אילו מקצועות ייעלמו ומי יורשה להיכנס לעולם העבודה?
בחודשים האחרונים הדיון הציבורי סביב ה-AI נוטה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, להתמקד בשאלה שמדאיגה מיליונים: אילו מקצועות ייעלמו מן העולם? שאלה זו מסיחה את הדעת מסיכון עמוק יותר, ואולי קרוב יותר מכפי שנדמה לרובנו.
התפשטות ה-AI הביא לגל של מחקרים המודדים את השפעתו על שוק העבודה. מחקר חדש שפרסמה Anthropic במרץ 2026[1], מאת הכלכלנים Maxim Massenkoff ו-Peter McCrory, מציע זווית הסתכלות קצת שונה, ואולי אפילו מטרידה יותר, ואותו נסקור בהרחבה במאמר זה. לפי המחקר, ההשפעה הראשונית של ה-AI על שוק העבודה אינה בהכרח החלפה מלאה של עורכי דין, אנליסטים, מתכנתים או יועצים. הסיכון המיידי הוא שינוי מבני עמוק בהרכב המשימות שמבצע בעל מקצוע, ובייחוד במשימות של תחילת הקריירה, שדרכן הצעירים רוכשים ניסיון, שיקול דעת וזהות מקצועית.
מדובר בשינוי באופן שבו נתפסת אוטומציה וטכנולוגיה. בגלי הטכנולוגיה והאוטומציה הקודמים, הפגיעה התמקדה בדרך כלל בעובדים בקווי ייצור, בלוגיסטיקה או בעבודות רפטטיביות. לעומת זאת, כעת מוקד הסיכון השתנה ונמצא דווקא בלב העבודה הקוגניטיבית. ניסוח מסמכים, מחקר ראשוני, סיכום חומרים, תרגום, מענה בסיסי ללקוחות, ניתוח נתונים, תכנות ראשוני, הפקת טיוטות – כל אלה אינן המשימות שמגדירות את הפסגה המקצועית בקריירה של אדם, אך הן חלק נכבד מהמשימות שיש לעבור בדרך כדי להגיע אליה. כאן בדיוק טמון הסיכון המקצועי שחוקרי Anthropic מצביעים עליו.
החידוש המתודולוגי של Anthropic
החידוש המרכזי במחקר של Anthropic הוא מתודולוגי בראש ובראשונה והוא פונה לפרקטיקה במקום לתאוריה. הכלכלנים הציגו מדד חדש שנקרא "חשיפה נצפית", המשלב בין יכולות תיאורטיות של LLMs ובין נתוני השימוש בפועל ממערכת Claude של Anthropic. במקום לשאול מה ה-LLMs מסוגלים לעשות, החוקרים מדדו מה הן עושות בפועל בשוק העבודה כיום. התוצאה ברורה: קיים פער גדול בין היכולות הטכנולוגיות של ה-LLMs ובין השימוש בהן במציאות.
המחקר השתמש בדוגמה מתחום המחשוב והמתמטיקה. עלה בו כי ל-LLMs יש פוטנציאל תיאורטי לבצע 94% מהמשימות בתחום זה, אך בפועל Claude מכסה כיום רק כ-33% מהמשימות. פער זה של 61% הינו משמעותי. כלומר, גם במקצועות שנראים “בשלים” במיוחד לאוטומציה, השימוש האמיתי רחוק מאוד מהפוטנציאל. הפער הזה מוסבר בחלקו במגבלות ה-LLMs, אך גם בחסמים רגולטוריים, בצורך באימות אנושי, בדרישות תוכנה ייעודיות ובקצב הטמעה איטי בתוך ארגונים. פער זה הינו גם "צינור לחץ". ככל שהאימוץ של ה-LLMs ממשיך להתרחב, הפגיעה בשכבת הכניסה לעבודה תעמיק.
המקצועות החשופים לבעיה
לפי הדירוג שנבנה במחקר, עשרת המקצועות החשופים ביותר ל-AI כוללים מתכנתים (75%), נציגי שירות לקוחות (70.1%) ומפעילי הזנת נתונים (67.1%). לצידם אנליסטים פיננסיים, עו"ד, כלכלנים, יועצי ניהול, כותבים טכניים ומומחי רישומים רפואיים.
הפרופיל הדמוגרפי של העובדים החשופים ביותר הוא אחד הממצאים המפתיעים ביותר. בניגוד לגלי האוטומציה הקודמים שפגעו בעיקר בעובדים בעלי השכלה נמוכה ושכר נמוך, המחקר מגלה כי העובדים החשופים ביותר הם לרוב בעלי תארים מתקדמים, שכר גבוה, ואף בעלי ייצוג נשי רב. בוגרי תואר שני מהווים 17.4% מהעובדים בקבוצה החשופה ביותר, לעומר 4.5% בלבד בקבוצה החשופה פחות. משמעות הדבר הינה שהפגיעה אינה בשולי שוק העבודה אלא במרכזו. במקצועות הידע שמייצרים ערך כלכלי גבוה ושמהם מצמיחה כל כלכלה מתקדמת את מנהיגי המחר.
נקודה זו חשובה במיוחד לעולם מקצועות הידע, ביניהם משפטים, פיננסים, ייעוץ, מחקר, הנדסה וניתוח עסקי. לא קל להחליף מקצועות אלו בן לילה. במקרים רבים, ה-AI עדיין לא מסוגלת לבצע את החלקים המהותיים, הרגישים או עתירי האחריות והאיכות של העובד וגם יש שנותרות מחוץ להישג ידה של המערכת, החל מעבודות פיזיות ועד משימות משפטיות כמו ייצוג לקוחות בבית משפט. דווקא משום שהליבה המקצועית עדיין מחייבת מומחיות אנושית, האוטומציה צפויה לפגוע קודם כול בשכבת הביניים ובשכבת הכניסה. בעבודות ההכנה, באיסוף החומר, בטיוטות הראשונות, בבדיקות הרקע, בסינון המסמכים ובהרכבת השלד הראשוני של החשיבה.
שחיקת הג'וניור
כאן נמצא החידוש העמוק של המחקר וגם נקודת הכובד שלו והממצא המדאיג ביותר שנוגע לא לבעלי הניסיון הבכיר אלא למי שבדרך אליו. מתמחה במשרד עו"ד כבר לא יידרש לנסח טיוטות ראשוניות של חו"ד, אנליסטים מתחילים כבר לא יידרשו לבנות בעצמם מודלים מאפס או לסכם נתונים פיננסיים מהדוחות וליצור להם תקצירים, יועץ מתחיל לא יידרש לבצע עבודת מחקר בסיסית. לא רק שנחסכות שעות עבודה, הבעיה העולה היא שסביבת ההכשרה הטבעית שממנה אמורים לצמוח המומחים של העתיד נחלשת. רבים חוששים לפרנסתם אבל יש כאן משהו גדול בהרבה. יש פה סיכון מבני, לא רק תעסוקתי אלא גם חינוכי.
ה-LLMs לא יחליפו בהכרח את בעל המקצוע הבכיר אלא ישבשו את מסלול ההכשרה המקצועי שמוביל אליו. ה-AI מבצעת מצוין את משימות שלב הכניסה אך היא לא מסוגלת כיום לבצע את משימותיהם של המומחים.
Anthropic מבחינה בין הסיכון המבני ובין הסכנה המיידית והיא אינה טוענת בשלב זה לגל אבטלה רחב, אלא להפך. לפי המחקר, אין כרגע עדות מובהקת לכך ששיעור האבטלה עלה באופן שיטתי דווקא במקצועות החשופים ביותר ל-AI.
אך היעדר זינוק באבטלה אינו אומר שהכול תקין. ייתכן שהשיבוש מופיע קודם במקום אחר והוא בגיוס עובדים חדשים. לפי Anthropic, בקרב צעירים בני 22-25 קיימת ירידה של כ-14% בקצב הכניסה לעבודות חדשות במקצועות החשופים ל-AI בהשוואה ל-2022 (טרום השקת ChatGPT), בעוד שלא נמצאה ירידה דומה אצל עובדים מעל גיל זה. הממצא הזה אינו מובהק סטטיסטית, וייתכנו לו הסברים חלופיים, אך אם הוא נכון, הוא עשוי להיות סימן חשוב מאוד עבורנו. שוק העבודה אינו מפטר את בעלי התפקידים הקיימים אלא פשוט פותח פחות דלתות לחדשים.
המשמעויות המאקרו כלכליות
מנקודת מבט מאקרו כלכלית, תרחיש זה יוצר עיוות מדאיג. בשלב הראשון ה-AI נראית לכולנו כמנוע פרודוקטיביות מרשים שמביא לגידול בתפוקה, לייעול תהליכים ולקיצור זמני התגובה, ללא ראיות לעלייה באבטלה בקרב עובדים החשופים ל-AI מאז סוף 2022 (השקת ChatGPT). חברות מדווחות על יעילות גבוהה יותר עם פחות כ"א בדרגות הנמוכות. אך בטווח הארוך עלול להיווצר פער מסוכן בין שיפור בפריון החברות לבין שחיקה מצטברת במסלול בניית ההון האנושי ולהצטרפות הון אנושי חדש למשק.
אם פחות עובדים צעירים רוכשים ניסיון איכותי בתחילת הדרך, המשק עשוי למצוא את עצמו בעוד 5-10 שנים עם מחסור במומחים בשלים, עם פחות שכבות ביניים מקצועיות, ועם פחות יכולת להצמיח מנהלים, שותפים, מהנדסים בכירים, חוקרים, יזמים ומקבלי החלטות. זהו נזק שלוקח שנים עד שהוא יתחיל להופיע בנתונים המספריים.
ביחס לגלי טכנולוגיה קודמים, מהמהפכה התעשייתית, דרך אוטומציה של קווי ייצור, ועד למחשב האישי, ניתן לזהות דפוס שחוזר על עצמו – הטכנולוגיה מחסלת משימות מסוימות ומייצרת לצד זה מקצועות חדשים המחייבים הכשרה. כאן יש הבדל מהותי. בגלים הקודמים מקצועות הידע שימשו כמקלט יחסי וכיום ה-AI חודרת לתחומים הכי "מוגנים" ועושה זאת בקצב מהיר שלא נראה קודם.
ההשפעה על ישראל
בין המדינות המפותחות בעולם, ישראל חשופה לנושא הזה באופן ייחודי, מפני שהכלכלה הישראלית נשענת במידה יוצאת דופן על מקצועות חופשיים מבוססי ידע: הייטק, פיננסים, משפטים, מחקר, ייעוץ, תכנון והנדסה. לפי נתוני הלמ"ס[2], כ-27% מההעסקה בישראל מרוכזת דרך חברות (פרטיות, ציבוריות וזרות) במגזר השירותים העסקיים (גבוה משמעותית מהממוצע ב-OECD).
הכלכלה הישראלית מסתמכת מאוד על ההון האנושי כמנוע צמיחה. ענף ההייטק מהווה כ-18% מהתוצר ויותר ממחצית מהייצור הסחיר, מבוסס על בוגרים שעוברים מסלול הכשרה. אם שכבת הכניסה למקצועות הללו תצטמצם, הבעיה לא תיראה בנתוני 2026 אלא היא עלולה להופיע בעוד מספר שנים כמחסור בדור הבא של המומחים. קשה למדוד את האירוע הזה בזמן אמת, אבל מחיריו עשויים להיות גבוהים.
מדיניות ציבורית
גם המדיניות הציבורית במקומות מסוימים בעולם מתעסקת בנושא הזה. Anthropic עצמה פרסמה באוקטובר 2025 מסמך מדיניות נלווה שבו נדונו רעיונות כמו השקעה בהכשרה מקצועית, תמריצי מס לשימור והסבה של עובדים, ותוכניות תמיכה לעובדים שייפגעו מאוטומציה[3]. עצם העובדה שחברת AI מובילה מתעסקת לא רק בטכנולוגיה אלא גם במנגנוני הכשרה, מעידה שהדיון זז מהשאלה אם תהיה ל-AI השפעה כלכלית לשאלה מה יידרש כדי לנהל את המציאות החדשה.
מחקר אחר[4], שנערך בדנמרק ב-2025, ובחן 25,000 עסקים, העוסקים ב-11 מקצועות שחשופים ל-AI כמו רואי חשבון, מתכנתים וכו', מצא השפעה מוגבלת מאוד (כמעט אפסית) על תעסוקה, שעות עבודה ושכר בטווח הקצר (עד שנתיים אחרי השקת ChatGPT). זהו ממצא שמחזק את הטענה שהחלון השקט הנוכחי הוא הזמן לטפל בתופעה. ייתכן שחלק מהפתרון נמצא בשינוי מבנה ההכשרה של עובדים.
המסקנות
המסקנות החשובות ביותר מהמחקר של Anthropic אינן אפוקליפטיות, אך גם לא מרגיעות:
- אין כרגע הוכחה לכך ש-AI מביאה לאבטלה המונית במקצועות החשופים אליה ביותר. יחד עם זאת, היעדר ראיות לאסון אינו מהווה ראיה להיעדר האסון.
- השיבוש הנוכחי נראה לעין בירידה בגיוס של עובדים חדשים צעירים מאז סוף 2022 במקצועות החשופים ל-AI ולא בפיטורין או בגיוס עובדים מנוסים במקצועות אלו.
- קיימים כבר סימנים ראשוניים לכך שה-AI משנה את שוק העבודה בדרך מתוחכמת יותר. פחות דרך החלפה מלאה של מומחים, ויותר דרך שחיקה של משימות הכניסה למקצוע. אם זה אכן הכיוון, הרי שהסיכון הגדול של גל ה-AI אינו רק אובדן משרות אלא אובדן מנגנון ההכשרה שמייצר את המומחים של המחר.
לכלכלות המבוססות על הון אנושי, ובפרט בישראל, השאלה המתבקשת אינה "כמה משרות ייעלמו ומהן?" אלא "איך ייראה סולם הקידום המקצועי בעוד עשור, בעולם שבו ה-AI מבצעת את משימותיהם של הג'וניורים?"
