סיכום חודש ספטמבר 2025 - שוק ההון

 
השווקים כבר חוגגים את הסוף, עכשיו נותר רק שיגיע

ספטמבר 2025 היה חודש חיובי נוסף למשקיעים. בישראל האינפלציה ירדה מתחת ל־3%, הריבית בארה"ב הופחתה לראשונה השנה, והשווקים המשיכו לעלות, בעיקר בהובלת הבנקים וחברות הביטוח.
אבל מאחורי העליות מסתתר דיסוננס הולך וגדל, הכלכלה עדיין מתאוששת, רמות המחירים כבר לא זולות, והאופטימיות הפכה לחלק גדול בתמחור.

בין תקווה למציאות, גם המשקיעים הישראליים מתמרנים בחוסר הוודאות

על אף שהמלחמה הסתיימה והחטופים עומדים לשוב הביתה, הדרך לשפיות כלכלית עוד ארוכה. המשקיעים מתנהגים כאילו העולם כבר סגר את הדלת על הסערה, אבל האתגרים, הגירעונות והנזקים המצטברים ילוו אותנו עוד שנים. ובכל זאת, ספטמבר הראה שוב שוול סטריט ותל אביב מעדיפות לתמחר תקווה על פני מציאות.

אחרי תקופה ארוכה של מתיחות, פחדים ותחזיות שהתהפכו בכל שבוע, חודש ספטמבר הביא אתו משהו אחר, שקט יחסי וסוג של תקווה אמיתית ומוחשית לסיום. הבורסה בתל אביב רשמה את אחד החודשים החזקים של השנה כאשר המדדים המובילים זינקו במעל 4% .
הרבעון השלישי (כמו גם השנה כולה) היה חיובי מאוד והתחושה היא של חזרת הבטחון של המשקיעים, לפחות באופן זמני ביכולת של המדינה והכלכלה מקומית לחזור למסלול.

באמצע החודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט והבשורה הייתה שהאינפלציה השנתית ירדה ל-2.9%, לראשונה מזה תקופה אל מתחת לגבול העליון של בנק ישראל. זהו אמנם סימן מעודד, אבל לא בהכרח שינוי מגמה,  שכן סעיפים משמעותיים בו, כמו תחבורה, תקשורת ותרבות המשיכו להתייקר ושכר הדירה המשיך לטפס, במיוחד בקרב שוכרים חדשים. מחירי הדירות עצמם ירדו בכ-0.2%, על פניו שינוי מינורי, אך איתות נוסף לכך ששוק הנדל״ן מתקרר אחרי שנים של עליות מחירים חדות.

ועדיין, המציאות כאן רחוקה מלהיות רגועה באמת.
נאום “ספרטה” של ראש הממשלה, שבו דיבר על עמידות, הסתמכות על יצור עצמי וכלכלה מבודדת לכאורה, הצליח לטלטל את השיח. רבים פירשו את המסר כאזהרה, שמה ישראל בדרך לעידן של הסתגרות כלכלית והאטה בהשקעות.
התחושות האלה חלחלו  גם לשוק, אבל רק לרגע. יום או שניים של עצבנות קלה, ואז העליות חזרו. נדמה שהמשקיעים בארץ כבר התרגלו לפער הזה, בין המילים הדרמטיות לבין המציאות שמאפיינת את המסחר בשוק המקומי.
למרות כל ההיגיון, האזהרות והכותרות, נדמה שכמות הכסף שזורמת לשוק ביחס לגודלו האבסולוטי חזקה מספיק בכדי להזרים את הביקושים הנדרשים כדי להחזיק אותו.
רמות מחירים אינן זולות, בלשון המעטה, אבל כל עוד הכסף מחפש תשואה, הוא ימשיך למצוא את דרכו לשוק, גם אם בראייה כלכלית יש מקום לעצור ולחשב מסלול מחדש.

סיום המלחמה וחזרת החטופים הינה מרגשת ותביא איתה תקווה, רגיעה ביטחונית וזרימה מחודשת של הון ואמון.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שסיום הלחימה הוא לא סוף הסיפור, אפילו לא מבחינה ביטחונית, אך בטח שלא מבחינה כלכלית. הנזקים, הגירעונות והשיקום הנדרש, הן במגזר הציבורי והן בעסקים ילוו אותנו עוד זמן רב. בטווח הקצר האופטימיות תוביל את המגמה, אבל בטווח הארוך, הכלכלה הישראלית תיבחן לא לפי הכותרות או הסנטימנט, אלא לפי היכולת שלה לעמוד בציפיות הגבוהות של השווקים המגולמות כבר היום.

רמות המחירים אינן זולות, בלשון המעטה, המכפילים כבר לא משקפים זהירות אלא בעיקר תקווה.
כשזו הופכת לחלק מרכזי בתמחור, זו לא רק הבעת אמון, אלא גם תמרור אזהרה.
במיוחד כעת נדרשת יותר זהירות ובעיקר אבחנה בין סקטורים וחברות שעשויים ליהנות מהחזרה ההדרגתית לשגרה, כמו חברות תשתיות, אנרגיה, נדל״ן מניב, ועוד לבין אלה שכבר מתומחרות כאילו השגרה הזו כאן מזמן.

בינתיים מעבר לים, גם ארה"ב סיפקה סיבה לאופטימיות. הפדרל ריזרב הוריד את הריבית ב-0.25%, לראשונה השנה, ל-4.00%–4.25%, בצעד שסימן רשמית את תחילת הדרך החוצה מהמדיניות המגבילה של השנתיים האחרונות. השווקים קיבלו זאת בהתלהבות ומדד נאסד״ק קפץ ב-5%, וה-S&P 500  עלה בכ-3%.
שוב, לא בזכות הכלכלה כולה, אלא בזכות ענקיות טכנולוגיה שממשיכות להחזיק את השוק על הגב. אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, טסלה, אלפבית וברודקום, שמונה חברות ששוות יחד מעל 21 טריליון דולר, כמעט 40% ממדד ה-S&P 500  כולו.
וזו אולי התמונה הגדולה באמת,  גם בוול סטריט וגם בתל אביב, המשקיעים בוחרים להאמין.
הם מתמחרים עתיד טוב יותר, גם כשיש מספיק סיבות להציב לכל הפחות סימן שאלה באשר לסבירות להתגשמות מרבית התחזיות הקשורות לעולמות ה-AI.
 

שוק האג"ח - המשקיעים מאותתים לנגיד שהגיע הזמן  להוריד ריבית

שוק האג"ח המשיך בספטמבר את הקו החיובי של החודשים האחרונים, עם עליות יפות בכל המדדים.
מדדי תל בונד הוסיפו כ-0.9% בממוצע ובכך הגיעו לתשואה מצטברת של כ5.3% מתחילת השנה.
מגמה חיובית נרשמה גם באגרות החוב הממשלתיות וביתר שאת באפיקים הארוכים.

ירידת התשואות, גם באפיק הקונצרני וגם בממשלתי,  משקפת את השינוי במגמה המוניטרית ואת הציפיות להורדת ריבית בחודשים הקרובים.
בשוק המקומי, הירידה הזו קיבלה דחיפה נוספת מהאופטימיות סביב סיום אפשרי של המלחמה ומההנחה שבנק ישראל ירצה לצמצם את פער הריביות מול ארה"ב.

במקביל, זרימת הכספים הרציפה מהחיסכון הפנסיוני ממשיכה להזרים ביקושים לשוק והמרווחים בין האג"ח הקונצרניות לממשלתיות המשיכו להצטמצם.
מצד אחד, מדובר באות חיובי שמעיד על אמון גובר, אך גם בסימן אזהרה, רמות המרווחים הנמוכות מקטינות את כרית הביטחון למשקיעים, במיוחד באפיקים הקצרים שבהם הפרמיה כמעט נעלמה.

אם אכן תושג רגיעה ביטחונית ותתחיל התאוששות כלכלית מהירה, ייתכן שנראה ירידה מהירה עוד יותר בתשואות ובסביבת הריבית, מה שיתמוך גם במחירי האג"ח. עם זאת, דווקא בתקופות של אופטימיות גבוהה חשוב לזכור שגם באפיק הסולידי אין חסינות מלאה ובסביבה שבה המרווחים יורדים סיכון המחיר למשקיעים דווקא עולה.
ירידת המרווחים נתפסת לעיתים כסימן לירידה בסיכון האשראי, אך בפועל היא נובעת לא פעם מעודף ביקוש ומזרימת כספים מתמשכת מצד המוסדיים והציבור.
במילים אחרות, לא תמיד מדובר בשיפור אמיתי באיכות החוב, או בשיפור תזרימי פונדמנטלי למנפיקים או שיפור בתוצאות העסקיות המצדיקה את אותה "ירידה" בפרמיית הסיכון, אלא בתמחור שמונע על ידי כסף זמין והיעדר אלטרנטיבות. המשמעות היא שהשוק מתייקר, מרווח הביטחון נשחק, וכל שינוי במגמה, אפילו קטן, עלול להפתיע את מי שחושב שהסיכון באג"ח ירד או לא קיים.