חודש מרץ 2026 התאפיין, יותר מכל, בתנודתיות חריגה וב"עצבנות" גבוהה במיוחד בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם. אם בחודש פברואר עמדו המשקיעים מול אי ודאות בקשר עם האפשרות למלחמה כוללת של ישראל וארה"ב מול איראן, הרי שבמרץ, עברו השווקים להתמודד עם השלכות המערכה בפועל, ובראשן - הזינוק במחירי האנרגיה - שהוביל, כנגזרת, לחשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה, מה שעלול להוביל, בנקים מרכזיים, להותיר את הריבית ברמה גבוהה יחסית, בטח כזו שגבוהה מזו שהייתה גלומה בציפיות המשקיעים בשווקים, ערב המלחמה.
במקביל, באו לידי ביטוי החודש מוקדי סיכון נוספים, וביניהם, חששות מפני משבר בשוק האשראי הפרטי בארה"ב, והשלכות הרוחב הפוטנציאליות שעשויות להתלוות אליו, לצד תזכורת לסיכון הרגולטורי ש"רובץ" על כמה מענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, מה שנראה כאחד הגורמים היחידים שיכול להכביד ולפגוע בתוצאותיהן בצורה ניכרת.
כל אלו, יחדיו, הביאו לירידות שערים ניכרות במרבית השווקים המובילים בעולם.
לצד התשואות השליליות שנרשמו החודש, במיוחד בשווקים הבין לאומיים, בלטה מאוד גם התנודתיות הגבוהה שאפיינה את מרבית המדדים המובילים. מדדי המניות, מחירי הנפט, הסחורות ותשואות אגרות החוב, במרבית השווקים, רשמו עליות ומורדות משמעותיות, כמעט על רקע כל דיווח חדשותי או "ציוץ" של הנשיא האמריקאי, טראמפ.
עם זאת, התשואות השליליות המשמעותיות שנרשמו החודש יכלו להיות חדות אף יותר, אלמלא זינוק חד במדדים שנרשם ביומו האחרון, ששיפר במידה לא מבוטלת את הביצועים שנרשמו החודש.
ישראל
ביומו האחרון של חודש פברואר פתחה מדינת ישראל במבצע "שאגת הארי" - מלחמה כוללת, בשיתוף פעולה עם ארה"ב, כנגד איראן, שמטרותיה העיקריות - הסרת איום הגרעין, איום הטילים הבליסטיים, איום השלוחים, לצד מטרה שלא הוכרזה באופן רשמי – החלפת משטר האייתולות הרצחני, או לכל הפחות "יצירת התנאים המתאימים" לכך. במכת הפתיחה חוסלו חלקים נרחבים בצמרת המדינית והביטחונית האיראנית, לרבות חיסולו של "המנהיג העליון" - עלי חמינאי.
חודש מרץ התאפיין בתקיפות עצימות, נרחבות ובלתי פוסקות כמעט באיראן, לצד שותפתנו וידידתנו הגדולה ביותר, ארה"ב. מדינת ישראל הצליחה לרשום הישגים צבאיים רבים, החל מהמשך מלאכת חיסול הבכירים במשמרות המהפכה, בצבא האיראני ובכוחות הבסיג', לצד השמדת תשתיות צבאיות רבות, לרבות כאלו שקשורות למערכי מחקר, פיתוח וייצור.
אחד הסימנים המובהקים להצלחה הצבאית היה העובדה שהאיראנים התקשו להוציא מטחי טילים נרחבים אל עבר שטח ישראל, לפחות בהשוואה לציפיות והתחזיות שרווחו בצמרת הביטחונית והמדינית בישראל ערב המלחמה, כמו גם ביחס להיקפי הירי שאפיינו את סבבי הלחימה הקודמים. הדבר התאפשר, בעיקר, בזכות "ציד" המשגרים – פעילות אקטיבית והתקפית בה מטוסי חיל האוויר, יחד עם מקביליהם האמריקאים, השמידו או מנעו את היתכנות הירי הבליסטי כבר בשטחה של איראן.
לכך, הצטרפו גם הפעם, ביצועים מרשימים של מערכות ההגנה האווירית, מה שהביא יחד עם התנהלות העורף הישראלי – לפחות עד כה, למיעוט נפגעים והרס, בטח בהשוואה לתרחישי הייחוס. לצד זאת, ליבנו עם משפחות הנרצחים ותפילותינו לרפואה שלמה של הפצועים שנפגעו במערכה.
אחד האלמנטים שבלט במיוחד לאורך החודש האחרון הינו שיתוף הפעולה ההדוק בין ישראל וארה"ב, הן בדרג המדיני והן בדרג הבטחוני-צבאי. סופרלטיבים של ממש הגיעו מכיוונם של ראשי הצבא האמריקאי, בדגש על היכולות המודיעיניות ועל הביצועים יוצאי הדופן של טייסי חיל האוויר. ברמה המדינית – אסטרטגית, ניכר כי בכירי הממשל, דוגמת שר המלחמה, פיט הגסת', החמיאו למדינת ישראל ויכולותיה, והדגישו כי מדובר על פעילות משותפת, שכם אל שכם. הדבר בלט, במיוחד, לאור "היעלמותן" של מדינות רבות באירופה, שנתפשו כידידות גדולות של ארה"ב, אך כאלו ש"ברגע האמת" לא סיפקו תמיכה למאמציה של ארה"ב במלחמה. התפתחות הדברים מחדדת, ובמידה מסוימת, מגדירה מחדש, את המושג – "בעלי ברית".
בניגוד למבצע "עם כלביא", הפעם, התרחבה המלחמה לזירות נוספות. בראשן, הזירה הצפונית, כאשר לאחר מספר ימי לחימה, הצטרף ארגון הטרור חיזבאללה למערכה, בעצימות גבוהה יחסית. מרבית אזור הצפון בישראל סובל מאז מירי בלתי פוסק של טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים.
האתגר שמייצר חיזבאללה אמנם אינו קיומי-אסטרטגי, אך בשל הקרבה הגיאוגרפית, האיום כמעט מידי – מה שמקשה על אזרחי ישראל שחיים סמוך לגבולה הצפוני של המדינה, לקיים שגרת חיים כלשהי. מספר אוגדות החלו בתמרון קרקעי בדרום לבנון, במקביל להמשך תקיפות עצימות של חיל האוויר ברחבי המדינה, מתוך רצון להסיג את פעילי חיזבאללה מצפון לנהר הליטאני, כדי להסיר, ככל שניתן, את איום הכינון הישיר על יישובי הצפון.
במחצית השנייה של החודש הצטרפו גם החות'ים למערכה, כאשר החלו לשגר טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים מתימן אל עבר ישראל. פעילותם אמנם מייצרת זירה פעילה נוספת, אך היקף הירי, לפחות עד כה, היה נמוך יחסית, מה שמסמן כי מטרתם העיקרית הינה לנסות "להעסיק" ו"להטריד" את צה"ל, כדי לנסות ולהסיט את תשומת ליבו מהמוקד והמאמץ העיקרי – איראן.
סימנים ראשוניים להשפעות המיידיות של המלחמה על הכלכלה המקומית החלו לבוא לידי ביטוי, עם פרסום נתוני ההוצאה הפרטית על ידי חברות כרטיסי האשראי, שסימנו, באופן שאינו מפתיע, על ירידה ניכרת בצריכה, במיוחד - בפדיונות בענפי המסחר והפנאי.
בניגוד למבצע "עם כלביא" ו"סבבים" קודמים בזירות השונות, המערכה הנוכחית ממושכת והשפעתה על העורף הישראלי, וכנגזרת על הפעילות המשקית, גדולה יותר. החשש המרכזי הינו מהתארכות המערכה והיגררות למעין "מלחמת התשה" בה הפגיעה בפעילות העסקית, בדגש על ענפי המסחר והתיירות תהא גדולה, כזו שתשפיע, במיוחד, על סיכויי ההישרדות של העסקים הקטנים והבינוניים, ש"אורך הנשימה" שלהם הינו, באופן טבעי, מוגבל.
גם מחלקת המחקר של בנק ישראל התייחסה לסוגיה, כאשר ציינה כי מלבד השפעת המלחמה על הצריכה הפרטית, בולטת גם הפגיעה בשוק העבודה, במיוחד בשל היעדרויות של עובדים רבים לאור גיוס המילואים הנרחב.
מדד המחירים לצרכן בגין חודש פברואר, שהתפרסם החודש, לא כלל את השפעות המלחמה מן הסתם, אך הוא הספיק לעלות, גם בלעדיהן, בשיעור של כ- 0.2%, גבוה במעט מציפיות השוק, והביא את האינפלציה השנתית לרמה של 2.0%, אמצע טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל.
בלטה במיוחד העלייה שנרשמה במחירי השכירות, מגמה שמעידה על כך שהירידות שנרשמו עד כה במחירי הדירות, ככל הנראה, אינן מספיקות כדי להביא לגידול משמעותי בביקוש לרכישת דירה, מה שמביא לפנייה אל חלופת השכירות.
על רקע המלחמה, בחר בנק ישראל להותיר את הריבית החודש ללא שינוי, ברמה של 4%. זאת, במקביל לעדכון של תחזית צמיחת התוצר השנתית כלפי מטה, העלאת תחזית האינפלציה והעלאת תחזית הגירעון. למרות שהאינפלציה נמצאת בדיוק במרכז טווח היעד של בנק ישראל, הרי שחוסר הוודאות בקשר עם אופן התפתחות המערכה ומשכה, לצד הוצאות המלחמה הגבוהות, הפגיעה בפעילות המשקית והחשש מהרמת ראש מחודשת של האינפלציה לאור הזינוק במחירי האנרגיה, מקשים על בנק ישראל להמשיך במסלול של הפחתות ריבית.
גם ברמה הפיסקלית נרשמו התפתחויות משמעותיות החודש, כשבמוקד – אישור תקציב המדינה לשנת 2026 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. ההוצאה הכוללת בתקציב עומדת על כ-699 מיליארד ש"ח, כשמעל כולם בולט תקציב הביטחון, שגדל באופן משמעותי גם השנה, כשהוא מסתכם ב- 142 מיליארד ש"ח.
לצד ההשפעות השליליות של המלחמה שנמשכת מאז אוקטובר 2023 בזירות השונות, ישנן תעשיות שדווקא נהנות מביקוש גובר – ובראשן, התעשייה הביטחונית הישראלית. במהלך חודש מרץ פורסם, כי ישראל הגדילה במהלך העשור האחרון את היקף ייצוא הנשק שלה בשיעור של יותר מ-50%, ובכך, ביססה את מעמדה כאחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם. לא מן הנמנע שמגמה זו תימשך גם בעתיד, נוכח ההצלחות והעליונות הטכנולוגית והמבצעית שמפגינה ישראל, לצד הרצון, או הצורך, להגדיל באופן ניכר את יכולות הייצור המקומיות – לאור האסטרטגיה להקטנת התלות במדינות שהפגינו עוינות כלפי ישראל. כדוגמה, ניתן להזכיר את צרפת, שהוחלט החודש לבטל את הרכש הבטחוני ממנה, לאור אמברגו הנשק שהטילה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
לאחר פתיחת שנה פנומנלית בבורסה המקומית, במהלך חודש מרץ נרשמו ירידות לא מבוטלות, במרבית המדדים המובילים. אחת הסיבות העיקריות לירידות במדדי הדגל (ת"א 35 ות"א 125) הייתה הירידה החדה במדד ת"א בנקים-5, שרשם תשואה שלילית של כ- 7.6% החודש.
מנגד, בלטו לחיוב מדדי ת"א-ביטוח, שעלה בשיעור של כ- 0.7%, ות"א נפט וגז שעלה בשיעור של כ- 3.0%, בעיקר בזכות העלייה החדה שנרשמה במחירי האנרגיה ברחבי העולם.
באופן שאינו מפתיע, גם שוק האג"ח לא נותר חסין בפני ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות. במהלך החודש נרשמה עלייה ניכרת בתשואות הגלומות במרבית אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, הן השקליות והן הצמודות, נוכח העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל לאור המלחמה, מה שהביא לירידות שערים ברוב מדדי האג"ח המובילים.
למרות ההתפתחויות הרבות בגזרה הביטחונית וחוסר הוודאות והתנודתיות שאפיינו את השווקים, שער הדולר לא השתנה בצורה דרמטית החודש, כאשר הוא רושם עלייה של כ- 1.4% ביחס לשקל, מה שתאם את מגמת ההתחזקות שלו גם אל מול יתר המטבעות המובילים בעולם.
תשואות – מדדי מניות מובילים בישראל
| מדד | מרץ 2026 |
|---|---|
| ת"א 35 | -0.71% |
| ת"א 125 | -1.42% |
| ת"א 90 | -3.96% |
| ת"א בנקים-5 | -7.61% |
| ת"א – ביטוח | 0.74% |
| ת"א גלובל-בלוטק | -0.04% |
| ת"א SME60 | 1.70% |
| ת"א נדל"ן | -3.79% |
| ת"א צמיחה | 0.26% |
| ת"א נפט וגז | 3.04% |
תשואות – מדדי אג"ח מובילים בישראל
| מדד | מרץ 2026 |
|---|---|
| תל בונד 20 צמודות | -0.49% |
| תל בונד 40 צמודות | 0.36% |
| תל בונד 60 צמודות | -0.03% |
| תל בונד 100 צמודות | 0.01% |
| תל בונד 100 שקלי | -0.79% |
| תל בונד תשואות שקלי | -0.08% |
| קונצרני כללי | 0.02% |
| תל גוב שקלי | -1.15% |
| תל גוב צמודות | -0.91% |
| תל גוב כללי | -0.91% |
ארה"ב
מרבית השווקים הגלובאליים הושפעו באופן משמעותי מהמלחמה במזרח התיכון, כאשר מדדי המניות המובילים בעולם רשמו ירידות ניכרות החודש. החשש המרכזי של המשקיעים הינו הסיכון שהעימות יוביל למשבר אנרגיה גלובאלי, במסגרתו, הזינוק במחירי האנרגיה יוביל להרמת ראש מחודשת של האינפלציה ולפגיעה משמעותית בצמיחה הכלכלית.
למעשה, ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות החזירו את המשקיעים לחשוש מפני "סטגפלציה" (שילוב של אינפלציה גבוהה במקביל להאטה/ היעדר צמיחה), הדבר ממנו ניסו הבנקים המרכזיים להימנע מאז שנת 2022, בה העלו את שיעורי הריבית באופן חד כאמצעי לריסון האינפלציה שהרימה ראשה.
אחד ממוקדי המתיחות העיקריים בעימות מול איראן, שמשפיע באופן נרחב על הכלכלה הגלובאלית, הינו מיצר הורמוז, נתיב השייט הימי דרכו עובר חלק משמעותי מאספקת הנפט והגז העולמית, מה שהביא לעלייה חדה במחירי האנרגיה, ולתנודות יומיות חריגות, לאורך כל חודש מרץ.
הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, הותיר גם החודש את הריבית בארה"ב על כנה, בטווח של 3.50%-3.75%, תוך שהוא מבהיר, כי חוסר הוודאות שמייצרת המלחמה, והשלכותיה הפוטנציאליות, בדגש על אלו האינפלציוניות, מחייבות אותו לנקוט במשנה זהירות. במהלך המחצית השנייה של החודש, ובעיקר לאחר החלטת הריבית, נרשמה עלייה ניכרת בתשואות שגלומות באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, כאשר המשקיעים החלו לתמחר, בהסתברות לא מבוטלת, גם את האפשרות של העלאת ריבית, ככל שהאינפלציה אכן תרים את ראשה שוב. הדבר הביא לירידה משמעותית במחירי אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב.
לצד החששות מפני ההתפתחויות בגזרה הגיאו-פוליטית, נתוני שוק העבודה האמריקאי שפורסמו היו דווקא מעודדים יחסית. דוח התעסוקה שפורסם במהלך חודש מרץ, כלל תוספת של 178 אלף משרות חדשות ושיעור אבטלה של 4.3% - נתונים שמעידים על חוסן יחסי בשוק העבודה, פרמטר בעל השפעה ניכרת על השווקים הפיננסיים.
במהלך החודש, החלו לצוץ "סדקים" בשוק האשראי הפרטי בארה"ב, שוק שצמח בשנים האחרונות בקצב מהיר ביותר ושהיקף הנכסים בו מוערך ב- 1.8 טריליון דולר, לאחר שהפך ליעד השקעה פופולארי בקרב גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים. ה"סדקים" הופיעו בשל החששות הגוברים מאיכות האשראי וההלוואות שהועמדו, ויכולת הלווים לעמוד בהחזריהן. אחד הסקטורים שבלט לשלילה במיוחד, שנהנה עד לא מזמן ממימון בהיקפי ענק לחברות הפעולות בו, היה סקטור התכנה. אך לאור התמורות הפוטנציאליות שמייצרת מהפכת ה- AI, קיים חשש של ממש בקרב המשקיעים, כי חברות רבות עלולות להתקשות בשירות החוב שנטלו על עצמן.
חששות אלו באו לידי ביטוי על רקע דיווחיהן של קרנות השקעה גדולות ומוכרות, שהודיעו על עצירת או הגבלת הפדיונות בקרנות האשראי הפרטי שהן מנהלות, וביניהן - Cliffwater Apollo, Blue Owl, ואחרות. בחלק מן המקרים, בקשות המשיכה המצטברות של המשקיעים בקרנות היו כה גדולות, עד שהן הגיעו לשיעור דו-ספרתי מהיקף הנכסים המנוהלים בקרן.
ההתפתחויות האמורות צריכות להזכיר למשקיעים, כי גם קרנות שאמורות, ויש שיאמרו, מתיימרות, לספק נזילות למשקיעיהן, לא תמיד יכולות לעשות זאת בשוק האלטרנטיבי, בטח בשעה שהמוטיבציה מאחורי בקשות הפדיונות מצד המשקיעים אינה נובעת מצורך פרסונאלי, אלא מחששות, ואולי פאניקה, רוחביים, שמקורם באירועי מאקרו.
המתרחש בשוק הפרטי הביא להתגברות החששות גם בשוק הציבורי, לאור פוטנציאל ה"הדבקה" - השלכות שעלולות להשפיע על המערכת הפיננסית בכללותה. כחלק ממאמצי המנע, בחר, כדוגמה, הבנק המרכזי האירופי (ה- (ECB, לפתוח בבדיקות בקשר עם היקף החשיפה של הבנקים עליהם הוא מפקח לשוק האשראי הפרטי.
אירוע משמעותי נוסף התרחש החודש בארה"ב ותרם גם הוא ללחץ על ביצועי שוק המניות. היה זה קביעתו של חבר מושבעים בלוס אנג'לס כי Meta ו- Google אשמות בפגיעה בצעירה אמריקאית, משום שתכננו ועיצבו את הפלטפורמות שלהן, באופן מודע, כדי שיהיו ממכרות עבור ילדים מתחת לגיל 13. אמנם, הפיצויים שנפסקו לא היו גבוהים במיוחד, אך הפסיקה סיפקה תזכורת מהו הסיכון, הגדול ביותר ככל הנראה, שעומד בפני ענקיות הטכנולוגיה – סיכון הרגולציה. תקדימיות הפסיקה עשויה להוות פתח לתביעות רבות נוספות, שכן, היא מאפשרת לתביעה, לראשונה, "לעקוף" את ההגנות הנרחבות מהן נהנו הפלטפורמות הדיגיטליות במשך שנים רבות, בעיקר בזכות Section 230, שלא אפשר למצוא אותן כאחראיות לנזקים שנגרמו ב"עולם האמיתי", שמקורם בתוכן ששותף על ידי המשתמשים עצמם.
גם השווקים באסיה המשיכו להתאפיין בתנודתיות גבוהה במיוחד. בדרום קוריאה למשל, היה חודש מרץ "רכבת הרים" של ממש. בתחילתו, נרשמה מפולת על רקע החששות מהשלכות המלחמה על הכלכלה המקומית, לה תלות גבוהה ביבוא אנרגיה, ומנגד, בהמשך החודש, על רקע דיווחים על התקדמות חיוביות במגעים למשא ומתן, נרשם זינוק חריג, בו מדד המניות המוביל, ה- Kospi, רשם עלייה של קרוב ל- 10% ביום אחד.
תשואות – מדדי מניות מובילים בחו"ל
| מדד | מרץ 2026 |
|---|---|
| S&P 500 | -5.09% |
| Nasdaq 100 | -4.89% |
| Dow Jones | -5.38% |
| Russell 2000 | -5.17% |
| DAX 40 | -10.30% |
| FTSE 100 | -6.73% |
| CAC 40 | -8.90% |
| Euro Stoxx 50 | -9.26% |
| Nikkei 225 | -13.23% |
| Shanghai | -6.51% |
סיכום
חודש מרץ 2026 המחיש, יותר מכל, עד כמה השווקים הפיננסיים רגישים להשלכות המאקרו שמקורן בהתפתחויות הגיאו-פוליטיות. שכן, אלו משפיעות על מחירי האנרגיה, הסחורות, עלויות ההובלה ועוד, וכנגזרת - על ציפיות האינפלציה ושיעורי הריבית.
אמנם המלחמה במזרח התיכון, שהפכה דה-פקטו למלחמה אזורית בעלת השלכות גלובאליות, מייצרת כבר בהווה אי וודאות רבה, אך ניכר כי חששות המשקיעים נוגעים, בעיקר, לאפשרות שהימשכות המערכה תוביל להרמת ראש מחודשת של האינפלציה, חולשה מהותית בצמיחה הכלכלית והיוותרותם של שיעורי הריבית ברמות גבוהות יותר, לאורך זמן (Higher for longer).
חודש מרץ סיפק תזכורת כי השווקים מושפעים גם מאירועים נוספים, שמקורם אינו במתיחויות גיאו-פוליטיות – וביניהם, החששות הגוברים של המשקיעים בשוק האשראי הפרטי בארה"ב מאיכות האשראי שהועמד, בעיקר לחברות תכנה, לצד, מה שנראה, כמו התממשות, גם אם חלקית, של הסיכון המשפטי-רגולטורי לו חשופות חלק מענקיות הטכנולוגיה.
סביר, כי גם בתקופה הקרובה, רמת התנודתיות בשווקים תיוותר גבוהה, בטח ככל שהמתיחויות הגיאו-פוליטיות נמצאות בשיאן, וכל עוד קיים חוסר וודאות בקשר עם ההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה במזרח התיכון. בסביבה כזו, חשוב לנסות ולהבחין בין "רעשים" שהשפעתם קצרת-טווח, לכל היותר, לבין שינויים מבניים, יסודיים, שביכולתם לעצב את הכלכלות והשווקים גם בתום המערכה.
