מטבעות יציבים או באנגלית Stablecoins: המהפכה השקטה שמעצבת את המערכת הפיננסית

המטבעות היציבים עברו משימוש פנימי בשוק הקריפטו לשכבת תשתית אפשרית עבור תשלומים, סליקה ונכסים שעברו טוקניזציה. עיקר חשיבותם אינו בכך שהם יוצרים מטבע חדש, אלא בכך שהם הופכים התחייבות דולרית פרטית לנכס דיגיטלי נייד, זמין ומתוכנת. המטבע היציב עצמו מוצמד בדרך כלל למטבע פיאט, ולכן ערכו צפוי להישאר קרוב לערכו של המטבע שאליו הוא מוצמד. עם זאת, התרחבות השימוש במטבעות יציבים עשויה להשפיע באופן משמעותי על היקף הפעילות, ההכנסות והרווחיות של הגורמים הפועלים בתחום, ובהם מנפיקי המטבעות, מנהלי הרזרבות, בנקים, רשתות תשלומים וחברות המספקות תשתיות לשוק זה. במקביל לנהנים, התחום מייצר גם סיכונים משמעותיים לרוכשי המטבעות ולשוק באופן כללי: ריצה דיגיטלית, תלות במנפיקים פרטיים, השפעה על שוק המק"מ, דולריזציה במדינות חלשות ואי בהירות משפטית בעת חדלות פירעון.

מבוא: המהפכה אינה במסך התשלום, אלא בנכס שמאחוריו

המהפכה הדיגיטלית שינתה לחלוטין את חוויית התשלום. במקום מזומן או כרטיס אשראי פיזי, צרכנים משלמים באמצעות ארנקים סלולריים, אפליקציות תשלום וממשקים כמו Apple Pay, ביט ופייבוקס. ואולם, במרבית המקרים מדובר בשינוי של ממשק המשתמש, ולא בשינוי התשתית הפיננסית שמתחתיו. מאחורי כל לחיצה עדיין פועלים חשבון בנק, חברת כרטיסי אשראי, מערכת סליקה, בנק מתווך ולעיתים גם מערך מורכב של התאמות בין מדינות ומטבעות.

מטבעות יציבים, או Stablecoins, מבקשים לשנות שכבה עמוקה יותר. הם מאפשרים לייצג ערך כספי, לרוב דולר אמריקאי, כמטבע דיגיטלי הניתן להעברה על גבי רשת הבלוקצ'יין. בכך הם מחברים בין יחידת החשבון של המערכת המוניטרית הקיימת לבין תשתית סליקה שפועלת ברציפות, ניתנת לשילוב ישיר בתוכנה ואינה מחייבת שכל הצדדים לעסקה ינהלו חשבון באותו בנק או ישתמשו באותה מערכת תשלומים.

המהפכה אינה יצירת מטבע חדש, אלא הפיכת הדולר הקיים לנכס נייד ומתוכנת. זהו הבדל מהותי לעומת הביטקוין. בעוד שהביטקוין נועד להיות נכס מוניטרי עצמאי שמחירו נקבע בשוק, המטבע היציב מבקש לשמר את ערך מטבע הפיאט המוכר ולשנות את אופן האחזקה, ההעברה והסליקה שלו.

נכון ליולי 2026, המטבעות היציבים כבר אינם נישה של סוחרי קריפטו. שווי השוק שלהם עולה על 310 מיליארד דולר, הם מהווים את שכבת הנזילות הדומיננטית במסחר בנכסים דיגיטליים, ומנפיקיהם מחזיקים יחד תיקי אג"ח ממשלתיות בהיקף שהופך אותם לשחקנים משמעותיים בשוק החוב האמריקאי. במקביל, בנקים, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי נכסים וחברות טכנולוגיה אינם מסתפקים עוד בצפייה מן הצד. הם מפתחים מוצרים, תשתיות וקונסורציומים שנועדו להשפיע על הארכיטקטורה של הכסף הדיגיטלי.

מתוך אותו שוק של מעל ל-310 מיליארד דולר, המטבעות היציבים המובילים הם ה-USDT, עם נתח של 59.4% מהשוק וה-USDC עם נתח של כ-23.7% מהשוק. יותר מ־99% מהשוק הינו מטבעות צמודי דולר. מטבעות הצמודים לאירו, לין, לליש"ט או למטבעות מקומיים נותרים קטנים מאוד ביחס לשוק הדולרי. זוהי נקודה חשובה שכן אין בהכרח ביזור של המערכת המוניטרית העולמית, אלא הרחבה של הדולריזציה שלה.

מהו מטבע יציב מבחינה כלכלית ומשפטית?

מטבע יציב הוא מטבע דיגיטלי שמנפיקו מתחייב לשמור על ערכו ביחס לנכס ייחוס, בדרך כלל דולר אחד. משתמש המחזיק למשל ב-USDT או ב-USDC, עשוי לחשוב שהוא מחזיק "דולר על הבלוקצ'יין", אך מבחינה משפטית וכלכלית אין מדובר בדולר שהונפק בידי הפדרל ריזרב.

המחזיק מקבל תביעה כלפי גוף פרטי, בהתאם לתנאי ההנפקה והפדיון שלו. איכות התביעה תלויה בכמה שכבות: כמו זהות המנפיק והמסגרת המשפטית החלה עליו; הרכב הרזרבות ונזילותן; אופן ההפרדה בין הרזרבות לנכסי החברה; זכויות הפדיון של המחזיק; זהות הבנקים, הנאמנים ומנהלי הנכסים; תקינות החוזה החכם ורשת הבלוקצ'יין; יכולת המנפיק לחסום, להקפיא או לשרוף מטבעות; סדר הנשייה במקרה של חדלות פירעון. למעשה, ערכו של המטבע נשען על יכולתו של המנפיק לשמור על יחס המרה של דולר אחד עבור כל מטבע, להחזיק רזרבות מספקות ולאפשר פדיון אמין בעת הצורך.

בניגוד למזומן, מטבע יציב אינו התחייבות ישירה של בנק מרכזי. בניגוד לפיקדון בנקאי, הוא בדרך כלל אינו נהנה מביטוח פיקדונות. ובניגוד ליחידה בקרן כספית, המחזיק בדרך כלל אינו זכאי להכנסות שמייצרות הרזרבות שעומדות מולו.

הגדרה מדויקת זו חשובה במיוחד למשקיעים. המילה "יציב" מתארת יעד מחיר ולא איכות אשראי. היא אינה מעידה כשלעצמה על איכות הרזרבות, נזילותן, רמת השקיפות או היכולת לפדות את המטבע תחת לחץ.

מקובל להבחין בין שלושה מודלים עיקריים:

מטבעות מגובי נכסי פיאט.  זהו המודל של USDT ושל USDC. המנפיק מקבל כסף ומנפיק כנגדו מטבעות. הרזרבות מוחזקות במזומן, בפיקדונות בנקאיים, במק"מ, באג"ח ממשלתיות קצרות, בעסקאות ריפו או בקרנות כספיות ממשלתיות. היתרון הוא הפשטות שבעניין. ניתן לבחון את היחס בין התחייבויות המנפיק לבין הרזרבות. הסיכון המרכזי אינו תנודתיות של אלגוריתם, אלא איכות הנכסים, נזילותם, הבנקים שבהם הם מוחזקים וזכויות המחזיקים בעת פדיון או חדלות פירעון.

מטבעות מגובי נכסי קריפטו. מטבעות כדוגמת DAI או USDS נשענים על ביטחונות המופקדים בחוזים חכמים, לעיתים בשיעור הגבוה מערך המטבע שהונפק, משום שנכסי הקריפטו תנודתיים. מודל זה מפחית תלות במנפיק המרכזי, אך חשוף לתנודתיות הביטחונות, לאורקלים, לחיסולים אוטומטיים ולסיכוני קוד.

מטבעות אלגוריתמיים וסינתטיים — מנסים לשמור על הצמדה באמצעות מנגנוני תמרוץ, נגזרים, פוזיציות גידור או הנפקה וביטול של מטבעות אחרים. מוצרים אלה עשויים להיקרא “יציבים”, אך מבחינה כלכלית הם קרובים לעיתים לקרן גידור ממונפת, למוצר מובנה או לאסטרטגיית ארביטראז', ולא לפיקדון דולרי.

ההבדלים בין המודלים מהותיים. עצם השימוש במונח Stablecoin אינו מעיד על רמת סיכון אחידה, כשם שהמונח אג"ח אינו מלמד כשלעצמו דבר על דירוג האשראי, המח"מ או הביטחונות.

מה עומד מאחורי הצמיחה המהירה?

היתרון הבולט ביותר הוא האפשרות להעביר כסף במהירות בכל שעה, בכל יום ובין כתובות הנמצאות במדינות שונות. בעוד שהעברה בנקאית בינ"ל עשויה לעבור דרך מספר בנקים מתווכים ולהימשך ימים, העברת מטבע יציב יכולה להתבצע בתוך שניות או דקות ובעלות נמוכה משמעותית, במיוחד כאשר ההעברה מתבצעת על רשתות שתוכננו לעמלות נמוכות. אך היתרון אינו רק מהירות. מטבע יציב ניתן גם לשלב בחוזה חכם, להפקיד כביטחונות, להעביר בעסקת ברטר, לפצל לתשלומים זעירים או להשתמש בו להסדר אוטומטי בין מערכות.

המטבעות היציבים ממלאים כיום מספר תפקידים במקביל. מטבע בסיס למסחר בנכסים דיגיטליים; אמצעי להעברת דולרים בין בורסות וארנקים; תשתית לתשלומים חוצי גבולות; מקור לדולר דיגיטלי במדינות שבהן הגישה לחשבונות דולריים מוגבלת; אמצעי סליקה בשווקים של נכסים שעברו טוקניזציה; ונכס תפעולי עבור חברות המבקשות לנהל כספים מסביב לשעון.

בשווקים מתפתחים, המוצר משמש כבר כיום כמנגנון הגנה מפני אינפלציה ופיחות ומפני בעיות של מגבלות הון. משתמשים במדינות שבהן המטבע המקומי נשחק אינם חייבים לפתוח חשבון בנק אמריקאי כדי להחזיק בדולרים אם ברשותם ארנק דיגיטלי וגישה לרשת. במקרים כאלה הערך העיקרי אינו מהירות התשלום, אלא האפשרות לחסוך ולהתנהל ביחידת חשבון יציבה יותר.יש לציין כי המעבר למטבעות דולריים פרטיים עלול להאיץ תהליכי דולריזציה, לצמצם את הביקוש לדולר המקומי ולהחליש את יכולת הבנק המרכזי לנהל מדיניות מוניטרית.

לפי נתוני הבנק העולמי[1], כ־1.3 מיליארד מבוגרים בעולם עדיין אינם מחזיקים בחשבון בנק (כ-55% מהם – נשים). מתוכם, כ-650 מיליון איש מקובצים ב-8 מדינות – בנגלדש, סין, מצרים, הודו, אינדונזיה, מקסיקו, ניגריה ופקיסטן. מרביתם של אנשים אלו נמנים בקרב האנשים העניים ביותר בכדור הארץ, רובם חסרי השכלה כלשהי ורובם מובטלים.

לעומת זאת, נציין כי כ־900 מיליון מבוגרים מתוך אותה אוכלוסייה ללא חשבון בנק מחזיקים בטלפון נייד, וכ־530 מיליון מתוכם מחזיקים סמארטפון. כלומר, קיימת אוכלוסייה עצומה שלה תשתית דיגיטלית בסיסית אך אין לה גישה מלאה למערכת הבנקאית והיא מהווה מקור עצום לצמיחה של השימוש בשירותים פיננסיים ללא סניפי בנק ובפרט של השימוש במטבעות היציבים.

מחזורי עתק

אחד הנתונים המצוטטים ביותר בדיון על מטבעות יציבים הוא היקף ההעברות המתבצעות בהם. במהלך 2025 העריך הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) כי מחזור העסקאות השנתי במטבעות יציבים הגיע לכ־28 טריליון דולר[2] (נתון זה כולל תנועות חוזרות והעברות רבות). דיווחים מסחריים המבוססים על נתוני הבלוקצ'יין מציגים לעיתים מספרים גבוהים אף יותר, ובחלקם נטען להיקף של עשרות טריליוני דולרים ברבעון יחיד.

אלא שהשוואת המספרים למחזורי חברות כרטיסי אשראי או למערכות הבנקאות עלולה להטעות. אותו מטבע יכול לעבור פעמים רבות בין בורסות, ארנקים, חוזים חכמים וכתובות הנשלטות בידי אותו גוף. פעילות של עושי שוק, ארביטראז', איזון נזילות והעברות פנימיות נרשמת על גבי הבלוקצ'יין כאילו הייתה פעילות כלכלית חדשה.

מחקר של BCG יחד עם Allium Labs[3][4], העריך כי מתוך יותר מ־62 טריליון דולר של העברות שנתיות שנצפו על גבי רשתות ציבוריות, הפעילות הכלכלית ה”אורגנית” או הממשית הסתכמה בכ־4.2 טריליון דולר בלבד — כ־7% מהסכום הגולמי. גם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים מדגיש כי לאחר נטרול העברות עצמיות ופעילות טכנית, היקף הפעילות קטן באופן ניכר. בנוסף, מתוך אותה פעילות אורגנית, רק כ-350 עד 550 מיליארד דולר מייצגים תשלומים גלויים עבור סחורות ושירותים בעולם האמיתי. כ-93% מהנפח הנותר נובע מפעילות של בוטים, מנגנונים טכניים של פרוטוקולי בלוקצ'יין, מסחר בבורסות קריפטו, נתוני "רעש" והעברות עצמיות וזו הסיבה לפער הגדול.

מכאן שאין בסיס מוצק לטענה לפיה המטבעות היציבים כבר עקפו את “כל מערכת הסליקה הבנקאית האמריקאית”. מדובר לרוב בהשוואה בין נתוני בלוקצ'יין ברוטו לבין נתוני סליקה בנקאיים שעברו קיזוז ונטו. הנתונים עדיין מעידים על צמיחה מהירה ועל שימוש נרחב, אך אינם מוכיחים שהמערכת הבנקאית הוחלפה.

בשוק הקריפטו עצמו, לעומת זאת, הדומיננטיות כבר ברורה. ברבעון הראשון של 2026 היו מטבעות יציבים צד בכשלושה רבעים מנפח המסחר בנכסים דיגיטליים בפלטפורמות מרכזיות. הדבר ממחיש כי עבור חלק גדול מהמשתמשים, יחידת החשבון המועדפת אינה ביטקוין או אתר, אלא דולר שעבר טוקניזציה.

מודל עסקי יוצא דופן: הציבור מספק את ההון, המנפיק מקבל את הריבית

הכלכלה של מטבע יציב מגובה פיאט פשוטה לכאורה. לקוח מעביר למנפיק דולר, ובתמורה מקבל מטבע יציב אחד. המנפיק משקיע את הדולר ברזרבות נזילות — בדרך כלל מזומן, פיקדונות, אג"ח ממשלתיות קצרות, עסקאות מגובות ממשלה או קרנות כספיות ממשלתיות.

הלקוח מקבל נזילות דיגיטלית, אך בדרך כלל אינו מקבל את הריבית שמניבות הרזרבות. המנפיק שומר את הכנסות הריבית, בניכוי עלויות תפעול, עמלות הפצה ותשלומים לשותפים. כך נוצר עסק הדומה בחלק ממאפייניו לקרן כספית, אך ללא התחייבות שגרתית להעביר את התשואה למחזיקי היחידות.

הדוגמה של Circle ממחישה את עוצמת המודל. החברה מצהירה כי USDC מגובה במלואו בנכסים נזילים, וכי החלק הארי של הרזרבות מוחזק בקרן כספית ממשלתית המנוהלת בידי BlackRock. בדוחותיה לשנת 2025 דיווחה[5] Circle  כי הכנסותיה מרזרבות היוו כ־96% מהכנסותיה הכלליות. במילים אחרות, למרות הדימוי שלה כחברת טכנולוגיה ותשלומים, מנוע הרווח המרכזי שלה היה המרווח הפיננסי שנוצר מהשקעת כספי הלקוחות.

עבור משקיעים, זוהי נקודה קריטית. הכנסות מנפיקי המטבעות רגישות לריבית של נכס הבסיס. כאשר הריבית על אג"ח ממשלתיות קצרות גבוהה, כל דולר במחזור מייצר הכנסה נאה. כאשר הריבית יורדת, ההכנסה נשחקת, אלא אם הגידול בכמות המטבעות מפצה על הירידה בתשואה.

המודל יוצר גם תמריץ לגודל. ככל שהמטבע נפוץ יותר, כך גדלות הרזרבות וכך גדלות הכנסות הריבית. ככל שהוא נפוץ יותר כך הוא גם נזיל יותר וכך בורסות, סוחרים ומשקיעים חכמים יעדיפו אותו על פני מטבעות פחות נזילים. מכאן הדומיננטיות המתמשכת של USDT.

במקביל, מדובר במקור פוטנציאלי לביקוש מבני לאג"ח ממשלתיות קצרות של ארה"ב. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2026[6], דיווחה  Tetherכי חלק ניכר מרזרבותיה הוחזק באג"ח ממשלתיות אמריקאיות, לצד מזומן, זהב, ביטקוין ונכסים נוספים. ככל ששוק המטבעות היציבים יגדל, המנפיקים עשויים להפוך לקבוצת משקיעים משמעותית יותר בשוק החוב הממשלתי הקצר.

חשוב לומר שהמודל של Tether שונה מזה של Circle בשקיפות, בהרכב הנכסים, בפרופיל הלקוחות ובגאוגרפיה. USDT דומיננטי במיוחד בבורסות ובשווקים מחוץ לארה"ב, בעוד שה-USDC מזוהה יותר עם מוסדות אמריקאיים, אפליקציות מפוקחות ותשתיות תשלום.

ממטבע דיגיטלי למנוע ביקוש לנכסי רזרבה

המודל העסקי שתואר לעיל אינו רק מקור רווח למנפיקים. הצמיחה בשימוש במטבעות היציבים יוצרת זרם כספים ישיר אל הנכסים המשמשים לגיבוי המטבעות, ובראשם אג"ח ממשלתיות קצרות של ארה"ב. כשמשתמש מעביר דולר למנפיק ומקבל כנגדו מטבע יציב, המנפיק נדרש להחזיק כנגד ההתחייבות נכס נזיל ובטוח. לפיכך, גידול של מיליארד דולר בכמות המטבעות שבמחזור עשוי להתבטא בגידול דומה בהיקף המזומן, האג"ח הממשלתיות, הריפו או הקרנות הכספיות המוחזקים כרזרבה.

חוק GENIUS, עליו נדבר בהמשך המאמר, מעמיק קשר זה. החוק דורש גיבוי ביחס של לפחות 1:1 ומגביל את הרזרבות בעיקר למזומן, לפיקדונות הניתנים למשיכה, לאג"ח ממשלת ארה"ב קצרות, לעסקאות ריפו ולקרנות כספיות ממשלתיות המחזיקות בנכסים דומים. בכך הרגולציה אינה רק מגינה על יכולת הפדיון של המטבעות, אלא גם יוצרת צמיחה בביקוש לנכסים דולריים קצרי טווח. הגידול הצפוי בביקוש לחוב הממשלתי וחיזוק מעמד הדולר הם רק חלק מהתועלות של החוק. הביקוש כבר קיים ו-Tether כבר דיווחה על חשיפה ישירה ועקיפה גדולה מאוד לאג"ח ממשלתיות. הדבר הופך את מנפיקי המטבעות היציבים לגופים משמעותיים בשוק החוב הממשלתי הקצר, ולצינור שבאמצעותו ביקוש עולמי לדולרים דיגיטליים מתורגם לביקוש לחוב של ממשלת ארה"ב.

ההשפעה הינה רחבה יותר ולא השפיעה רק על שוק האג"ח הממשלתיות הקצרות. הרזרבות של חלק מהמנפיקים (ובעיקר של Tether) כוללות גם זהב פיזי וטוקנים המייצגים בעלות על זהב פיזי, ומכאן שגם מחיר הזהב מושפע משוק המטבעות היציבים.

נוצר כאן סוג של מנגנון חדש שבו ביקוש עולמי למטבעות יציבים עשוי לתמוך במימון החוב האמריקאי. אך חשוב לזכור שלא מדובר באירוע חד כיווני וכי במקרה של פדיונות רחבים, המנפיקים יידרשו למכור אג"ח, לסגור עסקאות ריפו או להשתמש במזומן. המטבעות היציבים יכולים להיות מקור לביקושים, אך גם להפוך למקור ללחצי מכירה.

לא "בלי בנקים", אלא ארגון מחדש של שרשרת התיווך

החזון של מערכת כספית בלי בנקים, שעובדת 7 ימים בשבוע, הוא רעיון מושך, אך אינו מתאר במדויק את המערכת הקיימת ואת מה שיהיה. מרבית המטבעות היציבים המרכזיים תלויים בבנקים לצורך שמירת מזומן כגיבוי, בהעברות בנקאיות לצורך הנפקה ופדיון, במנהלי נכסים לצורך ניהול הרזרבות, בברוקרים ובשוקי אג"ח לצורך השקעת הכספים ובחברות משמורת לצורך החזקת נכסים. גם הרגולציה לא מתבטלת.

לפיכך, המטבעות היציבים אינם מבטלים את התיווך הפיננסי. הם מפרקים אותו ומרכיבים אותו מחדש. במקום שהלקוח יתנהל ישירות מול בנק, הוא עשוי לפעול מול ארנק, בורסה, מנפיק מטבע, נאמן רזרבות ורשת הבלוקצ'יין. מספר המתווכים אינו בהכרח קטן יותר, הוא פשוט משתנה, וחלק מהתהליכים הופכים אוטומטיים ושקופים יותר.

ההמרה מכסף מקומי למטבע יציב ולהפך עדיין כפופה לבנקים, לבורסות, לחוקי מטבע, למגבלות הון, לסנקציות ולדיני איסור הלבנת הון. החופש הטכנולוגי אינו מבטל את המסגרת המשפטית.

לקחי Libra

אחד הניסיונות המוקדמים להפוך מטבע יציב למערכת תשלומים עולמית היה פרויקט ליברה של פייסבוק, שהוכרז ביוני 2019. הרעיון היה לנצל את בסיס המשתמשים העצום של פייסבוק, וואטסאפ ומסנג'ר כדי לאפשר העברות כספים ישירות בין מיליארדי אנשים. בתכנון המקורי, הליברה היה אמור להיות מגובה בסל מטבעות[7]: 50% דולר אמריקאי, 18% אירו, 14% ין יפני, 11% ליש"ט ו־7% דולר סינגפורי. לקונסורציום הצטרפו בתחילה חברות בולטות ובהן Visa, Mastercard, PayPal, Uber, Spotify, Vodafone ו-Coinbase.

אולם הפרויקט נתקל בהתנגדות חריפה של מחוקקים ורגולטורים. החששות נגעו לפרטיות, להלבנת הון, ליציבות פיננסית, לריבונות מוניטרית של מדינות ולכוח העצום שהיה ניתן לפייסבוק על תשתית התשלומים. משבר האמון שנוצר בעקבות פרשת Cambridge Analytica והשימוש לרעה בנתוני משתמשים[8] העצים את ההתנגדות. בשימועים בקונגרס נאמר במפורש כי החברה טרם הוכיחה שניתן להפקיד בידיה מערכת כספית עולמית. תחת הלחץ הפוליטי והרגולטורי פרשו Visa, Mastercard, PayPal  וחברות נוספות, הפרויקט מותג מחדש תחת השם Diem ולבסוף ננטש. בינואר 2022 נמכרו נכסיו ל־Silvergate Capital תמורת כ־182 מיליון דולר[9].

הלקח אינו שטכנולוגיית המטבעות היציבים נכשלה. להפך: חלק גדול מהחזון של ליברה מתממש כעת, אך באמצעות מנפיקים מפוקחים, שותפויות עם מוסדות פיננסיים והפרדה בין תשתית ההפצה לבין השליטה במטבע. הכישלון המחיש שמערכת כזו אינה יכולה להישען על מיליארדי משתמשים וטכנולוגיה בלבד. היא דורשת אמון, ממשל תאגידי, זכויות משפטיות, פיקוח ולגיטימציה ציבורית.

האם המטבע הזה באמת יציב?

הכינוי "מטבע יציב" עלול ליצור תחושת ביטחון שאינה תמיד מוצדקת. הדוגמה הבולטת היא קריסת TerraUSD ולונה במאי 2022. לונה היה המטבע הקריפטוגרפי המרכזי של רשת הבלוקצ'יין Terra ותפקידו היה לספוג את תנודות המחיר כדי לשמור על היציבות של המטבע היציב TerraUSD שסימונו היה UST. המנגנון האלגוריתמי היה שהרשת אפשרה תמיד להחליף UST בשווי דולר אחד עבור מטבעות לונה בשווי דולר אחד ולהפך. במאי 2022 משתמשים פדו כמות עצומה של UST תמורת לונה והלונה נמחק תוך ימים ספורים. מכאן, שהצמדה אינה יכולה להתבסס רק על תמריץ כלכלי שמניח כי תמיד יימצא קונה לנכס התומך. כאשר האמון נשבר, מנגנון הייצוב עצמו עלול להאיץ את הקריסה.

גם מטבע מגובה פיאט אינו חסין. במרץ 2023 איבד המטבע היציב USDC זמנית את ההצמדה לדולר לאחר שהתברר שחלק מרזרבותיו הוחזק ב-Silicon Valley Bank שקרס[10]. השער התאושש לאחר שהרשויות הבטיחו את הפיקדונות, אך האירוע הראה כי רזרבה "במזומן" כוללת גם סיכון בנקאי, סיכון ריכוזיות וסיכון של מגבלות גישה בסופי שבוע. הדבר שוב מדגיש את החיבור למערכת הבנקאית המסורתית באופן בלתי נמנע. בעקבות הלקחים מאירוע זה, חברות כמו Circle ו-Tether שינו את אסטרטגיית ניהול הרזרבות שלהן.

שקיפות הבלוקצ'יין אינה מבטלת פשיעה — אך גם אינה אנונימיות מוחלטת

מטבעות יציבים הפכו לכלי נפוץ גם בפעילות בלתי חוקית, בין היתר בשל נזילותם, יציבותם והיכולת להעבירם במהירות. לפי Chainalysis[11], מטבעות יציבים היוו כ־84% מהיקף פעילות הקריפטו הבלתי חוקית שנמדדה ב־2025 (כ-154 מיליארד דולר). אלא שזהו שיעורם מתוך פעילות הקריפטו הבלתי חוקית, ולא מתוך כלל המטבעות היציבים.

בנוסף, קיימים מקרים מתועדים לא מבוטלים של שימוש במטבעות יציבים למימון טרור. ביולי 2025 הגיש משרד המשפטים האמריקאי בקשה לחילוט נכסים דיגיטליים בשווי של כ־2 מיליון דולר[12] שנקשרו, לפי הרשויות, לפלטפורמה עזתית שתמכה בחמאס.

מארצות הברית ועד אירופה: הרגולציה נכנסת לתמונה

נקודת מפנה מרכזית התרחשה בארה"ב הברית ב־18 ביולי 2025, עם חתימת חוק GENIUS ע"י טראמפ, שיצר מסגרת פדרלית למטבעות יציבים המשמשים לתשלום. החוק קובע, בין היתר, דרישות לגיבוי ביחס של 1:1, מגבלות על סוגי נכסי הרזרבה, חובות גילוי, פיקוח, יכולת הנפקה רק למנפיקים מורשים, כללי איסור הלבנת הון ויכולת לעמוד בצווים להקפאת נכסים או לחסימת עסקאות אסורות.

המשמעות רחבה מעבר להסדרת ענף הקריפטו. החוק מעניק למוסדות פיננסיים מסורתיים, חברות תשלומים ומנהלי נכסים מסגרת ברורה יותר לכניסה לתחום. במקביל, הוא מחזק את מעמד הדולר. אם חלק הולך וגדל מהמסחר הדיגיטלי העולמי יתבצע באמצעות מטבעות מגובי אג"ח אמריקאיות, הביקוש לדולר ולחוב ממשלתי קצר עשוי להתרחב גם מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית.

באיחוד האירופי, מסגרת MiCA מסדירה בין היתר את המטבעות היציבים. היא כוללת דרישות רישוי שונות למנפיקים. קיים באירופה מעבר הדרגתי ממודל שבו המנפיק קובע כמעט לבדו את כללי המשחק, למודל שבו המטבע היציב הופך למוצר פיננסי מפוקח. הרגולציה עשויה להגדיל  עלויות ולצמצם חדשנות בחלק מהתחומים, אך היא גם תנאי לכניסת גופים מוסדיים ולהחזקת המטבעות במאזני חברות ובתיקי השקעות.

ישראל: שקל יציב פרטי לצד בחינת שקל דיגיטלי ציבורי

גם בישראל מתגבשת הבחנה בין שני מסלולים שונים:

המסלול הראשון הוא מטבע יציב פרטי הצמוד לשקל. באפריל 2026 העניקה רשות שוק ההון אישור ראשון להפצה מוגבלת של מטבע יציב שקלי (בשם BILS) שיונפק בידי Bits of Gold[13], גוף בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי. מדובר במהלך מפוקח ובשלב ראשוני, ולא בהנפקה של מטבע רשמי מטעם המדינה. ה-BILS יונפק על גבי תשתית הבלוקצ'יין של Solana Foundation ובהמשך המטבע יונפק גם על רשת איתריום עם תוכניות להתרחב לרשתות נוספות. שמירתו תסופק ע"י Fireblocks.

ב-29 ביוני 2026 פרסמו משרד האוצר ורשות שוק ההון תזכיר חוק להערות הציבור העוסק בפיקוח על שירותים פיננסיים בנושא הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים[14]. התזכיר מבקש להסדיר רישוי של מנפיקים, רזרבות, משמורת, ניהול סיכונים, פיקוח וזכויות משתמשים במטבעות הצמודים לשקל, למטבע חוץ או לסל נכסים. המנפיק יהיה גוף פרטי, ולכן המטבע יגלם סיכון מנפיק ורזרבות גם אם הוא צמוד לשקל ביחס של 1:1.

המסלול השני הוא השקל הדיגיטלי שבנק ישראל בוחן כמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי[15](CBDC – central bank digital currency). שקל דיגיטלי יהיה התחייבות ישירה של בנק ישראל, בדומה למזומן, ולא התחייבות של חברה פרטית. טרם התקבלה החלטה סופית להנפיקו. בנק ישראל פרסם במרץ 2025 מסמך אפיון ראשוני[16] וממשיך לבחון את ההצדקה והמבנה האפשרי. ההבחנה חשובה: שקל יציב פרטי מגלם סיכון מנפיק ורזרבות, בעוד ששקל דיגיטלי יהיה כסף ציבורי. ייתכן שבעתיד שני המוצרים יתקיימו זה לצד זה, מטבע ציבורי בטוח ומטבעות פרטיים המציעים חדשנות, אינטגרציה ושירותים נוספים.

Open USD: ניסיון להפוך את המטבע היציב לתשתית תעשייתית

ביוני 2026 ה-Open Standard, קונסורציום של יותר מ־140 חברות ענק עולמיות, ביקש לפתח את המטבע הדיגיטלי Open USD (OUSD), הצמוד לדולר[17]. בניגוד למטבעות קיימים כמו USDT או USDC  שנמצאים בבעלות מנפיק יחיד שגורף את הרווחים, המודל של Open USD מציע מודל חדש של חלוקת ההכנסות מעמלות ומרווחי ריבית.

בין השותפים בקונסורציום נמצאים Visa, Mastercard, American Express, Stripe, Cloudflare, Google, BlackRock, BNY, וגם שותפות ישראליות מכובדות כמו Wix, eToro, בנק הפועלים, בנק לאומי, כאל ו־MAX.

החידוש המרכזי אינו רק מטבע נוסף הצמוד לדולר, אלא ניסיון לשנות את חלוקת הערך בענף. לפי התכנון, חברות יוכלו להנפיק ולפדות Open USD ללא עמלה ישירה, ושותפים המשתתפים בהפצה ובשימוש יקבלו חלק מהכנסות הרזרבות, בניכוי דמי ניהול. במודל המסורתי, עיקר התשואה נצברת אצל המנפיק אבל Open USD מציע לחלוק אותה עם הרשת העסקית שמייצרת את הביקוש.

מבחינה אסטרטגית, זהו ניסיון להפוך את המטבע היציב ממוצר של חברה אחת למוצר משותף עבור בנקים, רשתות תשלום, חברות מסחר וחברות טכנולוגיה. השתתפותן הבולטת של חברות ישראליות עשויה להעניק להן גישה מוקדמת לתשתיות תשלום חדשות.

כסף שניתן לתכנת בעידן סוכני הבינה המלאכותית

אחת התכונות החשובות ביותר של מטבעות יציבים היא יכולת התכנות. ניתן לקבוע כי תשלום יתבצע רק לאחר התקיימות תנאי, לפצל אותו אוטומטית בין מספר צדדים, להעבירו כנגד מסירת נכס או ליצור חשבון נאמנות הנשלט בידי חוזה חכם. יכולת זו מתאימה במיוחד לעולם של סוכני בינה מלאכותית. סוכן תוכנה עשוי לרכוש שירותי מחשוב, לשלם עבור מידע, להזמין מוצר, לבצע עסקת מט"ח או לתגמל סוכן אחר — ללא צורך בכך שאדם ילחץ על כפתור בכל עסקה. תשלומים זעירים, שבעולם כרטיסי האשראי אינם כלכליים בשל עמלות קבועות, עשויים להפוך אפשריים.

עם זאת, מערכת שבה תוכנה יכולה להעביר כסף באופן עצמאי דורשת שכבת פיקוח חדשה. זיהוי הסוכן והגורם האחראי לו, מגבלות סכום, הרשאות, מנגנוני עצירה, תיעוד החלטות, בדיקות סנקציות ויכולת לטפל בטעות או בהונאה. מחקרים בתחום התשלומים הסוכניים מדגישים כי תכנות הכסף לבדו אינו מספיק; יש לתכנת גם מדיניות, הרשאות וציות.

לא אלטרנטיבה לאמון — אלא ארכיטקטורה חדשה של אמון

הבטחת הקריפטו המקורית הייתה לצמצם את הצורך לסמוך על מוסדות. בפועל, מטבעות יציבים אינם מבטלים את האמון אלא מפזרים אותו בין גורמים אחרים.

המחזיק צריך לסמוך על המנפיק שיחזיק רזרבות, על הבנק שלא יקרוס, על מנהל הנכסים שישמור על נזילות, על רואה החשבון שיבדוק את הדיווחים, על החוזה החכם שלא ייפרץ, על רשת הבלוקצ'יין שתמשיך לפעול, על הארנק שישמור על המפתחות ועל הרגולטור שיגן על זכויות הפדיון.

החידוש הוא שהיחסים בין הגורמים יכולים להיות גלויים יותר, אוטומטיים יותר וזמינים מסביב לשעון. אך המערכת אינה חסרת אמון אלא בנויה מארכיטקטורה חדשה של אמון, שבה חלק מהסיכונים נפתרים וחלקם מועברים למקומות חדשים.