רומניה, אחת המדינות העשירות במשאבי גז טבעי באירופה, עומדת בפני פריצת דרך משמעותית בתחום האנרגיה. עם מאגרים גדולים בים השחור, המדינה משקיעה מיליארדי אירו בתשתיות כדי להפוך ממדינה יבואנית של גז טבעי למעצמה יצרנית וליצואנית גז טבעי אזורית. הפרויקט המרכזי ברומניה, מאגר Neptun Deep, צפוי לשנות את שוק הגז הטבעי באיחוד האירופי כולו, במיוחד על רקע המאמצים להפחתת התלות ברוסיה. רומניה מתייצבת כאחד השחקנים המרכזיים בביטחון האנרגטי של האיחוד. בשנים הקרובות צפויה המדינה להכפיל את תפוקת הגז שלה, מהלך שישפיע עמוקות על ביטחונה האנרגטי ועל יכולת האספקה שלה למדינות שכנות באיחוד האירופי.
המצב הנוכחי
רומניה, כמו ישראל, היא ארץ זבת חלב וגז. ברשותה עתודות גז טבעי מוכחות של למעלה מ-720 BCM, מה שמציב אותה במקום השני באיחוד האירופי מבחינת היקף העתודות, ונכון להיום, היא יצרנית הגז הטבעי השנייה בגודלה באיחוד האירופי, אחרי הולנד (כידוע, נורבגיה, ענקית הפקת הגז, אינה חברה באיחוד האירופי). הפקת הגז ברומניה יציבה אך יורדת לאט בעשור האחרון. הייצור השנתי (כ-9.9 BCM) כמעט תואם את הצריכה המקומית (כ-9.1 BCM)[1], מה שמקנה לה עצמאות אנרגטית יחסית. נכון ל-2023, צריכת הגז הטבעי ברומניה היוותה כ-25.4%[2] מצריכת האנרגיה הכוללת במדינה וכ-15.8% מהחשמל במדינה מיוצר מגז טבעי. אך כמו הירידה בקצב ההפקה, כך גם ירדה הצריכה בשנים האחרונות, בעיקר עקב סגירת מפעלים פטרוכימיים. עם זאת, הצריכה הרומנית צפויה לעלות בכ-10 BCM עם השלמת בניית תחנת הכוח Mintia ומפעל הכימיקלים Piatra Neamt, עם חיבור של בתי מגורים נוספים לרשת הולכת הגז הטבעי ועם הצמיחה בצריכת הגז ע"י משתמשים תעשייתיים במגזרי המזון, המתכת והבנייה.
רומניה כיום מייבאת גז טבעי בהיקף של כ-10%-15% מהצריכה שלה, בעיקר כדי לכסות את שיאי הביקושים בחורף. הגז המיובא אליה מגיע בעיקר מאזרבייג'ן, מרוסיה (למרות שיש לציין כי חלה ירידה חדה בייבוא מרוסיה מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה) ומיוון. היצוא הרומני הינו מועט יחסית (כ-1.5 BCM בשנה) והוא מיוצא בעיקר לבולגריה, הונגריה ומולדובה דרך צינורות ה-Trans Balkan ו-Brua (צינור המחבר בין בולגריה, רומניה, הונגריה ואוסטריה). מחירי הייצוא הממוצעים (סביב 13.4$ ל-mmbtu) גבוהים מעט ממחירי הייבוא הממוצעים (סביב 12.6$ ל-mmbtu). הסיבה העיקרית לפערים היא העצמאות האנרגטית שיש לרומניה ביחס לשכנותיה, לאור ההפקה הרומנית הנוכחית.
כ-75% מהעתודות של רומניה נמצאות בטרנסילבניה באתרים יבשתיים, בעיקר במחוזות Mureș ו-Sibiu, בהם מאגרים גדולים כמו Deleni ו-Filitelnic. איזור נוסף בו יש למדינה עתודות יבשתיות הוא אזור מולדובה. העתודות הימיות, בים השחור, מוערכות בכ-200 BCM, כאשר כמחצית מהן ב-Neptun Deep. עיקר האקספלורציה מתבצעת כיום באזור הים השחור. בנוסף ל-Neptun Deep, קיימים עוד שני מאגרים בולטים בים השחור – Midia (בבעלות Black Sea Oil & gas) ומאגר נוסף המצוי גם על שטח בולגריה – Han Aspruh (אשר הינו גם בבעלות משותפת 50-50 שלOMV Petrom ושל NewMed Energy הישראלית).
פיתוח מאגרי הים השחור התעכב שנים רבות בשל חוסר יציבות רגולטורית. חוק הגז הימי משנת 2018 הכיל מגבלות משמעותיות, כולל חובה למכור חלק מהגז בשוק המקומי במחיר מפוקח, מה שפגע בכדאיות הכלכלית והבריח משקיעים. ב-2022 חלו תיקונים לחוק ואלו קידמו את ההשקעות וההתפתחויות במאגר Neptun Deep, אשר מכונה גם "הפנינה של הים השחור" וצפוי להתחיל להפיק ב-2027.
ההפקה מפרויקט Neptun Deep הינה באמצעות עשרה קידוחי הפקה בשני שדות עיקריים. שני השדות העיקריים בפרויקט הם Domino (שדה המצוי במים עמוקים יחסית, בעומק של כ-1,000 מטר) ו-Pelican South (שדה המצוי ב מים רדודים יחסית, בעומק של כ-100-120 מטר). ב-Domino נקדחים 6 קידוחים וב-Pelican South ארבעה[3]. מעבר לעומק המים, עומק המאגר, כלומר השכבה הגיאולוגית בה מצוי הגז אותו מעוניינים להפיק, הינה בעומק של כ-2,000 מטר מתחת לקרקעית פני הים. מדובר במאגר שנמצא אמנם במים עמוקים, אך אם נשווה לתמר וללווייתן – מדובר במים עמוקים פחות ובקידוח עמוק פחות ועל כן, גם עלות הקידוח זולה יותר מקידוח באזור ישראל, במחירים של היום, וגם סטטיסטית, צפויות פחות תקלות וצפויים פחות עיכובים.
הערכת הפורוזיות (שיעור החללים בסלע שעשויים להכיל גז) של נפטון דיפ מבוססת על שדות דומים בים השחור והיא מוערכת בכ-10-20%. בהשוואה לתמר הישראלי, שם הפורוזיות הינה מעל ל-20% וללווייתן, שם הפורוזיות הינה כ-15%-20%, מדובר בפורוזיות נמוכה יותר, כלומר, במבנה איכותי פחות מבמאגרים הישראליים.
הגז הראשון מ-Neptun Deep יופק ויועבר דרך צינור Tuzla-Podisor. זהו הפרויקט הגדול ביותר בתולדות תעשיית הגז הרומנית, הממוקם במים עמוקים בים השחור[4], כ-160 ק"מ מחופי רומניה. עם היקף גז טבעי משוער של כ-100 BCM (מאגר גדול אך קטן משמעותית מתמר ומלווייתן) והפקה שנתית צפויה של כ-8 BCM למשך כעשור, הוא צפוי כמעט להכפיל את ההפקה הרומנית, להפוך את רומניה ליצרנית הגז הגדולה ביותר באיחוד האירופי וליצואנית גז משמעותית וכן להפחית את התלות בייבוא. הפרויקט בבעלות משותפת של OMV Petrom ו-Romgaz. המאגר צפוי לתרום משמעותית לכלכלת המדינה ולביטחון אספקת האנרגיה שלה. הפקת הגז הטבעי הכוללת המשוערת מהמאגר שווה לכ-30 פעמים מהביקוש השנתי הנוכחי של כ-4.3 מיליון משקי הבית שברומניה[5]. ההכנסה הכוללת למדינה מהמאגר מוערכת בכ-20 מיליארד אירו.
עלות פיתוח המאגר מוערכת בכ-4 מיליארד דולר המתחלקת 50-50 בין השותפות Romgaz ו-OMV Petrom. שתיהן חברות ציבוריות שהציגו עלייה ניכרת בשווי לאור ההתפתחויות במאגר Neptun Deep. ההחלטה הסופית להשקעה (FID) נלקחה ביוני 2023, ובמרץ 2025 החלה חפירת הבאר הראשונה, עם תחילת הפקה צפויה ב-2027.
ברומניה יש 13 יצרניות גז. Romgaz הינה יצרנית הגז הגדולה ברומניה, היא מייצרת כ-57% מצריכת הגז המקומית והיא רכשה את חלקה של אקסון מוביל במאגר Neptun Deep במאי 2022 תמורת יותר ממיליארד דולר. אקסון מוביל מכרה את חלקה לאור חששות שעלו עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה ועקב משבר האנרגיה שחל כתוצאה מכך. Neptun Deep הוא גיים צ'יינג'ר עבור Romgaz והוא הופך אותה לשחקנית מרכזית באירופה, אשר גם הנפיקה אג"ח בהיקף של כ-500 מיליון אירו למימון חלקה בהשקעות. OMV Petrom היא המפעילה של הפרויקט והיא מייצרת כ-34% מצריכת הגז המקומית כיום.
במרץ 2025 החלה חפירת באר ההפקה הראשונה ב-Neptun Deep, והפרויקט כאמור, צפוי להתחיל לייצר גז ב-2027, עם שיא הפקה של כ-8 bcm בשנה.
צפי קדימה
כאמור קודם לכן, הייצור השנתי ברומניה עומד על כ-9.9 BCM וכמעט תואם את הצריכה המקומית שהינה כ-9.1 BCM, מה שמקנה לרומניה עצמאות אנרגטית כיום. הייבוא והיצוא כיום נובעים ממחסור ומעודף נקודתי ועל כן הם מינימליים יחסית. החל מ-2027 קצב ההפקה השנתי צפוי לעלות לכ-18 BCM ולכן בתחילה, רומניה תהפוך ליצואנית נטו. מנגד[6], למרות שבשנים האחרונות נסגרו ברומניה מפעלים פטרוכימיים שצרכו גז וגרמו לירידה בביקושים הרומניים לגז, Transgaz טוענת כי "צריכת הגז של רומניה תגדל ב-10 מיליארד מטרים מעוקבים ב-3-4 השנים הקרובות, מה שמשמעותו למעשה הכפלה של הצריכה הנוכחית, על פי תוכנית פיתוח מערכת הגז הלאומית". במידה ואכן הצריכה הפנימית תגדל בהיקף שכזה, רומניה תצטרך את הגז שיופק מ-Neptun Deep בעיקר עבור עצמה. השלמת תחנת הכוח Minita (לה הספק של 1.7 GW), תחנת הכוח Lernut (שלה הספק של 450 MW) ושני מתקני קו גנרציה ב-Isalnita וב-Turceni, יספקו חלק נכבד מעלייה זו בביקושים לגז טבעי. גם ההפעלה מחדש של מפעל הדשנים Azomures ומפעל הכימיקלים Piatra Neamt מגדילים את הביקושים הללו.
הערכת משרד האנרגיה[7] הרומני היא ש-Neptun Deep יגדיל את ההפקה של רומניה בכ-75-100%, בעוד שהביקוש המקומי יעלה רק בכ-25%, ויוותר מרווח גז שניתן לייצא. כיום רומניה היא כבר יצואנית נטו כאשר מחירי הגז הרומניים זולים לעומת השווקים הסמוכים.
אתגרי התשתיות: צנרת ואחסנה
על אף עתודות הגז הגדולות והייצור שצפוי לגדול משמעותית מ-2027, תשתיות ההולכה והאחסון מהוות צוואר בקבוק קריטי ודורשות שדרוג נרחב כדי לאפשר את מימוש פוטנציאל ההפקה והייצוא במלואם.
מערכת ההולכה הארצית, מנוהלת ע"י Transgaz ונפרשת על פני כ-13,430 ק"מ. הרשת אמנם רחבה אך לא מספיק מסועפת באזור הים השחור ונדרשות השקעות משמעותיות לחיזוק יכולת הולכת הגז מהים השחור אל עבר רשתות ההולכה האירופיות (לצורך הקמת החיבורים המתוכננים לבולגריה, הונגריה ואוסטריה).
בנוסף, אחסנת הגז הטבעי ברומניה הינה כולה תת קרקעית ולא קיימת אחסנה בצוברים מעל לפני הקרקע. לרומניה 8 מתקני אחסון גז תת-קרקעיים (Underground Gas Storage – UGS) עם יכולת אחסנה כוללת של כ-3 BCM[8]. מתקנים אלה ממלאים תפקיד חשוב בהבטחת אספקת האנרגיה המקומית, גם בזמני ביקושי שיא, והקיבולת שלהם היא אחת הגדולות במזרח אירופה והיא מעניקה לרומניה ביטחון אנרגטי משמעותי.
מספר חיבורי דירות המגורים לגז טבעי ברומניה הולך וגדל בקצב שנתי של כ-3.7% בשנים האחרונות, בעיקר באזורים עירוניים. הרצון של משפחות רבות נוספות להתחבר לרשת הגז הטבעי מגבירה את הצורך בהרחבה של התשתיות הקיימות. כ-72% מהרשויות ברומניה עדיין אינן מחוברות לרשת הגז הטבעי ולכן רק 44% ממשקי הבית מחוברים לרשת זו. באזורים כפריים רבים עדיין משתמשים בדלקים לחימום הבית.
רומניה נמצאת בעיצומה של תוכנית השקעה ממשלתית רחבת היקף להרחבת רשת הגז הטבעי. התוכנית נקראת - Anghel Saligny. זוהי תוכנית השקעה ממשלתית רומנית בהיקף של כ-13 מיליארד אירו ומטרתה, בין היתר, להכפיל את מספר צרכני הגז הטבעי ל-8.5 מיליון בשנים הקרובות. מטרה נוספת של התוכנית היא שההרחבה של התשתיות למעשה תשמש גם לאחסנה נוספת ותיתן מענה למגבלות הקיימות בהיקף האחסנה של ששת המתקנים התת קרקעיים הקיימים.
בשלב הראשון של התוכנית בנושא פיתוח והרחבת תשתיות הגז הטבעי, קיימים 811 פרויקטים שתוקצבו בסך של כ-5.42 מיליארד אירו, מתוכם נוצלו עד כה כ-2.6 מיליארד אירו. מבין 811 הפרויקטים הנ"ל, 95 נחתמו או יצאו לדרך, עם תקציב של כ-577 מיליון אירו. הממשלה צפויה לפרסם מכרזים רבים נוספים בשנים הקרובות.
מאחר שהקמת תשתיות הגז הינם צורך הכרחי כרגע ברומניה, ניתן לראות חברות שנכנסות לפעול בתחום הצומח. בין החברות נמצאת גם חברת חג'ג' אירופה הישראלית (בבעלותם של צחי חג'ג' ושחר מחט), שנכנסה לתחום התשתיות ברומניה באמצעות רכישת 80% ממניות חברת BTD Gas הרומנית ועוסקת בתכנון והקמה של תשתיות גז טבעי, בניהול ותפעול של מערכות חלוקת גז ובתחזוקה של קווי חלוקת הגז. החברה הרומנית זכתה בעשרות מכרזים ממשלתיים להקמת תשתיות גז ברחבי רומניה וביניהם גם זיכיון בלעדי להפעלת שירותי חלוקת הגז לצרכנים ותחזוקתם למשך עשרות שנים. מאז רכישת BTD Gas, היא זכתה ב-11 מכרזים נוספים.
תמלוגי הגז הטבעי ברומניה והשוואה לאלו שבישראל
ההפקה ממאגר Neptun Deep הינה משמעותית והכנסות המדינה ממנו משמעותיות מאוד עבור מדינה כמו רומניה. מבנה התמלוגים והתשלומים למדינה הינו דבר מורכב והוא כולל שלושה מרכיבים עיקריים: 1. תמלוגים על הייצור (Royalties) ו-2. מס על רווחים עודפים (בדומה להיטל ששינסקי בישראל).
- תמלוגי העל
בעוד שבישראל השותפויות במאגרי הגז משלמות למדינה 12.5% מההכנסות בפי הבאר, החל מהרגע הראשון של ההפקה, ברומניה השותפים משלמים שיעור של 10% מההכנסות בפי הבאר ועוד רכיב משתנה שתלוי בהיקף הייצור של השדה. יש לציין כי קיימת ברומניה תקרת מקסימום של 13% מההכנסות בפי הבאר.
- מס הכנסה
בישראל משלמים עבור הרווח מס הכנסה בגובה מס החברות – 23%. ברומניה לעומת זאת, שיעור המס הינו 16%. ברומניה, בנוסף למס הכנסה קיים גם מס מחזור שהוטל החל מ-2023, לפיו חברות הגז והנפט ישלמו עוד מס בגובה של 0.5%-1% ממחזור מכירותיהן. בנוסף, ברומניה קיים מס שיש לשלם עבור הכנסות מאחסון גז תת קרקעי, בגובה של 3.5%.
- היטל מיוחד / היטל ששינסקי
בישראל קיים היטל מיוחד, בעקבות ועדת ששינסקי מ-2010, המשולם רק לאחר 150% מהחזר ההשקעה ומוטל על הרווחים העודפים של הפרויקט. מדובר בהיטל פרוגרסיבי שנע בין 20%-50%. ברומניה ההיטל המיוחד הינו פרוגרסיבי גם כן והוא תלוי במחיר הגז.
בסופו של דבר, גם בישראל וגם ברומניה, אפשר לומר כי בהתחשב בהיטלים, בתמלוגים ובמיסים אשר הפרויקט משלם למדינה, המדינה למעשה מקבלת כספים שמשקפים אחזקה של 50-60% בפרויקט וזאת למרות שהיא לא נטלה כל חלק בסיכוני האקספלורציה והמימון שנלקחו לטובת הפרויקט.
לסיכום
רומניה ניצבת על סף מהפכה אנרגטית, שככל הנראה עשויה למצב אותה כשחקנית מפתח בביטחון האנרגטי של האיחוד האירופי. כיום הצריכה וההפקה במדינה יחסית דומות בהיקפן , אך בקרוב ההפקה צפויה להכפיל את עצמה, עם כניסת ההפקה ממאגר Neptun Deep לפעולה, אז רומניה תהפוך ליצואנית בולטת באירופה.
יש לציין כי גם הביקושים ברומניה צפויים לגדול, זאת לאור כניסתם של מפעלים גדולים לפעולה ולאור הרחבת תשתיות הולכת הגז במדינה לבתי אב רבים שמעוניינים להתחבר לשירות זה. עם זאת, לדברי משרד האנרגיה הרומני[9]– רומניה תישאר עם עודפי ייצוא.
מצב שוק הגז הרומני מזכיר מעט את שוק הגז הישראלי ב-2013 עם תחילת ההפקה מתמר, אך ניתן לומר שלרומניה קיימים שלושה יתרונות על השוק הישראלי דאז: 1. מיקומה הגיאוגרפי ושכנותיה מספקים לה יכולות ייצוא פשוטות וקלות יותר מאשר אלו של ישראל; 2. הביקוש הרומני לגז מסופק במלואו ע"י המאגרים הקיימים וכמעט כל התפוקה של ההפקה החדשה תיועד לייצוא; 3. גם לאחר הצמיחה הצפויה בביקושים הרומניים, משרד האנרגיה הרומני סבור [10] שתיוותר יתרת גז משמעותית לייצוא.
המדינה נדרשת להרחיב ולשפר את תשתיות ההולכה שלה באופן משמעותי, דבר שמספק הזדמנות לחברות תשתיות רבות, ביניהן גם חברה ישראלית.
כמו שישראל היא שחקנית קטנה בסקטור הגז הטבעי האזורי, חשוב לציין שברור שגם בשיא ההפקה מ-Neptun Deep, הכמות שתתווסף לשוק האירופי בכללותו אינה מהווה Game Changer עבור אירופה, שכן עודף הייצוא של רומניה ככל הנראה יהווה אחוזים בודדים מכלל ייבוא הגז של האיחוד האירופי (כ-270 BCM בשנה), אשר נתח נכבד ממנו מגיע בצנרת מנורבגיה (אשר אינה חברה באיחוד). אבל יש משמעות גם למיקום הגיאוגרפי של רומניה ולקרבה שלה לרוסיה. ירידת הייבוא מרוסיה, עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה, ייקרה משמעותית את המחירים במדינות שייבאו ממנה, בעיקר לאור העובדה שחלק ניכר מן הגז הנרכש על ידן היום מגיע ממדינות רחוקות בתצורה של LNG, אשר הינו יקר יותר. נראה כי ייבוא מרומניה יהיה אטרקטיבי עבורן, ועבור הכלכלה הרומנית – אכן מדובר באירוע משמעותי.
[1] https://assets.kpmg.com/content/dam/kpmg/sk/pdf/2025/Statistical-Review-of-World-Energy-2025.pdf
[6] https://www.romania-insider.com/romania-gas-consumption-transgaz-2028#:~:text=Romania's%20gas%20consumption%20will%20increase,country's%20gas%20transport%20system%2C%20Transgaz.
[7] https://www.argusmedia.com/en/news-and-insights/latest-market-news/2671734-romania-s-10-year-gas-grid-plan-shows-big-ambitions
[8] https://en.wikipedia.org/wiki/Natural_gas_in_Romania#:~:text=producer%20in%20Europe.-,Storage,2.76%20bcm%20(98%20bcft).
