במשך עשרות שנים, רפואת שיניים עם שתלים התבססה על היכולת לשחזר נפחי עצם באמצעות התחדשות עצם והגדלת רצפת הסינוסים. יכולת זו, בידיים מיומנות, מייצרת הצלחה תפקודית ואסתטית. עם זאת, ההתמקדות המודרנית הינה בשיקום המקום עבור השתל, ולא בשן הטבעית עצמה.
בקרוב, ייתכן שלא נצטרך יותר לשלם אלפי שקלים על שתלים דנטליים או על שיניים תותבות שאינן נוחות. מדענים ביפן פיתחו תרופה ניסיונית שמסוגלת להפעיל מחדש את יכולת הגוף להצמיח שיניים חדשות באופן טבעי.
הסוד טמון בחלבון אחד בשם USAG-1 (Uterine Sensitization-Associated Gene-1), אשר פועל כבלם טבעי שמונע מהגוף להמשיך ולייצר שיניים אחרי שכבת השיניים הקבועות. כשחוסמים אותו בעזרת נוגדן מיוחד, TRG-035, ניצני שיניים רדומים, שקיימים אצל כולנו, עלולים להתעורר וליצור שכבה נוספת של שיניים, מה שמכונה "שיניים שלישיות". אלו כוללות שיניים מתפקדות במלואן, את העצמות האלוואולוריות, את הרצועות הפריודונטליות ומבנים נויו-וסקולריים וכל אלו מתאי גזע שמקורם בנבט השן. בניסויים בבע"ח שבוצעו, שיטה זו גרמה לא רק לייצור דנטין אלא גם להיווצרות של העצם המקיפה ולכן מדובר בפתרון גם לאובדן עצם וגם להחלפת שיניים.
הטכנולוגיה, שפותחה על ידי פרופ' קאצו טאקאהאשי (Katsu Takahashi) ומחקריו באוניברסיטת קיוטו, עברה בהצלחה ניסויים בבעלי חיים (עכברים וחמוסים). בסוף 2024 החלו ניסויים קליניים ראשונים (Phase I) בבני אדם, בביה"ח של אוניברסיטת קיוטו, בהובלת חברת הסטארט-אפ היפנית Toregem BioPharma[1]. הניסוי כלל 30 גברים בגילאי 30-64 עם אובדן שיניים חלקי, כשמטרתו העיקרית הייתה בדיקת בטיחות.
אם התרופה תצליח, היא עלולה לשבש תעשייה עולמית של רפואת שיניים בשווי עשרות מיליארדי דולרים, ולהשפיע גם על שוק השתלים והטיפולים הדנטליים בישראל. עתיד שיקום הפה והלסת עשוי לעבור משילוב שתלים לריפוי שיניים ולסת מלא[2] ולעבור שינוי מקצה לקצה. ובעיניים של משקיעים, זהו שינוי שעשוי להשפיע על חברות רבות, ביניהן גם ציבוריות.
הרקע המדעי
במהלך ההתפתחות העוברית והילדית, הגוף מייצר שתי שכבות שיניים. שיני חלב ושיניים קבועות. אחרי השיניים הקבועות נשארים בגוף ניצנים (tooth buds) רדומים שמהווים פוטנציאל לשכבה שלישית של שיניים. אך חלבון ה-USAG-1 מדכא את הפעילות של ניצנים אלה, מונע מהם להתפתח ומבטיח שלא נגדל שיניים נוספות באופן בלתי מבוקר.
המחקר החל כבר בשנות ה-2000, כאשר פרופ' קאצו טאקאהאשי ועמיתיו מאוניברסיטת קיוטו גילו שאצל עכברים אשר חסר להם החלבון המדובר, מתפתחות שיניים עודפות. ב-2021 פרסמו החוקרים מחקר פורץ דרך והראו כי הזרקת נוגדן נגד USAG-1 לעכברים עם אותו מום מולד של חוסר שיניים גרמה לצמיחת שיניים שלמות ותקינות.
בהמשך בדקו את הטכנולוגיה גם בחמוסים, בעלי חיים בעלי מבנה שיניים שדומה יותר לזה של בני אדם, והתוצאות היו מעודדות. שיניים חדשות צמחו במקומות שבהם היו חסרות, עם שורשים, אמייל וכלי דם תקינים. שיניים אלו השתלבו בלסת באופן טבעי, ללא צורך בהשתלה כירורגית. גישה זו מייצגת משהו שונה לחלוטין מפתרונות דנטליים קיימים.
הפריצה מתמקדת בנטרול USAG-1. התרופה הניסיונית, TRG-035, היא כאמור נוגדן שחוסם את פעילות USAG-1 ומאפשר לניצנים הרדומים להתעורר ולייצר שיניים חדשות ופונקציונליות באופן טבעי[3].
בשלב זה, הטיפול מיועד בעיקר לאנשים עם מומים מולדים שבהם חסרות מספר רב של שיניים קבועות. בהמשך, אם יצליח, הוא עשוי לשמש גם לאובדן שיניים נרכש (עקב עששת, תאונות או מחלות חניכיים) אצל מבוגרים.
עד כה לא פורסמו תוצאות סופיות רשמיות למחקר אך החברה ממשיכה להתקדם וקיבלה גם מעמד של תרופת יתום[4] ביפן בספטמבר 2025 עבור טיפול בהיפודונטיה חמורה (מצב בו חסרות לאדם 6 שיניים או יותר, מלידה), מה שמקנה לה הטבות רגולטוריות ותמריצים. החברה שואפת להתחיל למכור את התרופה לקהל ב-2030.
הזווית הכלכלית
שוק רפואת השיניים העולמי, ובמיוחד סגמנט השתלים והתותבות, הוא שוק ענק שממשיך לצמוח, לאור החדירה הנמוכה של שתלים כיום, הזדקנות האוכלוסייה המערבית והעלייה באובדן שיניים, העלייה במודעות לטיפולי שיניים אסתטיים וקוסמטיים, התקדמויות טכנולוגיות בתחום השתלים וכן לאור גידול שמגיע משווקים מתעוררים כמו אסיה ודרום אמריקה, שלא טופלו בעבר בהיקפים שמטופלים כיום בתחום הדנטלי, עקב העלייה בהכנסות הממוצעות בשווקים אלו. ממוצע השתלים שיותקנו מדי שנה (בשנים בקרובות) בעולם הוא 500 שתלים לכל 10,000 מבוגרים[5].
בשוק פועלות מספר שחקניות בולטות. Straumann השוויצרית, Nobel Biocare (Envista) השוויצרית ו-Dentsply Sirona האמריקאית שולטות בפלחי הפרימיום ומותגים אסייתיים דרום קוריאניים שמציעים מחירים אטרקטיביים כמו Osstem, Dentium ו-MegaGen פועלים בשוק הביניים ומגדילים אותו. נעשו לא מעט מיזוגים ורכישות בתחום זה, השקעות של החברות המובילות בחברות הדרום קוריאניות ובנוסף, ה-AI לא פוסח גם על עולם זה.
לפי הערכות עדכניות, שוק השתלים הדנטליים העולמי לבדו מוערך בכ-5.75 מיליארד דולר[6] נכון ל-2026, עם תחזית להגיע לכ-8.37 מיליארד דולר עד 2031, עם CAGR שגבוה מ-7%. נתח השוק הגדול ביותר מגיע כיום מאירופה. כשמוסיפים כתרים, גשרים, דנטורות וטיפולים נלווים, השוק הכולל של תחליפי שיניים מגיע לעשרות מיליארדים. השוק האמריקאי נאמד בכ-1.65 מיליארד דולר נכון ל-2025 והוא צפוי להגיע לכ-3.2 מיליארד דולר עד ל-2033 (CAGR של כ-8.7%)[7].
בישראל השוק קטן אבל משמעותי. עלות ממוצעת של שתל בודד נעה בין 4,000 ל-8,000 ש"ח (כולל כתר), והביקוש גבוה – בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת, אנשים עם בעיות חניכיים ואובדן שיניים עקב תאונות או עששת. קופות החולים והביטוחים המשלימים מממנים חלק ניכר מהטיפולים, מה שהופך את הנושא לרגיש גם מבחינה תקציבית.
כאן נכנס ה-TRG-035 של Toregem BioPharma לתמונה. אם הניסויים יצליחו והטיפול יאושר, הוא עלול לשבש את המודל העסקי הקיים. במקום ניתוח כירורגי יקר, השתלה, מעקב ארוך טווח וסיכון לדחייה, ייתכן שיהיה אפשרי לטפל בבעיה בזריקה או במספר זריקות, באופן מקומי או IV, והגוף ייצר לעצמו שיניים חדשות באופן טבעי.
אירוע כזה עשוי להשפיע מהותית על הביקוש לשתלים ולפגוע מאוד בחברות העוסקות בייצורם ובהפצתם כיום. ההשפעה תהיה גם על הכנסות מרפאות השיניים, שכן עלות טיפול עתידי משוערת (אם יגיע לשוק) צפויה להיות נמוכה בהרבה מניתוחי השתלה מרובים, מה שיוזיל את הטיפול לקופות החולים ולמטופלים. מצד שני, ייפתח שוק חדש לגמרי, שוק תרופות צמיחת שיניים, והסטארט-אפ היפני הקטן, עשוי להפוך לשחקן מרכזי אם יצליח. שיתופי פעולה עם חברות ביוטק גדולות יותר, עשויים להאיץ את הפיתוח. בטווח הארוך, הטכנולוגיה עשויה להתרחב גם לאובדן שיניים נרכש, שוק גדול בהרבה מהמומים המולדים.
יש לציין כי כעת, האיום על השוק עדיין בחיתוליו. המיקוד הקליני המיידי הוא חוסר שיניים מולד, בעיקר אוליגודונטיה או היפודונטיה, ורק בעתיד מוזכרת אפשרות להרחיב את המיקוד לאובדן שיניים נרכש אצל מבוגרים. לכן, מבחינת חברות השתלים, זה כנראה עדיין לא "איום מיידי" על ההכנסות.
בנוסף, יש לציין כי הדרך לאישור שיווק של תרופה ביולוגית ראשונה מסוגה צפויה להיות רוויה באתגרים רגולטוריים מורכבים, דבר שצפוי להשפיע על החברה ועל התזרים שלה.
מצב התהליך כיום
נכון לאפריל 2026, הפרויקט נמצא בשלב קריטי אך עדיין מוקדם, והתרופה, כאמור, קיבלה מעמד של תרופת יתום[8] לטיפול בהיפודנטיה חמורה, מה שמקנה לחברה הטבות רגולטוריות, סיוע כספי ותקופת בלעדיות ארוכה יותר בשוק.
הניסוי הקליני Phase I[9], שהחל בסוף 2024 בבית החולים של אוניברסיטת קיוטו כולל כאמור 30 גברים בוגרים בגילאי 30-64 עם אובדן שיניים חלקי. המטרה העיקרית של השלב הזה היא בדיקת בטיחות, סבילות ופרמקוקינטיקה (בדיקת השפעת התרופה על הגוף – איך היא נכנסת לגוף, איך היא מתפזרת בו ואיך היא יוצאת ממנו) של הנוגדן TRG-035. עד כה, הדיווחים מ-27/4/26[10] מצביעים על כך שהטיפול עובר ללא תופעות לוואי חמורות שדווחו והוא עבר בהצלחה את הערכת הביניים (ה-Stage Gate) של AMED (ה-FED של יפן) בפברואר 2026. Phase II, צפוי להתחיל השנה ולהתמקד ביעילות בקרב חולים עם מומים מולדים, כולל ילדים. התקיימה גם פגישת Pre-IND עם ה-FDA, מה שמרמז על כוונה לפנות גם לשוק האמריקאי[11].
הצפי של Toregem BioPharma לשימוש ראשוני על מטופלים "רגילים" מדבר על זמינות כבר בסביבות שנת 2030-2032.
השלכות רחבות
הפוטנציאל של TRG-035 אינו מוגבל רק לתיקון מחסור בשיניים. מדובר בשינוי דרמטי באיכות החיים. בעיות לעיסה, דיבור ותזונה לקויה שייפתרו, כאבים כרוניים שיעברו וביטחון עצמי נמוך שישתפר, ישפיעו כולם על הבריאות הכללית של האוכלוסייה, על התזונה ועל הרווחה הנפשית של בני האדם. טיפול שמאפשר צמיחה טבעית של שיניים תפקודיות יכול לשפר משמעותית את חיי מיליוני אנשים ברחבי העולם.
מנקודת מבט כלכלית, שוק השתלים הדנטליים העולמי, שהערכות גודלו הוזכרו קודם לכן, עלול להאט אם התרופה תימצא כיעילה ותקבל אישורים מהמוסדות המוסמכים לכך במדינות השונות. במידה שזה יקרה, חברות ענק כמו Straumann, Dentsply Sirona ו-Nobel Biocare, ייאלצו להתאים את עצמן לשוק המשתנה.
מנגד, צפוי להיפתח שוק חדש של תרופות מצמיחות שיניים, שיספק מחירים אטרקטיביים לפתרון בעיות שכיום נחשבות ליקרות, ולכך תהיה השפעה על חברות הביטוח וגם על הוצאות הצרכנים.
