הפיטורים בהייטק: סימן לבועה או שלב כואב במהפכת ה-AI שיעצב מחדש את המנצחים ואת המפסידים?

פתיחה

תעשיית ההייטק הישראלית, שכבר מזמן הפכה למנוע הצמיחה המרכזי של המשק (כ-20% מהתמ"ג, מעל ל-50% מהייצוא ובמשך תקופה ארוכה כ-11% מהמועסקים מגיעים משם) עוברת תקופה סוערת. בשנת 2025 וגם ב-2026, פוקד את הענף גל פיטורים נרחב שמשלב חברות רב לאומיות לצד יוניקורנים ישראליים בולטים ורבים מהעובדים, במיוחד בשכבות הזוטרות והביניים, חוששים למקומם ולעתיד הקריירה שלהם. לצד אותו גל פיטורים קיימות תופעות, בקרב חברות אלו, כמו מעבר לגיוס עובדים מחו"ל במקום אלו הישראלים וכן סגירה של סטארט-אפים צעירים.

ZoomInfo סגרה לחלוטין את מרכז הפיתוח שלה בישראל ופיטרה את כל 300 העובדים. Meta פיטרה כמעט 100 עובדים ממרכז הפיתוח המקומי כחלק מקיצוצים גלובליים. AI21Labs, אחת מחברות ה-AI הבולטות, צמצמה את כוח האדם שלה מ-180 לכ-70 עובדים בלבד. SentinelOne שחררה כ-300 עובדים, Wix בלטה במיוחד עם פיטורים של כ-900 עובדים בישראל (כ-20% מכוח האדם שלה), Amdocs הודיעה על קיצוץ של כ-3,000 משרות בעולם (מאות מהן בישראל), וחברות כמו Minute Media, Rapyde, Paypal, Lightricks (12% מכוח האדם, כ-60 איש), אלמנטור, ארטליסט, Remitly ו-Big ID הצטרפו לגל. 

אותה Wix שבלטה בפיטורים, קיימת למעלה מ-20 שנה וחוללה מהפכה בעבר בתחום הקמת האתרים. אך בעידן ה-AI, המוצר שלה נחלש ואי אפשר להתכחש לזה. מנכ"ל Wix, אבישי אברהמי, ציין שתי סיבות עיקריות לפיטורים בחברות ההייטק[1]: התחזקות חדה של השקל, שהגיע לשיא של עשרות שנים מול הדולר, והפך את עלויות השכר בשקלים ליקרות בהרבה לעומת ההכנסות בדולרים, וההתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית, שמאיצה יעילות אבל גם מעוררת חשש מאוטומציה. חשוב לומר שאלו הן סיבות משלימות ולא סותרות. השקל החזק (שנחלש מעט לאחרונה) מאיץ את ההתייעלות שה-AI מאפשר. אך האם אלה אכן הסיבות האמיתיות, הבלעדיות והעמוקות מאחורי הגל הזה? או שמא מדובר בסימפטומים של טרנספורמציה מבנית עמוקה יותר בתעשייה, שכוללת ריכוזיות בשוק, לחצי ריבית, תחרות גלובלית, עודף עובדים מימי 2021 והסתגלות מהירה לבינה מלאכותית?

מספרים עדכניים

לפני מספר ימים פרסמה הרשות לחדשנות את הדוח השנתי המעודכן[2] על מצב ההייטק לשנת 2025 (עם פרספקטיבה לשנת 2026). התמונה העולה מהדוח מציגה מצד אחד צמיחה מרשימה ומצד שני אותות אזהרה.

לאחר שנתיים של האטה, ההייטק הישראלי חזר לצמיחה. התוצר של ענף ההייטק הסתכם ב-352 מיליארד ₪, גידול של 8.2% לעומת 2024, והיווה כ-58% מסך הייצוא הישראלי (עלייה של כ-0.6% ביחס לשנה הקודמת). ההייטק תרם כ-18.3% מהתוצר המקומי הגולמי (עלייה של 0.6% לעומת 2024) וכ-50% מהצמיחה במשק כולו.

גם בתחום גיוס ההון ההייטק הישראלי בלט. עם 14.6 מיליארד דולר שהושקעו בסטארטאפים, ישראל דורגה במקום הרביעי בעולם כהאב השקעות. ובתחום המיזוגים והרכישות בהייטק הישראלי, רואים סכום מרשים השנה, של כ-84 מיליארד דולר. אמנם רוב הסכום נובע משלוש עסקאות בלבד (WIZ, סייברארק וארמיס) אך גם בנטרול ה-3 הללו, נותר סכום מרשים מאוד של כ-18.4 מיליארד.

 

אך לעומת זאת פורסמו גם נתונים מטרידים באותו הדו"ח והנתון המטריד ביותר הוא הירידה לראשונה בשיעור המפתחים (Developers) בהייטק הישראלי - מ-51% ב-2024 ל-49% השנה. זו הפעם הראשונה שבה ליבת הענף, כלומר שכבת המתכנתים, מתכווצת. חשוב לציין כי ירידה זו בשיעור המפתחים הישראליים הינה סיכון משמעותי מאוד וכדאי לבחון אותה לעומק ולברר האם השכבות הבכירות השונות בענף נפגעו באופן שונה זו מזו.

לצד המתכנתים נרשמה גם ירידה במשרות המטה והדבר היחיד שגדל הוא משרות בתחום המוצר.  הרשות לחדשנות מציינת כי אין לה עדיין הסבר ברור אם מדובר בהטיה חד פעמית או בהשפעה מבנית של טכנולוגיית ה-AI, שמאפשרת למפתחי מוצר לבצע חלק ניכר מהעבודה הטכנית בעצמם.

בנוסף, הפריון בענף נותר הגבוה במשק והוא מהווה כ-827 אלף ₪ תוצר לעובד. עם זאת, רואים ירידה משמעותית בכמות העובדים הישראלים כמעט בכל המחלקות: תמיכה טכנית, מכירות, שיווק, פיננסים ועוד. למעשה, לראשונה, מעסיקות חברות ההייטק הישראליות יותר עובדים בחו"ל (כ-440 אלף) מאשר בישראל (כ-400 אלף), תוצאה ישירה גם של שער השקל החזק.

טענות המומחים

• סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ודריו אמודאי, מייסד שותף ומנכ"ל Anthropic, הציגו לאחרונה תרחישים אופטימיים יותר מאלו שהם הציגו בעבר, אז הם הזהירו מפני "אפוקליפסת משרות". אלטמן דיבר על היעלמות של קטגוריות תעסוקה שלמות, במיוחד של משרות צווארון לבן זוטרות וכעת הוא מודה שטעה: "אני שמח להיות טועה. חשבתי שתהיה השפעה גדולה יותר על משרות כניסה בצווארון הלבן, אבל זה לא קרה"[3]. אמודאי, שהזהיר מפני מחיקת חצי ממשרות הכניסה, מציג כעת תמונה אופטימית יותר[4] ואומר שאם 90% מהמטלות יעברו אוטומציה, העובדים יתמקדו ב-10% הנותרים, שיהפכו למעשה לכלל העבודה שלהם. כתוצאה מכך, הוא טוען, העובדים יהיו פרודוקטיביים פי 10 מבעבר.
• יזם ההייטק ליעד אגמון טען בעבר כי הוא חזה שה-AI יגרום לעלייה באבטלה בישראל אבל שער הדולר הולך לעשות את העבודה הרבה יותר מהר ובאופן קטלני הרבה יותר[5]. לא משתלם לשלם משכורות ישראליות יותר. חברות עובדות על הוצאת הפעילות מישראל וחברות יצואניות יפשטו רגל.
• פרופ' אריק בריניולפסון, פרופסור בכיר בסטנפורד ומומחה מוביל בכלכלה של הטכנולוגיה ושל ה-AI, רואה בפיטורים הנוכחיים בהייטק בעיקר שינוי מבני (structural change) ולא דעיכה של הענף. לטענתו, ה-AI גורמת לכך שחברות יכולות להשיג את אותה תפוקה (ואף יותר) עם פחות כוח אדם, במיוחד בתפקידי entry level.

מחקרו Canaries in the coal mine (2025)[6] מראה ירידה של 13%-16% בתעסוקה של עובדים צעירים בתפקידים החשופים ביותר ל-AI (כגון פיתוח תכנה ושירות לקוחות), בעוד שעובדים מנוסים נשארים יציבים ואף מתפתחים. לדבריו זהו רק "שינוי מבני" והחברות שלא יפטרו, לא ישלבו AI באופן חכם ולא ישנו את המבנה הארגוני שלהן פשוט יישארו מאחור. עם זאת, הוא מזהיר שחברות שמשתמשות ב-AI רק כדי להחליף עובדים, מבלי לשפר את העובדים שלהן, עלולות להפסיד.

• לדברי בכירים לא מעטים, כמו מרק אנדירסן[7], ג'ו לונסדייל[8], ארווננד קרישנה[9] ורבים נוספים, חברות רבות סובלות מעודף גיוס לא מבוקר עוד משנת 2021 וכעת, הפיטורים הם לא תוצאה של הבינה המלאכותית אלא תיקון מתבקש של טירוף ההעסקות מ-2021 שיצר חברות שאיבדו את המיקוד ברווחיות ובמדדים הכלכליים הקלאסיים.

הכלכלן דארון אג'מוגלו מ-MIT מזהיר כי התמקדות ב-AI שמחליף עובדים, במקום ב-AI שמשלים את יכולותיהם ויוצר עבורם משימות חדשות, עלולה לפגוע בתעסוקה מבלי לייצר את מלוא הפוטנציאל לפריון ולחדשנות. לדבריו, היכולת הכלכלית לבצע אוטומציה מלאה של משימות רבות עדיין מוגבלת, ולכן יש להיזהר מצמצום מהיר מידי של ההון האנושי בארגונים[10].

• נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, התייחס למצב ההייטק בכנס במכללה למנהל בראשל"צ במאי 2026, והתייחס ארוכות לסוגיית שער החליפין. לטענתו[11], התחזקות השקל אינה קשורה לריבית וגם לא למדיניות המוניטרית ובנוסף, השקל אינו חזק כפי שנדמה. לדבריו, "פערי הריביות משחקים תפקיד משני, אם בכלל, בשער החליפין". הוא הסביר כי התחזקות השקל  קשורה גם ל"היחלשות הדולר בעולם" ולעליות הבורסה האמריקאית. כשיש שם רווחים, אז הגופים המוסדיים מחזירים את הרווחים לישראל". מבחינת ירון, "שלושת הגורמים הללו מסבירים חלק ניכר מהייסוף שאנחנו רואים פה". על כן, לדבריו, אנשי ההייטק לא צריכים להפנות את הטענות שלהם כלפי בנק ישראל וכלפי מדיניות הריבית, מפני שהיא לא הסיבה המרכזית להתחזקות השקל.

לדברי ירון, כדי לבחון את חוזק השקל יש להסתכל על שער החליפין הריאלי ולא על הנומינלי. "כשמסתכלים על שער החליפין הריאלי, אנחנו אמנם בנקודה נמוכה, אבל זו נקודה לא חריגה". אמנם הפעם האחרונה בה היה ניתן לקנות דולר ב־2.85 ש"ח הייתה באוקטובר 1993, אבל הסתכלות זאת מתעלמת מכך שרמת המחירים בשתי המדינות השתנתה בקצב שונה. האינפלציה האמריקאית עומדת על כ־3.3% בשנה האחרונה, ואילו בישראל על כ־1.9%. בעשור האחרון האינפלציה המצטברת בישראל הינה כ־20%, ובארה"ב כ־40%. לכן, לדבריו, בנטרול האינפלציה ותוך התחשבות בכוח הקנייה של המטבעות, ניתן לראות שהשקל חזק, אך לא ברמות חסרות תקדים והוא נמצא כעת ברמה שבה היה סביב 2015.

ולעניין ההייטק אומר ירון ש"הייצור לשעת עבודה בתעשיית ההייטק התחזק בתקופות הייסוף". כלומר פריון העבודה דווקא עלה בזמן התחזקות השקל  עד כדי ששעת עבודה בהייטק הניבה יותר בזמן שהשקל התחזק. לכן, במילים אחרות, התחזקות השקל לבדה אינה מצדיקה פיטורים אך ברור שהדבר פוגע בחברות ובענפים מסוימים.

• הסבר נוסף לגל הפיטורים הוא הצורך לממן את השקעות הענק בתשתיות ובפיתוח AI, ובמקביל לשמור על רווחיות ועל משמעת פיננסית. חברות טכנולוגיה מפנות הון וכוח אדם מפעילויות מסורתיות לטובת השקעות בחוות שרתים, בשבבים ובמוצרי AI, ומצמצמות שכבות ניהול ותפקידים שאותם ניתן לאחד או לייעל. עם זאת, במקרים רבים מדובר בשינוי בהרכב כוח האדם ובהקצאות משאבים, ולא בהכרח בהתכווצות מתמשכת במספר העובדים הכולל.
• חלק מהחוקרים מצביעים על כך שההשפעה הראשונית של ה-AI עשויה להתבטא פחות בפיטורים ישירים ויותר בירידה בגיוס עובדים חדשים. נתונים ראשוניים מראים פגיעה יחסית בתעסוקת צעירים במקומות החשופים ל-AI ובהם פיתוח תכנה, שירות לקוחות ועבודות משרדיות. חברות עשויות להימנע מפתיחת משרות, לא לאייש מחדש תקנים שהתפנו ולצמצם במיוחד משרות זוטרות ומשרות כניסה. אם מגמה זו תימשך, ייתכן שהשינוי יתבטא פחות באבטלה המונית ויותר בצמצום הזדמנויות הכניסה לדור העובדים הבא.
• סווינה גודל, הכלכלנית הראשית של Indeed[12][13], פלטפורמת המשרות הגדולה בעולם, טוענת כי הנתונים אינם מצביעים בשלב זה על החלפה כוללת של עובדים ב-AI. לדבריה, ברוב המקצועות, הטכנולוגיה משנה את המטלות ואת הכישורים הנדרשים. בקטגוריות מסוימות, ובהן פיתוח תכנה, אף נרשמה התאוששות במודעות הדרושים, כאשר חלק גדול מהביקוש מתמקד בעובדים בעלי מיומנויות AI.

הקשר ל-SAAS (Software as a Service) והאם הוא באמת מסביר את גל הפיטורים בהייטק?

א. מהו SaaS?

SAAS, ראשי תיבות של Software as a Service, הוא מודל עסקי בו פועלות חברות הייטק מסוימות, ורבות מחברות ההייטק הישראליות הינן כאלו. לפי המודל, תוכנה מסופקת ללקוחות דרך האינטרנט כשירות מתמשך. במקום שהלקוח ירכוש תכנה, יתקין אותה על מחשביו או על שרתים שבבעלותו, ויהיה אחראי לתחזוקתה, הוא מקבל גישה למערכת שמתארחת בתשתיות של ספק התכנה ומשתמש בה בדרך כלל באמצעות הדפדפן, אפליקציה או ממשק מקוון אחר. תמורת שירות זה הלקוח משלם דמי מנוי שנקבעים לפי מספר המשתמשים, היקף השימוש, מספר העסקאות, נפח המידע, מספר הלקוחות המנוהלים במערכת או התוצאה העסקית שהמערכת מספקת.

המודל מציע יתרונות ברורים. אין צורך לבצע התקנות תוכנה מורכבות, ניתן להשתמש במערכת מכל מקום ובכל מכשיר, העדכונים מתבצעים באופן שוטף, המשתמשים תמיד עובדים על הגרסה העדכנית ביותר של התכנה והחברה דואגת לגיבויים, אבטחה ושרתים. עם זאת, הלקוח תלוי בחיבור לאינטרנט ובזמינות הספק ובדרך כלל יש לו פחות שליטה בנתונים. בארגונים גדולים, בגופים פיננסיים ובתעשיות מפוקחות עולות גם שאלות הנוגעות לפרטיות, לריבונות מידע, לאבטחת מידע, להתאמה לרגולציה ולתלות ארוכת טווח בספק חיצוני.

ב. מהי ה-SaaSpocalypse?

מתחילת 2026 התרחב בשוק ההון ובתעשיית הטכנולוגיה השימוש במושג  "האפוקליפסה של חברות ה-SAAS" – SaaSpocalypse[14]. המונח מתאר את החשש מפני טלטלה עמוקה בתעשיית התכנה (בדגש על SaaS) כתוצאה מהתקדמות ה-AI, ובמיוחד בעקבות הופעתם של סוכני AI המסוגלים לבצע באופן עצמאי רצף של משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית ושימוש במספר מערכות תכנה שונות.

במשך שנים התבסס חלק גדול מתעשיית ה-SaaS על מודל פשוט יחסית של מכירת מנויים לפי מספר משתמשים. כך, ככל שללקוח היו יותר עובדים, כך הוא הזדקק ליותר רשיונות ושילם יותר לספק. מודל תמחור זה נקרא per seat.

הופעת סוכני ה-AI מערערת את מודל התמחור הזה. כאשר סוכן אוטונומי מסוגל לבצע משימות שבעבר דרשו עובדים רבים, ייתכן שהארגון יזדקק לפחות עובדים לביצוע משימות ולכן הביקוש למנויים עשוי לרדת.

במקביל, ארגונים מנסים לצמצם את מספר כלי התוכנה שברשותם, לאחר שבמשך שנים חברות צברו עשרות ולעתים מאות מערכות SaaS שונות. כעת הן יעדיפו פלטפורמות מקיפות יותר המשלבות יכולות AI מובנות. כתוצאה מכך, חברות SaaS נדרשות להוכיח ערך עסקי ממשי ולא רק לספק כלי עבודה נוסף לעסקים. כתוצאה מכך, התעשייה עוברת בהדרגה ממודלי תמחור המבוססים על מספר משתמשים למודלים המבוססים על שימוש בפועל, מספר פעולות, היקף עסקאות, צריכת משאבי מחשוב, תוצאות עסקיות או ערך עסקי שנוצר בפועל עבור הלקוח.

יחד עם זאת, למרות השימוש הדרמטי במונח SaaSpocalypse, אין פירוש הדבר בהכרח שהגיע סופה של תעשיית ה-SaaS. רבים רואים בתהליך שלב אבולוציוני חדש, בו החברות שיצליחו לשלב AI בליבת המוצר ולהציע פתרונות עסקיים משמעותיים יהיו אלו שיובילו את השוק.

 

ג. מה הקשר בין SaaS לפיטורים?

הקשר קיים אך הוא אינו פשוט ואינו חד-כיווני. רבות מהחברות שמבצעות פיטורים בישראל ובעולם הן חברות SaaS או חברות תכנה בעלות מודל עסקי דומה. כאשר חברות כאלה נמצאות תחת לחץ להגדיל רווחיות, להראות צמיחה יעילה ולהשקיע סכומים גדולים בפיתוח AI, הן עשויות לצמצם כוח אדם בתחומים מסוימים ולהפנות משאבים לתחומים אחרים. בנוסף, חברות SaaS היו בין הראשונות להשתמש ב-AI בכדי לשפר את היעילות התפעולית שלהן. הן נעזרות בו לכתיבת קוד, לשירות לקוחות, לשיווק, לניתוח נתונים, לבדיקות תוכנה, לאבטחה, למכירות ולניהול פנימי.

לכן, חברה עשויה להמשיך להגדיל את הכנסותיה ואת מספר לקוחותיה מבלי להגדיל את מספר עובדיה באותו קצב, ולעיתים אף תוך צמצום כוח האדם.

עם זאת, העובדה שחברה שמפטרת עובדים היא חברת SaaS, אינה מוכיחה שהפיטורים נגרמו רק בשל ה-AI. הם עשויים לנבוע גם מגיוסי יתר בשנים קודמות, מהאטה בקצב הצמיחה, מהתייקרות המימון, מדרישות משקיעים לשיפור הרווחיות, משינוי בשערי מטבע, מהעברת פעילות למדינות זולות יותר או משינוי באסטרטגיה העסקית.

במילים אחרות, ה-SaaSpocalypse עשוי להיות חלק מההסבר לגל הפיטורים, אך הוא ללא ספק אינו ההסבר היחידי.

ד. הרוטציה של המשקיעים מתכנה לשבבים ולתשתיות AI

דוח של גולדמן זאקס[15], הצביע על אחת הרוטציות הגדולות ביותר של עידן ה-AI. קרנות גידול ומשקיעים מוסדיים הפחיתו את חשיפתם לחברות תוכנה, ובפרט לחלק מחברות ה-SaaS, והגדילו את החשיפה ליצרניות שבבים, לחוות שרתים, לספקיות ענן ולחברות שמפתחות תשתיות ל-AI.

עם תחילת רבעון 2, 2026, הגיעה החשיפה של קרנות הגידור למניות שבבים לרמות גבוהות במיוחד, בעוד שהחשיפה למניות תכנה ירדה לשפל שלא נראה מ-2019.

מאחורי התנועה הזאת עמדה תפיסה שלפיה בשלב הראשון של מהפכת ה-AI, חלק גדול מהערך הכלכלי מגיע דווקא לספקיות התשתיות. כלומר ליצרניות המעבדים, לספקיות כוח המחשוב, לחברות הענן, לחוות השרתים, למערכות הרשת ולתשתיות החשמל והקירור. מנגד, בנוגע לחברות SaaS, עלה החשש שהן יידרשו להשקיע סכומים גדולים בפיתוח AI, יתמודדו עם תחרות מצד מוצרים חדשים וזולים יותר, ויסבלו משחיקה במודל התמחור המבוסס על מספר משתמשים.

המגמה הזו הזינה את הדיון בוול סטריט סביב ה-SaaSpocalypse.

חשוב לומר שלאחר עליות חדות מאוד בתחום השבבים, חלק מהמשקיעים מימשו רווחים ובמקביל נרשמה התאוששות בחלק ממניות התכנה. כלומר, אפשר ללמוד שהשוק אינו בהכרח נוטש את תחום התכנה אלא מבחין בין חברות שה-AI מאיימת על קיומן ובין כאלו שייהנו ממנה.

ה. ההתאוששות במדד הענן של Bessemer

אחד המדדים המרכזיים לבחינת מצב תעשיית ה-SaaS הוא מדד הענן של Bessemer Venture Partners, שנקרא The BVP Nasdaq Emerging Cloud Index (EMCLOUD)[16], אשר נחשב לברומטר מרכזי בתעשיית ה-SaaS והענן. קרן הסל WisdomTree Cloud Computing Fund (WCLD) [17], עוקבת אחר מדד זה.

בשנת 2025 בלט מדד הענן בחולשתו בהשוואה למדדי המניות המרכזיים. המדד הציג תשואה שלילית של כ-6.4%, בעוד שמדד הנאסד"ק עלה בכ-20.4%, מדד ה-S&P500 עלה בכ-16.4% ומדד הדאו ג'ונס הוסיף כ-13%.

הפער שיקף את החשש כי חברות תכנה מסורתיות יתקשו להצדיק את שוויין ואת קצב צמיחתן בעולם שבו AI מאפשר לפתח מוצרים במהירות, לצמצם מספר משתמשים ולייעל תהליכים שבעבר דרשו כמה מערכות שונות.

בתחילת 2026 החריפה הירידה, אולם לאחר מכן התמונה התהפכה ונרשמה התאוששות חדה. בין השפל באפריל 2026 לבין יולי 2026, המדד עלה ביותר מ-40% וניצח את עליות המדדים המרכזיים בתקופה זו. יש לציין כי למרות ההתאוששות החדה, נכון להיום המדד עדיין נמוך מרמתו בסוף 2025 ולכן עוד מוקדם לקבוע שהתמונה השתנתה לחלוטין. אך המגמה עשויה להעיד כי לאחר תקופה ממושכת של פסימיות קיצונית כלפי חברות SaaS, חלק מהמשקיעים מתחילים להעריך מחדש את שוויין ואת יכולתן ליהנות ממהפכת ה-AI, במקום להיפגע ממנה.

השאלה המתבקשת הינה: אם רק כמה חודשים קודם לכן נטשו המשקיעים את מניות ה-SaaS לטובת שבבים ותשתיות AI, כיצד ניתן להסביר את העלייה החדה במדד הענן? אחת התשובות היא שהמשקיעים אינם חוזרים לרכוש את כל חברות התכנה באופן אחיד, אלא מבחינים בין חברות שהמוצרים שלהן קלים להחלפה לבין חברות שמחזיקות בנכסים, במידע וביכולות שקשה לשכפל.

• אחת הפרשנויות לתהליך מגיעה מפטריק וולרבנס, אנליסט בקרן Citizen, שמעריך שכשני שלישים מחברות ה-SaaS המובילות כיום עלולות שלא לצאת מתקופת המעבר ל-AI כחברות עצמאיות ורלוונטיות[18]. אין פירוש הדבר בהכרח שכל החברות הללו יפשטו רגל. חלקן עשויות להירכש, להתמזג, להיטמע בפלטפורמות גדולות יותר או להפוך למוצרים משניים בתוך מערכת אחרת. חברות אחרות עשויות להמשיך להתקיים, אך לאבד בהדרגה את מעמדן ואת כוח התמחור שלהן. לעומת זאת, החברות העמידות יותר צפויות לצמוח במהירות, להגדיל את נתח השוק שלהן וליהנות מה-AI במקום להיפגע ממנו. המשקיעים, כך נראה, מתחילים להבחין בין שתי הקבוצות הללו, והם מתמחרים מחדש את החברות שנתפסות כמנצחות העתידיות.

לכן ייתכן שהעלייה במדד הענן אינה מבטאת חזרה גורפת של המשקיעים לכל ענף ה-SaaS.  היא עשויה לשקף תהליך של ברירה טבעית, שבו המשקיעים מתחילים לתמחר מחדש את החברות הנתפסות כמנצחות העתידיות.

• גישה דומה מציג פרופ' כריסטופר סטנטון מאוניברסיטת הרווארד. לדבריו, ההשפעה של הבינה המלאכותית על חברות SaaS אינה אחידה[19]. במקרים מסוימים ה-AI הופך את המוצר לקל יותר להחלפה, ובמקרים אחרים הוא דווקא מחזק את היתרון התחרותי של החברה.

סטנטון מציע לבחון את החברות באמצעות שני צירים מרכזיים. הציר הראשון, בוחן את מקור המידע שעליו נשען המוצר. כלומר האם מדובר במידע פנימי וייחודי של הלקוח, או במידע חיצוני שזמין לכולם. הציר השני בוחן את אופי המשימה, כלומר האם מדובר בתהליך דטרמיניסטי ומוגדר היטב, או במשימה המבוססת על חיזוי, הערכה וקבלת החלטות בתנאי אי וודאות.

ככל שהפתרון של החברה נשען יותר על מידע חיצוני וזמין, וככל שהמשימה שהוא מבצע דטרמיניסטית ופשוטה יותר, כך גדל הסיכון שמודלי AI יוכלו להחליף אותו. לעומת זאת, חברות הפועלות על בסיס מאגרי מידע ייחודיים, תהליכים עסקיים מורכבים ויכולות חיזוי מתקדמות, נהנות מחומת הגנה חזקה יותר ומסיכויי הישרדות גבוהים יותר.

במילים אחרות, ייתכן שהמשקיעים אינם חוזרים לקנות את כל חברות ה-SaaS, אלא בוחרים באלו שנראות להם כמנצחות העתידיות. העלייה החדה במדד הענן עשויה לשקף את ההבנה שה-SaaSpocalypse אינו אירוע של "הכול או כלום", אלא תהליך שבו חלק מהחברות ייפגעו קשות, בעוד אחרות יהפכו למרוויחות הגדולות מה-AI.

ו. מי באמת יוחלף ב-AI?

פרשנות נוספת מגיעה ממנכ"ל Cloudflare, מת'יו פרינס. במאמר שפרסם במספר מגזינים[20][21] תחת הכותרת "How I Choose Which Cloudflare Employees to replace with AI", הוא תיאר כיצד החברה הצליחה להמשיך לצמוח בקצב מהיר, להגדיל הכנסות ומספר לקוחות ובמקביל לצמצם חלק ניכר מכוח האדם שלה. לדבריו, אין מדובר במקרה חריג אלא בסימן לבאות, והוא מעריך שחברות רבות יאמצו מודל דומה בשנים הקרובות.

לשיטתו, רבים עדיין אינם מבינים כיצד ה-AI צפויה לשבש ארגונים. בשלב הנוכחי, היא לא מחליפה בהכרח את מי שבונה מוצרים או מוכר אותם, אלא דווקא את מי שמודד, מנתח ומפיק תובנות. במשך שנים ארגונים העסיקו שכבות של אנליסטים, מומחי BI, חוקרי מוצר ומנהלי ביצועים שתפקידם היה לאסוף מידע, לנתח אותו ולהציג המלצות למקבלי ההחלטות. כיום, מערכות AI מסוגלות לבצע חלק הולך וגדל מהעבודה הזו במהירות, בעלות נמוכה ובזמינות מלאה.

במקום להמתין לדוחות, מצגות וניתוחים, מנהלים יכולים לשאול את מערכת ה-AI שאלות ישירות על העסק, כמו אילו מוצרים צומחים מהר יותר, אילו לקוחות נמצאים בסיכון נטישה, אילו פיצ'רים מייצרים את הערך הגבוה ביותר ומה צפוי להגדיל הכנסות בעתיד. לפי פרינס, מדובר ביותר מאוטומציה של משימות קיימות. זהו שינוי באופן שבו מידע זורם בתוך הארגון ובאופן שבו מנהלים מקבלים החלטות. בעבר היה צורך בשכבות ניהול כדי להעביר מידע מהמערות אל ההנהלה וכעת, ה-AI מקצר את השרשרת.

התפיסה של פרינס מתחברת לחזון שהציגו מייסדיי Lemonade כבר ב-2017, ושעליו חזר בהמשך מנכ"ל החברה, דניאל שרייבר. לדבריו[22], שימוש נרחב ב-AI עשוי לנתק בין צמיחת ההכנסות ובין הצורך להגדיל את מספר העובדים באותו קצב. כבר ב-2018 הציג שרייבר את "מדד האוטומציה"[23] של Lemonade, שבחן את מספר הלקוחות ביחס למספר העובדים, ובשנים האחרונות הראה צמיחה בפעילות תוך שינוי מצומצם במצבת העובדים. התוצאה היא מה שחלק מהמשקיעים מכנים כיום "אפקט אוזמפיק" של עולם העבודה. חברות נעשות רזות יותר מבחינת כוח אדם, אבל ממשיכות לצמוח ולהגדיל רווחיות.

 

ז. האם ארגונים יכולים לבנות לעצמם תחליפי SaaS?

ההשפעה של ה-AI אינה מוגבלת רק לכוח האדם שבחברות התכנה. היא מחלחלת גם לשוק ה-SaaS עצמו וליחסים בין ספקי תכנה ללקוחותיהם. בעבר, פיתוח מערכת פנימית דרש צוות תכנה גדול, אנשי מוצר, מעצבים, בודקים, אנשי תשתיות ותקציב משמעותי. גם מערכת פשוטה הייתה יכולה לדרוש חודשים של כינון ופיתוח. כתוצאה מכך, יותר ארגונים בוחנים האם משתלם להמשיך לשלם עבור SaaS או לבנות פתרון פנימי Custom Made.

הסיכון גבוה במיוחד עבור מערכות שמבצעות פעולה פשוטה, משתמשות רק בנתונים שכבר נמצאים אצל הלקוח, ואינן דורשות רגולציה, זמינות גבוהה או מומחיות ייחודית.

עם זאת, חשוב להבחין בין בניית אב־טיפוס לבין הפעלת מערכת ארגונית לאורך זמן. מערכת אמיתית צריכה להתמודד עם אבטחה, הרשאות, גיבויים, התאוששות מאסון, תחזוקה, עדכונים, תמיכה, אינטגרציות, ביצועים, רגולציה, תיעוד ובקרת איכות.

לכן ארגונים עשויים להחליף באמצעות AI כלי SaaS פשוטים יחסית או יישומים נקודתיים, אך קשה יותר להחליף מערכות קריטיות המשולבות עמוק בפעילות העסקית.

חברות SaaS שפועלות בתחומים כמו אבטחת מידע, סליקה, ביטוח, בנקאות, ניהול זהויות, רגולציה, תשתיות ענן וניהול מערכות קריטיות נהנות בדרך כלל מחסמי כניסה חזקים יותר. במקרים אלה, הלקוח אינו רוכש רק תוכנה, אלא גם אמינות, מומחיות, אחריות, תמיכה, עמידה בתקנים וניסיון מצטבר.

מדובר לעיתים בחיסכון משמעותי ובהפחתת התלות בספקים חיצוניים אבל עבור חלק מחברות ה-SaaS, מדובר באיום קיומי.

בועה, מהפכה או שינוי סדרי עולם?

ניתן להסביר את הפיטורים ב-Wix באמצעות שני הגורמים המרכזיים שתוארו קודם לכן: התחזקות השקל שהגדילה את עלויות השכר השקליות ביחס להכנסות הדולריות של החברה, והשפעת ה-AI על חברות תכנה הפועלות במודל SaaS. Wix עצמה הציגה את שני הגורמים הללו כסיבות למהלך.

קל אפוא להגיע למסקנה שהפיטורים הם תוצאה ישירה של היותה של Wix חברת  SaaS הפועלת בעידן שבו כלי AI מסוגלים לבנות אתרים, לייצר תוכן, לכתוב קוד ולפתח יישומים באמצעות הוראות בשפה טבעית. עם זאת, מי שעוקב אחרי החברה לאורך זמן יודע כי התמונה מורכבת יותר. לצד השפעת ה-AI ושער החליפין, התקבלו בחברה לאורך השנים החלטות בנוגע להיקף ההוצאות, למבנה הארגוני, לנדל"ן ולהקצאת ההון. גם אותן יש להביא בחשבון כשבוחנים את הסיבות לפיטורים החריפים שחלו בה.

אחת הדוגמאות הבולטות היא הקמפוס של החברה בו הושקעו עשרות מיליוני דולרים בהתאמות ובשיפורים במושכר והוא מעיד על העובדה שהחברה תכננה להתרחב עוד יותר  במונחי כוח אדם. אין פסול בהקמת מטה איכותי עבור חברת טכנולוגיה מצליחה, במיוחד כאשר היא מתחרה על כוח אדם איכותי. אולם הקמפוס ממחיש את הנחות העבודה ששלטו בענף הטכנולוגיה בתקופת הריבית האפסית. כאשר הנחות אלה משתנות, נכסים שנועדו לתמוך בצמיחה העתידית עלולים להפוך להוצאות קשיחות. חברה יכולה לצמצם גיוסים, לפטר עובדים ולסגור מוצר, אך קשה יותר להשתחרר במהירות מחוזי שכירות ארוכי טווח, מתשתיות ומעלויות קבועות שנבנו עבור ארגון גדול בהרבה. הקמפוס אינו בהכרח הסיבה לפיטורים, אך הוא סמל לתקופה שבה חברות טכנולוגיה רבות בנו את עצמן לפי תרחיש צמיחה אופטימי מאוד.

דוגמה משמעותית נוספת לכך היא תכנית הרכישה העצמית של מניות החברה. באפריל 2026 החברה רכשה כ-17.58 מיליון מניות במחיר של 92$ למניה ובעלות כוללת של כ-1.62 מיליארד דולר (ביום 25.6.26, המניה נסחרה ב-42.6$). המניות שנרכשו היוו כ-29.7% מהמניות שהיו במחזור לפני השלמת העסקה.

ביוני 2026 שער מניות החברה ירד מתחת ל-42$. כלומר, פחות משלושה חודשים לאחר הרכישה העצמית, נסחרה המניה במחיר הנמוך בכ־55% מהמחיר שבו החברה רכשה חלק כה גדול ממניותיה (משקף שווי של כ־1.75–1.8 לחברה בכללותה).

החברה שווה כיום 1.78 מיליארד דולר, בעוד שבשיא, ב-2021, היא נסחרה בכ-18 מיליארד דולר – פי עשר משוויה כיום. האם ההנהלה חווה אפקט בועה? האם היא המשיכה לקבל החלטות על בסיס התפיסות של תקופה קודמת, גם כאשר כללי המשחק כבר החלו להשתנות? אין תשובה חד משמעית לשאלה. אך קשה לנתח את הפיטורים רק דרך AI ושער הדולר, מבלי לבחון גם את החלטות ההון וההוצאות שהתקבלו קודם לכן.

לזכותה של Wix ייאמר שהיא לא התעלמה ממהפכת ה-AI והבינה את האיום שמרחף מעליה ולכן, לא ניסתה רק להגן על המוצר המסורתי שלה. החברה השקיעה בכלים ליצירת אתרים באמצעות AI, באוטומציה של תהליכי עיצוב, בכתיבת תוכן, ביצירת תמונות ובבניית כלים עסקיים. ביוני 2025 היא רכשה את Base44, פלטפורמה ישראלית המאפשרת למשתמשים לבנות יישומים ומערכות תכנה באמצעות הוראות בשפה הטבעית תמורת כ-80 מיליון דולר.

הרכישה נועדה להרחיב את יכולותיה של Wix מעבר לבניית אתרים ולהכניס אותה לעולם של פיתוח יישומים, מערכות עסקיות ו-vibe coding. נכון למאי 2026 Base44 הגיעה לקצב הכנסות של כ-150 מיליון דולר. מדובר בנתון שמצביעה על צמיחה מרשימה ביותר.

לכן ברור שהחברה לא קפאה על השמרים אך הפתרונות שמצאה לא סיפקו את המשקיעים. מחיר המניה המשיך לרדת בחדות ב-2026 ולא ברור האם זו הייתה רכישה טובה כל כך, שכן אם היא הייתה כזו, Base44 כנראה הייתה נמכרת לאחת מענקיות הטק העולמיות שאין לחברה סיכוי להתחרות בה. ענקיות הטק משקיעות סכומי עתק בתחום, כאלה שהחברה לא יכולה להתחרות בהם. עולה השאלה מהי שכבת הערך שנותרת ל-Wix והתשובה האפשרית היא שהערך אינו רק ביכולת לייצר את הקוד או העיצוב הראשוני של האתר, אלא גם היכולת לספק תשתית מלאה הכוללת אירוח, סליקה, ניהול לקוחות, אבטחה, דומיינים, שיווק, ניהול מלאי, תמיכה, תחזוקה, זמינות, אינטגרציות והתאמה לעסקים קטנים ובינוניים. שאלה זו אינה נוגעת רק ל-Wix. היא עומדת כיום בפני Salesforce, Adobe, Hubspot, Atlassian, Shopify, ServiceNow, Monday ועוד רבות מהתעשייה. איזה יתרון ייחודי יכולה חברה אחת לשמר כאשר שכבת האינטליגנציה הבסיסית מסופקת בידי מספר קטן של חברות שמוציאות סכומי עתק כמו Google, Anthropic, מייקרוסופט ו-OpenAI?

האם שוק ה-AI נכנס לבועה?

במקביל ל-Wix, ישנם סימנים לכך ששוק הטכנולוגיה כולו נכנס לשלב שעלול להזכיר בועות טכנולוגיות מהעבר. היקף ההשקעות המתוכנן בתשתיות AI, חוות שרתים, רשתות חשמל ושבבים כבר עולה על כל דמיון (הסכומים עשויים להגיע לכ-765 מיליארד דולר ב-2026 ולעלות לכ-1.6 טריליון דולר בשנה עד 2031) ולא ברור מתי הן יניבו תשואה שתצדיק אותן ובנוסף, הריכוזיות בשוק מעוררת שאלות שכן בסוף 2025, עשר החברות הגדולות הגיעו לכ-40.7% ממדד ה-S&P500.

חשוב להבין שטכנולוגיה יכולה להיות מהפכנית ובמקביל ליצור בועה. אין כאן סתירה. האינטרנט אכן שינה את הכלכלה ואת העולם, אך מניות אינטרנט רבות נסחרו בסוף שנות התשעים במחירים שלא היה להם בסיס כלכלי. חלק גדול מהן נעלם, אף שהטכנולוגיה הפכה לבסיס הכלכלה המודרנית.

ברור כבר שגם ה-AI היא מהפכה אמיתית, אך ייתכן שחלק מהמניות, החברות וההשקעות שנבנות סביבה מתומחרות באופן בועתי.

ולגבי שוק העבודה

גם כאן התמונה מורכבת יותר מהכותרות על "אפוקליפסת משרות". מצד אחד, חברות רבות מפטרות עובדים ומצהירות על AI כחלק מתהליך התייעלות אבל מצד שני, בינתיים אין עדויות חד משמעיות לקריסה בתעסוקה[24]. לצד משרות שנעלמות נוצרות משרות חדשות בתחומי פיתוח מודלי AI, תשתיות AI, הפעלת דאטה סנטרים, הטמעה ארגונית ואבטחת מידע. למעשה, הביקוש למומחי AI  ולמהנדסי תשתיות דוחף כלפי מעלה את השכר בענפים מסוימים. גם נתונים שפורסמו[25] מלמדים כי אימוץ ה-AI נמצא עדיין בשלב מוקדם וכי פחות מחמישית (כ-17%-20%) מהחברות בארה"ב דיווחו על שימוש שוטף ב-AI. עם זאת, המודעות ל-AI גוברת והביקוש למיומנויות AI עולה גם בשוק הגיוסים החלש יחסית.

לא אבטלה המונית, אלא פולריזציה

הנקודה החשובה ביותר להבנת המצב היא שכולם מסכימים שהבינה המלאכותית משנה את הכלכלה. המחלוקת היא לא האם תהיה השפעה, אלא מתי היא תופיע במלואה, מי ייהנה ממנה ומי ישלם את המחיר.

ייתכן שההשפעה האמיתית והראשונית של ה-AI על שוק העבודה היא לא אבטלה המונית אלא פולריזציה, כלומר, פיצול של שוק העבודה בין קבוצה שנהנית מהטכנולוגיה ושכבה שמתקשה. מצד אחד, יש ביקוש מטורף ל-top talent בתחומים הקשורים ל-AI, וזה דוחף את השכר וחבילות התגמול שלהם כלפי מעלה באופן דרמטי. מצד שני, משרות ביניים, מפתחים מתחילים, אנליסטים צעירים, תמיכה טכנית, אנשי BI וחלק ממשרות המוצר נהיות קשות יותר לכניסה ולהתקדמות, מפני שה-AI מבצע חלק משמעותי מהעבודה השגרתית והניתנת לאוטומציה. התוצאה עלולה להיות שוק עבודה מקוטב שבו מעט מאוד מנצחים גדולים עם שכר גבוה מאוד, ושכבה רחבה שמתקשה למצוא הזדמנויות איכותיות. בטווח הארוך מצב כזה עלול ליצור מחסור בעובדים מנוסים, משום שלא מספיק עובדים יעברו את שלבי ההתפתחות המקצועית הנדרשים. זהו שינוי מבני עמוק יותר מ"פיטורים בגלל ה-AI" ויש לבנות מסלול התפתחות מקצועי חדש בעולם החדש הזה.

AI והמודל הדמוגרפי של הצמיחה

ייתכן שהפיטורים שאנו רואים כיום הם תחילתו של גל התייעלות עמוק. ייתכן גם שהם חלק מתהליך מעבר שבסופו ייווצרו מקצועות חדשים וענפים חדשים.

ההשפעה העמוקה ביותר של ה-AI על הכלכלה אינה רק פיטורים נרחבים או התייעלות נקודתית אלא שינוי מבני יסודי במודל הצמיחה הכלכלית עצמו. זו כנראה הנקודה המעניינת ביותר לבחינה. באופן מסורתי, צמיחה כלכלית ארוכת טווח נשענה על שילוב של גידול בכוח העבודה, השקעה בהון ועלייה בפריון. גידול באוכלוסייה אינו הגורם היחיד לצמיחה, אך כאשר מספר העובדים גדל ומספר הצרכנים גדל, המשק מסוגל בדרך כלל לייצר ולצרוך יותר מוצרים ושירותים. מדינות רבות מתמודדות כך עם ירידה בשיעורי הילודה, הזדקנות האוכלוסייה והתכווצות צפויה של כוח העבודה ושל הצרכנות. יפן, דרום קוריאה ואיטליה הן דוגמאות בולטות לכך.

AI ורובוטיקה עשויים לספק תחליף חלקי לגידול הדמוגרפי. סוכן אמנם אינו אדם אך הוא מסוגל להחליף אדם במקרים מסוימים בעלות שולית נמוכה יחסית. במובן זה, פריסת רשת רחבה של סוכנים עשויה להגדיל את כוח העבודה האפקטיבי למרות שמספר העובדים לא גדל. הדבר עשוי להעיד על כך שהצמיחה העתידית פחות תלויה בכמות העובדים ויותר באיכות הטכנולוגיה, בפריון לעובד, ביכולת להפעיל סוכנים אוטונומיים בהיקפים גדולים וביכולת לייצר פתרון AI זול כנגד כמה שיותר מקצועות אנושיים.

גבולות היכולת של ה-AI כיום

למרות ההתפתחות המהירה, ה-AI עדיין לא מסוגל להחליף את כל היכולות האנושיות. הוא עודנו חלש יחסית ביצירתיות אמיתית, בחדשנות קונספטואלית, בטיפול אנושי ובקבלת החלטות בתנאי אי ודאות מלאה. לכן, אנו עשויים לראות "פולריזציה דמוגרפית-טכנולוגית". כלומר, שכבה קטנה של מומחים ויוצרים שנהנים מפריצות דרך, לצד קושי גובר בשכבות הביניים. בנוסף, אוכלוסייה גדולה נותרת גורם חשוב כשוק צרכני, כמקור לביקושים וכמקור לחדשנות אנושית.

שלוש האסכולות בנוגע לעתיד ה-AI

ניתן לזהות שלוש אסכולות מרכזיות בנוגע לעתיד ה-AI. הראשונה רואה בגל ההשקעות האדיר בועה שעלולה להסתיים בתיקון חד שיפיל את שערי המניות הקשורות והמדדים, ובראשן את מדד ה-S&P500 שמוטה AI באופן מובהק. השנייה רואה ב-AI מהפכה בסדר גודל של האינטרנט, כזו שתגרום לטלטלה בטווח הקצר אך תייצר בטווח הארוך צמיחה רבה, מקצועות חדשים ועלייה בפריון. האסכולה השלישית סבורה שהמהפכה הינה אמיתית, אך שהרווחים ממנה יתרכזו במספר קטן יחסית של חברות ופלטפורמות ענק, בעוד שחלק מהחברות והעובדים יתקשו ליהנות ממנה באותה מידה.

בשלב הזה, אפילו המשקיעים, המנכ"לים והכלכלנים הבכירים בעולם עדיין חלוקים בשאלה איזו אסכולה היא הנכונה ואולי בכלל שלושתן נכונות בטווחי זמן שונים. דבר אחד בלבד נראה ברור - מהפכת ה-AI אינה תופעה חולפת וכבר היום ההשפעה שלה על העולם ניכרת. אך זהות המנצחים והמפסידים עדיין רחוקה מלהיות מוכרעת ולכן קיימת חשיבות לזהות את המנצחים לפני כולם ולקצור את הפירות.