ישראל, שזכתה לכינוי "אומת הסטארט-אפ" בזכות חדשנותה הטכנולוגית, עוברת כיום שינוי. ממדינה המתמקדת בפיתוח תוכנה ובחדשנות טכנולוגית, היא הופכת בהדרגה למרכז גלובלי (HUB) של תשתיות דיגיטליות, עם דגש על חוות שרתים ובינה מלאכותית.
ישראל ביססה את מעמדה כמובילה טכנולוגית עוד בשנות ה-90, עם אלפי סטארט-אפים בתחומי הסייבר, הפינטק והביוטק. אולם, מהפכת ה-AI שינתה את המשחק. כיום, כ-25% מהסטארט-אפים בישראל מתמקדים ב-AI, ותחום זה מושך כ-47% מכלל ההשקעות הטכנולוגיות במדינה[1]. שוק ה-AI הישראלי צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של 28.33% עד 2030, ולהגיע ל-4.6 מיליארד דולר[2]. זאת, בזכות שילוב של כשרון אנושי (מעל ל-30,000 מהנדסי AI), תמיכה ממשלתית וקשרים עם ענקיות כמו Google, מייקרוסופט ו-NVIDIA.
בהקשר זה יש לציין, כי יש לקחת את המספרים הללו בערבון מוגבל, שכןכיום, לאור העובדה שקרנות השקעה ומשקיעים גדולים מחפשים השקעות בתחום ה-AI, כל חברה מוסיפה AI לתחום העיסוק שלה, בכדי למקסם את ההשקעות בה.
במקביל לצמיחת האקו-סיסטם של ה-AI בישראל, גם סקטור חוות השרתים הישראלי מתפתח במהירות. השוק הוערך ב-0.58 מיליארד דולר ב-2025. נכון לפברואר 2026, הוא מוערך בכ-0.63 מיליארד דולר, והוא צפוי להגיע ל-0.96 מיליארד דולר[3][4][5] עד 2031, עם CAGR של 8.79%. הקיבולת הנוכחית עומדת על כ-222-405 MW, אך פרויקטים מתוכננים צפויים להוסיף לישראל מעל ל-800 MW עד ל-2029[6], דבר שמצביע על צמיחה משמעותית.
הצמיחה מונעת משילוב של גורמים שנתמכים ע"י מהפכת ה-AI העולמית. השקעות זרות ענקיות מחברות כמו Oralcle, Google, AWS, מייקרוסופט ו-Nvidia, תמיכה ממשלתית בהאצת בנייה והסרת מחסומים רגולטוריים תוך מגמות של "ריבונות דיגיטלית" והעברת שירותי ממשלה לענן (כמו פרויקט Nimbus), וכן מיקומה הגיאוגרפי של ישראל כגשר בין אירופה, אסיה והמזה"ת. במישור התקשורת הבינלאומית, המיקום של ישראל מייצב אותה כצומת חיבור תקשורת גלובלי בזכות פרוייקטי כבלים תת-ימיים חדשים. דוגמה מצוינת לכך הוא פרויקט Blue Raman של Google. מדובר בשתי מערכות נפרדות שמתחברות דרך ישראל. ה-Blue מגיע לת"א וה-Raman מגיע לאילת וממשיך לכיוון הודו. בתוך ישראל יש רכיב יבשתי שמחבר בין שתי המערכות, שם בזק מעורבת.
בקשר לתמיכה הממשלתית בתחום, עוד ב-2025, הממשלה הישראלית הציבה יעד שאפתני להגיע ל-600–700 MW של קיבולת דאטה סנטרים עד 2030[7], כחלק מאסטרטגיה רחבה למשוך השקעות זרות ולענות על הביקוש הגובר לשירותים דיגיטליים.
הרקע ההיסטורי: מאומת הסטארט-אפ ל-HUB תשתיות
כאמור, ישראל ביססה את מעמדה כמובילה טכנולוגיות עוד משנות ה-90, עם אלפי סטארטאפים בתחומי הסייבר, הפינטק והביוטק, אך מהפכת ה-AI שינתה את המשחק. ב-2025, ההשקעות ב-AI בישראל זינקו מ-4.9 מיליארד דולר ב-2024 ל-7.9 מיליארד דולר, והיוו את עיקר ההשקעות הטכנולוגיות בישראל (מתוך מעל ל-12.3 מיליארד דולר בסך הכול). התחום הפך למנוע צמיחה מרכזי, וישראל דורגה בין חמש המדינות המובילות בעולם במספר סטארטאפי AI ובגיוסי הון[8].
המעבר לתשתיות חוות שרתים קיבל רוח גבית בעקבות פרויקט Nimbus, ענן ריבוני לממשלה, אשר משך היפרסקיילרים כמו AWS, Microsoft, ו-Google. ב-2023 AWS השיקה ענן אזורי בתל אביב[9]. Google השיקה ענן אזורי ב-2022, ו-Microsoft ב-2023, עם חוות שרתים תת-קרקעית בירושלים. Oracle פעילה מ-2021, אך עסקה פחות בהרחבת התשתיות עקב חששות מאירועים ביטחוניים.
במקביל, חברות מקומיות כמו MedOne ובזק בינלאומי בנו תשתיות מאובטחות, רובן תת-קרקעיות, כדי להתמודד עם איומים ביטחוניים (כמו אלו שאנו נחשפים אליהם בימים אלו במלחמת "שאגת הארי". ב-2025, יצוא ההייטק הגיע לכ-56% מכלל היצוא הישראלי, והוכיח שוב כי הוא הקטר של המשק. הממשלה אישרה תוכנית להאצת בניית חוות שרתים, כולל בניית ארבע תחנות כוח עד לסוף העשור, כדי להתמודד עם דרישות האנרגיה שגוברות.
בנוסף, ההשקעות הזרות בישראל מזנקות מחדש. Nvidia משקיעה כ-1.5 מיליארד דולר בהקמת קמפוס AI בישראל והופכת אותה למרכז השני בגודלו שלה, אחרי ארה"ב. Astera Labs פתחה מרכזי פיתוח ובנוסף, עסקאות ענק, כמו רכישת Wiz ע"י Alphabet , מדגישות את הערך של פלטפורמות AI ישראליות. כל אלו גם תורמות מאוד לתוצר הלאומי הגולמי של ישראל.
ב-22 לפברואר 2026, הממשלה אישרה תוכנית להאצת בניית חוות שרתים ל-AI[10], כולל הסרת חסמים תכנוניים, קיצור הליכי רישוי והכפלת תוכניות לבניית תחנות כוח חדשות (ארבע עד סוף העשור) כדי להתמודד עם דרישות האנרגיה הגוברות. מטרת ההאצה – הפיכת ישראל למובילה עולמית בבינה מלאכותית. הממשלה רואה הקמת חוות שרתים מתקדמות, בדגש על תשתיות לבינה מלאכותית, כאינטרס לאומי עליון. שר האנרגיה, אלי כהן, ציין שהקמה של חוות שרתים בהיקף של כ-1 GW, המהווה נתח משמעותי מצריכת החשמל הלאומית, כבר החלה.
במקביל, חברת Nebius (לשעבר Yandex) חתמה על חוזה להשכרת 80 MW חדשים עם מגה אור של צחי נחמיאס, בהשקעה כוללת של כ-880 מיליון דולר להקמת שני מתקנים במסמיה (22 MW) ובבית שמש (58 MW)[11].
השוק הישראלי מתמקד בקולוקיישן (colocation). קולוקיישן הוא שירות שבו שוכרים מקום פיזי בחוות שרתים של חברה אחרת כדי לאחסן ולהפעיל שם את השרתים שלך במקום לבנות חוות שרתים לבד. הקולוקיישן תופס כ-80.35% מנתח השוק הישראלי ב-2025[12], בשל יתרונותיו בניטרליות ספקים, קישוריות גבוהה ודרישות אבטחה מחמירות, כולל מתקנים תת קרקעיים שעמידים בפני איומים ביטחוניים. ת"א מובילה עם 46.9% מהקיבולת ב-2025[13], אך ערים משניות כמו בית שמש ומודיעין צומחות בזכות מחירי קרקע נוחים יותר ובזכות הגישה לאנרגיה מתחדשת.
כרגיל, יש אתגרים
כפי שניתן לראות ברחבי העולם, האתגרים בתחום משמעותיים, וכך גם כאן. צריכת החשמל צפויה לגדול באופן משמעותי בעקבות מהפכת ה-AI, בעקבות המעבר לתחבורה חשמלית ובעקבות שינויי האקלים. חוות השרתים צורכות כמויות מים אדירות לקירור, דבר שיכול להעמיס על תשתיות המים הקיימות ולפגוע באספקת המים המקומית. ובנוסף, בישראל הקטנה, יש מחסור בקרקעות והאתגרים הביטחוניים לא פשוטים. קיימות מחשבות על פתרונות פוטנציאליים כמו חוות שרתים תת ימיות[14] לניצול הקור שבמי הים לחסכון במים ובחשמל (הפרויקט הבולט הראשון בתחום הוא Project Natick של מיקרוסופט, שבו הוטמנה קפסולת שרתים בעומק של כ‑35 מטר מול חופי סקוטלנד למשך כשנתיים) וכן במתקני אנרגיה מתחדשת מתקדמים לצד חוות השרתים.
השחקניות המרכזיות בארץ
בין השחקניות המקומיות הוותיקות בארץ ניתן לראות את MedOne, של משפחת לבנת, השחקנית הגדולה בשוק המקומי שנוסדה ב-1997. חברה זו מפעילה מעל ל-25 אלף מ"ר של חוות שרתים בארבעה אתרים תת קרקעיים (ברמלה, בטירת הכרמל, בת"א ובפ"ת) וכן ברשותה אתרים נוספים בהקמה. מיולי 2022 השקיעו בחברה זו Berkshire Partners וקבוצת van Rooyen. שחקנית בולטת ותיקה נוספת היא בזק בינלאומי, לה 5 חוות שרתים בישראל (ועוד חוות שרתים מחוצה לה) והם מקושרים לתשתית הכבל התת ימי שברשותה (יונה)[15], שאורכו כ-2,300 ק"מ ומקשר בין ת"א ובין איטליה ומשם לרחבי העולם[16]. שחקנית ותיקה נוספת היא רד-בינת[17], שייסדה ב-2023 חברת בת העוסקת בתחום חוות השרתים – Bynet Data Centers ולה 7 חוות שרתים תת קרקעיות (בצפון, בת"א, בלוד, בשוהם, בירושלים, בבית ניר ובקיבוץ מגן). עוד שחקנית ותיקה היא חברת עזריאלי, שרכשה את פעילות Green Mountain הנורבגית תמורת 2.82 מיליארד שקל ב-2021. מאוחר יותר רכשה עזריאלי 19.5% מחברת חוות השרתים האמריקאית קומפאס תמורת כ-480 מיליון ₪ והעלתה את החזקתה ל-32.5% בהשקעה של 432 מיליון ₪ נוספים. קומפאס נמכרה ב-2023 תמורת כ-3.2 מיליארד ₪[18]. חברת חוות השרתים של עזריאלי הפכה לקטר הצמיחה שלה וחוות השרתים שלה כבר מהוות קרוב ל-17% משווי הנכסים שלה, לפי דוחות ספטמבר 2025[19] (10.62 מיליארד ₪ מתוך 63.247 מיליארד ₪). חברות ותיקות נוספות שפועלות בארץ הן אדגר וחברת חוות השרתים של איש העסקים יוסי שינפלד, SDS. בנוסף, ניתן לראות בארץ שחקניות בינלאומיות בולטות כמו EdgeConneX, Serverfarm, Compass (זו שעזריאלי מכרה את החזקתה בה), GTR ועוד.
בנוסף לשחקניות שהינן הבעלים של חוות השרתים, ניתן לראות בישראל את שלושת ספקי הענן הגלובליים הגדולים – AWS, Google ו-Microsoft, וכן את Oracle, שכאמור קודם לכן, מפעילות בארץ עננים אזוריים ייעודיים.
פרויקטים חדשים וצפויים
בנוסף לקיים, יש הרבה פרויקטים בהתהוות וחברת מגה אור של צחי נחמיאס בולטת מאוד. כאמור, מגה אור ו-Neibus פתחו חוות שרתים באוקטובר 2025 במודיעין. חווה זו מכילה כ-4,000 מעבדי Blackwell של Nvidia בשווי של מאות מיליוני דולרים. נתח משמעותי מהקיבולת הוקצתה לרשות החדשנות הלאומית. מגה אור מתכננת להקים חוות שרתים נוספות וביניהן גם חוות שרתים בבית שמש, שתהיה גדולה פי כמה מזו שבמודיעין. בנוסף, חברת SDS ו-Vast Data פתחו לאחרונה חוות שרתים בבית יהושע[20] ובה כ-2,000 מעבדי Blackwell של Nvidia.
בנוסף לקיים יש כ-26-28 פרויקטים מתוכננים, עם קיבולת נוספת של מעל לכ-800 MW עד 2029. ההשקעות בתחום נמדדות במיליארדים. בין הפרויקטים המתוכננים במערך העתידי ניתן לראות חברות לא מעטות (שחלקן כבר פעילות גם כרגע). Techtonic מקימה חוות שרתים תת קרקעיות בבית שמש; MedOne מקימה חוות שרתים נוספת ברמלה; חווה נוספת תוקם במרכז של רני צים בכפר סבא, שנמצא כבר שנים בהקמה, בשיתוף עם קרדן-גבע[21] (שותפות של קרדן ישראל עם גבע נדל"ן), שמקימה גם את MultiDC שבשוהם; חברת לוינשטיין בונה בשותפות עם NED חוות שרתים בנתניה[22]; קבוצת ANAN בונה שתי חוות שרתים בארץ, בעפולה ובפארק צרעה, והבעלים בה כוללים את עומר אדם, את בעלי חברת הנדל"ן אירופה ישראל, את לאומי פרטנרס ואת קבוצת ליאן השוויצרית[23].
[1] https://startupnationcentral.org/hub/news/new-report-by-startup-nation-central-israels-tech-ecosystem-leads-in-ai/
[2] https://www.gtlaw.com/en/insights/2025/1/published-articles/5-trends-to-watch-2025-ai-and-the-israeli-market
[7] https://www.datacenterdynamics.com/en/news/keystone-submits-application-for-two-data-centers-in-israel/?utm_
[11] https://www.datacenterdynamics.com/en/news/nebius-signs-80mw-data-center-lease-with-mega-or-in-israel/
