האנושות נמצאת בעיצומו של משבר תזונתי עולמי חמור. על פי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-3 מיליארד אנשים סובלים מתזונת חסר או מתזונה לקויה (Malnutrition). בניגוד למאה הקודמת, כיום, עיקר הבעיה טמונה באיכות המזון ופחות בחוסרו. השמנה חמורה (Obesity) מוגדרת על פי גורמי הרפואה כמגפה, האחראית על 5% מכלל מקרי המוות באוכלוסייה. התגברות מודעות הצרכנים לגבי בריאותם התעצמה בעקבות מגפת הקורונה, וזו הובילה את חברות חומרי הגלם המסורתיות לאמץ חדשנות ולעודד השקעה ברכיבים להם יש תרומה בריאותית. במאמר נפרד הרחבנו על תחום החלבונים, ולכן בסקירה שלפנינו נדון ונתמקד בפיתוחים האחרונים המוקדשים להפחתת סוכר ומלח, ועל התיסוף של סיבים תזונתיים במזונות השונים.
בשנות הארבעים של המאה הקודמת החלה המהפכה החקלאית לתפוס תאוצה. בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד לסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, הוטמעו פיתוחים טכנולוגיים אשר הובילו לשיפורים דרמטיים ביעילות ניצול השטחים החקלאיים ואלו תרמו בצורה ישירה להצלה של כמיליארד אנשים מרעב. כיום חיים בעולם כ-770 מיליון אנשים שמוגדרים רעבים, לעומתם יש מעל ל-2.1 מיליארד בני אדם (כ-30% מאוכלוסיית העולם) המוגדרים כסובלים מהשמנה או מהשמנה חמורה.
איך הגענו למצב הזה? המהפכה החקלאית הובילה לראשונה בהיסטוריה האנושית למצב שבו השפע גובר על המחסור במזון. התיעוש של ענפי החקלאות והמזון הובילו גם לפיתוחים שהתבררו בדיעבד כהרסניים לבריאות האדם. לדוגמה, HFCS (High fructose corn syrup) אשר עשה שימוש בעמילני התירס לכדי יצירה של סירופ סוכרים זול ומתוק יותר מהסוכר הלבן המוכר. באותם ימים, המחשבה ששלטה היא, שצריכה מרובה של שומנים היא זו שתורמת להשמנה (ולא הסוכר עצמו). הרבה מאוד יצרנים התיישרו עם ההמלצות הרפואיות הרשמיות והפחיתו בכמות השומנים המוספים למתכונים. בשביל לשמר את הטעם וחלק מהתכונות הטכניות שנגרמו מהחסרת השומן, אותם היצרנים תגברו את מוצריהם השונים בכמויות רבות של סוכר. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים המאששים את ההשפעה השלילית של צריכת מזונות ומשקאות מתועשים, המתאפיינים בשימוש מוגבר בסוכרים פשוטים, על בריאות האדם.
קיים קשר ישיר בין רמת ההכנסה לבין שכיחות ההשמנה באוכלוסייה. על פי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-3 מיליארד אנשים סובלים מתזונה לא תקינה (Malnutrition) וזאת מכיוון שאין ברשותם כל יכולת כלכלית לרכישת מזון בריא. באופן פרדוקסלי, מזון תעשייתי ומעובד הפך לאלטרנטיבה הזולה והנגישה ביותר. הנתונים מצביעים על כך שמגפת ההשמנה בעולם המערבי נמצאת באופן יחסי תחת שליטה, לעומת המדינות במזרח הרחוק. את האשמה תולים בזניחת הדיאטה המקומית אשר הייתה מאופיינת במזון לא מעובד לטובת החדירה של המזון המערבי המתועש. מלבד הנזקים האסתטיים ישנם סיבוכים רפואיים רבים אשר נגרמים מתזונה לקויה. העלות המצרפית של נזקי ההשמנה העולמיים נאמדת בכ-2 טריליון דולר לשנה. אלו רותמים את הממשלות והתעשייה כאחד למציאת פתרונות בטווח המיידי לנזקי הסוכר, המלח, והמחסור בסיבים תזונתיים1.
בדיעבד, עוד יתברר כי סוכר הוא לא כל כך מתוק
צריכה מוגברת של סוכרים עתירי אנרגיה (סוכרוז, גלוקוז ופרוקטוז) מהווה את גורם הסיכון העיקרי להשמנה ולמגוון רחב של מחלות מטבוליות. מבין הסוכרים הנפוצים, פרוקטוז (סוכר הפירות) בולט לרעה מעל כולם. פרוקטוז, בניגוד לגלוקוז – אשר מסוגל לספק אנרגיה לכל התאים, מתעכל כמעט בבלעדיות דרך הכבד. מחקרים פרה-קליניים וקליניים הדגימו בהרחבה, שמלבד בעיית ההשמנה, צריכה מוגברת של פרוקטוז מהווה גם גורם סיכון משמעותי למגוון מחלות כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם ולהשמנה פתולוגית של הכבד (NAFLD). כיום המחקרים קובעים חד משמעית כי עודף סוכר, בניגוד לשומנים השונים, תורם לעלייה בתמותה.
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הציבור ואף ברשויות החוק בדבר הנזקים הבריאותיים והכלכליים הנגרמים כתוצאה מתזונה לקויה. אלו הובילו לחקיקה המחייבת בסימון מוצרים המכילים רמות גבוהות של סוכרים, מלחים ושומנים רוויים. זו אומנם הצליחה להעלות לשיח הציבורי את המודעות לגבי מגוון רחב של מאכלים ומשקאות, אך זהו אינו פתרון מלא. זאת מכיוון שהשימוש בסוכר המתווסף למזון ולמשקאות הפך למאוד נפוץ (על פי נתונים של משרד הבריאות האמריקאי, ל-74% ממוצרי המזון הארוזים, מוסף גם סוכר), וגם היכולת להוביל לשינוי מהותי בהרגלי הצריכה של כלל האוכלוסייה היא מוגבלת. הצורך בפתרון בעיית הסוכר נמצא בראש סדר העדיפויות של תעשיית המזון והמשקאות העולמית. עם זאת, לא פשוט להפחית את כמויות הסוכר במאכלים ובמשקאות ממותקים. בניגוד להנחה הרווחת, לסוכרים תכונות כימיות ייחודיות, ומכאן תרומתם הרבה למזונות ולמשקאות השונים, מלבד היותם מתוקים. לדוגמה, הסוכר מספק נפח למאכלים השונים, לוקח חלק חשוב בבניית המרקם והנימוחות, שומר מפני הקפאה, מעניק צבע וריח ואף מסייע בשימור המזון ומגן מפני חיידקים. לכן, כלל פתרונות ההמתקה הקיימים, בין אם אלו הטבעיים או המלאכותיים(לדוגמה סוכרלוז וסטיביה), אמנם מספקים יכולת המתקה – אך עדיין מאוד מוגבלים ביכולת היישום שלהם במגוון המוצרים השונים.
חברות חומרי גלם גדולות החלו בשינויים מבניים התואמים את רוח התקופה. Tate & Lyle נפרדו מהשליטה בפעילות המסורתית שלהם לטובת התמקדות במוצרים ייחודים2 (Specialty products). כמעט כל חברות חומרי הגלם מחזיקות בפורטפוליו של מוצרים אשר מטרתם הפחתת סוכר. לטענת חברת Archer-Daniels-Midland היא זו המציעה את מספר הרכיבים הרב ביותר לפתרונות ההמתקה. הבעיה היא שחלקם בעצמם סוכרים עתירי אנרגיה. לסוכר יש לא פחות מ-56 סוגים שונים של כינויים3.
את תחליפי הסוכר ניתן לסווג על פי רמת המתיקות שלהם ועל פי מקורם (סינטטיים או טבעיים). הממתיקים ההיפר מתוקים הינם רכיבים אשר מתיקותם רבה פי מאות ואף אלפים מסוכר. סוכרלוז ואספרטיים אלו הנציגים הסינטטיים. הנציגים הטבעיים הנפוצים כוללים את הסטיבייולים השונים (המרכיבים המתוקים מצמח הסטיביה - אלו אינם סוכרים), מוגרוסידים (הרכיבים המתוקים בפרי הנזירים) ולאחרונה גם חלבונים מתוקים. כל אלו כאמור, מספקים את המתיקות אך אין באפשרותם לספק תחליף אחד לאחד לסוכר.
ישנם ממתיקים אשר רמת המתיקות שלהם דומה לזו של הסוכר. בקטגוריה זו ימצאו סוכרים כהליים סיבים תזונתיים, וסוכרים נדירים. האחרונים הם בעלי הפוטנציאל הרב ביותר מכיוון שהם בעלי המבנה הכימי הקרוב ביותר לסוכר. הסוכרים הנדירים (אלולוז וטגטוז), מספקים את כל התכונות הדרושות מסוכר, הם בעלי אותו פרופיל מתיקות, הם מספקים נפח למזונות, הם מבצעים השחמה, ריח, קופאים כמו סוכר ועוד תכונות שהופכות אותם לדבר הבא בתחום של הפחתת הסוכר. מבחינה בריאותית, סוכרים אלו נחשבים לא מזיקים ובטוחים לשימוש גם על ידי סוכרתיים. לדוגמא, האלולוז מספק כ10% מכמות הקלוריות בהשוואה לסוכר פשוט, וחשוב מכך, אין לו כלל השפעה על רמות הסוכר בדם4. בשביל לבדל את האלולוז משאר הסוכרים, ולהקל על אימוץ בידי התעשייה והצרכנים כאחד, מנהל התרופות האמריקאי (ה- FDA), החריג את האלולוז מהצורך ברישומו כסוכר בתוויות של מוצרים5. המגבלה של אותם הסוכרים הנדירים היא שרק לאחרונה החלו הרשויות לאשר את שימושם למזון ושכושר הייצור שלהם כיום מוגבל ומצומצם. בשנים האחרונות החלו לייצר תערובות הכוללות שימוש במספר רכיבים (היפר מתוקים ובעלי מתיקות מאוזנת) עבור המוצרים השונים. חברות חומרי גלם מובילות בתחום הסוכרים הנדירים כוללות את Tate & Lyle, התאגיד היפני Matsutani Chemical Industry אשר מייצר אלולוז וסיבים לשוק המקומי, ובשיתוף Ingredion גם לשוק האמריקאי, וכן חברות מוצרים כמו Hershey’s ו-Nordzucker אשר השקיעו בחברות הזנק הפועלות בתחום הסוכרים הנדירים.
בעיית הסוכר הופכת לחמורה במיוחד כאשר מדובר בתעשיות המסתמכות על פירות כחומר גלם עיקרי. בתעשיית המיצים והרטבים הטבעיים למשל, אין כיום פתרון באופק. המיצים הסחוטים נתפסים באופן שגוי על ידי הצרכנים כבריאים, כיוון שאלו "טבעיים". בשונה מצריכה של הפרי או הירק בשלמותו, המיץ ברוב המקרים אינו מכיל סיבים תזונתיים אשר 'כולאים' את הסוכר (ובכך מאטים את שחרורו לדם), וגם תורמים לתחושת השובע. בנוסף, שתיית מיץ טבעי מובילה לצריכת תכולת סוכר בריכוז ובקצב גבוה, ואלו נמצאו דווקא כמעודדים תחושת רעב. בניגוד למוצרים ולמתכונים להם מתווסף סוכר, המיץ עצמו בתצורתו הטבעית מכיל כמות רבה של פרוקטוז וגלוקוז. לדוגמה, בכוס של מיץ תפוזים (350 מ"ל) יש כעשר כפיות סוכר – כמות דומה לזו הנמצאת בפחית קוקה קולהClassic .
החשיבות של דעת הקהל באה לידי ביטוי בחברות מוצר אשר מתרחקות ממוצרים הנתפסים כלא-בריאים. מקרים נבחרים כללו את חברת PepciCo אשר מכרה את מותג המיצים טרופיקנה6, ואת חברת Nestle, אשר נפרדה ממותג הגלידה האגן דאז בעסקה של 4 מיליארד דולר7.
במדינתנו הקטנה מתקיימים מספר מיזמים אשר מנסים לפתור את בעיית הסוכר מכמה כיוונים שונים. החברה הוותיקה היא דומתוק, DouxMatok, אשר נוסדה ב2014 על ידי פרופ' אברהם בניאל ז"ל (כשזה היה בן 96) ובנו ערן. הבסיס הטכנולוגי של החברה היה הצימוד שבין מולקולות הסוכר לבין חלקיקי סיליקה (צורן דו-חמצני גבישי). השילוב הזה נמצא כמעצים את תחושת המתיקות, ולכן מאפשר הורדה של כ-30% בכמויות הסוכר מבלי אפקט כלשהו על הטעם. לשיטה זו מספר חסרונות: הראשון, איבוד נפח המזון (Bulk) כתוצאה מהפחתת הסוכר (יש צורך ב Filler). חיסרון נוסף הוא שהצימוד בין הסיליקה לבין הסוכר מתמוסס במים, ולכן פיתוחי החברה מוגבלים למזונות יבשים. חברה נוספת היא חברת אמאי חלבונים. חברה זו עושה שימוש בפרמנטציה מדויקת בשביל לייצר חלבונים היפר-מתוקים. חלבונים אלו מתוקים אלפי מונים יותר מסוכר ולכן יוכלו להמתיק משקאות ואף מוצרים אשר לא דורשים חימום ובעלי טווח חומציות מסוים (כדי שהחלבון עצמו לא יתפרק). גם לחברה זו יש אתגרים: הראשון הוא רגולטורי – זהו חלבון רקומביננטי (מהונדס) שהצרכן הביתי צורך בדיאטה. האתגר השני נגזר מטבעם של החלבונים, רגישות לטמפרטורות ולרמות חומציות שונות. היישומיות גם כן מוגבלת מכיוון שהחלבון המתוק לא יספק את הנפח, ההשחמה ועוד תכונות מהותיות של הסוכר. נציגה נוספת היא חברת אמברוסיה ביו, אשר מפתחת פתרונות טכנולוגיים לחברות חומרי הגלם כדי שאלו ימירו סוכרים פשוטים ונפוצים לסוכרים נדירים. בתחום הפחתת הסוכר במיצים וברטבים פועלות חברת בטר ג'וס וחברת בלו טריי אשר מפחיתות את הסוכר (כל אחת בשיטה אחרת) ממיצים טבעיים.
היתרון הכפול בסיבים תזונתיים
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים המאששים את ההשפעה השלילית של צריכת מזונות מתועשים והשימוש המוגבר בסוכרים פשוטים על בריאות האדם. במקביל החלה גאות בפופולריות של מספר דיאטות ייחודיות המכילות ריכוז גבוה של סיבים תזונתיים (למשל, הדיאטה הים-תיכונית). מודעות הצרכנים השונים בדבר היתרונות הבריאותיים של צריכת מזונות עתירי סיבים כמו, ירקות, פירות, אגוזים וזרעים (לא מעובדים) ניזונה ממחקרים מדעיים. אלו הדגימו כי מזונות עתירי סיבים תזונתיים מסיסים נמצאו תורמים לירידה בעומס הגליקמי, הפחתה ברמות הכולסטרול, בסיכוי למחלות לב, סרטן המעי ועוד. למרות כל אלו, על פי אגודת הלב האמריקאית, קיים מחסור כרוני בצריכת סיבים תזונתיים בדיאטות המודרניות. בעוד שהרמה היומית המומלצת לצריכה נעה בין 25 ל-38 גרם ליום לנשים ולגברים (בהתאמה), בפועל, האזרח האמריקאי הממוצע צורך כמחצית מהריכוז המומלץ.
סיבים תזונתיים מוגדרים כפולימרים של פחמימות, המקנים תועלת בריאותית לפונדקאי. סיבים אלו עמידים בפני פירוק על ידי אנזימים של מערכת העיכול בגוף האדם, ולפיכך אינם עוברים הידרוליזה ואו ספיגה במעיים. התכונות הפיזיות השונות של סיבים והשפעתן התואמת, מעודדים פעילות מעיים תקינה. לסיבים תפקודים שונים בחלקים שונים של המעיים כאשר במעי הדק הם בעיקר מגבירים צמיגות ובמעי הגס הם משמשים כסובסטרט עבור אוכלוסיית החיידקים של המיקרוביום, להפקת Short-chain fatty acid (SCFA). ה-SCFAs נספגות בקלות בתאי האפיתל של המעיים, מספקות אנרגיה ומעודדות מעבר נתרן, ספיגת מים, גידול והתפתחות תקינה. בנוסף, SCFAs משמשות גם כמקור אנרגיה עיקרי של תאי רירית המעיים, והן בעלי פעילות אנטי-סרטנית החיונית לשלמות הרירית. מנגנון זה מסייע לגוף להתגונן בפני ממאירות ופלישה של חיידקים פתוגניים.
היקף שוק הסיבים העולמי, המופקים ממקורות רבים דוגמת דגנים, גרגירים, גרעינים, אגוזים, פירות וירקות, מוערך כיום בכ-1.2 מיליון טון לשנה. את מגוון הסיבים ניתן לחלק לסיבים מסיסים ולכאלו שאינם מסיסים. הסיבים המסיסים מהווים את רוב השוק, כ-56% מהשוק העולמי, כאשר הנציגים הבולטים הם נגזרות של האינולין ובמיוחד פרוקטואוליגוסכרידים קצרים, short-chain-FOS. מבחינת הצריכה, כמעט כמחצית מיועדת לשוק המזון והמשקאות, כשליש לתעשיית התרופות והשאר מתחלק בין תוספות מזון לבע"ח לבין שימושים אחרים. התכונות הבריאותיות החיוביות אשר מיוחסות לסיבים וכן עידוד הממשלות וגורמי הבריאות, תרמו לעלייה במודעות הצרכנים. מספרית, שוק הסיבים התזונתיים גדל בקצב שנתי של 8.9% וצפוי להגיע ב-2026 למחזורים של כ-80 מיליארד דולר בשנה.
סיבים קצרים, פרוקטואוליגוסכרידים (FOS), הינם סיבים טבעיים שנמצאים בפירות וירקות ולא עברו עיבוד. אלו משכו עניין רב בעשורים האחרונים בתעשייה בשל תכונותיהם הבריאותיות השונות (בין היתר, הם אינם מעלים את רמת הסוכר בדם ואינם נוטלים ויטמין B במהלך העיכול) וגם בשל מתיקותם הגבוהה ביחס לפרוקטואוליגוסכרידים ארוכי שרשרת אחרים. בזכות אופיים הפרה-ביוטי ותכונותיהם האורגנולפטיות נעשה שימוש הולך וגובר ב FOS כרכיב במוצרי מזון רבים ותרכובת מזון לתינוקות.
קיימים שני תהליכים תעשייתיים נפרדים המשמשים לייצור בקנה מידה גדול של FOS, הידרוליזה של אינולין (למעשה פירוק של שרשראות סיבים ארוכות לקצרות, וזאת באמצעות אנזימים או בשיטות כימיות) או ביו-טרנספורמציה של סוכרוז (פילמורהארכה של דו-סוכר לסיב תזונתי באמצעות אנזימים).
אנזימים הם חלבונים שמאיצים תהליכים ומזרזים הגעה לשיווי המשקל המאפיין את הריאקציה הספציפית. בניגוד לזרזים כימיים, אנזימים פועלים בתנאים טבעיים ללא צורך בטמפרטורות או לחצים גבוהים, ולמרות זאת הם מאיצים קצבי תגובות בסדרי גודל רבים. האנזים אינו משנה את היחס הסופי של ההמרה הזו אלא גורם לכך שתתרחש בטווח של דקות עד שעות לעומת מיליוני שנים.
חלק מחברות הגלם השונות עדיין מפיקות את האינולין בעיקר מהצמח עולש מצוי (כחול). זהו צמח המגודל בצפון אירופה ובצ'ילה. ההתחממות הגלובלית והשפעותיה הובילו בשנים האחרונות לתנודות בתפוקות וביבולי העולש הכחול ולעיתים אף למחסור. חברת Beneo, אחת מחברות הבת של קבוצת Sudzucker, היא דוגמא לחברה שמסתמכת על הגידולים החקלאיים לצורך הפקת הסיבים. מנגד, ישנן מספר חברות אשר בחרו את הדרך השנייה והיא הארכת מולקולת הסוכר לסיב, ביניהן גם הנציגה הישראלית, גלעם. היתרון בשימוש באנזימים לצורך פלמור של סוכרוז הוא שהתהליך צורך סוכר פשוט כחומר גלם, וזה מאוד נפוץ וזול. בנוסף, ניתן לשלוט בצורה מיטבית על הרכב הסיבים שמתקבל בסיום התהליך.
חברת גלעם שבשליטת קרן פימי היא במקור חברה קיבוצית (קיבוץ מענית) אשר נרכשה בידי קרן פימי בינואר 2017. גלעם ייצרה מגוון של חומרי גלם לתעשייה, אך נודעה בעיקר ביכולתה לגבש סוכר מסוג פרוקטוז (זהו תהליך מאוד לא טריוויאלי מכיוון שסוכר זה מאוד מסיס במים). כדי לגוון את פורטפוליו המוצרים שלה, גלעם החלה לייצר FOS במפעל חדש שהיא הקימה בקיבוץ. בדצמבר 22, קרן פימי הודיעה כי בכוונתה למכור חלק מאחזקותיה לפי שווי של מיליארד שקל8.
מלח
מלח שולחן (נתרן כלוריד או פוטסיום כלוריד NaCl,) הוא רכיב חיוני נוסף במזונות רבים. הבעיה היא שבמינונים הגבוהים בהם העולם המערבי צורך אותו, המלח נמצא כפוגע בבריאות. על פי פרסומים רפואיים רבים, עודף מלח תורם תרומה ישירה לעלייה בלחץ דם ולהגברת הסיכון למחלות לב ולשבץ. על פי ארגון הבריאות העולמי, לחץ דם נחשב ל'רוצח השקט' הגורם לכ-9.4 מיליון מתים מידי שנה. ההמלצה הרפואית היא צריכה של פחות מ-5 גרם מלח (2 גרם של נתרן) ליום למבוגר. בפועל, רובנו צורכים בין פי 2 לפי 3 מהכמות המקסימלית המומלצת. על פי חברת המחקר NPD, בקרב הצרכנים בארה"ב מעל לגיל 18, כ- 50% מעוניינים להפחית את צריכת הסוכר וכ-36%, מעוניינים להפחית את צריכת המלח.
בדומה לסוכר, גם למלח מספר יתרונות נוספים כמרכיב במתכונים, ולכן קשה להחליפו. הפחתת מלח תוביל לתגובה פיסיולוגית המעוותת את תחושת הטעם שלנו. כשהמליחות מופחתת, החמיצות עולה, תחושות המרירות והרגישות לטעמי לוואי עולות גם הן. גם טעמי המתיקות והאוממי (Umami) מושפעים ויוצאים מאיזון. מלבד תרומתו לטעם, המלח מסייע לשמור על המזון עצמו מפני זיהומים וגם מסייע בפן הכלכלי. במתכונים השונים, המלח הוא הרכיב הזול ביותר למעט המים.
בעוד שלחלק ניכר ממוצרי המזון מוסף מלח בתהליך ההכנה, ישנם מגוון מוצרים אשר עיקר המלח מגיע מרכיבי המוצר עצמו (למשל גבינות, בשר ולחמים) – ובהם ההפחתה מורכבת יותר. באנגליה כ-75% מכמות המלח מגיעה מאכילה של מזון מעובד ומאכילה מחוץ לבית (Action on Salt, UK Salt Reduction). מאמצי ההורדה של הסודיום כוללים הסדרה ורגולציה וגם מאמצים בפן הטכנולוגי.
במדינות רבות יש חוקים אשר מגבילים את כמות המלח המקסימלית שכל מוצר יכול להכיל, בדגש על המלח המוסף ללחם. באירופה ישנן מדינות בהן למוצרים עתירי מלח, בדומה לסוכר, מוסף מס ייעודי והתוויה המזהירה מפני תכולת מלח גבוהה.
בפן הטכנולוגי ישנם פיתוחים פיסיקליים ופיתוחים פורמולטוריים. למשל, חברת Cargill משנה את גודל וצורת גבישי המלח כדי למקסם את האינטראקציה בינם לבין בלוטות הטעם שעל הלשון. מבחינת הרכיבים הניסיונות מתמקדים בתחלופה לנתרן עצמו. מכיוון שההגבלה בתצרוכת המלח מתייחסת לכמויות הנתרן, חברות שונות עושות שימוש באשלגן כלוריד (פוטסיום כלוריד ,KCI) במקום. זהו תחליף המלח הנפוץ ביותר והוא מאפשר החלפה של עד כ-30% מכמויות המלח. בריכוזים גבוהים יותר, יש הופעה של טעמי לוואי מתכתיים. מבחינה בריאותית, מלבד אנשים הסובלים מרמות פתולוגיות של אשלגן בדם, רוב האוכלוסייה תגיב בחיוביות לשינוי מכיוון שאצל רבים יש מחסור בצריכה היומית של האשלגן. ניסיונות נוספים כוללים תיסוף של טעמי האוממי, בין אם זה מאצות או מפטריות, כדי לפצות על אובדן המליחות.
לסיכום, חלק ניכר מאוכלוסיית העולם צורך על בסיס יומי מזון מתועש באיכות ירודה. בין אם זה כתוצאה של הגלובליזציה והנדידה של המזון המהיר המערבי אל האוכלוסיות השונות במזרח אסיה, או יוקר המחייה בעולם המערבי שמונע מהשכבות החלשות את הגישה למזון בריא. סיבות אלו ואחרות גורמות לעלייה בשכיחות מחלות כרוניות (אשר ניתן למנוע אותן) כתוצאה מהדיאטות המודרניות. השנים הבאות יהיו קריטיות במאבק האנושות במגפת ההשמנה. חברות חומרי הגלם, בתמיכת הצרכנים והממשלות השונות, עומלות על מגוון פתרונות בשביל לשנות את פני התמונה. השאלה שנותרת פתוחה היא כמה מהאנשים בעולם באמת יצליחו ליהנות מהשינוי.
כל הזכויות שמורות ©
הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי קבוצת ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. מובן שמידע צופה פני עתיד אינו מהווה עובדה והוא מבוסס רק על הערכות סובייקטיביות של הכותב ע"פ המידע שנמצא לפניו. מידע צופה פני עתיד הוא אינו ודאי ועלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע הכלול בסקירה לבין התוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב לעדכן או לשנות את הסקירה הנ"ל עם וככל שיתפרסמו נתונים חדשים. המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים אם וככל שהם מוזכרים בה. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להחזיק ו/או להתעניין בביצוע עסקאות בניירות הערך הנסקרים, הן עבור עצמם והן עבור נכסים פיננסים או פנסיוניים המנוהלים בידי קבוצת ילין לפידות (לרבות קרנות נאמנות ו/או קופות גמל המנוהלות בידי הקבוצה) וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות הערך הכלולים בסקירה עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי ילין לפידות ניהול תיקי השקעות בע"מ, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות. חברות מקבוצת ילין לפידות מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותן השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברות הנסקרות, והן עשויות לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברות הנסקרות, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברות מקבוצת ילין לפידות ו/או למי מטעמן עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בסקירה. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בסקירה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.
1. MGI_Overcoming_obesity_Full_report
2. https://www.bakingbusiness.com/articles/54148-tate-lyle-repositioning-as-food-and-beverage-solutions-business.
3. https://robertlustig.com/56-names-of-sugar/
4. https://allulose.org/
5. https://www.fda.gov/news-events/fda-brief/fda-brief-fda-allows-low-calorie-sweetener-allulose-be-excluded-total-and-added-sugars-counts
6. https://www.cnbc.com/2021/08/03/pepsico-to-sell-tropicana-and-other-juice-brands-for-3point3-billion.html
7. https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-12-11/nestle-said-to-add-4-billion-u-s-ice-cream-arm-to-pai-venture
8. https://www.calcalist.co.il/market/article/ryamyw5dj
