אג-טק – החדשנות שבאה לפתור את אתגרי החקלאות העולמיים

 

 

המהפכה החקלאית הראשונה מתוארכת לשנת 4,000 לפני הספירה. בתקופה הזו החל השינוי - מעבר מחברה של ציידים-לקטים לחברה שמצליחה לביית צמחים ובעלי חיים. שינוי זה הוביל למהפכה באורחות החיים, האדם הפך ליותר עצמאי ובעל שליטה ביכולתו לגדל מזון ופחות נזקק לצייד על מנת להתקיים. אותה חקלאות ראשונית היא זו שקיבעה את האדם לאזור מגורים ספציפי, ואפשרה את תחילת תהליך העיור והמסחר.

 

המהפכה החקלאית השנייה החלה במקביל למהפכה התעשייתית (1700-1900). עד אותה התקופה, עיבוד השדה נעשה בצורה ידנית ובאמצעות כלים אשר היוו הארכה ליד החקלאי, כמו המעדר ואת החפירה. בתקופת המהפכה השנייה החלו להופיע גם כלים נוספים כמו פרסות לסוסים, מחרשות ומזרעות אשר שיפרו דרמטית את יעילות העבודה, ובהמשך גם הטרקטור.

 

המהפכה החקלאית השלישית (נקראת גם המהפכה הירוקה) החלה לאחר מלחמת העולם השנייה ועד לסוף שנות השמונים, בזמן הזה הוטמעו פיתוחים טכנולוגיים אשר הובילו לשיפורים דרמטיים ביעילות וניצולת השטחים החקלאיים. אחד מאותם הפיתוחים היה ההכנסה של זנים חדשים של חיטה גמדית ואורז (הנמכת החיטה הפחיתה את השבירה של הגבעול). בנוסף, לחקלאים חולקו מערכות השקיה, דשנים וקוטלי מזיקים. מי שנחשב לאבי המהפכה הירוקה, נורמן בורלוג (Norman Borlaug), זכה בפרס נובל לשלום ב1970, בשל תרומתו להצלת מיליארד אנשים מרעב[1] .

 

למרות אותן מהפכות, האנושות עודנה נמצאת בעיצומו של משבר תזונתי עולמי. על פי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-3 מיליארד אנשים סובלים מתזונה חסרה או לקויה מכיוון שאין ברשותם היכולת הכלכלית לרכישת מזון בריא. רק במהלך תקופת הקורונה (מ2019 ועד ל2021) מספר האנשים המוגדרים כ'רעבים' קפץ מ-618 מיליון ל-768 מיליון. מנגד, בעולם כ40% מהמבוגרים וכ-20% מכלל הילדים מוגדרים כבעלי משקל עודף או חמור (Obese). הנזקים הבריאותיים מתת תזונה מתחילים בגיל צעיר ומלווים את האדם במהלך חייו. על פי מחקר שביצעה חברת הייעוץ העולמית מקינזי, העלות המצרפית של נזקי ההשמנה העולמיים נאמדת בכ-2 טריליון דולר לשנה, בדומה להפסדים הנגרמים מנזקי עישון וממלחמות (MGI_Overcoming_obesity_Full_report).

 

המהפכה החקלאית הרביעית תצטרך להתמודד עם המשך תהליך המעבר אל העיר המתרחש במקביל לגידול באוכלוסייה. אם בשנת 1950, כ-30% מאוכלוסיית העולם חיו באזורים עירוניים, כיום המספרים עומדים על כ-55% אחוזים המוגדרים כעירוניים ובשנת 2050 המספר צפוי להאמיר ל-68%[2] . 

 

בנוסף, המהפכה הבאה תהיה חייבת להתמודד גם עם הנזקים וההשלכות של קודמתה אשר הובילו לפגיעה חמורה במערכות האקולוגיות השונות. השימוש התכוף בחומרי הדברה ובדשנים, תיעוש החקלאות והמעבר למונוקלוטורה (גידול של צמח אחד על פני שטחים רחבים), והגידול המתמיד בדרישה לבשר ולדגים גרמו  להידללות מסיבית במגוון הביולוגי, בירוא יערות, לזיהום מקורות המים, ולהגברת קצב פליטות גזי החממה. 

חקלאות העתיד תהיה חייבת לייצר יותר בהרבה פחות (בעיקר ניצול של משאבים טבעיים). הטכנולוגיות החקלאיות של העתיד, האגטק, יכללו שימוש במיכון ובחיישנים מתקדמים, אליהם יתווספו טכנולוגיות מבוססות למידת מכונה כדי להפיק ערך מכל המידע שיתקבל. שימוש בפיתוחים ביולוגיים ובכלים גנומים חדשניים לצורך הגברת יעילות הגידול לצד הפחתת השימוש בחומרי הדברה. רתימה של מיכון אוטונומי אשר יפצה על אובדן כוח האדם בחקלאות, ועל הפגיעה באוכלוסיות המאביקים (בעיקר הדבורים). בנוסף צפויה התגברות בשימוש במצעים מנותקים ובחקלאות ורטיקלית לצורך הגדלת התפוקה לתא שטח וקיצור המרחק בין "השדה" לבין הצרכן הסופי (Farm-To-Fork).

 

אחת התרומות הרבות ביותר של המהפכה הירוקה הייתה הפצה של חומרי הדברה ודשנים לחקלאי העולם. הטבע, שלא עמד מנגד החל בתהליך של ברירה טבעית שהובילה לתופעות של עמידויות במגוון רחב של מחלות צמחים. וכך למעשה נוצר מעגל של תלות – בזכות אותם כימיקלים, התאפשרה הצמיחה הכלכלית, הגידול באוכלוסייה, ושהובילה לעלייה נוספת בדרישה לחומרי הגנת הצומח. כל ניסיון להפחית את השימוש באותם חומרים חייב להתנהל בצורה מושכלת והדרגתית, אחרת המקרה של סרי-לנקה (ראו להלן) יחזור על עצמו במדינות נוספות. מגפת הקורונה הובילה לירידה בהכנסות של מדינות רבות, במיוחד במדינות אשר תיירות משמשת כמקור הכנסה משמעותי. באפריל 2021, הורה נשיא סרי-לנקה (Rajapaksa) על הפסקה מוחלטת של שימוש בדשנים וחומרי הדברה, ומעבר בין לילה לחקלאות אורגנית על אף התנגדותם של אנשי המקצוע והמדענים במדינה[3] . 

 

אחד התמריצים המשוערים אשר הוביל למהלך הדרסטי היה הניסיון לחסוך 400 מיליון הדולר שהמדינה מוציאה מידי שנה על אותם הכימיקלים. בחודשים הבאים החקלאים המקומיים איבדו כ-20% מיבולי האורז וכ-18% מייצור התה. ענף התה הינו ענף מרכזי בייצוא של סרי-לנקה, עלות הייצור של התה עלתה פי 10 והיבול פחת בחצי. הממשלה נאלצה להתערב ולהזרים מאות מיליונים (יותר מהחיסכון המקורי) בשביל סובסידיות ופיצויים לחקלאים. חצי שנה לאחר מכן הניסיון למעבר לחקלאות אורגנית הסתיים, אך את ההשלכות המדינה עדיין משלמת[4].  

 

מדינות העולם המערבי, ואירופה ביתר שאת, החלו בתהליך ההתנתקות מחומרי ההדברה. מידי שנה יוצאים איסורים לעשיית שימוש בכימיקלים ובמנגנוני פעילות שונים. הלחץ הזה מחייב את החקלאים ואת חברות האגרוכימיה למצוא מנגנוני פעילות חדשים אשר יהיו סלקטיביים כמה שניתן וגם שחתימת (שארתיות) החומר תהיה מינימלית. ומכאן, כמעט בכל חברת כימיקלים המיועדים לחקלאות יש סל מוצרים שכולל גם תכשירים ביולוגיים שיפעלו במקביל לאלו הכימיים. חברות רבות הקימו גופי השקעה (CVC) בשביל להקל על שיתופי הפעולה עם חברות צעירות. בולטת לטובה היא חברת FMC אשר התחייבה להשקיע כ7% מהמכירות במחקר ופיתוח.

 

בפורטפוליו המוצרים הביולוגיים ניתן למצוא מגוון של פרומונים – אלו חומרים נדיפים טבעיים אשר משמשים למשיכה של חרקים מועילים, או להרחקה של מזיקים. חומרים ביולוגיים נוספים הם המעוררים (Biostimulants) – חומרים אלו מפעילים את מערכת ההגנה הטבעית של הצמח כדי שזה יתכונן מראש למזיק ולא יגיב לו רק בדיעבד (בדומה למתן חיסון בכדי למנוע מחלה). תחום מתפתח נוסף שיכול להוריד את התלות בתכשירים השונים הוא הדברה ביולוגית. בטבע קיימים מינים רבים של חרקים טורפים אותם אפשר לגייס בתור מדבירים ביולוגיים. ראויה לציון היא חברה מקומית אשר הוקמה בקיבוץ שדה אליהו בשם ביוביי (Biobee). לביוביי יש פורטפוליו של חרקים, אך היא נחשבת למובילה עולמית ביכולת הגידול של אקריות טורפות ייחודיות (Phytoseiulus persimilis). אקרית זו נמצאה כמדבירה טבעית מאוד יעילה כנגד אקריות אחרות. 

 

החקלאות המודרנית ושיפורים גנטיים יצרו דרישה לשימוש בזנים עמידים ומניבים יותר מאלו הטבעיים. מגמה זו צמצמה בצורה משמעותית את המגוון הביולוגי ואת היכולת הטבעית של הזנים להתמודד על המזיקים המקומיים ועם שינויי האקלים הצפויים. קיימות דוגמאות לסיכונים הכרוכים בהסתמכות על זן או מספר זנים מצומצם. בעיית הכותנה בהודו, הדגימה זאת כאשר בעידוד הממשלה החקלאים התמקדו במספר מאוד מצומצם של גידולים מהונדסים (GM) במקביל לזניחה של הזנים האנדמיים העמידים גם למזיקים הנפוצים וגם לפגעי מזג האוויר[5] . 

 

כיום על גידולי הבננות רובץ איום קיומי שמקורו במחלת צמחים. הבננה שאנחנו (ורוב העולם) קונה בסופר היא בננה מזן קבנדיש (Cavendish). בטבע קיימות בננות בצבעים ובגדלים שונים, חלקן מכילות גם זרעים בתוכן ויש כאלו שניתן לאכול רק לאחר בישול ויש גם בננות שלא ניתן לצרוך. הזנים המודרניים של הבננות עקרים וביכולתם להתרבות רבייה אל-מינית (וגטטיבית) באמצעות נצרים. ולכן השוני הגנטי בין דור לדור הוא רב, ומכאן החשיפה למחלה שתביא להכחדת הבננות המסחריות. בשנות הארבעים של המאה הקודמת זן הבננה הנפוץ היה 'גרוס מישל'. מחלת צמחים (מחלת פנמה) אשר נגרמה מחשיפה לפטריית קרקע למעשה חיסלה בתוך פרק זמן של שנים בודדות את כל המטעים המסחריים במרכז אמריקה. במקרה נמצא אז שזן הקבנדיש עמיד לאותה מחלה, וזה סייע לזן הבננות הנוכחי להשתלט על השוק. לאחרונה התגבר החשש ממוטציה של אותה הפטרייה שתדביק את הקבנדיש.  בשביל למנוע את הקטסטרופה בשוק הבננות, נעשים מאמצים לעשות שימוש בכלים גנטיים בשביל להחדיר גנים עמידים מזני בר של בננות לקבנדיש. 

 

הכלי החדש והמבטיח ביותר בארגז הכלים של הנדסה גנטית היא מערכת ה-CRISPER (Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats). מערכת זו היא למעשה המקבילה החיידקית של מערכת החיסון כנגד תקיפת וירוסים. ביכולתה לזהות תקיפה של וירוס באמצעות גילוי של מטען גנטי זר. בשלב הבא, חלבוני המערכת מסוגלים לחתוך את המטען הגנטי של הוירוס ולהטמיע אותו בזה של החיידק בשביל לייצר 'זיכרון'. כיום קיימות מעבדות רבות אשר מנסות להרחיב ולשפר את יכולת המערכת לזהות מגוון רחב של רצפים גנטיים, לדייק את הפעולה של החיתוך, ולמנוע ככול הניתן פגיעה באתרים אחרים ברחבי הגנום. בדרך זו יהיה ניתן לייבא את העמידויות של זני הבר אל תוך הגידולים המסחריים ולאפשר לחקלאות להתמודד עם מגוון האיומים בצורה מושכלת יותר (Use of CRISPR systems in plant genome editing: toward new opportunities in agriculture). לעיתים האתגרים המדעיים הינם משניים לעומת האתגרים הרגולטוריים. בארה"ב למשל יש ניסיון להחריג את הCRISPER מהסטטוס של GMO. התומכים מציינים שבעוד שבGMO  יש מעבר של מקטע גנטי מאורגניזם אחד לאחר, בCRISPER השינויים הם מינוריים ושלכאורה היו יכלו להתרחש באופן טבעי. הרגולטור האירופאי לא השתכנע, ובאירופה צפוי להיות סימון של GMO למוצרים השונים (An increasing number of countries regulate genome editing in crops). הטכנולוגיה עודנה נמצאת ברובה במעבדות השונות, אך ניתן גם למצוא חברות פרטיות אשר גייסו דרך קרנות המתמחות באגטק, למשל סמארט אגרו. 

 

אתגר נוסף המדיר שינה מיזמי האגטק, היא הפגיעה באוכלוסיית המאביקים בכללי, ובדבורים בפרט. הדבורים אחראיות על תהליך האבקה של כ-87% מהפרחים וכ-60% מסוגי היבולים החקלאיים בעולם. אומנם אין סכנה ממשית של רעב עולמי מכיוון שמתוך עשרת היבולים הנפוצים ביותר, שבעה מהם מבצעים את האבקה באמצעות הרוח או בצורה ווגטטיבית. ועדיין מרבית הפירות וגם מבחר לא קטן של ירקות נמצאים על הכף (אבוקדו, תפוחים, קפה, שקדים, ועוד רבים אחרים). לפי ארגון המזון העולמי (FAO) גודל השוק שייפגע מהמשך היעלמותן של הדבורים הינו כ200 מיליארד דולר.

 

אחת התופעות המטרידות ביותר אשר נצפו בעשורים האחרונים היא קריסתן של הכוורות. תופעה זו (נקראת גם Colony collapse disorder) מאופיינת בהיעלמותן של הדבורים הפועלות שיוצאות לחפש מזון, ואשר למעשה נוטשות את המלכה. בין השנים 1947 ועד 2008, אוכלוסיית הדבורים בארה"ב הצטמצמה בכ61% (A Historical Review of Managed Honey Bee Populations in Europe and the United States and the Factors That May Affect Them). למרות שתופעה מלווה את החקלאים כבר עשורים טובים, אין עדיין הסבר סיבתי האחראי לתופעה. יש התולים את הסיבה בהגברת השימוש בחומרי הדברה, בפתוגנים התוקפים את הדבורה, באיכות המזון הירודה שלהן (כתוצאה מהמונוקולטורה), גנטיקה ועוד. בפן המקומי, שני מיזמים ישראלים מנסים לתת כלים טכנולוגיים לאבחנה מוקדמת לתופעה. BeeHero, מכניסה חיישנים אל תוך הכוורת עצמה המנטרים את תפקוד הדבורים. אלו מסייעים לחקלאי לעקוב אחר יעילות האבקה אצלם בשדות בזמן אמת וגם תוך כדי השוואה לביצועי העבר. לעומתם BeeWise, לקחו את זה צעד אחד קדימה והם שינו לחלוטין את הקונספט של כוורת כקופסת עץ. המודל העסקי של החברה הוא השכרה של כוורות רובוטיות, אשר מכילות כ24 מושבות בתוך מכולה אוטונומית. בדומה לקודמתה, גם הם מציעים כלים חישוביים למעקב אחר קצב האבקה וניטור ישיר של בריאות הדבורים. 

 

קיימות חברות גלובליות שחלק מהפורטפוליו שלהם מוקדש לבריאות בעלי החיים וחיות המשק. לדוגמא, Chr. Hansen,  מציעה פתרונות לבריאות חיות המשק (ואף לצמחים) בדמות חיידקים מיטביים (פרוביוטיקה). אשר מיטביים את פעילות הקיבה ומחזקים את המערכת החיסונית של הבהמות. חברות אחרות (IDXX, -37.3%) Idexx Laboratories,  מציעות ערכות בדיקה ומוצרים כירורגיים לווטרינרים ולחקלאים כאחד. 

 

המעבר של מרבית התושבים מאזורי הספר אל העיר יוצר אתגרים גם לשרשראות ההספקה, במיוחד של מוצרים טבעיים וקצרי חיים. מכיוון שעלות הקרקע בעיר גבוהה משמעותית מאשר בכפר, יש מעבר מחקלאות מסורתית (צמח ואדמה) אל גידול וורטיקלי במצעים מנותקים או בשיטות הידרופוניות (בהן אין בכלל אדמה ושורשי הצמח טבולים במים המכילים את היסודות השונים החיוניים לגידול וצימוח תקינים). מכיוון שהגידולים הוורטיקליים מתקיימים ברובם בתוך מבנים סגורים ואטומים (Indoor farming), יש צורך לספק לצמחים השונים את התאורה, הטמפרטורה, השקיה ודישון המתאימים. ולכן ניתן למצוא לעיתים קרובות את המונח, CEA (Controlled environment agriculture). היתרון הסביבתי הגדול ביותר במעבר מהשדה לCEA הוא החיסכון במים (וצמצום זיהומם). יתרונות נוספים הם קיצור הזמן והמרחק שבין השדה (במקרה הזה, מגש הגידול) לצלחת, והיכולת להבטיח תוצרת טרייה במשך כל ימות השנה. מבחינת השוק, גודלו עודנו זעיר לעומת האלטרנטיבה הקלאסית, אך הצפי לגידול הוא רב ונאמד ב22 מיליארד דולר בשנת 2026. 

 

ל CEA, יש מספר אתגרים לא פשוטים שעליה לעבור כדי שתוכל להבשיל לכדי תעשייה ברת קיימא. הגברת התפוקה ליחידת שטח באמצעות שיפורים טכנולוגיים היא המפתח לרווחיות. הקמת המתקנים לגידול וורטיקלי דורשים השקעות הוניות משמעותיות. הגיוסים המשמעותיים בתחום החקלאות הוורטיקלית היו של חברת Bowery Farming שגייסה במאי 2021, 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר  חברת Gotham Greens greenhouse אשר גייסה בספטמבר השנה 310 מיליון דולר[6]  וחברת  Plentyאשר גייסה בינואר סכום שיא של 400 מיליון דולר. שתי חברות חקלאות ורטיקלית הפכו לציבוריות דרך מיזוג עם SPAC. (APPH, -86%) Appharvest  וLocal Bounti (LOCL, -76.6% )).

 

למרות השיפורים הטכנולוגיים אשר מתורגמים ליבולים גבוהים (למשל, על פי חברת Plenty, השימוש בחקלאות האנכית מאפשרת להגדיל את כמות היבולים ליחידת שטח, עד לפי 350 בהשוואה לגידול  באדמה), מגוון הגידולים הוא מצומצם וכולל ברובו ירוקים (עלים כמו חסה, תרד וכו') ועגבניות. התנאים האקלימיים מעודדים חקלאות מודרנית בעיקר במדינות בארה"ב אשר סובלות מבצורות, לדוגמא קליפורניה. השנים הקרובות יהיו משמעותיות, אותן החברות יקבעו האם המודלים הכלכליים וההחזר על ההשקעה יצדיקו את עצמם במבחן המציאות.

 

לסיכום, כל מהפכה חקלאית הובילה לקפיצת מדרגה בהתפתחות החברה האנושית, אך עם ההתפתחויות מופיעים גם אתגרים חדשים. החקלאות המודרנית הובילה לשינויים דמוגרפיים מהותיים בחברה האנושית, והצורך להאכיל ולשנע את המזון יצר פגיעה במערכות האקולוגיות השונות. הפתרונות המוצעים לאתגרים שצוינו בכתבה לא בטוח שיספיקו להחזיר חזרה את המערכת האקולוגית לסדרה. מכיוון שרוב התוצרת החקלאית לא משמשת את בני האדם אלא את חיות המשק. ייתכן מאוד שלא יהיה מנוס מהאפשרות שאוכלוסיית העולם תצטרך לשנות הרגלים ולהפחית את השימוש בבעלי חיים כמקור למזון. שינוי צרכני הוא מאוד קשה ליישום וצפוי לקחת זמן רב, ולכן יש הרבה מקום לרשויות להתערב (למשל להוריד את הסובסדיות שניתנות לחקלאים עבור גידולים לבהמות, מה שיגרור התייקרות של בשר ומוצרי חלב), וגם לתת הזדמנות לשינויים המגיעים מעולמות הפודטק, ובמיוחד בתחום החלבונים האלטרנטיביים.

 

כל הזכויות שמורות ©

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי קבוצת ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. מובן שמידע צופה פני עתיד אינו מהווה עובדה והוא מבוסס רק על הערכות סובייקטיביות של הכותב ע"פ המידע שנמצא לפניו. מידע צופה פני עתיד הוא אינו ודאי  ועלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע הכלול בסקירה לבין התוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב לעדכן או לשנות את הסקירה הנ"ל עם וככל שיתפרסמו נתונים חדשים. המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים אם וככל שהם מוזכרים בה. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להחזיק ו/או להתעניין בביצוע עסקאות בניירות הערך הנסקרים, הן עבור עצמם והן עבור נכסים פיננסים או פנסיוניים המנוהלים בידי קבוצת ילין לפידות (לרבות קרנות נאמנות ו/או קופות גמל המנוהלות בידי הקבוצה) וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות הערך הכלולים בסקירה  עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי ילין לפידות ניהול תיקי השקעות בע"מ, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות. חברות מקבוצת ילין לפידות מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותן השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברות הנסקרות, והן עשויות לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברות הנסקרות, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברות מקבוצת ילין לפידות ו/או למי מטעמן עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בסקירה. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בסקירה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.

 

 

[1]nhttps://en.wikipedia.org/wiki/Norman_Borlaug

[2]nhttps://www.un.org/development/desa/en/news/population/world-population-prospects-2017.html

[3]nhttps://navdanyainternational.org/sri-lankas-shift-towards-organic-farming

nn[4] https://www.vox.com/future-perfect/2022/7/15/23218969/sri-lanka-organic-fertilizer-pesticide-agriculture-farming

[5] https://www.thehindu.com/opinion/op-ed/the-twisted-trajectory-of-bt-cotton/article32566091.ece/amp

[6] https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-09-12/indoor-farming-company-gotham-greens-raises-310-million-in-funding-round)