בתקופה בה העולם מיטלטל ואזעקות הפכו כבר למשהו שגרתי בארץ, תעשיית הביטחון העולמית, ובפרט האמריקאית והישראלית, חוות פריחת ביקושים יוצאת דופן. אחת מהחברות שחשות "על בשרן" את הפריחה המדוברת, היא לוקהיד מרטין (LMT), חברה דפנסיבית אמריקאית (שבסיסה במרילנד), אשר נסחרת ב-NYSE בשווי שנע סביב 100 מיליארד דולר בימים אלו, והינה אחת מחברות התעופה והביטחון הגדולות והמשפיעות בעולם, עם צבר הזמנות שעומד כרגע על כ-173 מיליארד דולר (המייצג יותר משנתיים של מכירות). בעוד שהעולם עוקב בדאגה אחר המלחמה המתמשכת באוקראינה, אחר הלחימה בין ישראל לאיראן ושלוחותיה ואחרי המתיחות סביב סין וטאיוואן – לוקהיד מרטין הופכת את הלימון ללימונדה ומשתמשת באיומים עולמיים לייצור אפיקי צמיחה.
לוקהיד מרטין הוקמה במרץ 1995 כתוצאה ממיזוג בין שתי חברות ציבוריות – לוקהיד קורפוריישן ומרטין מרייטה והיא פועלת מאז כמובילה בתחום המחקר, התכנון, הפיתוח, הייצור, האספקה, האינטגרציה והתחזוקה של מערכות נשק מתקדמות, מטוסי קרב, מערכות טילים, לוויינים וטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות. החברה כיום רובה מוחזקת בידי מוסדיים אמריקאיים. בנוסף, החברה מספקת מגוון רחב של שירותי ניהול, הנדסה, טכנולוגיה, מדע, לוגיסטיקה, אינטגרציה בין מערכות ואבטחת סייבר. החברה משרתת לקוחות אמריקאיים ובינלאומיים, כאשר הלקוח המרכזי שלה הוא ממשלת ארה״ב.
התעשייה הביטחוניות האמריקאית הינה אחת מאבני היסוד של הביטחון בארה"ב וגם של ישראל. קיומה הכרחי עבור ארה"ב, משום שהיא אינה נסמכת על מקורות רכש חיצוניים בתחום זה ועבור ישראל, משום שישראל, שאמנם אינה נסמכת על מקורות רכש חיצוניים בלבד, נסמכת מאוד על הייצור האמריקאי. בשנים האחרונות ארה"ב הובילה משמעותית את הייצוא הבטחוני העולמי עם נתח של מעל ל-40% מכלל הייצוא העולמי וזאת כשלוקהיד מרטין סיפקה נתח נכבד מייצוא זה.
עבור ארה"ב, החברה אינה רק שחקנית מרכזית בתעשייה הביטחונית, אלא גם תורמת משמעותית לכלכלה. התעשייה הביטחונית האמריקאית, שבה לוקהיד מרטין מובילה, מייצרת הכנסות שנתיות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. הסיוע האמריקאי לאוקראינה ולישראל חיזק את התעשייה הביטחונית המקומית, שכן חלק ניכר מהכספים מושקע בחזרה בחברות אמריקאיות כמו לוקהיד מרטין. תהליך זה תורם ליצירת מקומות עבודה ולהגברת הפעילות התעשייתית.
החברה פועלת בארבעה מגזרים עיקריים:
מגזר התעופה מהווה כ-40% מההכנסות ב-2024 (28.6 מיליארד ₪ הכנסות למגזר זה), ועוסק בפיתוח ובתחזוקת מטוסים צבאיים מתקדמים, מטוסי קרב, כלי טיס בלתי מאוישים וטכנולוגיות נלוות. במגזר קיימות תוכניות דגל כמו מטוס הקרב F-35 Lightning II, F-22 Raptor, מטוס התובלה C-130 Hercules, וה-F-16 Fighting Falcon. מטוסי ה-F-35 סיפקו כ-26% מהכנסות החברה ב-2024 (מהווה גם כ-65% מהכנסות מגזר התעופה כולו), מה שהופך אותם למהותיים ביותר עבור החברה ולמנוע צמיחה משמעותי. במגזר זה קיימת גם יחידה בשם Skunk Works אשר עוסקת בפיתוחים עתידיים סודיים ביניהם מטוסים מאוישים ולא מאוישים, יכולות היפרסוניות, מודיעין ועוד.
מגזר הטילים ובקרת האש הניב כ-18% מההכנסות ב-2024, ועובד בפיתוח מערכות הגנה אווירית, טילים טקטיים, לוגיסטיקה, שליטה באש, רכב קרקעי וטכנולוגיות אנרגיה. בין המערכות במגזר ניתן לראות את טילי הפטריוט PAC-3, את טילי ה-Hellfire, את מערכות ה-Javelin, המשותפות עם RTX, הפועלות נגד טנקים אשר זוכות לביקוש גבוה בסכסוכים הפעילים בעולם כיום, את מערכת ההגנה האווירית THAAD ומערכות חישה SNIPER.
מגזר מערכות רוטוריות ומשימות מהווה כ-24% מההכנסות ב-2024, ועוסק בייצור ובתחזוקה של מסוקים, מערכות לחימה ימית ויבשתית, מכ"מים, לייזרים, סימולציות ואבטחת סייבר. בין המערכות של המגזר ניתן לראות את מסוקי Sikorsky ביניהם ה- Black Hawk, ה-Seahawk וה-CH-53K, ניתן לראות מערכות קרב ימיות כמו Aegis, LCS, CSC, אוניות לחימה חופיות ועוד.
מגזר החלל מספק כ-18% מההכנסות, ועוסק בפיתוח לוויינים, טילים בליסטיים כמו Trident II, מערכות שיגור ותוכניות חלל כמו Orion של NASA, מערכות לאזהרת שיגור טילים Next Gen OPIR, מערכות הגנה על המולדת NGI, מערכות GPS ועוד.
מבנה זה מאפשר לחברה ליהנות ממקורות הכנסה שונים, תוך התבססות על חוזים ממשלתיים ארוכי טווח, המספקים יציבות כלכלית גם בתקופות קשות.
איומים גיאופוליטיים כזרזים לצמיחה עסקית
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת העשור הנוכחי, תעשיית הביטחון העולמית נמצאת בעיצומו של גל התחמשות חסר תקדים. חזיתות שונות בוערות – המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ההסלמה במזרח התיכון, והעימות בין הודו לפקיסטן – משנות את סדרי העדיפויות של ממשלות בכל רחבי העולם.
על פי נתוני SIPRI [1][2], תקציבי הביטחון העולמיים חצו בשנת 2024 רף חסר תקדים של 2.72 טריליון דולר המהווה עלייה של 9.4% ביחס ל-2023 – מדובר בעלייה הגדולה ביותר והתלולה ביותר בתקציבי הבטחון מאז תום ימי המלחמה הקרה. חמש המדינות שמוציאות סכומי כסף הכי גבוהים בתחום זה – ארה"ב, סין, רוסיה, גרמניה והודו - היוו 60 אחוזים מההוצאה העולמית. מעל 100 מדינות ברחבי העולם הגדילו את תקציב הבטחון שלהן בשנת 2024. מדינות כמו גרמניה, יפן, הודו וישראל העלו את תקציב הביטחון שלהן בעשרות אחוזים. כל חברות נאט"ו הגדילו את הוצאותיהן הצבאיות בשנת 2024. סך ההוצאות הצבאיות של חברות נאט"ו הסתכם ב-1,506 מיליארד דולר והן מגיעות לכ-2% מהתמ"ג שלהן. לדברי מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, חברות הברית באירופה ובקנדה הגדילו את הוצאות הביטחון הכוללות שלהן בכ־[3]18%. הוצאות הביטחון של ארה"ב עלו כב-5.7% והגיעו לכ-997 מיליארד דולר, שהם 66% מסך הוצאות נאט"ו ו-37% מסך הוצאות הצבא העולמיות בשנת 2024. לוקהיד מרטין, כספקית ראשית של מטוסים, של טילים ושל מערכות הגנה, הפכה לספקית מרכזית עבור צבאות בכל היבשות. היא מהווה אבן יסוד בשרשרת האספקה הביטחונית של ארה"ב ושל עשרות מדינות נוספות, לרבות ישראל, פולין, פינלנד, יפן, וקוריאה הדרומית.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהחלה בפברואר 2022 עם פלישת רוסיה לאוקראינה, הייתה אירוע ששינה את כללי המשחק באירופה. מדינות נאט"ו הגדילו דרמטית את תקציבי הביטחון, והביקוש לציוד אמריקאי, ובעיקר ליכולות אוויריות והגנה נגד טילים, הרקיע שחקים. כך למשל, גרמניה, ששמרה שנים על מדיניות ריסון ביטחוני, הקצתה מעל 100 מיליארד אירו לחיזוק צבאה – כולל רכש של עשרות מטוסי F-35. לוקהיד מרטין נהנתה מביקוש גבוה למוצרים כמו טילי Javelin נגד טנקים, שייצורם הוכפל מ-2,100 לכ-4,000 יחידות בשנה, ומערכות HIMARS, שזכו לשבחים על יעילותן בשדה הקרב האוקראיני. בנוסף, חבילות הסיוע האמריקאיות לאוקראינה, הזרימו כספים משמעותיים לתעשייה הביטחונית האמריקאית, כאשר חלק ניכר מהם הגיע גם לחברה.
באופן דומה, בעקבות המלחמה בין ישראל לאיראן ושלוחותיה, נוצר גידול משמעותי בדרישה הישראלית למערכות יירוט, מערכות חימוש מדויקות, ורכש נוסף של מטוסי קרב. ישראל, אשר הגדילה את תקציב הבטחון שלה בכ-65% ב-2024 לכ-46.5 מיליארד דולר, והנחשבת לשותפה אסטרטגית של לוקהיד מרטין, כבר מחזיקה בשתי טייסות F-35 – המטוס החמקן המתקדם בעולם – ומתכננת להרחיב את הצי. כמו כן, טילי Hellfire, ומטוסי תובלה C-130 משמשים את צה"ל באופן נרחב. במהלך הלחימה באיראן, מערכות THAAD של החברה, שימשו ליירוט טילים בליסטיים ששוגרו לעבר ישראל.
בנוסף, חוזה בסך 4.5 מיליארד דולר שנחתם ביוני 2024 עם צבא ארה"ב לייצור טילי Patriot PAC-3 MSE, ממחיש את הביקוש הגובר למוצרי החברה.
גם היחסים המתוחים בין הודו לבין פקיסטן וסין הסלימו שוב לקראת אמצע 2025. הודו, אשר נחשבת ללקוח משמעותי של החברה, האיצה גם היא תוכניות רכש צבאי ובו מטוסי קרב, פיתוח אמצעי לוחמה ימית, מכ"ם וטילים לטווח בינוני בשיתוף החברה, ובנוסף, הודו שואפת להקים מפעל ייצור מקומי בשיתוף עם החברה.
העולם מצוי כיום בתקופה של אי ודאות שמביאה מדינות רבות להשקיע בתשתיות ביטחוניות לטווח ארוך. ארה"ב, שתקציב הבטחון שלה ב-2024 עמד על 997 מיליארד דולר, קבעה עוד בתקופת ביידן תקציב בטחון של כ-895 מיליארד דולר לשנת 2025. יחד עם זאת, בתקופת טראמפ הוצע, במסגרת הצעת החוק לתקציב, תוספת של 150 מיליארד דולר לתקציב הבטחון הלאומי, כאשר חלק נכבד מההגדלה מיועד עבור רכישת מערכות לא מאוישות כמו מזל"טים, רחפנים טכנולוגיות AI ועוד. הקונגרס תומך ברובו בהשקעה מתמשכת במערכות מתקדמות. יש לציין כי חלק מההגדלה בתקציב הבטחון מונע בטווח הקצר גם מהזמנות תחמושת עבור אוקראינה. בטווח הארוך יותר, הקונגרס נתן עדיפות ליכולת הצבא להתמודד עם תוקפנות מצד מספר מעצמות יריבות כמו סין ורוסיה, תוך ניהול איומי טרור המגיעים ממדינות כמו איראן וצפון קוריאה (או שלוחותיהן). עלייה זו בתקציב הבטחון של ארה"ב והכוונה לרכוש מערכות לא מאוישות, צפויה גם היא להשפיע לטובה על תוצאות החברה. לוקהיד מרטין היא לא רק סמל לעוצמה אמריקאית – אלא היא גם אינדיקטור למצבו של הסדר העולמי.
תוצאות כספיות שממחישות את הסיפור[4] וביצועי המניה
עם הכנסות שנתיות של כ-71 מיליארד דולר ב-2024, כאשר 73% מהכנסותיה מגיעות מהממשל האמריקאי (65% ממשרד ההגנה האמריקאי), לוקהיד מרטין היא שחקנית מפתח בשוק הביטחוני העולמי. החברה כאמור, נסחרת בשווי של כ-100 מיליארד דולר, במכפיל רווח של כ-24, כאשר שיעור הרווח התפעולי שלה הינו כ-9.8% (כ-7 מיליארד דולר) ושיעור הרווח הנקי שלה הינו כ-7.5% (כ-5.3 מיליארד דולר) ואינו גבוה במיוחד. בנוסף, החברה מספקת תשואת דיבידנד מזומן שנעה סביב 3% לשנה, זאת ללא התחשבות ברכישת המניות באוצר שלה, שמספקת גם היא למעשה תשואה (החברה רוכשת בשנים האחרונות למעלה מ-200 מיליון מניות מדי שנה). בממוצע, הרכישה של מניות באוצר של החברה, בשנים האחרונות, עמדה על כ-3.3% מההון המונפק. נציין גם בהקשר זה כי לאחרונה החברה העלתה את הדיבידנד הרבעוני שלה בכ-5% והיא מגדילה את הדיבידנד שלה במשך 22 שנה ברציפות.[5]
יש לציין כי הכנסות החברה מתפלגות כך ש-59 מיליארד דולר מהן מגיעות ממכירת מוצרים ואילו 12 מיליארד דולר מהן מגיעות ממתן שירותים.
|
סיכום פיננסי |
|
|
|
|---|---|---|---|
|
מיליוני דולרים |
|
||
|
|
2024 |
2023 |
2022 |
|
מכירות |
71,043 |
67,571 |
65,984 |
|
רווח תפעולי |
7,013 |
8,507 |
8,348 |
|
רווח נקי |
5,336 |
6,920 |
5,732 |
|
|
|
||
|
דיבידנד למניה במזומן |
22.31 |
27.55 |
21.66 |
|
|
|
||
|
מזומנים ושווי מזומנים |
2,483 |
1,442 |
2,547 |
|
סה"כ נכסים |
55,617 |
52,456 |
52,880 |
|
סה"כ חוב |
20,270 |
17,459 |
15,547 |
|
הון עצמי |
6,333 |
6,835 |
9,266 |
|
FCF |
5,287 |
6,229 |
6,132 |
(מקור[6]: דוחותיה הכספיים של החברה)
מניתוח מגזרי ניתן לראות כי כ-40% מהמכירות ומהרווח התפעולי של החברה מגיעות ממגזר התעופה, אשר רובו מתבסס על מטוסי ה-F-35, אך גם תחום הטילים ומערכות האש מציג תוצאות מרשימות נוכח הביקושים לטילים מדויקים ולאמצעי יירוט.
|
מיליוני דולרים |
|
|
|
|---|---|---|---|
|
|
2024 |
2023 |
2022 |
|
מכירות נטו |
|
||
|
תעופה |
28,618 |
27,474 |
26,987 |
|
טילים ובקרת אש |
12,682 |
11,253 |
11,317 |
|
מערכות רוטוריות ומשימות |
17,264 |
16,239 |
16,148 |
|
חלל |
12,479 |
12,605 |
11,532 |
|
סה"כ |
71,043 |
67,571 |
65,984 |
|
עלות המכר |
|
||
|
תעופה |
26,093 |
24,649 |
24,110 |
|
טילים ובקרת אש |
12,277 |
9,712 |
9,676 |
|
מערכות רוטוריות ומשימות |
15,391 |
14,399 |
14,258 |
|
חלל |
11,308 |
11,473 |
10,565 |
|
סה"כ |
65,069 |
60,233 |
58,609 |
|
רווח תפעולי |
|
||
|
תעופה |
2,523 |
2,825 |
2,867 |
|
טילים ובקרת אש |
413 |
1,541 |
1,637 |
|
מערכות רוטוריות ומשימות |
1,921 |
1,865 |
1,906 |
|
חלל |
1,226 |
1,158 |
1,057 |
|
סה"כ |
6,083 |
7,389 |
7,467 |
(מקור – דוחותיה הכספיים של החברה[7])
יש לציין כי באוקטובר 2024 שווי החברה הגיע לשיא של כ-145 מיליארד דולר ומאז הוא נמצא במגמת ירידה וזאת למרות שעדיין קיימות מלחמות פעילות ברחבי העולם ולא חלה ירידה בביקושים למוצרי החברה. ככל הנראה יש מספר גורמים לירידה הזו, ביניהם תקלות שחלו בתחום התעופה ובתחום המל"טים, שיצרו הפסדים אדירים והפילו את המניה, מיסוי אדיר וכן חששות בקרב המשקיעים מצמצום בתקציבי הבטחון של המדינות השונות, לאחר העליות המרשימות שחלו בהם בשנתיים האחרונות.
בין התקלות, לאחרונה חשפה החברה הפסדים לפני מס בהיקף של 1.6 מיליארד דולר, הקשורים לתוכניות מסווגות שלה, ובנוסף הוצאות של 169 מיליון דולר בגין תקלות. ברבעון השני, כתוצאה מכך, הרווח של החברה ירד ל-342 מיליון דולר בהשוואה ל-1.64 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הדבר הסיט את החברה מאוד מתחזיות הרווח של האנליסטים. בנוסף, צוין כי מגזר התעופה של החברה נמצא בחילוקי דעות מול רשות המיסים האמריקאית בגין סכום מרשים של 4.6 מיליארד דולר.
לעניין צמצום תקציבי הבטחון, ביוני האחרון[8] הפנטגון קיצץ ב-50% את הבקשה לרכש מטוסי F-35 לחיל האוויר[9] – צעד שמצביע על שינויים פוטנציאליים בהיקפי תקציב הביטחון. הקיצוץ משקף את חוסר שביעות הרצון בפנטגון מלוקהיד מרטין[10], בעיקר בכל הנוגע לפרויקט השדרוג הטכנולוגי REFRESH 3. למרות מספר המטוסים המופחת שירכשו, מטוסי ה-F-35 נותרו עמוד תווך מרכזי באסטרטגיית המודרניזציה של חיל האוויר האמריקאי.
כתוצאה מאלו, החברה קיצצה את תחזית הרווחים שלה לשנת 2025 לטווח של 21.70 עד 22 דולר למניה, לעומת תחזית קודמת של 27 עד 27.30 דולר למניה. ניתן לומר שבתקופה שחלפה מתחילת 2025, המניה ירדה למעלה מ-15% וזאת בעוד שמדד ה-S&P500 עלה בלמעלה מ-7%.
|
מיליוני דולרים |
|
|
|
|---|---|---|---|
|
|
2024 |
2023 |
2022 |
|
מזומנים ושווי מזומנים לתחילת השנה |
1,442 |
2,547 |
3,604 |
|
מזומן נטו מפעילות תפעולית |
6,972 |
7,920 |
7,802 |
|
מזומן נטו מפעילות השקעה |
-1,792 |
-1,694 |
-1,789 |
|
מזומן נטו מפעילות מימון |
-4,139 |
-7,331 |
-7,070 |
|
מזומנים ושווי מזומנים לסוף השנה |
2,483 |
1,442 |
2,547 |
(מקור[11] – דוחותיה הכספיים של החברה)
לעניין הנזילות של החברה, החברה שומרת על יתרת מזומנים ושווי מוזמנים מרשימה (כ-2.5 מיליארד דולר נכון לסוף 2024) שמקורה הוא בעיקר הפעילות השוטפת שלה.
החוב של החברה, מעבר להתחייבויות הפעילות השוטפת שלה, כולו חוב אג"חי המורכב מלמעלה מ-30 סדרות והוא עומד כיום על כ-23 מיליארד דולר, כאשר רובו ארוך טווח (חלק מהאג"חים נפרעות בשנות השישים של המאה ה-21) והוא מדורג בדירוג A- / A3. לחברה גם מסגרות אשראי בנקאיות לא מנוצלות.
השוואה לחברות מתחרות
|
שם החברה |
טיקר |
איפה נסחרת |
שווי שוק |
הכנסות 2024 (במיליארדים) |
רווח נקי 2024 (במיליארדים) |
P/E |
שיעור רווחיות |
מטבע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
RTX |
RTX |
NYSE |
207.2 מיליארד דולר |
80.74 |
4.77 |
34.01 |
5.9% |
דולר |
|
Boeing |
BA |
NYSE |
170.86 מיליארד דולר |
66.52 |
-11.82 |
החברה הפסידה ב-2024 |
לא רלוונטי |
דולר |
|
Lockheed Martin |
LMT |
NYSE |
99.5 מיליארד דולר |
71.04 |
5.34 |
24 |
7.5% |
דולר |
|
Safran |
SAF |
EPA |
121.92 מיליארד אירו |
27.72 |
-0.667 |
החברה הפסידה ב-2024 |
לא רלוונטי |
אירו |
|
General Dynamics |
GD |
NYSE |
84.7 מיליארד דולר |
47.72 |
3.78 |
21.16 |
7.9% |
דולר |
|
Northop Grumman |
NOC |
NYSE |
83 מיליארד דולר |
41.03 |
4.17 |
21.38 |
10.2% |
דולר |
|
Rheinmetall |
RHM |
ETR |
71.43 מיליארד דולר |
9.75 |
0.717 |
לא רלוונטי |
7.4% |
אירו |
|
BAE Systems |
BA |
LON |
51.64 מיליארד פאונד |
26.31 |
1.96 |
26.38 |
7.4% |
פאונד |
|
Thales |
HO |
EPA |
47.35 מיליארד אירו |
20.58 |
1.42 |
44.39 |
6.9% |
אירו |
|
L3Harris Technologies |
LHX |
NYSE |
50.58 מיליארד דולר |
21.33 |
1.5 |
30.19 |
7.0% |
דולר |
(מקור: עיבוד עצמאי של נתונים מ- Google Finance)
אם נתייחס בכמה מילים גם לתוצאות של דוחות יוני 2025, ניתן לומר שהחברה פספסה את הצפי לצמיחה והציגה הכנסות רבעוניות של 18.16 מיליארד דולר. החברה הציגה פספוסים של התחזיות ברווח למניה, ב-EBITDA המתואם שלה, ברווח התפעולי ובתזרים המזומנים החופשי. היא הציגה עלייה בצבר ההזמנות שלה ביחס למועד המקביל אשתקד והציגה צבר של כ-166.5 מיליארד דולר. למרות עלייה בהכנסות בחמש השנים האחרונות, הרווח למניה ירד, בין היתר בגלל עלויות מימון ומיסים.
אתגרים: תלות בתקציבי ממשלות ועלייה בתחרות
כאמור, בתקופה מתוחה שכזו, הביקושים למוצרי החברה פורחים, ועם זאת, גם בתקופה זו, פעילותה התפעולית אינה חסינה. עיכובים באספקה, בעיות ייצור במטוסי ה-F-35, והתחרות הגוברת – מהווים אתגרים עבורה. בנוסף, החברה תלויה מאוד בממשלת ארה"ב אשר הינה לקוח מרכזי שמספק למעלה מ-70% מהכנסותיה – תלות שעלולה להוות חיסרון במקרה של שינויים פוליטיים או קיצוצי תקציב.
אתגר חומרי הגלם: החברה משתמשת בחומרי גלם ייחודיים (כגון מינרלים נדירים, טיטניום, סיבי פחמן ומיקרואלקטרוניקה מתקדמת) אשר קיים קושי לשמור על רציפות אספקתם בשל מגבלות רגולציה, לחצי אינפלציה והמצב הגיאופוליטי.
אתגר שרשראות האספקה העולמיות: הפגיעה בשרשראות האספקה בתקופת מגפת הקורונה וכן המחסור ברכיבים מיוחדים כמו מנועי טילים, ממשיכים להוות מכשול להגדלת קצב הייצור. בנוסף, תהליך החוזים הביטחוניים הוא איטי ומורכב, מה שמעכב את תרגום ההזמנות להכנסות מיידיות. החברה גם נתונה לביקורת ציבורית על תפקידה בסכסוכים כמו זה שבין ישראל והחמאס, מה שעשוי להשפיע על היקף העסקאות ולגרור קריאות להטלת חרמות.
אתגר ההון האנושי: היכולת של החברה להתפתח תלויה כיום מאוד באיכות ההון האנושי שלה וביכולת שימור העובדים שלה אשר יהוו דור המשך לצמרת הניהול שלה. נכון לסוף 2024, לחברה היו כ-121,000 עובדים, מתוכם כ-70,000 מהנדסים, מדענים ואנשי טכנולוגיות מידע. כ-93% מהעובדים נמצאים בארה״ב (ועל כן הם עובדים יקרים יחסית). במהלך 2024 גויסו לחברה כ-9,200 עובדים חדשים, ביניהם כ-3,900 בוגרי אוניברסיטאות ומתמחים. גיוס הצעירים הוא קריטי לאסטרטגיית החברה והיא משקיעה רבות בהכשרתם – כולל תוכניות התמחות, סיווג ביטחוני, פיתוח מנהיגות, מימון השכלה והסמכה מקצועית.
שימור העובדים כאמור הינו קריטי לחברה ולכן היא מציעה להם חבילות שכר והטבות תחרותיות בשוק, כולל תמריצים ותוכניות הכרה לעובדים בכל הדרגים. מודל העבודה הוא היברידי ומאפשר לעובדים גם לעבוד מהבית, דבר שתורם ליכולת הגיוס ולשימור העובדים.
אתגר התחרות: החברה מתמודדת עם תחרות נרחבת ובין מתחריה ניתן למצוא את בואינג, את General Dynamics, את Northrop Grumman, את L3Harris ואת RTX. לצד התחרות, החברה לעתים משתפת פעולה עם מתחרותיה. למשל, החברה שיתפה פעולה עם General Dynamics בייצור מנועי דלק מוצק.
אתגר הלקוחות: לחברה לקוחות ביותר מ‑50 מדינות שונות אך הנכונות של מדינות לקנות מערכות נשק אמריקאיות, תלויה בהסכמים פוליטיים, בחקיקה ובאינטרסים גאופוליטיים .ממשלת ארה"ב, ובייחוד משרד ההגנה האמריקאי (DoD), מהווים את מקור ההכנסה העיקרי של החברה (כ-74% מהכנסותיה בשנה האחרונה). משרדים ממשלתיים נוספים אשר רוכשים את מוצרי החברה הינם משרד האנרגיה, NASA וגם גופים כמו ה-CIA, ה-FBI, ה-IRS, ה-NSA ועוד. לאחרונה כאמור, הפנטגון חתך את הזמנת מטוסי ה-F-35 מהחברה באופן משמעותי ולאור התלות הרבה בלקוח זה, המניה צנחה.
מנגד, חשוב לומר שהתלות של החברה בתקציבי בטחון של מדינות הוא לא רק אתגר אלא גם יתרון, משום שלאורך השנים המדינות מגדילות את תקציב הבטחון שלהן באופן יחסית יציב. אם מסתכלים על נתח תקציב הבטחון ביחס ל-GDP של המדינות, היחס דווקא ירד לאור העלייה ב-GDP, שהייתה גבוהה מהעלייה בתקציב הבטחון של המדינות. המשמעות היא שהמדינות לא חוששות להגדיל את תקציבי הבטחון שלהן וזה חיובי עבור החברה.
בשורה התחתונה, לוקהיד מרטין היא אחת מהחברות המובילות את התעשייה הביטחונית ברמה עולמית והיא נסמכת על כספים מלקוחות מאוד "בטוחים" שרובם הם בעצם מדינות. מצבים עולמיים כמו זה בו אנו שרויים הם קרקע פורייה עבור פריחתה של החברה, שכן בתקופות כאלה ההוצאות הביטחוניות של מדינות עולות בצורה מרשימה. אמנם ראינו איך בהינף יד משרד הבטחון האמריקאי מבטל מחצית מהעסקה, אך ברמה הכללית, ניתן לומר שלחברה יש הכנסות יציבות ולקוחות חזקים מאוד, אולי החזקים ביותר בעולם. לחברה כאמור צבר הזמנות של כ-173 מיליארד דולר, המייצג מכירות של שנתיים, מה שמאפשר להעריך את תוצאותיה בעתיד הקרוב. מנגד, שיעור הרווחיות של החברה אינו גבוה ולכן כל ביטול כזה של עסקה, בשילוב עם התלות הגדולה בלקוחה המובילה שהיא ממשלת ארה"ב, עשוי ליצור תנודה בתוצאות החברה ובשוויה. בגדול, אפשר לומר שהמניה דפנסיבית מטבעה ומתאימה בעיקר למשקיעים דפנסיביים. ניתן להעריך באופן יחסית בטוח את תזרים המזומנים שלה והצמיחה הצפויה לה אינה מאוד גדולה (חד ספרתית שנתית ככל הנראה) לאור העובדה שהיא כבר כיום המובילה בעולם בתחומה וגם לאור העובדה שקיימים נתונים רבים מהם ניתן לבנות הערכה דיי ברורה (החברה צופה צמיחה ב-FCF של כ-6.6% בשנה וכן מפורסם צבר המכירות הנוכחי).





