הפגיעה המשמעותית של רוסיה בייצוא התבואה האוקראינית יצרה חוסרים עולמיים אשר הגבירו את משבר המזון העולמי. התמונה השתנתה ואת הוואקום מילאו ספקיות אחרות. ברזיל ואוסטרליה הן המרוויחות הגדולות מהסיפור בתחום הזה.
הגלובליזציה פתחה את הדלת למסחר בינלאומי ויצרה מצב בו מדינות תלויות בייצוא ובייבוא מוצרים, סחורות ושירותים ממדינות אחרות ואליהן. חווינו זאת על בשרנו עם פרוץ מלחמת אוקראינה ורוסיה, עם העלייה במחירי האנרגיה, בין היתר לאור היותה של רוסיה שחקנית מרכזית בעולם הנפט והגז הטבעי וכן עם עליית מחירי הסחורות העולמיות (ובפרט המזון), אשר רבות מהן מיוצרות במידה משמעותית, גם ברוסיה ובאוקראינה.
כשפרצה המלחמה, בפברואר 2022, פורסמו מאמרים רבים, ביניהם גם שלנו, על תחומי הסחורות בכלל, ועל תחומי החיטה והתירס בפרט, וזאת מפני שאוקראינה הייתה שחקנית משמעותית במשחק העולמי וייצאה לעולם, ב-2021, לפני המלחמה, כ-20.5 טון מטרי של חיטה, המהווים כ-12% מהחיטה שיוצאה בעולם (היא הייתה היצואנית הרביעית בגודלה בעולם), כ-6.2 מיליון טונות של שמן חמניות, המהווים כ-58% מהייצוא העולמי (היצואנית הגדולה בעולם בתחום זה) וכ-39.4 מיליון טונות של תירס, המהווים כ15%-20% מהייצוא העולמי כולו. יש לציין שגם רוסיה הינה שחקנית משמעותית עולמית בתחום המזון, אך במונחים רוסיים, ייצוא המזון מהווה רק 4% מהתמ"ג שלה. במונחי ייצוא עולמי רוסיה ואוקראינה היוו יחדיו, לפני המלחמה, כשליש מהסחר העולמי בחיטה, כ- 17%מהסחר העולמי בתירס וכ-75% מהסחר העולמי בשמן חמניות. אפריקה ואסיה הן היבואניות העיקריות של התבואה האוקראינית ועל כן, הן הנפגעות העיקריות מהמלחמה בנושא המזון. האיחוד האירופי הינו יצרן מוביל של מוצרי מזון חקלאי ולמרות ההשפעה של המלחמה באוקראינה ושל השינויים האקלימיים, מערכת המזון של האיחוד אירופאי נותרה יציבה, וזאת למרות שהיא מושפעת מעליית האינפלציה. גם ארה"ב אינה צרכנית משמעותית ישירה של התוצרת האוקראינית אך הזעזוע הכללי בתחום, משפיע גם עליה.
אין זה מקרי שאוקראינה הייתה מובילה עולמית בתחום החקלאי. ברשותה שטחים נכבדים של קרקע המתאימה במיוחד לגידול חקלאי – אדמת Chernozem. בנוסף לאדמה הפורייה, גם האקלים האוקראיני אופטימלי לגידול חיטה ותירס. מזג האוויר החם ושטוף השמש עוזר לצמחים להתבגר במהירות בעונת הגידול ואילו בחורף, הטמפרטורות הקרות עוזרות לקטילת חרקים, מזיקים ומחלות. התנאים הבסיסיים הללו, בשילוב עם שימוש בפרקטיקות חקלאיות נכונות, הפכו את אוקראינה למובילה עולמית בתחום זה ולאחת מהאומות המשפיעות ביותר בעולם על הביטחון התזונתי.
רוסיה, שעוד בתחילת הלחימה הבינה את חשיבותן של האנרגיה והסחורות עבור מדינות המערב אשר הפעילו עליה סנקציות, וכן עבור המדינות המתפתחות, פעלה כדי להלחיץ את המערכת והשתמשה (ועודנה משתמשת) באנרגיה ובמזון כנשק. היא הפחיתה באופן משמעותי את ייצוא הגז הטבעי לאירופה, פגעה בלולים האוקראיניים אשר סיפקו ביצים למדינות ברחבי העולם (יותר מ-4 מיליון תרנגולות מטילות וכ-700,000 גוזלים מתו במלחמה), פגעה בחוות, במחלבות ובמחסני מזון ופגעה מאוד ביכולת ייצור וייצוא הסחורות מאוקראינה – באמצעות חסימת דרכי הייצוא, שריפת שדות, פגיעה במחסני תבואה, מצור על נמלים, גניבה של ציוד חקלאי ושל יבול, כיבוש שטחים חקלאיים, הפרעה לזריעה ולטיפול בשדות וגם באמצעות הנחת מוקשים בשדות, מה שישפיע על החקלאות העתידית (כ-13% משטח אוקראינה הועמס במוקשים ובחומרי נפץ). עיקר הפגיעה נעשתה בצד המזרחי של אוקראינה, שכן הם מושפעים יותר מהלחימה. כשנה לאחר הפלישה לאוקראינה, רוסיה עצרה לחלוטין את ייצוא הדגנים דרך הים השחור וגרמה להחרפה של משבר המזון העולמי, שפגע במיוחד במדינות המתפתחות באפריקה. הפגיעה באוקראינה, לא רק פגעה בייצוא היבול של השנה הקודמת, אלא גם פגעה ביכולת הזריעה והעיבוד החקלאי של היבול לעונות הבאות. השפעה נוספת של המגבלות על הייצוא האוקראיני, היא ההשפעה על הכנסות המדינה, שכן נתח נכבד מהכנסותיה של אוקראינה מגיע מהחקלאות. במרץ 2022, רוסיה אסרה באופן זמני גם על ייצוא של דגנים ושל דשנים מרוסיה עצמה (רוסיה הינה יצרנית ויצואנית של דשנים, והם הבסיס להבטחת תפוקה חקלאית). מלחמת רוסיה- אוקראינה והשלכותיה, הן המשפיעות העיקריות על הפגיעה בביטחון התזונתי העולמי בשנה האחרונה ועל שווקי החקלאות העולמיים. הדבר בא לידי ביטוי בהשלכות חסרות תקדים של מחסור אמיתי במזון ובעליית מחירים, שהגיעה לשיא במרץ 2022, באופן בו בהשוואה ל-2020, דובר על עלייה של כ-60% במחירים וגם ביחס ל-2021 מדובר בעלייה משמעותית. יש לציין בהקשר זה, כי המלחמה האוקראינית אינה המקור היחיד לעליית מחירי התבואות וכי גורם נוסף למשל, הינו המשברים האקלימיים במקומות שונים בעולם, כמו זה שהתרחש לדוגמה בהודו, וגרם לה להגביל את ייצוא המזון ממנה.
כדי למנוע רעב בעולם וכדי למנוע את קריסתם של החקלאים האוקראיניים, ה-EU הקים נתיבים יבשתיים לייצוא הסחורות מאוקראינה דרך מזרח אירופה וכן תיווך בעסקאות, יחד עם טורקיה והאו"ם, כדי לאפשר ייצוא דרך הים השחור. ב-22/7/2022 נערך הסכם בין האו"ם ובין טורקיה לפתיחת מסדרון הומניטרי ימי דרך הים השחור ולמעלה מ-600 ספינות מלאות תבואה יצאו משלושה נמלים באוקראינה – Chornomorsk, Odesa ו-Yuzhny. המהלך סייע לעולם בהתמודדות עם משבר המזון העולמי ועם עליית מחירי התבואה, אך צבר משמעותי נותר באוקראינה ולא ייוצא. כ-46% מהמטען ששוחרר ביוזמה זו היה תירס, כ-13% היה שמן חמניות וכ-28% היה חיטה. כ-65% מהחיטה וכ-48% מהתירס שיוצאו במהלך זה הגיעו למדינות מתפתחות והיתר למדינות המערב. המהלך היה משמעותי מאוד אך יחד עם נתיבי הייצוא החדשים שנפתחו, בכבישים וברכבות, הוא לא החזיר את אוקראינה לרמות הייצוא שלה טרום המלחמה ומאז הפלישה לאוקראינה, המחיר הממוצע של משלוח מוצרים חקלאיים עלה מכ-30$ לטון לכ-200$ לטון.
ייצור התירס והחיטה האוקראיני בשנת 2021 נקבע לפני תחילת המלחמה. אוקראינה ייצרה ב-2021 כ-41 מיליון טון תירס. זהו זינוק משמעותי ביחס ל-2020, אז הבצורת הגבילה את הייצור לכ-30 מיליון טון. בשנת 2020 הערכות הייצור ירדו ב-25% מרמות התחזית המוקדמות. ייצור החיטה חווה התאוששות בשנת 2021 ביחס ל-2020, עלייה מ-26 מיליון טון ל-33.5 מיליון טון. תנובת התירס והחיטה באוקראינה ב-2021 היו מעל לרמות הצפי ארוכות הטווח, ולפיכך, כשמודדים את ההפסד בעקבות המלחמה, ביחס לממוצעים של שנים קודמות, סביר להשוות את 2022 ל-2021 או לשנים שקדמו ל-2020. בעונת הייצוא האחרונה, יוצאו מאוקראינה כ-23.6 טונות של תבואה, ירידה מ-33.5 טונות התבואה שיוצאו בעונה הקודמת, אשר גם היא התאפיינה בלחימה. לדברי ממשלת אוקראינה, תפוקת הקציר האוקראיני בעונה זו הינה כ-51 מיליון טון של תבואה, כאשר בשיא, בשנת 2021 תפוקתה עמדה על כ-86 מיליון טון של תבואה, וזאת בשל אובדן קרקעות לכוחות הרוסיים ובשל תפוקות נמוכות יותר בקרקעות הקיימות.
יחד עם זאת, ראוי לציין לטובה, שהחששות הגרועים ביותר לגבי אובדן הייצור האוקראיני לא התממשו, אלא התממשה תחזית מתונה יותר. ייצור התירס ב-2022 ירד ב-25% מהממוצעג של שלוש שנים אחרונות ולא ב-45% כפי שחזו רוב המחקרים. ייצור החיטה ירד בכ-28% מאותו ממוצע, לעומת התחזית המקורית של ירידה בשליש. ייצור החיטה מרוכז בחלק הדרום-מזרחי של אוקראינה, שהושפע מאוד מהלחימה בעוד שייצור התירס מתמקד יותר בצפון, שהיה מוקד הלחימה בעת הפלישה הראשונית אך פחות מושפע מאז.
באופן כללי, ללא התערבות ממשלתית, ככל שמחירי המזון עולים, כך משפחות בעלות הכנסה פנויה נמוכה מתרחקות מהיכולת לצרוך מזון בריא ומזין, משום שמזון עם ערכים תזונתיים גבוהים הוא בדרך כלל יקר יותר. במצרים למשל, אשר רכשה כ-85% מייבוא החיטה שלה מהים השחור, נוצרה עלייה של 30% במחירי המזון. נמצא במחקר ש-85% ממשקי הבית המצריים, צרכו מאז פרוץ המלחמה פחות בשר, ו-75% מהם צרכו פחות עוף וביצים כאשר הם ציינו שהסיבה לירידה בצריכה היא עליית המחירים. במקביל, עלתה צריכת הפסטה ותפוחי האדמה בהתאמה. שינויים שכאלו בצריכה, מגבירים את הסיכון לסבול מתת תזונה, מגבירים את הסכנה לאנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות ואת השמנת היתר בקרב האוכלוסייה.
ראוי לציין כי מעבר לפגיעה המאקרו-כלכלית בתחום המזון, מספר לא מבוטל של עסקים ציבוריים ומוכרים מאוד, הפועלים בתחום המזון, שמקורם במדינות מערביות, פועל גם ברוסיה ובאוקראינה ונפגע כתוצאה מהמלחמה ומהסנקציות. אפשר לראות לדוגמה את חברת PepsiCo (PEP) האמריקאית, שפועלת בתחום המשקאות והחטיפים שבשנת 2021 כ-4.4% מההכנסות שלה הגיעו מרוסיה ומאוקראינה. חברה נוספת ראויה לציון היא McDonalds (MCD), המחזיקה כ-37 אלף מסעדות ברחבי העולם כש-4.2% מהכנסותיה ב-2021 הגיעו מרוסיה ומאוקראינה.
יש כאלו שנהנים מהמלחמה
עברה כשנה מאז פרוץ המלחמה וטרם נראה הסיום באופק. השפעתה על שוק המזון הינה משמעותית ולא ברור מתי השוק יחזור להיראות כפי שהוא היה נראה בעבר הלא רחוק. גם במקרה בו הלחימה תיפסק בקרוב, נעשתה פגיעה ממשית בציוד החקלאי, בתשתיות הייצוא ובקרקעות עצמן שבחלקן גם הוטמעו מוקשים. בנוסף, חקלאים לא מעטים הצטרפו ללחימה ונפגעו. כמו כן, השינויים האקלימיים והעובדה שלחקלאות מחזור חיים ארוך, לא ממש יתרמו לחזרה מהירה לשגרה.
ייצוא התירס מברזיל צפוי להשתוות השנה לזה של ארה"ב, לאור הרחבת הייצור והייצוא החזק. ייצוא התירס מברזיל עלה על זה של ארה"ב רק בשנת הבצורת 2012/13. מאוקטובר 2022 ייצאה ברזיל כ-25 מיליון טון תירס, הרבה מעבר לתקופה המקבילה בכל אחת מהשנים הקודמות. ברזיל נהנתה מהעובדה שאוקראינה עדיין לא חזרה לרמות הייצוא הגבוהות שהיו לה טרום המלחמה וזאת למרות שאוקראינה הצליחה לייצא כמות מרשימה של תירס בעזרת התיווך של טורקיה והאו"ם. בנוסף, גם פגיעה בייצוא הארגנטינאי ובייצוא מהאיחוד האירופי שחלו השנה, תרמה לצמיחה הברזילאית.
ייצור החיטה מאוסטרליה שבר שיא בשנה שעברה וככל הנראה ישבור שיא נוסף השנה, לאחר יבולים מעולים שיגיעו השנה (כתוצאה מעלייה במשקעים), ככל הנראה ל-38 מיליון טון. רוב היבול צפוי להיות מיוצא שכן קצב גידול האוכלוסייה והצריכה לנפש באוסטרליה נותרו יציבים. הייצוא האוסטרלי מגיע בעיקר לדרום-מזרח אסיה ולמזרח אסיה, אזורים אשר קרובים אליה יחסית. הפגיעה באספקת חיטה מאוקראינה, יחד עם הירידה ביבול של ארגנטינה ויחד עם הגבלות הייצוא ההודיות, יתרמו מאוד לחדירה אוסטרלית נוספת לשוק האסייתי.
בנוסף לאוסטרליה, שיצוא החיטה ממנה גדל, בין היתר בגלל הירידה בייצוא האוקראיני, ניתן למנות בין הנהנים הנוספים את רוסיה עצמה, את האיחוד האירופי ואת קנדה.
כל הזכויות שמורות ©
הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי קבוצת ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. מובן שמידע צופה פני עתיד אינו מהווה עובדה והוא מבוסס רק על הערכות סובייקטיביות של הכותב ע"פ המידע שנמצא לפניו. מידע צופה פני עתיד הוא אינו ודאי ועלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע הכלול בסקירה לבין התוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב לעדכן או לשנות את הסקירה הנ"ל עם וככל שיתפרסמו נתונים חדשים. המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים אם וככל שהם מוזכרים בה. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להחזיק ו/או להתעניין בביצוע עסקאות בניירות הערך הנסקרים, הן עבור עצמם והן עבור נכסים פיננסים או פנסיוניים המנוהלים בידי קבוצת ילין לפידות (לרבות קרנות נאמנות ו/או קופות גמל המנוהלות בידי הקבוצה) וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות הערך הכלולים בסקירה עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי ילין לפידות ניהול תיקי השקעות בע"מ, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות. חברות מקבוצת ילין לפידות מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותן השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברות הנסקרות, והן עשויות לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברות הנסקרות, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברות מקבוצת ילין לפידות ו/או למי מטעמן עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בסקירה. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בסקירה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.
[2] https://www.consilium.europa.eu/en/infographics/ukrainian-grain-exports-explained/
nnnn[3] https://www.politico.eu/article/food-world-hunger-russia-ukraine-war-grain-export-black-sea/
