ספטמבר 2026 התאפיין גם הוא במגמות שליוו את השווקים לאורך התקופה האחרונה - שילוב בין אי-ודאות גיאו־פוליטית, לחצים אינפלציוניים ועלייה ברמות הריבית והתשואות. לצד ההיבטים המאקרו-כלכליים, ממשיכה לבלוט מהפכת ה- AI, בתור אחד הווקטורים המרכזיים ביותר שמכתיבים את סנטימנט המשקיעים.
החודש נפתח בהסלמה מחודשת בין ארה"ב ואיראן. ארה"ב הטביעה מספר מכליות נפט איראניות, בעוד שאיראן הגיבה בתקיפת אוניות באזור מיצרי הורמוז ובשיגור טילים בליסטיים לעבר בסיס אמריקאי בירדן. ההסלמה הובילה לעלייה מחודשת במחירי האנרגיה, כאשר מחיר הנפט מסוג Brent אף חצה לפרק זמן קצר את רף 100 הדולרים לחבית.
בדומה לחודשים האחרונים, גם הפעם קשה לזהות שינוי יסודי בכיוון אליו מתפתח העימות במפרץ ובמזרח התיכון. חילופי האש מתחלפים לעיתים בניסיונות הידברות, אך נכון לתום חודש ספטמבר, נראה שהצדדים עדיין רחוקים מהסדרה רחבה. הדבר בא לידי ביטוי בעצרת הכללית של האו"ם שנערכה בניו־יורק החודש, במהלכה הציגה איראן הצעה לפתיחת מיצרי הורמוז ולסיום הלחימה, אך הנשיא טראמפ דחה אותה וטען כי האיראנים פועלים מתוך חולשה ומטרתם להשיג הקלה, בתנאים שאינם מקובלים על ארה"ב.
ייתכן שלוחות הזמנים הפוליטיים משפיעים גם הם על קבלת ההחלטות. הבחירות לכנסת ישראל צפויות להתקיים ב־27 באוקטובר, בעוד שבחירות האמצע בארה"ב יתקיימו בחודש נובמבר. לא מן הנמנע שהגורמים הרלוונטיים לוקחים בחשבון גם את ההשלכות הפוליטיות של צעדים משמעותיים יותר.
במהלך החודש נרשמה הסלמה משמעותית גם מול החות'ים, כאשר אלו השתלטו על אזורים אסטרטגיים בחוף הים האדום בסמוך למיצרי באב אל־מנדב – אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. ההתקדמות חיזקה את יכולתם לאיים על תנועת השיט ויצוא האנרגיה באזור והוסיפה מוקד סיכון נוסף לזה שכבר קיים במיצרי הורמוז.
בנוסף לכך, החות'ים ביצעו החודש גם ירי טילים וכטב"מים אל עבר סעודיה, כשהם מצליחים לפגוע במתקני נפט בממלכה.
בישראל, אחת ההתפתחויות הביטחוניות המשמעותיות הייתה השלמת הפעילות של צה"ל באזור רכס עלי־טאהר בלבנון והשמדת תשתיות תת-קרקעיות אסטרטגיות של חיזבאללה. העובדה שהפעילות לא הובילה, לפחות בשלב זה, להסלמה רחבה מול חיזבאללה או איראן מצביעה, ככל הנראה, על התחזקות ההרתעה הישראלית.
ביומו האחרון של חודש ספטמבר קיבלנו תזכורת עד כמה מפת האיומים מורכבת וחובקת עולם, כאשר טייס המשנה בטיסת Flydubai מדובאי לתל אביב דקר את הקברניט וניסה לגרום להתרסקות המטוס. התושייה של הקברניט והנוסעים הישראליים מנעה אסון כבד. אמנם, לא נמסר האם ישנה "יד מכוונת" ברורה או שמדובר על מפגע "בודד" – אך אין ספק שהדבר משפיע על תפיסת הסיכון והביטחון של ישראליים ויהודים ברחבי העולם.
דווקא במערכת היחסים בין ארה"ב וסין נרשמה התפתחות חיובית החודש, כאשר טראמפ ונשיא סין, שי ג'ינפינג, הסכימו להאריך בחודשיים את "הפסקת האש" המסחרית בין המדינות, ולקדם הפחתות הדדיות של מכסים על מוצרים בהיקף של כ־60 מיליארד דולר. עצם קיומו של המפגש בין השניים, לאחר תקופה ארוכה של מתיחות, מהווה סימן חיובי.
ישראל
בתחילת חודש ספטמבר החליט בנק ישראל להפחית את הריבית ב־25 נקודות בסיס, לרמה של 3.25%. בהחלטתו, צוין כי קצב עליית המחירים נמצא מתחת לאמצע טווח היעד של הבנק. נתוני האינפלציה שפורסמו בהמשך החודש חיזקו אמירה זו. מדד המחירים לצרכן בגין חודש אוגוסט עלה ב־0.7%, בעוד שקצב האינפלציה השנתי נותר על 1.5%. העלייה החודשית הייתה משמעותית יחסית, אך חלק גדול ממנה נבע מסעיפים עונתיים, כאשר מדד המחירים בנטרול סעיפי האנרגיה עלה בשיעור שנתי של 1.3% בלבד.
הפחתת הריבית צפויה לתמוך, בין היתר, בפעילות ענף הנדל"ן ובירידה בעלויות המימון של משקי הבית ועסקים, אך באותה העת, סביר שתביא לשחיקה במרווח הריבית של הבנקים, שנהנו לאורך השנים האחרונות מסביבת ריבית ואינפלציה גבוהות.
במהלך החודש נוצר פער משמעותי יחסית בין תוואי הריבית בישראל לבין זה שבארה"ב. בעוד שבנק ישראל המשיך בתהליך הדרגתי של הפחתות ריבית, הבנק המרכזי האמריקאי דווקא העלה את הריבית. לאורך זמן, פער משמעותי בין רמות הריבית עשוי להשפיע גם על שער החליפין שקל/דולר, שכן, פער הריביות "לטובת ארה"ב" תומך, לפחות תיאורטית, בהתחזקות הדולר.
נתוני האינפלציה ושוק העבודה מאפשרים לבנק ישראל להמשיך בתהליך הפחתות הריבית, אך הסיכונים הביטחוניים והפיסקליים נותרים גבוהים – לכן, סביר שהגישה המתונה שננקטה עד כה, תלווה אותנו גם בעתיד הקרוב.
מדדי הדגל בשוק ההון המקומי רשמו עליות קלות החודש, כאשר ת"א 35 ות"א 125 עלו בשיעור של 1.6% ו- 0.5%, בהתאמה. מדד חברות הביטוח בלט לחיוב החודש עם עלייה של 5.2%, בעוד שמדד הנפט והגז ירד בשיעור של 4.0%, על אף שמחירי האנרגיה בכלל והנפט בפרט נותרו גבוהים. מדדי אגרות החוב המובילים רשמו ירידות החודש, בהובלתם של המדדים השקליים.
תשואות – מדדי מניות מובילים בישראל
| מדד | ספטמבר 2026 |
|---|---|
| ת"א 35 | 1.58% |
| ת"א 125 | 0.47% |
| ת"א 90 | -2.73% |
| ת"א בנקים-5 | -1.39% |
| ת"א – ביטוח | 5.21% |
| ת"א גלובל-בלוטק | 0.29% |
| ת"א SME60 | -0.03% |
| ת"א נדל"ן | -3.58% |
| ת"א צמיחה | -0.80% |
| ת"א נפט וגז | -4.02% |
תשואות – מדדי אג"ח מובילים בישראל
| מדד | ספטמבר 2026 |
|---|---|
| תל בונד 20 צמודות | -0.17% |
| תל בונד 40 צמודות | -0.03% |
| תל בונד 60 צמודות | -0.10% |
| תל בונד 100 צמודות | -0.06% |
| תל בונד 100 שקלי | -0.62% |
| תל בונד תשואות שקלי | -0.47% |
| קונצרני כללי | -0.08% |
| תל גוב שקלי | -0.89% |
| תל גוב צמודות | -0.41% |
| תל גוב כללי | -0.61% |
ארה"ב
הבנק המרכזי האמריקאי העלה החודש את הריבית ב־25 נקודות בסיס לטווח של 3.75%–4.00% – העלאת הריבית הראשונה מאז שנת 2023. ההחלטה התקבלה פה אחד והגיעה לאחר חודשים בהם הלחצים האינפלציוניים חזרו בהדרגה לקדמת הבמה, בעיקר על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים.
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט בארה"ב עלה ב־0.4% לעומת החודש הקודם וב־3.4% ברמה שנתית. מחירי הבנזין עלו החודש ב־3.9% והיו אחראים ליותר משליש מהעלייה החודשית במדד. אינפלציית הליבה (בנטרול מחירי המזון והאנרגיה) עמדה על 2.4% בלבד ברמה שנתית - נתון מתון יחסית, שקרוב משמעותית ליעדי הבנק המרכזי.
על רקע נתוני האינפלציה המעורבים, שוק אגרות החוב האמריקאי המשיך להפגין חולשה. התשואה לפדיון שגלומה באגרת החוב של ממשלת ארה"ב ל־10 שנים הגיעה בסוף החודש ל־5.29%, בעוד שהתשואה הגלומה ל־30 שנה עלתה ל־5.64%. רמת התשואות הנוכחית הינה גבוהה וכזו שלא נראתה במשך שנים רבות. ראוי לציין כי עליית התשואות אינה נובעת רק מהחלטות הפדרל ריזרב - היא משקפת את רמות החוב הגבוהות של ממשלת ארה"ב, את גיוסי החוב הגדולים ואת העובדה שהמשקיעים ברחבי העולם דורשים בימים אלו פרמיה גבוהה יותר בגין התחייבות ארוכת טווח שמונפקת על ידי הממשל האמריקאי. ברקע, מחירי האנרגיה הגבוהים והיקפי ההשקעה חסרי התקדים בתשתיות AI ממשיכים להגביר את החשש שהאינפלציה תיוותר גבוהה לאורך זמן.
על אף תנאי המאקרו המאתגרים והאלטרנטיבה שהופכת אטרקטיבית יותר ויותר בדמות שוק האג"ח, שוק המניות ממשיך להציג עמידות יוצאת דופן. במיוחד, מניות הטכנולוגיה ממשיכות ליהנות מביקוש גבוה, בעיקר על רקע הציפיות לצמיחה עתידית ברווחים, שגבוהה באופן ניכר מהקצב הממוצע ההיסטורי שתנבע ממהפכת ה- AI.
עם זאת, חודש ספטמבר היה מעט מתון יותר בתוצאותיו, כאשר ה־Nasdaq המשיך ליהנות ממשקלן הגבוה של מניות הטכנולוגיה הגדולות במדד, אך מנגד, ה־S&P 500 נותר כמעט ללא שינוי בעוד שה־Dow Jones רשם ירידה חדה יחסית. מדד ה־S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight) ירד ב־4.4% החודש, נתון שממחיש גם הוא כי המדדים המובילים בארה"ב והשווקים בכלל, תלויים במספר מצומצם יחסית של מניות טכנולוגיה גדולות. התוצאות האלו ממחישות כי נפתח פער מהותי בין ביצועי חברות הטכנולוגיה הגדולות לבין חלקים נרחבים יותר של שוק המניות האמריקאי – באופן שהתשואות בבורסה האמריקאיות לאו דווקא "מייצגות" את מצבו של הצרכן האמריקאי ושל מרבית העסקים שפועלים במדינה.
בדומה לכל החודשים האחרונים, הידיעות בקשר עם מהפכת ה- AI תפסו את הכותרות העיקריות אך החודש הדיון בתחום המהפכני התמקד הרבה פחות בכל שקשור לצמיחה וליכולות המודלים, אלא בסיכונים הפוטנציאליים שנובעים מקצב ההתפתחות המהיר. זאת, כאשר מספר חוקרים בכירים פרסמו אזהרות חריפות בקשר עם התפתחותם של מודלים שמסוגלים לשפר את עצמם באופן עצמאי. לדבריהם, התחרות העזה בין מעבדות ה- AI יוצרת תמריץ להתקדמות מהירה, לעיתים, גם כאשר קיימת אי בהירות משמעותית בנוגע ליכולת "לשלוט" במודלים ולוודא שהתפתחותם אינה יוצאת מכלל שליטה.
גם מנהלי החברות המובילות (OpenAI, Anthropic, Google- DeepMind) עצמם הזהירו לאחרונה מפני הסיכונים ואף טענו כי יש להאט, לפחות בחלק מהמקרים, את קצב ההתפתחות של המודלים החזקים ביותר. מנגד, אותן חברות בדיוק ממשיכות להשקיע עשרות ומאות מיליארדי דולרים בפיתוח הדור הבא של אותם המודלים, דבר שמעלה שאלה טבעית – אם הסיכון כה משמעותי, מדוע אף אחת מהן אינה מוכנה באמת לעצור?
ניכר כי החשש של החברות כי האטה או עצירה עלולה לאפשר למתחרה לתפוס את ההובלה גובר על הרצון לייצר סביבה בטוחה ואסדרה נאותה לתחום המתפתח.
הנושא קיבל משנה תוקף לקראת סוף החודש, לאחר שנחשפו חלקים מהתשקיף החסוי שהגישה Anthropic לקראת הנפקתה. מעניין לראות כי Anthropic עצמה הקדישה חלק נרחב במיוחד בתשקיף לדיון בסיכונים שמייצרת הטכנולוגיה. כשליש מהמסמך עוסק בגורמי סיכון, לרבות אזהרה מפורשת מפני "סיכונים קטסטרופליים או קיומיים" לאנושות. השילוב בין ניסיון להנפיק חברה בשווי של כ- 2 טריליון דולר לבין אזהרות מן הסוג הזה נראה חריג במיוחד וכזה שממחיש את חוסר הוודאות בכל הקשור להשלכות הרחבות של המהפכה הנוכחית.
התפתחות מעניינת נוספת בתחום הגיעה מצדה של Meta שהשיקה את הסוכן האישי שלה (Agent) – Muse - שמסוגל לבצע מגוון רחב של משימות עבור המשתמש, לרבות שליחת מיילים, ביצוע קניות, תשלומים והזמנת שירותים. ההשקה האמורה מהווה כניסה של החברה לשוק הצרכני, מה שמגדיל את התחרות במקום בו OpenAI עדיין נתפשת כשחקנית המובילה. לא מן הנמנע שהיתרון הבולט של Meta אינו בהכרח במודל עצמו, אלא ביכולת ה"הפצה" שלה. ברשותה מיליארדי משתמשים – Instagram, WhatsApp ו- Facebook מה שמאפשר לה להציע את ה"סוכנים" שלה בתפוצה כה רחבה, מה שחברות אחרות בענף יתקשו לעשות.
לקראת סוף החודש נפגש הנשיא טראמפ עם בכירי תעשיית ה־AI ובהם נציגים של Anthropic, OpenAI Meta, Google ו־Nvidia. בתום המפגש חתמו החברות על הסכם וולונטרי במסגרתו הן מתחייבות לפתח ולתחזק בקרות פנימיות, לעמוד לביקורת ובדיקות חיצוניות וליישם מנגנוני פיקוח על מודלים מתקדמים.
אמנם ההסכם אינו מחייב מבחינה משפטית, אך הוא ממחיש כיצד סוגיית בטיחות ה־AI עוברת לפן מעשי יותר. ניכר כי נדרש איזון עדין במיוחד, שכן, קיימת דרישה ציבורית ופוליטית לפיקוח משמעותי יותר, אך מנגד, ארה"ב אינה מעוניינת להגביל את החברות המקומיות באופן שיאפשר לסין לצמצם את הפער, וחלילה אף לתפוס את ההובלה.
חזית הסחר לא נותרה שקטה גם היא במהלך ספטמבר. מסתמן כי מערכת היחסים בין ארה"ב לקנדה ממשיכה להידרדר, כאשר הממשל האמריקאי מאותת כי אינו ממהר להגיע להסכם עם השכנה מצפון. הדבר הוביל את קנדה לבחון אפשרויות להעמקת קשריה עם מדינות אירופה – מה שהוביל לרעיון להעניק לקנדה מעמד של "שותפה" מיוחדת באיחוד האירופי. הדבר עורר תגובה חריפה מצד טראמפ ואיומים בהטלת מכסים נוספים.
תשואות – מדדי מניות מובילים בחו"ל
| מדד | ספטמבר 2026 |
|---|---|
| S&P 500 | -0.45% |
| Nasdaq 100 | 3.23% |
| Dow Jones | -4.29% |
| Russell 2000 | -5.40% |
| DAX 40 | -4.03% |
| FTSE 100 | -2.02% |
| CAC 40 | -4.44% |
| Euro Stoxx 50 | -2.35% |
| Nikkei 225 | 0.67% |
| Shanghai | -3.61% |
סיכום
ספטמבר 2026 המחיש פעם נוספת עד כמה סביבת ההשקעות הנוכחית מורכבת ממספר רב של וקטורים, שלעיתים "מושכים" לכיוונים מנוגדים. מהפכת ה־AI ממשיכה להוות מנוע צמיחה עסקי יוצא דופן שתומך בביצועיהן של מניות טכנולוגיה רבות. מנגד, התשואות שגלומות באגרות החוב הממשלתיות ממשיכות לעלות, מחירי האנרגיה נותרים גבוהים והאינפלציה אינה מתכנסת במהירות המיוחלת. רמות הסיכון והאלטרנטיבות שניצבות כיום בפני המשקיעים הופכות את הסיטואציה הנוכחית ל"עדינה" הרבה יותר.
כאשר התשואה שגלומה באגרת חוב ל־10 שנים של ממשלת ארה"ב גבוהה מ־5%, קצבי הצמיחה והרווחיות "שנדרשים" מחברות כדי להצדיק את התמחור שלהן, עולים בהתאם. ניכר שהעמידות שמפגינים המדדים הגדולים נובעת, במידה רבה, מהאמון הגבוה של המשקיעים ביכולת של החברות להמשיך ולצמוח בקצב שגבוה באופן ניכר מהממוצע ההיסטורי.
הכל מתרחש על רקע העובדה שבגזרה הגיאו־פוליטית טרם נרשמה התקדמות משמעותית - איראן והחות'ים ממשיכים לאיים על נתיבי השייט ואספקת האנרגיה העולמית, כשבמקביל ישראל "לא השלימה את המלאכה" ברצועת עזה ו/או בלבנון. ייתכן שהחודשיים הקרובים, שבמהלכם יתקיימו הבחירות לכנסת בישראל ובחירות האמצע בארה"ב, יספקו קריאת כיוון ברורה יותר באשר להתפתחויות העתידיות באזור.
נראה שמהפכת ה- AI תעמוד במבחן בתקופה הקרובה, שכן, כדי שהמניות ימשיכו להציג ביצועים נאים, עליהן להיות "חזקות מספיק" כדי לגבור גם על האלטרנטיבה שמציע שוק אגרות החוב שהופך אטרקטיבי יותר ויותר, וגם על המשך חוסר הוודאות הגיאו־פוליטי. לשני אתגרים אלו התווסף החודש בעוצמה רבה יותר גם סיכון האסדרה / רגולציה – לאור החששות הגוברים מפני קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה, מה שיכול להביא להאטה בקצבי הצמיחה, וכתוצאה מכך, לפגיעה בכל שרשרת הערך שנוצרה סביב התעשייה.
בדומה לחודשים האחרונים, הסביבה הנוכחית ממשיכה להצדיק גישה שקולה ומבוקרת של ניהול השקעות.
