות שימוש בזבל אורגני כמקור מזון לזחלים. בכלכלה מעגלית זו יש רווח כפול, גם יש הפחתה של פסולת אשר תורמת לשחרור גז מתאן (התורם עשרות מונים לאפקט ההתחממות הגלובלית בהשוואה לפחמן דו חמצני) וגם מקבלים מקור חלבון.

 

פתרון נוסף הוא סטטוטורי – במידה ויהיה מספיק כוח פוליטי, ניתן יהיה להפחית את הסובסידיות לחקלאים. כתוצאה מזה המחירים יעלו והיכולת לרכוש בשר תקטן. זהו פתרון לא פופולרי אך עקרונית ניתן ליישום בטווח קצר יחסית. בנוסף ניתן להתחיל בחינוך השוק תוך הדגשת היתרונות הבריאותיים בצמחונות, טבעונות ובמפחיתנות (אנשים אשר מפחיתים בצריכת הבשר שלהם מתוך מודעות לסביבה).

 

ולמרות כל הקשיים שתוארו, לחלבונים מן הצומח יש פוטנציאל צמיחה רב. חברות חומרי הגלם (Ingredients) מגדילות בקביעות את הכמויות ואת הזמינות של סוגי החלבונים השונים. חברות הטעמים שוקדות ימים ולילות בשביל לייצר פורמולציות חדשות שיקלעו לטעם הצרכנים. וגם חברות המוצר בסוף יצליחו לכבוש יותר ויותר נתחי שוק מתעשיית הבשר. צריך לזכור ולקבל בהבנה שהשוק כיום עודנו צעיר (אפילו בוסרי) וכל הזמן מתפתח. בעתיד הקרוב תחול כנראה הצטמצמות בהיצע, בין אם זה בעקבות סגירה של חברות או בעקבות מיזוגים ורכישות. בשורה התחתונה הצורך הוא ברור והמודעות רק גוברת - על פי GFI, המעבר למזון צמחי יוכל לחסוך בין 30% ל-90% מפליטת הפחמן הדו חמצני ביחס למוצרים דומים מן החי.

 

 

כל הזכויות שמורות ©

 

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי קבוצת ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. מובן שמידע צופה פני עתיד אינו מהווה עובדה והוא מבוסס רק על הערכות סובייקטיביות של הכותב ע"פ המידע שנמצא לפניו. מידע צופה פני עתיד הוא אינו ודאי  ועלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע הכלול בסקירה לבין התוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב לעדכן או לשנות את הסקירה הנ"ל עם וככל שיתפרסמו נתונים חדשים. המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים אם וככל שהם מוזכרים בה. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להחזיק ו/או להתעניין בביצוע עסקאות בניירות הערך הנסקרים, הן עבור עצמם והן עבור נכסים פיננסים או פנסיוניים המנוהלים בידי קבוצת ילין לפידות (לרבות קרנות נאמנות ו/או קופות גמל המנוהלות בידי הקבוצה) וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות הערך הכלולים בסקירה  עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי ילין לפידות ניהול תיקי השקעות בע"מ, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות. חברות מקבוצת ילין לפידות מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ו/או למ