חודש אוקטובר 2026 התאפיין בתנודתיות גבוהה ובשינוי מסוים בסנטימנט המשקיעים, במיוחד בכל הקשור למהפכת ה- AI. לאחר חודשים ארוכים בהם קצב הביקוש הגובר לתשתיות מחשוב הספיק כדי לתמוך במחירי המניות, במהלך אוקטובר נראה כי המשקיעים החלו לדרוש יותר – כאשר הם מחפשים אחר "הוכחות" לכך שהשקעות העתק שמבוצעות בענף יכולות לייצר תשואה נאותה, לאורך זמן.
הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעונת הדוחות. תוצאות כספיות שניתן היה להגדיר בעבר כ"טובות" לא תמיד הספיקו כדי לרצות את המשקיעים, וכאשר תחזיות קצב הצמיחה או התזרים לא עמדו ברף הגבוה– תגובת המניות הייתה חריפה במיוחד. מדד Nasdaq 100 ירד באוקטובר ב־6.7%, בעוד שה- S&P 500 איבד מעט פחות מ־1%, על רקע התרכזות החולשה במניות הטכנולוגיה ותשתיות ה- AI.
במקביל, הזירה הגיאו־פוליטית נותרה רגישה במיוחד. המתיחות במזרח התיכון ממשיכה ללוות את השווקים, התקיפות במרחב המפרץ ובים האדום נמשכו, אם כי בעוצמה נמוכה יחסית, והחשש מפני הסלמה ופגיעה בנתיבי השיט ואספקת האנרגיה העולמית המשיך לתמוך במחירי האנרגיה בכלל, והנפט בפרט.
גם באירופה נרשמה עלייה ברמת אי־הוודאות – הפעם, על רקע סוגיות פוליטיות ופיסקליות, בעיקר בצרפת ובספרד.
בישראל, הבחירות לכנסת הסתיימו ללא הכרעה ברורה. שיעור ההצבעה היה גבוה במיוחד, כאשר בלטה השתתפות חריגה בחברה הערבית. אף אחד מהגושים לא מחזיק ברוב הנדרש להקמת ממשלה, כך שהשוק נכנס לתקופה נוספת של חוסר ודאות בכל הקשור ליכולת להרכיב ממשלה וייתכן שפנינו לבחירות נוספות.
ישראל
האירוע המרכזי בשוק המקומי במהלך חודש אוקטובר היה, כמובן, הבחירות לכנסת. לאחר ספירת הקולות אף אחד מהגושים לא הגיע לרוב של 61 מושבים, כאשר המפלגות הערביות מחזיקות בכוח פוליטי משמעותי, על רקע שיעור הצבעה גבוה במיוחד בחברה הערבית.
במצב שנוצר, הרכבת הממשלה עשויה להיות מורכבת במיוחד.
בימים שלאחר הבחירות עלו חשדות בקשר למעורבות ומימון מצד גורמים זרים בתהליכים הקשורים להצבעה, לרבות טענות הקשורות, לפי חלק מהדיווחים, לקטאר. נכון לתום החודש, החשדות טרם הוכחו, וועדת הבחירות הבהירה כי אין בסיס לטענות לפגיעה שיטתית בטוהר הבחירות.
ללא קשר לתוצאות החקירה, עצם העלאת הטענות ממחישה עד כמה רמת הרגישות סביב המערכת הפוליטית גבוהה וכיצד שאלות של אמון במוסדות המדינה יכולות, בתקופות מסוימות, להפוך גם לגורם שמשפיע על תפיסת הסיכון של המשקיעים.
תגובת השוק המקומי לתוצאות הבחירות הייתה שלילית. מדד ת"א־35 ירד במהלך אוקטובר ב־3.5%, ת"א־125 ב־3.4% ות"א־90 ב־3.1%. החולשה הייתה חריפה יותר בקרב החברות הקטנות, מה שהתבטא בירידה של 8.7% במדדSME60 . גם מדד ת"א ביטוח, שהיה מהמדדים המובילים מתחילת השנה, איבד 9.7% במהלך החודש. המדד הגדול היחיד בבורסה המקומית שרשם תשואה חיובית החודש היה ת"א נפט וגז שעלה ב־4.7%, על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים.
חלק מהמשקיעים דווקא ניצלו את החולשה בשוק המניות המקומי להגדלת חשיפה. תושבי חוץ רכשו במהלך אוקטובר מניות בהיקף של כ־920 מיליון שקל נטו, כ־439 מיליון שקל מתוכם במהלך שלושת ימי המסחר שלאחר הבחירות. גם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח היו קונים משמעותיים, במצטבר, במהלך החודש.
בגזרת המאקרו, בנק ישראל בחר להותיר את הריבית על כנה ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הפחתות רצופות של 25 נקודות בסיס. ההחלטה התקבלה כאשר האינפלציה השנתית עומדת על 1.6%,בעוד שאי־הוודאות הביטחונית והפיסקלית ממשיכה להיות גבוהה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש ב־3.1% מול הדולר, נתון שיכול "להצדיק" גישה זהירה יותר מצד הבנק המרכזי.
מדד המחירים לצרכן ירד ב־0.5% בחודש ספטמבר, מה שהביא כאמור את קצב האינפלציה השנתי ל-1.6%. על פניו, נתוני האינפלציה מאפשרים לבנק ישראל להמשיך בתהליך הפחתות הריבית, אך המציאות המקומית מחייבת להביא בחשבון גם את הסביבה הביטחונית, הפיסקלית ואת שער החליפין.
אי־הוודאות הפוליטית באה לידי ביטוי גם בשוק האג"ח. התשואה הגלומה באגרת החוב של ממשלת ישראל ל־10 שנים עלתה במהלך אוקטובר ב- 13 נקודות בסיס, כאשר עיקר העלייה נרשמה לאחר הבחירות. מנגד, בארה"ב נרשמה ירידה בתשואה שגלומה באגרת החוב הממשלתית ל־10 שנים (Treasury).
הפער שנפתח בין השווקים ממחיש כי ההתפתחויות המקומיות קיבלו משקל משמעותי יותר בתמחור האג"ח הישראלי בסוף החודש. שכן, בעוד שבארה"ב הירידות במניות הטכנולוגיה הביאו חלק מהמשקיעים לחזור לנכסים שנחשבים לבטוחים יותר, בישראל חוסר ההכרעה הפוליטית תרם לעלייה בפרמיית הסיכון.
תשואות – מדדי מניות מובילים בישראל
| מדד | אוקטובר 2026 |
|---|---|
| ת"א 35 | -3.45% |
| ת"א 125 | -3.42% |
| ת"א 90 | -3.12% |
| ת"א בנקים-5 | -3.93% |
| ת"א – ביטוח | -9.69% |
| ת"א גלובל-בלוטק | -4.47% |
| ת"א SME60 | -8.65% |
| ת"א נדל"ן | -2.30% |
| ת"א צמיחה | -4.54% |
| ת"א נפט וגז | 4.67% |
תשואות – מדדי אג"ח מובילים בישראל
| מדד | אוקטובר 2026 |
|---|---|
| תל בונד 20 צמודות | 0.08% |
| תל בונד 40 צמודות | 0.03% |
| תל בונד 60 צמודות | 0.06% |
| תל בונד 100 צמודות | 0.07% |
| תל בונד 100 שקלי | -0.08% |
| תל בונד תשואות שקלי | -0.54% |
| קונצרני כללי | 0.02% |
| תל גוב שקלי | 0.07% |
| תל גוב צמודות | -0.38% |
| תל גוב כללי | -0.05% |
ארה"ב
בתחילת החודש נרשמה עלייה מחודשת במתיחות סביב מיצרי הורמוז, לאחר דיווחים על תקיפות איראניות נגד ספינות באזור. במקביל נמשכו חילופי האש בין החות'ים לסעודיה. לקראת סוף החודש, הודיעו החות'ים כי תקפו תחנות שאיבה של תשתית הנפט הסעודית East-West ואת שדה התעופה הבינלאומי בריאד, בעוד שהקואליציה הסעודית ביצעה תקיפות נגד תשתיות צבאיות בשטח תימן. אמנם חלק מהטענות על פגיעה במתקני הנפט הוכחשו, אך עצם ההסלמה החזירה את החשש מפני פגיעה בנתיבי יצוא האנרגיה במפרץ ובים האדום. החשש גבר במיוחד על רקע האחיזה המשמעותית של החות'ים בשטח שהולך וגדל לאורך הים האדום והתקרבותם לאזורים הסמוכים למיצרי באב אל־מנדב, נתיב שיט קריטי עבור הסחר והאנרגיה העולמית.
בזירה הרוסית־אוקראינית נרשמה רגיעה מסוימת, לאחר שארה"ב הכריזה על הסכמה עקרונית להימנע מתקיפת מתקני אנרגיה למשך מספר חודשים. עם זאת, גם במקרה הזה, התקבלו במהלך החודש דיווחים על הפרות חוזרות ונשנות משני הצדדים, כך שברור כי לא מדובר על שינוי מהותי במצב הדברים במלחמה.
הזירה הגיאו־פוליטית ממשיכה להתאפיין בדפוס דומה לזה שאפיין את החודשים האחרונים – עליות וירידות ברמת המתיחות, אך ללא פתרון של ממש לאף אחת מהסוגיות המרכזיות.
ה- Federal Reserve החליט להותיר את הריבית על כנה, בטווח של 4.00%–3.75%. ההחלטה התקבלה ברוב של 10 מול 2, כאשר שני חברים בוועדה תמכו בהעלאה של 25 נקודות בסיס.
סביבת האינפלציה ממשיכה להטריד את מקבלי ההחלטות האמריקאיים. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר עלה ב־0.6%, מה שהביא את האינפלציה השנתית לעמוד על 3.7%, כאשר אינפלציית הליבה עמדה על 2.6%. בלטו במיוחד מחירי האנרגיה – כאשר מדד האנרגיה עלה ב־5.2% ומחירי הבנזין זינקו ב־9.1%, מה שהפך אותם ל"אחראים" ליותר ממחצית מהעלייה במדד הכולל.
שוק העבודה המשיך להציג תמונה מורכבת. שיעור האבטלה נותר נמוך ברמה של 4.2%, אך תוספת המשרות בחודש ספטמבר הסתכמה ל־29 אלף בלבד, מה שממחיש כי קצב גיוסי העובדים התמתן בצורה ניכרת.
הרגיעה בשוק העבודה מאפשרת לבנק המרכזי האמריקאי להתמקד במאבקו באינפלציה. כל עוד האבטלה לא עולה בצורה חדה והפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח, הלחץ לבצע הפחתות ריבית נותר נמוך באופן יחסי.
התשואה שגלומה באגרת החוב של ממשלת ארה"ב ל־10 שנים חצתה במהלך אוקטובר את רף ה־5.3%, אך לקראת סוף החודש ירדה בחזרה אל מתחת ל־5%. הירידה בתשואות נרשמה במקביל לחולשה בשוק המניות ובמיוחד – של מניות הטכנולוגיה, כאשר משקיעים הגדילו חשיפה לנכסים בטוחים יותר, ובראשם - אגרות חוב ממשלתיות.
הירידות בשוק המניות האמריקאי בחודש אוקטובר התמקדו בעיקר במניות הטכנולוגיה וה- AI, בעוד שמניות מסקטורים אחרים דווקא הציגו עמידות גבוהה. 9 מתוך 11 סקטורים במדד S&P 500 עלו במהלך החודש ויותר מ־70% מהמניות שנכללות במדד סיימו בתשואה חיובית, בעוד שסקטור הטכנולוגיה ירד בכ־6.8%.
בניגוד לחודשים בהם השוק כולו "נשען" על מספר מצומצם של מניות טכנולוגיה, חודש אוקטובר הציג מעין "רוטציה" – יציאה חלקית ממניות של תשתיות AI וטכנולוגיה ומעבר למניות בסקטורים אחרים.
עונת הדוחות הכספיים של הרבעון ה- 3 של שנת 2026 היוותה את אחד הקטליזטורים המרכזיים לכך.
Intel ענקית השבבים האמריקאית, איבדה 30% משווי השוק שלה עם פרסום דוחותיה הכספיים, לאחר שהציגה תחזית הכנסות שהייתה נמוכה ביותר ממיליארד דולר מציפיות השוק, לצד הודעה כי היא אינה צופה שתצליח לייצר תזרים מזומנים חיובי השנה.
גם ServiceNow, ענקית התכנה האמריקאית, רשמה ירידה חדה בשווי השוק שלה ביום פרסום תוצאותיה הכספיות, כאשר מנייתה צנחה בשיעור של 23%, הירידה היומית החדה בתולדותיה, על רקע רווחיות נמוכה מהציפיות, למרות שיפור בתחזית ההכנסות ממנויים.
הירידות החדות האלו ממחישות היטב עד כמה רף הציפיות ממניות הטכנולוגיה גבוה. כאשר התמחור מגלם צמיחה מהירה לאורך שנים, "דוח טוב" לא תמיד מספיק – ובמקרים בהם יש סטייה מן התזה, התגובה יכולה להיות חריפה במיוחד.
עונת הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה המחישה את השינוי שחל בדיון סביב מהפכת ה־ AI. השאלה המרכזית כבר אינה האם קיים ביקוש למוצרים ושירותים מבוססי יכולות AI – בכך כמעט שאין ספק – אלא האם החברות מסוגלות לייצר תשואה נאה על השקעות העתק שהן מבצעות, ולהצליח לממן את אותן ההשקעות מבלי לפגוע באופן משמעותי בתזרים המזומנים שהן מייצרות.
הדבר התבטא בפער שבין תגובת המשקיעים לתוצאות הכספיות שדווחו על ידי Microsoft לתוצאות הכספיות עליהן דיווחה Google.
Microsoft הציגה דוח חזק, כאשר הכנסות פעילות הענן שלה (Azure) צמחו בשיעור של 48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, תוך שהיא מצליחה לייצר תזרים מזומנים חופשי של 18.6 מיליארד דולר, גבוה באופן ניכר מציפיות המשקיעים.
Alphabet חברת האם של Google, דיווחה על צמיחה יוצאת דופן בפעילות הענן, כאשר הכנסות Google Cloud יותר מהכפילו עצמן ל־30.7 מיליארד דולר, אך החברה פספסה את תחזית המשקיעים בקשר עם פעילות הפרסום והחיפוש שלה, והניבה תזרים חופשי שלילי של 9.1 מיליארד דולר. מניית החברה ירדה בחדות, על רקע חששות המשקיעים כי ההתפתחויות בתחום ה־ AI מתחילות לפגוע במודל העסקי המסורתי של החברה.
הפער בין תגובת המשקיעים לביצועי שתי החברות המחיש שינוי נוסף בסנטימנט - צמיחה בהכנסות ה"ענן" בלבד כבר אינה מספיקה – השוק חוזר להתמקד ביכולתן של החברות לייצר תזרימי מזומנים משמעותיים, הן בהווה והן בעתיד.
נושא תזרים המזומנים הפך משמעותי עוד יותר נוכח העובדה שחברות הטכנולוגיה הענקיות החלו "להישען" בצורה ניכרת על שוק החוב. החברות מגייסות וצפויות להמשיך לגייס עשרות רבות של מיליארדי דולרים, כל אחת, לצורך מימון בנייה ורכש של תשתיות AI ובראשן - הקמת Data Centers, רכש שבבים, שרתים וציוד אחר.
נרשם גידול לא מבוטל בהיצע אגרות החוב בשווקים, דבר שמביא לירידה במחירי האג"ח – קרי, לעלייה בתשואות שגלומות בהן, והופך, דה -פקטו, את מימון הפעילות העסקית של החברות ליקרה יותר.
למרות הכרזות מרשימות בקשר עם הקמתם ובנייתם של Data Centers חדשים בהיקף של עשרות Gigawatts – המציאות, לפחות בינתיים, שונה. קיים פער משמעותי בין "Capacity Announced" ל- "Capacity Delivered – בעיקר משום שהפרויקטים לא מתנהלים בקצב המתוכנן.
שתי מעבדות ה־ AI הפרטיות הגדולות בעולם המשיכו לעמוד גם החודש במרכז תשומת הלב של המשקיעים.
Anthropic התקדמה צעד נוסף, לאחר שפרסמה את התשקיף לקראת IPO אפשרי בחודש נובמבר. החברה מציגה צמיחה יוצאת דופן בהכנסותיה, כשאלו הסתכמו ב־33 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2026, לעומת 4.6 מיליארד דולר בשנת 2025 כולה.
מן הצד השני, התשקיף חשף התחייבויות ארוכות טווח, בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים לטובת רכישת כוח מחשוב, שבבים וציוד נוסף. החלק הארי של ההתחייבויות האמורות אינו ניתן לביטול, מה שהופך אותן לגורם סיכון ראשון במעלה, שמחייב המשך צמיחה בקצב גבוה, לאורך השנים הקרובות.
ככל שהביקוש ימשיך לצמוח בקצב מהיר, התחייבויות אלו יכולות להפוך ליתרון תחרותי, משום שהן מבטיחות לחברה גישה לכוח מחשוב מוגבל ויקר. עם זאת, האטה בקצבי הצמיחה, תהפוך אותן לנטל משמעותי.
OpenAI סיפקה במהלך החודש תזכורת לכמה יכול להיות קשה ובעייתי להסתמך על מדדים שאינם חלק מכללי החשבונאות המקובלים, דוגמת Revenue Run Rate.
לפי דיווחים שונים, קצב ההכנסות השנתי של החברה עמד בספטמבר על קרוב ל־50 מיליארד דולר – נמוך משמעותית מנתון של כ־70 מיליארד דולר שהוצג קודם לכן. עם זאת, חלק מהפער נבע מהבדלים באופן בו החברות מציגות הכנסות שמקורן ב"שותפים" ומפיצים - אך עצם הפער הספיק כדי לעורר חששות בשוק בקשר עם קצבי הצמיחה ואיתנות הביקוש. מדובר על נושא מהותי, במיוחד משום שחלק נרחב משרשרת הערך של תעשיית ה־AI מבוסס על הנחה שמספר מצומצם של חברות מודלים פרטיות ימשיכו לצמוח בקצב יוצא דופן לאורך שנים – כלומר, מלבד חוסר הוודאות, ישנה גם מידה לא מבוטלת של ריכוזיות בענף.
כאשר שתי חברות פרטיות מהוות חלק משמעותי כל כך מהביקוש לתשתיות, כל שינוי בציפיות המשקיעים ביחס לקצב צמיחת ההכנסות שלהן יכול להשפיע על חברות ציבוריות, לרבות על ענקיות הטכנולוגיה.
ההתפתחויות בכמה מן המדינות האירופאיות החודש הוסיפו לרמת אי הוודאות והחששות שמאפיינים את השווקים ברמה הגיאו-פוליטית.
בצרפת נרשמה החמרה משמעותית בסנטימנט המשקיעים סביב מצבה הפיסקלי של המדינה. התשואה שגלומה באגרת החוב הצרפתית ל־10 שנים עלתה במהלך החודש מעל 5%, לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2002, על רקע השילוב שבין גירעון גבוה, חוב ציבורי משמעותי ואי־יציבות פוליטית. סוכנות הדירוג Fitch שינתה את תחזית דירוג האשראי של צרפת מיציבה לשלילית, כאשר היא מצביעה על צמיחה חלשה, עלויות ריבית גבוהות וקושי פוליטי לבצע התאמות פיסקליות משמעותיות. נתוני המאקרו שפורסמו החודש לא תרמו גם הם – כאשר הכלכלה הצרפתית התכווצה ברבעון השלישי ב־0.1%, בשעה שהאינפלציה האיצה ל־3.8% במונחים שנתיים.
העלייה בתשואות שגלומות באגרות החוב הממשלתיות בצרפת הובילה לעלייה בתשואות של אגרות החוב של מדינות נוספות, אם כי, נכון לעכשיו, לא נראה כי מדובר על משבר חוב אירופי דוגמת זה שנרשם בעשור הקודם.
המגמה מעניינת, שכן, היא עולה בקנה אחד עם המתרחש בארה"ב ויפן – גידול בעלויות המימון של ממשלות במדינות המפותחות, בדיוק בתקופה בה צרכי המימון גדלים.
תשואות – מדדי מניות מובילים בחו"ל
| מדד | אוקטובר 2026 |
|---|---|
| S&P 500 | -0.93% |
| Nasdaq 100 | -6.65% |
| Dow Jones | 1.70% |
| Russell 2000 | 0.54% |
| DAX 40 | 2.46% |
| FTSE 100 | 1.17% |
| CAC 40 | 0.06% |
| Euro Stoxx 50 | -2.20% |
| Nikkei 225 | -5.19% |
| Shanghai | -6.33% |
סיכום
חודש אוקטובר 2026 סימן, במידה מסוימת, שינוי באופי הדיון סביב מהפכת ה־AI. הביקוש לתשתיות מחשוב נותר גבוה, החברות ממשיכות להשקיע סכומי עתק והצמיחה בפעילויות הענן מרשימה – אך המשקיעים החלו להתמקד הרבה יותר בסוגיית התשואה - קרי, מה יהיה היקף הרווחים ועיתוי היווצרותם.
במקביל, היקפי המימון הנדרשים כדי לתמוך בצמיחת התעשייה ממשיכים לגדול. חברות הטכנולוגיה, מעבדות ה־AI וספקיות התשתית מגייסות חוב והון בהיקפים חסרי תקדים, בדיוק בזמן שממשלות בעולם נדרשות להגדיל בעצמן את היקפי הגיוס כדי לתמוך בצרכים הפיסקליים שלהן .השילוב של השניים הופך את עלות גיוס ההון לאחד המשתנים החשובים ביותר בתזת ההשקעה בעולמות ה- AI. ככל שעלות גיוס החוב נותרת גבוהה, ההשקעה בתשתיות הופכת יקרה יותר, והרף הכלכלי שנדרש כדי להצדיק אותה, עולה בהתאם.
חשוב להזכיר עד כמה חלקים נרחבים משרשרת הערך של תעשיית ה- AI עודם תלויים במספר מצומצם של לקוחות – ובראשם, Anthropic ו- OpenAI. החודש, קיבלנו תזכורת לכך ש"מעידה" בקצב צמיחת ההכנסות של חברה פרטית אחת יכול להשפיע על מספר רב של חברות ציבוריות ענקיות, במגוון סקטורים - שבבים, ספקיות ענן וחברות ה- Data Centers הגדולות בעולם.
סביבת ההשקעות נותרה מאתגרת גם מחוץ לעולם ה- AI. בישראל, תוצאות הבחירות הותירו את המערכת הפוליטית ללא הכרעה ברורה והובילו לעלייה מסוימת בפרמיית הסיכון המקומית. באירופה, החשש מהמצב הפיסקלי בצרפת הוסיף מוקד סיכון חדש, בעוד המתיחות במזרח התיכון ממשיכה לשמור על מחירי האנרגיה ברמה גבוהה.
אמנם לא חלו שינויים דרמטיים בפרופיל ההזדמנויות והסיכונים שמאפיינים את השווקים, אך חודש אוקטובר סיפק תזכורת לכך שלצד ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות שהשפיעו בחודשים האחרונים על השווקים, "אי שביעות רצון" מקצבי הצמיחה, שיעורי הרווחיות ותחזיות הצמיחה של חברות במסגרת עונת דוחות – יכולה להשפיע באופן משמעותי, ואף אגרסיבי, על רמות התמחור בשווקים.
כפי שציינו בעבר, הסביבה עודנה מאתגרת ומורכבת – על המשקיעים לנהוג באחריות ושיקול דעת.
