ביומו האחרון של חודש פברואר 2026, מתיחות גיאו-פוליטית נוספת הפכה למלחמה של ממש, כאשר ישראל וארה"ב פתחו, בבוקר יום שבת (28 בפברואר), במלחמה כוללת כנגד איראן, במבצעים צבאיים שזכו לשמות "שאגת הארי" ו- “Epic Fury”, בהתאמה.
עד אותו הבוקר, השוק המקומי, כמו השווקים הגלובאליים, התאפיינו בתנודתיות וב"עצבנות", נוכח אי הוודאות בקשר עם סיכויי ההצלחה של שיחות המשא ומתן שנערכו לאורך החודש, השלכות המלחמה הפוטנציאלית והיקפה.
במקביל, חששות המשקיעים מהשלכות מהפכת ה- AI, לצד רמות התמחור הגבוהות בשווקים, במיוחד במניות הטכנולוגיה, ובדגש על חברות התכנה, הביאו לירידה במדדים המובילים בארה"ב, כמו גם לשונות גבוהה יחסית בביצועי הסקטורים השונים.
ישראל
חודש פברואר התאפיין בריבוי שיחות, דיונים ופגישות משא ומתן, שבדיעבד, ניתן לטעון שהיו חלק מקמפיין הטעיה ממושך, בין נציגיו של נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, ונציגי המשטר האיראני. עם ההבנה כי השיחות הגיעו למבוי סתום, פתחו ארה"ב וישראל, בבוקר יום שבת, ה- 28 בפברואר, במתקפה עוצמתית, ודה-פקטו, במלחמה כוללת, שמטרותיה העיקריות - הסרת איום הגרעין, הסרת איום הטילים הבליסטי, איום השלוחים, ואמנם לא באופן מוצהר ורשמי – החלפת משטר האייתולות, או לכל הפחות "יצירת התנאים המתאימים" לכך.
מכת הפתיחה כללה "עריפה" של הצמרת המדינית והביטחונית האיראנית, לרבות חיסולו של המנהיג העליון, עלי חמינאי, שהחזיק בתפקיד מאז 1989, ולמעשה, הוביל את משטר הטרור ואת ה"מהפכה האסלאמית" במרבית שנותיה, מאז עלייתם לשלטון ב-1979 עם הדחתו של השאה האחרון.
המדדים המובילים בישראל המשיכו להציג תשואות נאות גם בחודש פברואר, כאשר ת"א 35 ות"א 125 עלו ב- 3.1% ו- 2.0%, בהתאמה. הביצועים המרשימים החודש הגיעו, בדומה לחודש ינואר, על אף ההשלכות הפוטנציאליות השליליות שעלולות להיות למלחמה עם איראן, כאשר המשקיעים ממשיכים להעניק, ואולי בצדק, כפי שאנו מתחילים להבין בימים אלו, הסתברות גבוהה יותר להצלחתה של ישראל במערכה, מה שעשוי להביא לשינוי יסודי של המציאות ולחיזוק משמעותי במעמדנו העולמי, שיכול להתבטא גם ב"התקרבות" ואף נורמליזציה עם מדינות מוסלמיות נוספות.
לצד התשואות הבולטות של מדדי הדגל, בלטה החודש השונות המשמעותית בין ביצועי הסקטורים השונים.
המדדים המובילים הצליחו להציג תשואות חיוביות נאות, בעיקר בזכות העליות שנרשמו במניות חברות הביטוח והבנקים, מה שהביא לעלייה של כ- 7.4% במדד ת"א ביטוח עלה ולעלייה של כ- 1.5% במדד ת"א בנקים. מנגד, נרשמו ירידות במדדים רבים, וביניהם - מדד ת"א 90 שירד ב- 2.5%, ת"א צמיחה שירד ב-4.4% ות"א גלובל-בלוטק שצנח בשיעור של 6.5%.
אחת הסיבות המרכזיות לתשואות השליליות שהציגו מדדים אלו, הייתה הירידות החדות שנרשמו במניות חברות ה- IT (Information Technology) . אמנם, הבורסה בתל אביב לא משופעת בחברות טכנולוגיה, ובטח שלא בחברות AI, אך החששות מההשלכות העקיפות של ה- Disruption ("שיבוש") בעולם התכנה הגיעו גם לישראל, בדיוק כפי שקרה בשוק האמריקאי.
חברות ה- IT מהוות ספקיות מרכזיות בשוק התכנה הארגוני, כשהן מספקות שלל שירותים – שיווק ומכירה של פתרונות תוכנה, אינטגרציה, תמיכה טכנית וכו'. כעת, המשקיעים חוששים כי ייתכן שאנו עומדים בשינוי כה יסודי בעולמות התכנה, כזה שעשוי לייתר את הצורך בשירותיהן או לפחות, לפגוע בצורה ניכרת בהצעת הערך שלהן.
סביר כי התנודתיות שמאפיינת את סקטור הטכנולוגיה, לרבות את המעגלים המשיקים לו, תמשיך להיות גבוהה בתקופה הקרובה, וזאת, לפחות עד שתתחיל להתבהר זהות המנצחים והמפסידים כתוצאה ממהפכת ה- AI.
החודש הצטרפה לבורסה בתל-אביב Palo Alto Network, ענקית הסייבר, במסגרת רישום כפול. זאת, לאחר שהשלימה את רכישתה של חברת הסייבר הישראלית – CyberArk. שווי השוק של Palo Alto הינו כ- 120 מיליארד דולר, כך שהיא תהא המניה הגדולה ביותר בבורסה המקומית, ובפער משמעותי. מדובר על הצלחה נוספת של הבורסה לניירות ערך, וכזו שמייצרת תקווה לכך שחברות ישראליות נוספות יבחרו לבצע צעדים דומים. במקביל, נמשכה המגמה החיובית של גידול במחזורי המסחר, כאשר גם בחודש פברואר נרשמו מחזורים גבוהים, מה שמעיד על כך שהגידול שנרשם בחודש ינואר, שהיה הראשון בו פעלה הבורסה בימי המסחר החדשים (ב'-ו'), לא היה "אירוע חד פעמי".
ברמת המאקרו, בנק ישראל הודיע[1], באופן מפתיע יחסית, על הותרת הריבית על כנה, בשיעור של 4%. ההפתעה היחסית נבעה מכך שהאינפלציה ירדה מעבר לציפיות השוק, כאשר עמדה בחודש ינואר 2026 על 0.3% או 1.8% ברמה שנתית. נתוני האינפלציה דווקא חיזקו את ציפיות השוק והמשקיעים להורדת ריבית. בהחלטתו, הסביר נגיד בנק ישראל, כי שוק העבודה נותר הדוק, כפי שהשתקף בנתון האבטלה לחודש דצמבר, שנותר ללא שינוי ועמד על שיעור של 3.1%, אך במיוחד, הדגיש את אי הוודאות הגוברת ברמה הגיאו-פוליטית, במה שנתפש באותה העת כ"סיכוי גובר לעימות אפשרי עם איראן".
במהלך החודש, התחזק הדולר בשיעור של 0.9% ביחס לשקל, מה שעצר במעט את מגמת הייסוף החזקה של השקל בחודשים האחרונים. הדבר התרחש על רקע אי הוודאות והחששות מההסלמה הביטחונית מול איראן.
לפחות בינתיים, לאור הצלחת מכת הפתיחה במלחמה נגד הרפובליקה האסלאמית, וככל שלא יחולו אירועים שליליים דרמטיים במערכה, לא מן הנמנע שמגמת ההתחזקות של השקל תימשך.
לקראת סוף חודש פברואר, התקיים בישראל ביקורו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, כמעט עשור מאז ביקורו האחרון במדינה. במהלך הביקור, נחתמו 16 מזכרי הבנות בין המדינות, במגוון תחומים, לרבות – מחקר ופיתוח בתחומי הטכנולוגיה, חדשנות חקלאית וכו', ובמקביל, צוין כי המדינות עתידות לחתום בקרוב על הסכם סחר חופשי. אמנם, לא נחשף רבות בנושא, אך הביקור ההיסטורי עתיד לייצר גם הזדמנויות רבות לחברות הביטחוניות, כשעסקאות ענק, שהיקפן מוערך במיליארדי דולרים, צפויות להיחתם בשנים הקרובות.
מרבית המדדים המובילים בשוק אגרות החוב הישראלי רשמו ירידות החודש. זאת, בעיקר על רקע ההפתעה מהחלטת בנק ישראל שלא להפחית את הריבית החודש, אלא להותירה על כנה. מכיוון שציפיות השוק שיקפו הסתברות גבוהה יחסית להפחתת ריבית, אי התממשות הציפיות הביאה לירידה במחיריהן של מרבית אגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות.
גם החודש, בלטו פערי התשואה שבין אגרות החוב השקליות לאלו הצמודות, הן באפיק הממשלתי והן באפיק הקונצרני, כאשר מדדי אגרות החוב הצמודות הניבו תשואות שליליות למשקיעים, בעוד שהמדדים השקליים הניבו תשואות חיובית (נמוכות). הסיבה המרכזית לפערי התשואה הייתה, שוב, הירידה בציפיות האינפלציה של המשקיעים, בעיקר, על רקע נתון האינפלציה לחודש ינואר, שהגיע נמוך מהצפי.
תשואות – מדדי מניות מובילים בישראל
| מדד | פברואר 2026 |
|---|---|
| ת"א 35 | 3.11% |
| ת"א 125 | 1.98% |
| ת"א 90 | -2.50% |
| ת"א בנקים-5 | 1.50% |
| ת"א – ביטוח | 7.43% |
| ת"א גלובל-בלוטק | -6.51% |
| ת"א SME60 | -1.13% |
| ת"א נדל"ן | -0.46% |
| ת"א צמיחה | -4.39% |
| ת"א נפט וגז | -1.35% |
תשואות – מדדי אג"ח מובילים בישראל
| מדד | פברואר 2026 |
|---|---|
| תל בונד 20 צמודות | -0.56% |
| תל בונד 40 צמודות | -0.55% |
| תל בונד 60 צמודות | -0.54% |
| תל בונד 100 צמודות | -0.50% |
| תל בונד 100 שקלי | 0.14% |
| תל בונד תשואות שקלי | -0.33% |
| קונצרני כללי | -0.23% |
| תל גוב שקלי | 0.35% |
| תל גוב צמודות | -0.48% |
| תל גוב כללי | 0.03% |
ארה"ב
המדדים המובילים בארה"ב רשמו ירידות בחודש פברואר, כאשר ה- S&P500 וה- Nasdaq 100 ירדו, במונחים דולריים, בשיעור של כ- 0.9% ו- 2.3%, בהתאמה.
התשואות השליליות הגיעו על רקע המשך המתיחות הגיאו-פוליטית, בעיקר מול איראן, כאשר ידיעות חדשותיות לכיוון זה או אחר, הביאו במהלך החודש לתנודות משמעותיות בשערי המדדים המובילים. בחודש הבא (מרץ), נוכל לגלות עד כמה אופטימיים המשקיעים הבין-לאומיים בקשר עם סיכויי ההצלחה של המבצע האמריקאי, השלכותיו ארוכות הטווח, והשפעותיו הנרחבות על תעשיות שונות, ובראשן – סקטור האנרגיה. לא בטוח שאותה אופטימיות שמאפיינת את המשקיעים בשוק הישראלי, תאחז גם במשקיעים שמקום מושבם מעבר לים, כאשר החשש המרכזי הינו "הסתבכות" של ארה"ב במערכה ארוכה ועקובה מדם, דבר שמטריד מאוד גם גורמים בכירים בתוך ממשל טראמפ.
במקביל למתיחות הצבאית, חזרה לשולחננו המתיחות גם בהיבטי הסחר הבין-לאומי, כאשר בית המשפט העליון בארה"ב פסק שהמכסים הגורפים שהטיל ממשל טראמפ לפני כשנה, אינם חוקיים. זאת, משום שהטלתם נעשתה ללא סמכות, ובהתבסס על חוק שנוגע למצבי חירום לאומיים (IEEPA), שאינו רלוונטי בנסיבות המקרה.
בתגובה, בחר הנשיא האמריקאי להטיל מכסים גלובאליים, בשיעור של 15%, על כל המדינות, כאמצעי לחץ, ותוך שהוא מתבסס על סעיף מ"חוק הסחר" (Trade Act of 1974), שמאפשר לו להטיל מכסים, אמנם זמניים, אך מבלי שנדרש אישור הקונגרס לכך.
במקביל להתפתחויות והחלטת בית המשפט העליון, המשיך הממשל לקדם הסכמי סחר פרטניים עם שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב. כדוגמה, ניתן לציין את ההסכם שנחתם החודש עם הודו, לפיו יופחת גובה המכסים על סחורות שמיובאות מהודו לארה"ב משיעור של 25% ל- 18%, שיעור נמוך, באופן יחסי, בהשוואה למרבית המדינות באסיה. בתמורה, הודו תרכוש מוצרים אמריקאיים בסך של כ- 500 מיליארד דולר בשנים הקרובות, תפחית או תבטל מכסים על סחורות אמריקאיות נבחרות, ותפסיק לרכוש נפט מרוסיה.
הירידות בשוק המניות האמריקאי החודש נרשמו גם על רקע חששות המשקיעים מפני השלכות מהפכת ה- AI על חלקים נבחרים בסקטור הטכנולוגיה, ובראשם, על חברות התכנה. הירידות החדות בסקטור התכנה אף זכו לכינוי חדש, שממחיש עד כמה החששות כבדים- SaaScopolypse - פחד מפני אפוקליפסה של ממש, שינוי יסודי בעולם הטכנולוגי, בו ההגמוניה של חברות התכנה הארגוניות המסורתיות, שהיו עד לא מזמן "יקירות השוק", בעיקר בשל היותן Asset-light, עלולות לאבד את יתרונן היחסי ובמקרים מסוימים, אף להפוך ללא רלוונטיות.
הדבר בלט, במיוחד, כאשר Anthropic, מובילה עולמית בפתרונות AI ל- Enterprises, השיקה במהלך החודש מספר פיצ'רים חדשים, בתחומים שונים (משפט, פיננסיים, נדל"ן וכו'). בכל השקה שכזו, מניות החברות בתעשייה הרלוונטית הגיבו ב- Wall Street בירידות חדות.
ההשלכות הפכו כה רחבות, כאשר אפילו ה"נגזרות השניות" החלו להיפגע. לדוגמה, מניותיהן של חברות ניהול הנכסים הגדולות, להן פעילות ענפה בשוק האקוויטי האלטרנטיבי (הפרטי), שהעניקו בשנים האחרונות מימון בסכומי עתק לחברות תכנה פרטיות, רשמו ירידות על רקע החשש כי יכולתן להגיע ל"אקזיטים" משמעותיים מוטלת בספק.
לקראת סוף החודש חלה "הקלה" מסוימת בסנטימנט השלילי, כאשר Anthropic הסבירה ב- Webinar שערכה כי היא אינה מתכננת להחליף את חברות התכנה הגדולות, אלא, להשתלב עם מוצרים בארגונים העסקיים הגדולים, במרבית המקרים, דווקא באמצעות שיתוף פעולה עמן.
אותה Anthropic השלימה החודש גיוס הון מרשים בהיקף של 30 מיליארד דולר, לפי שווי של 350 מיליארד דולר. הביצועים של החברה יוצאי דופן בכל קנה מידה, כאשר קצב ה- ARR הנוכחי שלה עומד על 14 מיליארד דולר, לאחר שרק חודשיים קודם לכן (דצמבר 2025) עמד על 10 מיליארד דולר "בלבד".
לאחר שנים רבות של דומיננטיות כמעט מוחלטת של החברות הציבוריות הגדולות, נוצרו באחרונה חברות ענק פרטיות, בעלות השפעה כה מהותית על חיינו. בהתאם, חברות אלו נהנות מהערכות שווי נדיבות ביותר, שמתבטאות בסבבי הגיוס התכופים, בהם "תגי המחיר" נוסקים לשמיים. כדוגמאות, ניתן להזכיר את Open AI, ואת שתי החברות של אילון מאסק, ככל הנראה, היזם הגדול ביותר בדורנו, ומי שמחזיק בתואר האיש העשיר בעולם, xAI ו- SpaceX. אותו מאסק הודיע החודש על מיזוג של שתי החברות הפרטיות, תחילתו של מהלך שעתיד, כנראה, להסתיים בהנפקת החברה הממוזגת בבורסה.
חודש פברואר היה גדוש גם בפרסום דוחות כספיים לשנת 2025, כשבמהלכו דיווחו על תוצאותיהן הכספיות גם "7 המופלאות". באופן כללי, כולן הציגו תוצאות מרשימות, בדגש על צמיחה ברווחים, אך נראה שהמיקוד בשיחות המשקיעים, ובהתאם, גם בתגובת המניות, היה, גם הפעם, בנושא ה-AI.
כחלק מפרסום הדוחות הכספיים, סיפקו ה"ענקיות" גם את תחזית ההשקעה ההונית (Capex), חסרת התקדים שלהן, לטובת הקמה ובנייה של Data Centres, רכש שבבים ותשתיות רלוונטיות נוספות לטובת בינה מלאכותית. השקעות העתק עליהן הודיעו היו גבוהות באופן ניכר גם מציפיות השוק, כשהן צפויות להסתכם בשנת 2026, במצטבר, ב- 680 מיליארד דולר, גידול של כ- 250 מיליארד דולר ביחס לשנת 2025 (כ- 50%).
מעל כולן, בולטת Amazon, שהשקעתה צפויה לעמוד על כ- 200 מיליארד דולר, גידול של 50% ביחס לשנת 2025, ו- Google, שצפויה להכפיל את השקעתה בהשוואה לשנת 2025, כשזו תסתכם ב- 180 מיליארד דולר.
התנודות המשמעותיות במחירי הסחורות, בעיקר הכסף והזהב, נמשכו גם בחודש פברואר. החודש, רשמו הסחורות הפופולאריות עליות משמעותיות, אך כאלו שרק קירבו את המשקיעים לרמות המחירים של סוף חודש ינואר. זאת, לאחר שבתום אותו חודש איבדו הכסף והזהב, ביום מסחר בודד, כ- 31% ו- 11% מערכם, בהתאמה.
ה- Bitcoin המשיך להיחלש, כאשר בתום החודש עמד מחירו על 67 אלף דולר בלבד, כשהוא משלים ירידה של כ- 15% נוספים במהלך חודש פברואר לבדו.
הבורסה בטוקיו זינקה במהלך החודש לשיא כל הזמנים, בעיקר, על רקע ניצחונה הסוחף של ראשת הממשלה, סנאה טאקאיצ'י, בבחירות הבזק שנערכו במדינה. טאקאיצ'י נתפשת כ"ידידותית" לשווקים, במיוחד בכל הקשור לגישתה בביצוע השקעות אסטרטגיות ורפורמות מס. בתגובה, גם יתר הבורסות באסיה רשמו עליות נאות החודש.
במיוחד, בלט ה- Kospi, המדד המוביל בבורסת סיאול, דרום קוריאה, שהמשיך להציג ביצועים פנומנליים, בין היתר, גם בזכות המשך מגמת הביקוש הגובר לשבבי זיכרון, ובדגש על HBM (High Bandwidth Memory), שהפכו ל"צוואר הבקבוק" החדש בכל הקשור ליכולות המחשוב ב- Data Centres בעולם ה- AI. מניותיהן של Samsung ו- SK Hynix רשמו עליות חדות ו"משכו" איתן את הבורסה הקוראנית מעלה, לשיאים חדשים.
תשואות – מדדי מניות מובילים בחו"ל
| מדד | פברואר 2026 |
|---|---|
| S&P 500 | -0.87% |
| Nasdaq 100 | -2.32% |
| Dow Jones | 0.17% |
| Russell 2000 | 0.71% |
| DAX 40 | 3.04% |
| FTSE 100 | 6.72% |
| CAC 40 | 5.59% |
| Euro Stoxx 50 | 3.20% |
| Nikkei 225 | 10.37% |
| Shanghai | 1.09% |
סיכום
האירוע המשמעותי ביותר של חודש פברואר חל ביומו האחרון, עם מכת הפתיחה שהנחיתו ישראל וארה"ב על איראן, ובמה שפתח, למעשה, מלחמה כוללת בין הצדדים. קודם לכך, לאורך החודש כולו, חלו תנודות רבות, הן בישראל והן בשווקים הבין-לאומיים, במחירי המניות, אגרות החוב והסחורות השונות, על רקע הדיווחים החדשותיים השונים בקשר עם התקדמות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן.
השפעת מהפכת ה- AI על השווקים המשיכה לבוא לידי ביטוי, כאשר המשקיעים חוששים כי חברות רבות, לרבות מובילות עולמיות, בעלות מוניטין של שנים, עלולות להפוך ל"לא רלוונטיות" או לכל הפחות, להיפגע בצורה מהותית, על רקע ההתקדמות יוצאת הדופן שנרשמת בתחום, ובדגש, על יכולות הפיתוח של אפליקציות ותכנות לארגונים עסקיים. ה"בהלה" הייתה עוצמתית והביאה לירידות שערים חדות במניותיהן של חברות רבות, במיוחד בקרב חברות תכנה כשירות (SaaS), אך אלו התרחבו גם ל"מעגלים" משיקים, במה שייצר תחושה כאילו לא נותר ענף שחסין מפני השלכות המהפכה.
עם זאת, כדאי להזכיר כי השוק יכול, לעיתים, לייצר "תגובות יתר", בין אם לצד האופטימי ובין אם לצד הפסימי. בהחלט ייתכן שהירידות החדות, שנרשמו בכל מהמקרים בצורה רוחבית, כמעט ללא הבחנה, עשויות לייצר הזדמנויות אטרקטיביות, שכן, לחברות שונות ישנם מאפיינים שונים, בטח, כל עוד לא ברורה, לפחות בצורה מובהקת, זהות המנצחים והמפסידים של מהפכת ה- AI.
כפי שציינו בעבר, ומבלי להתיימר ולנסות לתזמן את השווקים, סביר כי התשואות בשוקי המניות יתכנסו אל עבר התשואות הממוצעות ההיסטוריות, שמאפיינות את השווקים לאורך זמן, לצד העובדה שנוכח האירועים השונים, ובמיוחד אלו ברמה הגיאו-פוליטית, גם רמת התנודתיות, עשויה להיוותר גבוהה, לאור העלייה ברמות הסיכון.
