חודש יולי 2026 המשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה ובשילוב המורכב שבין גיאו־פוליטיקה, אינפלציה ומהפכת הבינה המלאכותית. לאחר שבסוף חודש יוני נדמה היה כי ארה"ב ואיראן מצליחות לייצב את הפסקת האש ולהתקדם, בהדרגה, אל הסדרה רחבה יותר, בתחילת יולי שבה המתיחות לעלות, חילופי האש התחדשו וסוגיית חופש השיט במיצרי הורמוז חזרה לעמוד במוקד. כתוצאה מכך, מחירי הנפט עלו בחדות, מה שגרם למחירו של גלון בנזין בארה"ב לטפס מעל 4 דולר והחזיר למרכז הבמה את החששות מפני התפרצות אינפלציונית נוספת.
חודש יולי סימן גם שינוי מסוים בסנטימנט המשקיעים סביב "טרייד ה־AI". לאחר שלאורך החודשים האחרונים נרשמו עליות יוצאות דופן, בעיקר במניות השבבים, החלו המשקיעים להתמקד יותר בניסיון להבין מהי התשואה הכלכלית שגלומה בהשקעות העתק שמבוצעות בענף. עונת הדוחות של הרבעון השני המחישה עד כמה קיימת שונות בין החברות, שכן, בעוד Microsoft הצליחה "לשכנע" את המשקיעים כי הצמיחה בהכנסות הענן וה־AI מצדיקה את היקפי ההשקעות ההוניות (Capex) שהיא מבצעת, חברות אחרות, ובראשן Meta, הציגו שחיקה משמעותית בתזרים המזומנים החופשי שהן מייצרות – מה שהוביל לירידה במניותיהן. במקביל, מימושים ניכרים במניות השבבים הצביעו על כך שהמשקיעים חוששים כי רמות התמחור הגבוהות למעשה כבר מגלמות חלק משמעותי, לכל הפחות, מן הצמיחה החזויה העתידית.
ישראל
בנק ישראל המשיך בחודש יולי בתהליך ההקלה המוניטרית והפחית את הריבית ב־25 נקודות בסיס, לרמה של 3.5% — הנמוכה ביותר מאז תחילת שנת 2023. על אף שהיו קולות שקראו להפחתה אגרסיבית יותר, של 50 נקודות בסיס, הבנק המרכזי בחר בגישה מתונה והדרגתית, בעיקר על רקע אי־הוודאות הגיאו-פוליטית והפיסקלית. הנגיד ציין כי הריבית עשויה לרדת לשיעור של כ־3% במהלך השנה הקרובה, בהינתן שסביבת האינפלציה תאפשר זאת.
נתוני האינפלציה שפורסמו בהמשך החודש חיזקו, במידה מסוימת, את דברי הנגיד. מדד המחירים לצרכן לחודש יוני נותר ללא שינוי, מה שהביא את קצב האינפלציה השנתי לעמוד על 1.6% - הרמה הנמוכה ביותר מזה כחמש שנים. הנתון חשוב במיוחד לאור העובדה שבמרבית הכלכלות הגדולות בעולם נרשמה דווקא עלייה מחודשת בלחצים האינפלציוניים, בין היתר בשל מחירי האנרגיה הגבוהים. בישראל, מנגד, התחזקות השקל שנרשמה לאורך מרבית המחצית הראשונה של השנה היוותה גורם ממתן.
ברמה הגיאו־פוליטית, חודש יולי נפתח באסקלציה. לאחר תקופה בה נראה היה כי ארה"ב ואיראן מתקרבות להבנות, חילופי האש התחדשו, כשארה"ב מחדשת את הלחץ הצבאי על איראן, מה שהביא, שוב, להגבלת הפעילות במיצרי הורמוז. ההסלמה המחודשת הביאה לעלייה במחירי הנפט ולחשש מפני התרחבות העימות למדינות נוספות במפרץ ובמזרח התיכון.
בהמשך החודש, העימות נע בין יממות של תקיפות אינטנסיביות לבין הפוגות קצרות, כשלכל אורך הדרך מנסים הצדדים והגורמים המתווכים לשמר את הערוץ הדיפלומטי. האמריקאים ניסו לייצר מצב של "משא ומתן תחת אש" — אך להימנע מהידרדרות ומהגעה לסיטואציה בה הדברים יוצאים משליטה, שכן, נדמה, כי אף אחד מן הצדדים לא באמת מעוניין במלחמה כוללת. לקראת סוף החודש נרשמה שוב הפוגה מסוימת בהיקפי ותדירות התקיפות, אך הדבר לא הגיע על רקע פריצת דרך במגעים, לפחות על בסיס הידוע לציבור.
עבור ישראל, המשמעות היא שאי־הוודאות הביטחונית נותרה גבוהה. ככל שהסדר קבע בין ארה"ב לאיראן מתרחק, כך גדלה האפשרות לחידוש הלחימה, בעצימות גבוהה, לרבות בזירה הלבנונית. ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בארה"ב במהלך החודש נתפש, בין היתר, כניסיון לתאם עמדות מול הממשל האמריקאי, לקראת האפשרות של הסלמה נוספת.
לאחר הירידות החדות שנרשמו בחודש יוני, שוק המניות המקומי רשם בחודש יולי עליות, אם כי השונות בין הסקטורים הייתה גבוהה במיוחד. מדדי הדגל, ת"א־35 ות"א־125, עלו בכ־2.0% וכ־1.5%, בהתאמה, כאשר מניות הבנקים, הביטוח והפיננסים הובילו את העליות. מנגד, מניות הטכנולוגיה, הנדל"ן והבנייה המשיכו להפגין חולשה. התמונה ממחישה כי למרות העלייה במדדי הדגל, הסנטימנט בשוק המקומי נותר סלקטיבי במיוחד.
תשואות – מדדי מניות מובילים בישראל
| מדד | יולי 2026 |
|---|---|
| ת"א 35 | 2.03% |
| ת"א 125 | 1.52% |
| ת"א 90 | 0.39% |
| ת"א בנקים-5 | 9.62% |
| ת"א – ביטוח | 6.15% |
| ת"א גלובל-בלוטק | 0.28% |
| ת"א SME60 | -2.1% |
| ת"א נדל"ן | -3.12% |
| ת"א צמיחה | -1.33% |
| ת"א נפט וגז | 9.17% |
תשואות – מדדי אג"ח מובילים בישראל
| מדד | יולי 2026 |
|---|---|
| תל בונד 20 צמודות | 0.01% |
| תל בונד 40 צמודות | 0.31% |
| תל בונד 60 צמודות | 0.17% |
| תל בונד 100 צמודות | 0.24% |
| תל בונד 100 שקלי | -0.44% |
| תל בונד תשואות שקלי | -0.26% |
| קונצרני כללי | 0.16% |
| תל גוב שקלי | -0.64% |
| תל גוב צמודות | -0.09% |
| תל גוב כללי | -0.30% |
ארה"ב
מדד המחירים לצרכן שפורסם בגין חודש יוני הפתיע לטובה, ובאופן משמעותי, ביחס לציפיות. המדד ירד בשיעור של 0.4% בחודש — הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2020 — מה שהביא את קצב האינפלציה השנתי לעמוד על 3.5%, ירידה משמעותית ביחס לרמה של 4.2% שנרשמה בחודש הקודם. אינפלציית הליבה (בניכוי מחירי המזון והאנרגיה שנחשבים תנודתיים) נותרה ללא שינוי ברמה החודשית ושיקפה עלייה של 2.6% בקצב שנתי. בשני המקרים מדובר בנתונים טובים מהציפיות.
הסיבה המרכזית לירידה במדד המחירים לצרכן האמריקאי הייתה מחירי האנרגיה, שפחתו בשיעורשל 5.7% בחודש יוני, לאחר הזינוק החד שרשמו בחודשים הקודמים. עם זאת, חשוב לציין כי מגמה זו עשויה להיות זמנית בלבד, שכן, ההסלמה המחודשת בין ארה"ב ואיראן הספיקה להביא לעלייה ניכרת במחיר הנפט, וכנגזרת — גם לעלייה במחירי הדלק בארה"ב, שטיפסו מעל 4 דולר לגלון. בהתאם, למרות שהנתון בגין חודש יוני מיתן את החששות מפני העלאת ריבית מיידית, המשקיעים נאלצים להמשיך ולהתמודד עם האפשרות שהאינפלציה תשוב לעלות בחודשים הבאים.
לקראת תום החודש בחר הפדרל ריזרב להותיר את הריבית על כנה, בטווח של 3.5%–3.75%. ההחלטה אמנם תאמה את הקונצנזוס בשוק, אך הפעם היא התקבלה כאשר נרשמה מחלוקת משמעותית יותר בין חברי הוועדה, כאשר שלושה מהם הצביעו בעד העלאת ריבית בגובה 25 נקודות בסיס. יו"ר הפד, Kevin Warsh, המשיך להדגיש את מחויבותו להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%, אך נמנע פעם נוספת מלספק "Forward Guidance" ברור בנוגע לצעדיו הבאים. הטון הניצי, יחסית, לצד היעדר תחזית ברורה ערערו את המשקיעים והביאו לזינוק בתשואות אגרות החוב של ממשלת, כשזו שגלומה באגרת ל־30 שנה עלתה על שיעור של 5.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2007.
במהלך החודש חידש הממשל האמריקאי את חזית הסחר, כאשר נכנסו לתוקף מכסים חדשים בשיעור של 12.5%–10% על מוצרים שמקורם ב־60 מדינות, שותפות סחר של ארה"ב, ובהן גם מדינות האיחוד האירופי וסין. המכסים החדשים החליפו את המכס הגלובלי הזמני שעמד על 10% שתוקפו פג, ובמובן מסוים אפשרו לממשל טראמפ להמשיך וליישם, גם אם באופן חלקי, את מדיניות הסחר שלו, על רקע הקשיים המשפטיים בהם נתקל במסגרת המהלכים הקודמים, שהיו אגרסיביים הרבה יותר. השווקים לא הגיבו בעוצמה רבה, בין היתר, משום שחלק גדול מהחברות העסקיות כבר פועל בתקופה האחרונה ב"סביבה" דומה. עם זאת, אין להתעלם מההשפעה הפוטנציאלית של הדבר על האינפלציה ועל היקפי הסחר, לאורך זמן.
ענף השבבים המשיך לעמוד במרכז תשומת הלב, ובפרט, חברות שבבי הזיכרון, שהמשיכו להציג רווחיות וקצבי צמיחה יוצאי דופן. Samsung, למשל, דיווחה על זינוק של פי 19 ברווח התפעולי ברבעון השני, כאשר מחירי הזיכרונות (בעיקר DRAM ו־(NAND עלו בעשרות אחוזים, על רקע הביקוש האדיר לבניית תשתיות AI. לפי הערכות שונות, המחסור במוצרי הזיכרון צפוי להימשך גם לתוך שנת 2027, לפחות.
לצד הזינוק בהכנסות וברווחי חברות השבבים, התקבלה גם תזכורת לכך שהכנסותיהן הן, מנגד, חלק מעלויות הלקוחות שלהן — ובסופו של דבר, חלק מאותן עלויות עשוי להתגלגל גם אל הצרכן הסופי. Apple בחרה להעלות את המחירים של חלק ממוצריה, ה- MacBooks ו־iPads, לאחר שהודיעה כי לא תספוג יותר לבדה את הזינוק האמור בעלויות רכיבי הזיכרון והאחסון. העלייה במחירי הרכיבים שמקורה במהפכת ה־AI יוצרת השלכות רחבות - ההשקעות האדירות ב־Data Centers מגדילות את הביקוש לשבבים, מחירי השבבים עולים על רקע ההיצע המוגבל, וההתייקרות מתחילה לחלחל אל מוצרי הצריכה. ככל שהתהליך יימשך, הוא עשוי להפוך לגורם אינפלציוני מהותי בפני עצמו — או לחלופין, לפגוע בביקוש למוצרי אלקטרוניקה.
לצד התוצאות העסקיות המרשימות, מניות השבבים הציגו תנודתיות גבוהה במיוחד החודש. לאחר המומנטום יוצא הדופן של החודשים הקודמים, נרשמו מספר ימי מסחר בהם המניות המובילות ירדו בשיעורים דו־ספרתיים, כשבסוף החודש המדדים המובילים בתחום נסחרו בירידות של יותר מ- 20% בהשוואה לשיא שנקבע בחודש יוני. העובדה שהירידות שנרשמו התרחשו דווקא במקביל לתוצאות עסקיות חזקות ממחישה כי חששות המשקיעים נובעים, בעיקר, מן הקושי להבין כמה מן הצמיחה האמורה כבר מגולמת במחירי המניות.
שינויים בסנטימנט המשקיעים באו לידי ביטוי גם בעונת הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה. Meta הציגה ירידה של 91% בתזרים המזומנים החופשי ברבעון השני, כתוצאה מהשקעות העתק שהיא מבצעת ב־Data Centers ובתשתיות מחשוב. מנגד, Microsoft הציגה תחזית חזקה לצמיחת פעילות הענן שלה (Azure), במקביל לתחזית השקעות שהייתה נמוכה מהציפיות, מה שהביא לזינוק חד במניה. המגמה האמורה המחישה את הסנטימנט הנוכחי, כאשר נראה שעצם ההשקעה ב־AI לבדה כבר אינה מספיקה — המשקיעים שמים את הדגש על האופן בו היא מתורגמת- אם בכלל- להכנסות, רווחיות ותזרים.
מרכזיות השאלה הזו באה לידי ביטוי בתחזיות העדכניות בקשר עם היקפי ההשקעות הצפויים מצד חמש ענקיות - — Microsoft, Alphabet, Amazon, Meta ו־Oracle שעתידות לבצע בשנת 2027, ברמה האגרגטיבית, השקעות הוניות שיהיו גבוהות מתזרים המזומנים החופשי שלהן. בין השנים 2025 ל־2027 ה- Capex צפוי להציג עלייה מצטברת של כ־534 מיליארד דולר, לעומת תוספת תזרים חזויה של 340 מיליארד דולר בלבד לתזרים התפעולי. הנתונים האלו מדגישים עד כמה שאלת התשואה שיניבו השקעות העתק האלו הינה דרמטית.
גם ברמה הרגולטורית נרשמו במהלך החודש התפתחויות משמעותיות. בתחילתו, הוסרו מגבלות ייצוא שהטיל הממשל האמריקאי על המודלים Fable 5 ו־Mythos 5 של Anthropic. המגבלות הוטלו על רקע חששות ביטחוניים וחשש מפני עקיפה של מנגנוני הבטיחות של המודלים, אך בוטלו כאמור, לאחר ש־Anthropic הידקה את מנגנוני ההגנה הרלוונטיים. עצם העובדה שממשלת ארה"ב בחרה להגביל את הגישה למודל AI, בשל עוצמתו, הינה אירוע משמעותי בפני עצמו, שממחיש עד כמה רגולציה והרצון לשמור על המובילות העולמית, צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מהתפתחות התחום.
במהלך החודש פורסם כי OpenAI בוחנת אפשרות להעניק לממשל האמריקאי אחזקה של כ־5% בחברה, לקראת הנפקתה המתוכננת. אם מהלך זה אכן יתממש, מדובר יהיה ב"חיבור" ייחודי יחסית, בין הממשל האמריקאי לבין אחת החברות הפרטיות החשובות והמשמעותיות ביותר בעולם — כזה שיבטא עד כמה מהפכת ה- AI והשלכותיה חורגות מסוגיה עסקית וטכנולוגית, והופכות לבעלות משמעות אסטרטגית ולאומית.
תשואות – מדדי מניות מובילים בחו"ל
| מדד | יולי 2026 |
|---|---|
| S&P 500 | -0.13% |
| Nasdaq 100 | -6.61% |
| Dow Jones | 0.32% |
| Russell 2000 | -3.08% |
| DAX 40 | 2.53% |
| FTSE 100 | 3.53% |
| CAC 40 | 1.26% |
| Euro Stoxx 50 | 0.47% |
| Nikkei 225 | -8.14% |
| Shanghai | -6.40% |
סיכום
חודש יולי 2026 המחיש היטב את המורכבות של סביבת ההשקעות הנוכחית. מצד אחד, נתוני האינפלציה בארה"ב סיפקו הפתעה חיובית, בנק ישראל המשיך להפחית ריבית ועונת הדוחות הראתה כי הביקוש ל־AI ולשירותי ענן נותר גבוה. מנגד, ההתלקחות המחודשת במזרח התיכון, העלייה במחירי האנרגיה, התשואות הגבוהות בשוק האג"ח והמימושים החדים במניות השבבים הזכירו כי חלק ניכר מן האופטימיות כבר מגולם במחירי הנכסים.
חודש יולי חידד עוד יותר את השאלה המהותית ביותר עבור המשקיעים בעת האחרונה - לא האם מהפכת ה־AI אמיתית — נראה שכמעט שאין על כך מחלוקת — אלא מי יצליח לתרגם אותה לרווחים כלכליים משמעותיים ובני־קיימא. יצרניות השבבים ממשיכות להציג רווחי שיא, אך בקרב ה־Hyperscalers כבר ניכרת שחיקה משמעותית בתזרים המזומנים החופשי, מה שמוביל את המשקיעים להתחיל ו"לדרוש" הוכחות לכך שה־Capex האדיר אכן מייצר החזר נאות על ההשקעה.
בדומה לחודשים הקודמים, רמת התנודתיות צפויה להיוותר גבוהה. המתיחות במזרח התיכון, מחירי האנרגיה, המדיניות המוניטרית ומהפכת ה־AI ממשיכים להוות וקטורים שפועלים, לעיתים, בכיוונים מנוגדים. בסביבה הנוכחית, כל שינוי קטן בציפיות עשוי לייצר תגובה משמעותית במחירי הנכסים, מה שממשיך להדגיש את החשיבות של ניהול השקעות שקול, מבוזר ומחושב.
