תחום אחסון האנרגיה מצוי בצמיחה מואצת, לנוכח הצורך ההולך וגובר בפתרונות לשמירה על יציבות ויעילות רשתות חשמל המבוססות על אנרגיה מתחדשת. לפי הערכות, כדי להגיע לכלכלה בת קיימא לחלוטין, נדרשת קיבולת אחסון אנרגיה עולמית של כ-[1]46 TWh והעולם עוד רחוק משם. דרושים עשרות TWh של קיבולת אחסון כדי להגיע לכלכלה בת-קיימא.
נכון לסוף 2024, הקיבולת הגלובלית של מתקני אחסון האנרגיה בעולם (ללא מתקני הידרו) עמדה על כ-358 GWh. לפי תחזיות, היא צפויה לצמוח ביותר מ-600% עד 2033 ולהגיע ל-2.8 TWh[2] . לפי בלומברג, ב-2025 צפויות תוספות של כ-247 GWh[3] .
הקשר ל-Data Centers
צריכת החשמל העולמית צפויה לגדול בכ-3% בשנה[4] . צמיחה זו מונעת ע"י מעבר לייצור מבוסס חשמל וע"י הקמת עוד ועוד Data Centers. ה- Data Centersלבדם, שצורכים כיום כ-415 TWh בשנה ברחבי העולם (שווה ערך לכ-1.5% מצריכת החשמל העולמית)[5] צפויים לצרוך נתח גדול יותר מצריכת האנרגיה העולמית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית [6](IEA) מעריכה שצריכת החשמל שלהם תכפיל את עצמה עד ל-2030 ותגיע לכ-945 TWh, שהם כ-3% מצריכת החשמל העולמית. לפי טסלה[7] , מדובר בנתח של כ-10% מצריכת האנרגיה בארה"ב עד 2030. גידול זה בביקושים מונע בעיקר מהשימוש הגובר בבינה מלאכותית. מדובר בקצב צמיחה חסר תקדים בביקוש לחשמל ורשתות החשמל הקיימות לא מתרחבות במהירות מספקת כדי לעמוד בצמיחה הזו בביקושים.
ה-IEA מעריכה כי כמחצית מהגידול בצריכת החשמל עד 2030 יגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח ואילו המחצית השנייה מהרחבת תשתיות הגז הטבעי. עם זאת, חשוב לומר שלמרות שהבינה המלאכותית מייצרת דרישות גוברות לאנרגיה, היא מציעה גם פתרונות יקרי ערך עבור מערכת האנרגיה עצמה. לאנרגיה מבוססת בינה מלאכותית יש גם יתרונות: מערכות AI יכולות לפנות עד 175 ג’יגה-ואט (GW) של קיבולת הולכה קיימת, ללא צורך בהקמת קווי חשמל חדשים.
צווארי בקבוק ואתגרים
אחד האתגרים העיקריים שעליהם מצביעה ה-IEA הוא הלחץ הגובר על רשתות החשמל כתוצאה מהתרחבות תחום ה-Data Centers. לדבריה, כ-20% מהפרויקטים המתוכננים להקמת Data Centers, עלולים להתעכב עקב צווארי בקבוק בחיבור לרשת. זמני ההמתנה לרכיבים קריטיים כמו שנאים וכבלים הוכפלו בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, ריכוז מרכזי הנתונים באזורים גיאוגרפיים מצומצמים מגביר את הסיכון לעומס מקומי.
לכן ה-IEA ממליצה לעודד פריסה של Data Centers באזורים בהם קיבולת רשת פנויה, ולפתח שימוש גמיש בנכסים קיימים – לרבות ייצור גיבוי ואחסון אנרגיה.
המפתח להתייעלות – פתרונות אחסון
רשתות החשמל בארה"ב מתוכננות לפעולה בשעות שיא[8] , אך בפועל הן מנוצלות רק בכ-50% מהיכולת שלהן לאורך רוב שעות היממה. כאן נכנסות הסוללות לתמונה – הן מאפשרות לאחסן עודפי אנרגיה בשעות של ביקוש נמוך, ולהשתמש בהם בשעות השיא. מעבר לכך, הן מספקות פתרון ליצרני אנרגיה מתחדשת כמו חוות סולאריות ורוח, שיכולים לאחסן אנרגיה עודפת לשימוש עתידי. הן מהוות פתרון להגברת הניצולת והיעילות של תשתיות החשמל הקיימות.
טסלה חושפת את ה-Megapack 3 ואת ה-Megablock
לאחר שנים בהן עסקי האנרגיה של טסלה נתפסו כפרויקט צדדי והציגו שולי רווח שליליים, הם מתחילים להראות כמו מנוע הצמיחה של החברה ומציגים תוצאות מדהימות ב-2024[9] . ההכנסות מייצור ומאחסון אנרגיה זינקו ב-67% YoY לכ-10.1 מיליארד דולר. לאחר פריסת אחסון אנרגיה בהיקף של 14.7 GWh ב-2023, טסלה הכפילה את הפריסה ב-2024 ופרסה יותר מ-31.4 GWh בשנה זו. לאחרונה ציינה החברה כי היא פרסה מעל ל-36 GWh ביותר מ-60 מדינות שונות, ביותר מ-2,100 פרויקטים שונים[10] . בשני הרבעונים הקרובים טסלה צפויה להגיע לפריסה כוללת של 100 GWh.
ולא רק ההכנסות של התחום גדלו, אלא גם שיעור הרווחיות. הרווח הגולמי של מגזר זה הגיע ל-2.6 מיליארד דולר ב-2024 (שיעור רווחיות גולמי של כ-26.2%), אחרי שהרווח עמד על 1.1 מיליארד דולר ב-2023. מדובר בצמיחה של 136% בשנה. זאת כאשר בשנת 2022 עסקי האנרגיה של טסלה ייצרו רווח גולמי שהיה נמוך מ-300 מיליון דולר.
בעוד ששיעור הרווחיות הגולמית של טסלה ירד בשנים האחרונות, במגזר האנרגיה הוא דווקא עלה. בשנת 2025 החטיבה כבר סיפקה 23% מהרווח של החברה בעוד שהיא ייצרה כ-13% מהכנסותיה.
לאור העובדה שכושר ייצור הסוללות של החברה הינו 20 GWh לרבעון במפעלים שבקליפורניה ובשנגחאי, טסלה יכולה תיאורטית להכפיל את התפוקה הנוכחית שלה במפעלים אלו ולייצר תפוקה שנתית של 80 GWh, שווה ערך לכ-20,000 Megapacks. אם מפעלים אלו ינוצלו במלואם, עסקי האנרגיה יכולים לייצר כ-22% מההכנסות של טסלה וכ-35.5% מהרווח שלה. בנוסף, יש לציין כי לטסלה מפעל נוסף המצוי בהקמה, ביוסטון, טקסס, עם קיבולת של 50 GWh, שאמור להתחיל לייצר לקראת סוף 2026.
לעולם דרושה התקנה שנתית של אחסון אנרגיה בהיקף של כ-2.3 TWh ולכן ההתפתחות של טסלה בתחום לא עוצרת. צריך לדעת איך לייצר מתקנים בכמות כזו וצריך לדעת איך להתקין אותם מהר יותר. במהלך תערוכה בלאס וגאס חשפה טסלה את הדור השלישי של מערכות אחסון האנרגיה הנייחות שלה, ה-Megapack 3, לצד פתרון מודולרי חדש – ה-Megablock. שתי הפלטפורמות נועדו להציע קיבולת גבוהה יותר מהקיימת כיום, יעילות משופרת ומהירות התקנה מוגברת כדי לתת מענה לאתגרים של רשתות החשמל בעולם.
ה-Megapack 3 היא הגרסה המשודרגת (מאוד) של ה-Megapack 2 ובה החברה התמקדה במקסום כמות האנרגיה הניתנת לאחסון בכל יחידה ובשיפור היעילות התפעולית שלה. היא כוללת תאי סוללה בנפח של 2.8 ליטר, המאפשרים קיבולת אחסנה של 5 MWh ליחידה (לעומת 3.9 MWh בדגם הקודם). מערכת ה-Megapack 3 משתמשת באותו ממיר ומערכת הגנה מפני אש כמו ה-Megapack 2, אך החברה עיצבה מחדש את המערכת התרמית, והגיעה להפחתה של 78% במספר החיבורים, מה שמקצר את תהליך הייצור, שמקל על התחזוקה ומשפר את ההספק (שעלה כאמור ל-5MWh) ואת היעילות התפעולית. הסוללות עצמן הינן סוללות LFP והן אינן מיוצרות ע"י טסלה אלא ע"י CATL או ע"י BYD, דבר שמוזיל את הייצור שלהן[11] .
ה-Megablock הינה פלטפורמה בעלת מתח בינוני, שמקבצת ארבעה Megapacks 3 המחוברים מראש לשנאי מתח בינוני ולוח חלוקה, המשלבים תוכנה מתאימה ומוכנים לפריסה עם הרכבה מינימלית באתרים עם מתח בינוני. זוהי למעשה פלטפורמה בקנה מידה גדול יותר ממה שהיה קיים עד היום. היא מאחסנת 20 MWh, והיא נועדה להאיץ את פריסת פרוייקטי אחסון האנרגיה. ההרכבה של ה-Megablock נעשית כולה ע"י טסלה. לצורך ההמחשה, 1MWh של אנרגיה יכול להפעיל כ-200 בתים למשך שעה אחת, כלומר כל Maegablock שכזה, יכול לתמוך במשך שעה בכ-4,000 בתים.
המבנה והמשקל של היחידה מתאים להובלה והעובדה שמדובר בארבעה Megapacks 3 שמוכנים להרכבה מהירה באתר (Plug & Play), מפחיתה משמעותית את הצורך בעבודות הרכבה מורכבות באתר. השימוש ב-Megablock, צפוי להפחית את משך ההתקנה בכ-23% ביחס לעבר ואת עלות ההתקנה בכ-40%. כמו כן, המערכת עשויה להשיג צפיפות של 248 MWh AC לדונם ויעילות של כ-91%. בנוסף, המערכת מסוגלת לפעול בין טמפרטורות של מינוס 40 מעלות צלזיוס ל-60 מעלות צלזיוס, כך שתתאים לעבודה באזורים שונים בעולם.
אורך החיים של מערכת ה-Megablock צפוי להיות כ-25 שנה לפחות והיא מסוגלת לבצע יותר מ-10,000 מחזורי טעינה ופריקה.
טסלה צפויה להתחיל לייצר את ה-Megapack 3 ביוסטון בסוף 2026. למפעל יהיה כושר ייצור של 50 GWh בשנה, כ-10,000 סוללות Megapack 3 וזאת בהתאם לביקוש העולמי הגובר לפתרונות אחסון חשמלי ולצורך ברשת יציבה יותר עבור מקורות מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח.
במקומות בהם יש צריכת חשמל גבוהה בשעות השיא, כמו למשל קליפורניה וטקסס, ניתן להשתמש בסוללות כדי לאחסן אנרגיה עודפת בשעות שאין בה צורך וגם בשעות השיא, אם קיימת, מבלי לנתק את רשת החשמל. אחסון בסוללות מאפשר גם ליצרני אנרגיה מתחדשת, כמו מתקנים סולאריים ומתקני רוח לאחסן אנרגיה עודפת.
נקודה נוספת ששווה להזכיר הינה כי אחסון האנרגיה של טסלה היא חלק מתוכנית האב של מאסק (חלק 4), המתמקדת בפריסת AI ורובוטי אופטימוס אנושיים, כמו גם בלכידה ואחסון של אנרגיה מתחדשת באמצעות Megapacks ו-Megablocks.
יש לציין כי טסלה משווקת גם את ה-Powerwall, המיועד ללקוחות פרטיים. אמנם פריסתו מצומצמת משל ה-Megapack, אך הוא חשוב והחברה כבר חצתה את רף 1 GWh לראשונה עם מוצר זה.
בעוד שעסקי אחסון האנרגיה של טסלה צומחים, כאשר טסלה מדווחת על רווח גולמי של 846 מיליון דולר ברבעון השני, עסקי הרכב שלה מצביעים על צמצום. סך מסירות הרכבים ברבעון השני של 2025 ירד בכ-13% ביחס לשנה שעברה, כאשר ההכנסות במגזר הרכבים ירדו בתקופה זו בכ-16%. בהקשר זה, נתונים מ-Cox Automotive מצביעים על כך שנתח השוק של טסלה בארה"ב, שבעבר עמד על כ-80% ממכירות הרכבים החשמליים בארה"ב, ירד לכ-38% באוגוסט, וזו למעשה הפעם הראשונה שנתח זה נמוך מ-40%, מאז אוקטובר 2017[12].
