השווקים המריאו, למרות שהקרקע עדיין רועדת
2025 ממשיכה להמחיש את תחושת הניגודיות שכבר הפכה כמעט לשגרה ישראלית - שוק ההון המשיך לשבור שיאים והביט רק קדימה, בעוד שרוב הציבור במדינה חי את ההווה ומתמודד עם כאב יומיומי, חוסר ודאות ותקווה לחזרה לשפיות ולסוג אחר של מציאות. הסדר יציב בעזה עוד רחוק, תהליכי השיקום של נזקי המלחמה הרב- זירתית רק בתחילתם והמציאות הפוליטית רחוקה מלייצר את היציבות הנדרשת והאחדות המיוחלת.
ישראל - האופטימיות בשווקים שוברת שיאים , מתי המציאות תצטרף?
המחצית הראשונה של 2025 הסתיימה עם ביצועים יוצאי דופן בשוק המניות המקומי, עם מגמה שנראתה בלתי סבירה רק לפני חצי שנה. ובכל זאת, גם כשמתבוננים בתמונה הרחבה יותר, קשה להתעלם מהעובדה שכמעט באורח לא ייאמן, מדד ת"א־125 השלים עלייה של כ-70% מאז ה־7 באוקטובר.
מי שמביט בגרפים בלבד יכול היה להתרשם שהמשק כבר מעבר למשבר, האיום הביטחוני הוסר והחברה חוזרת לשגרה כלכלית ועסקית מלאה.
ישראל של קיץ 2025 שקטה יותר מאשר בחודשים שקדמו לה אך רחוקה מלהיות רגועה באמת. הדרום חזר לתפקוד מסוים, החזית הצפונית לא הידרדרה לעימות כולל וגם הזירה הפוליטית, על כל שבריה, נכנסה למעין קיפאון לחוץ. אך התחושה הרווחת היא שהשקט שברירי, זמני ותלוי באיזון דק בין הרתעה, אקראיות ומידה לא מבוטלת של מזל. בתוך ההקשר הזה, העליות החדות בשוק נתפסות כבריחה קדימה, כתגובה רגשית לאופטימיות, עד לכדי הכחשה מסוימת של הסיכונים שעוד נותרו.
הפער הזה בין מה שקורה במציאות לבין האופן שבו הוא מתומחר בשווקים אמנם לא נוצר השנה, אבל הוא התרחב. ציבור המשקיעים, כולל מוסדיים רבים, הגדיל חשיפה למניות, חלק מהכספים שהזרים הציבור לקרנות כספיות על רקע תקופת הריבית הגבוהה, חזרו בהדרגה אל קרנות מעורבות ומנייתיות.
מהלכים אלו, במקביל למספר די משמעותי ביחס לשנים קודמות של בעלי שליטה שבחרו להפיץ מניות, לצד גידול במספר ההנפקות הראשוניות שבפתח, עשויים להעיד על כך שהשוק נתפס בעיני חלק מהגורמים המקצועיים כאטרקטיבי למימוש רווחים, על אף ואולי בגלל האופטימיות הרבה המאפיינת את השווקים.
כידוע, בהיסטוריה של שוקי ההון, התקופות שבהן כולם בטוחים והאופטימיות בשיאה, הן לרוב בדיוק התקופות המסוכנות ביותר להשקעה. תמחור שמבוסס על תחושת רגיעה ולא על רמת סיכון אמיתית עלול להיות בעוכרי המשקיעים.
התחזקות השקל וירידת תשואות האג"ח מבטאות תחושת יציבות גבוהה יותר, אך במקביל, דירוג האשראי של ישראל נותר בעינו, נוכח תחזיות הגרעון והצמיחה, אי-ודאות פוליטית מתמשכת והסתמכות גוברת של הממשלה על גיוסי חוב.
נראה שגם אם הכלכלה הישראלית איתנה ופרמיית הסיכון של ישראל נמצאת בירידה מסוימת, לא כל תחושת "חזרה לשגרה" שוות ערך לסיכון אפסי.
מלחמה עם איראן
מוקדם יותר בשנת 2024, בלילה שבין 13–14 באפריל, איראן שיגרה מעל 300 טילים וכטב"מים לעבר ישראל כתגובה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק, שיוחסה לישראל, במה שהפך לתחילת העימות הישיר הראשון בין המדינות.
ישראל הגיבה בתקיפה סימבולית באספהאן, אך הפעולה המרכזית הגיעה כעבור כשנה במהלך חודש יוני 2025, עם מבצע "עם כלביא", מתקפה חסרת תקדים בעומק שטח איראן.
ישראל פתחה במבצע מתואם ומפתיע, שכלל חיסולים של בכירי משמרות המהפכה והצבא, שליטה אווירית בשמי טהרן ופגיעות במתקני גרעין, מערכות טילי קרקע -קרקע, אתרי פיקוד ושיתוק מערכות שלמות.
עפ"י פרסומים, נרשמה גם מעורבות מרשימה של המוסד בשטח איראן, שהוכיחה שוב את יכולת החדירה המבצעית והמודיעינית יוצאת הדופן שלו.
הפעולה בוצעה על ידי ישראל כמעט לבדה, כאשר חיל האוויר של ארה"ב הצטרף למכת הסיום עם תקיפה משולבת של מתקני הגרעין המרכזיים בפורדו ובאספהאן באמצעות מפציצי B-2 עם פצצות חודרות בונקרים.
מבחינה צבאית, המבצע שידר עוצמה וכוח הרתעה. אך מתחת לפני השטח, עדין לא ברור אם התשתיות הושמדו לחלוטין בפועל, האם איום הגרעין באמת סוכל ואם טהראן תבחר לחזור לסורה. על רקע התקיפה המוצלחת, שוק המניות המקומי הגיב בעליות מרשימות והמשקיעים בחרו לתמחר את האירוע כהכרעה סופית.
ככל שהזמן חולף, הולך ומתחדד הפער בין סנטימנט המשקיעים לבין מציאות מורכבת יותר.
קיים ספק אם איראן נפרדה מהכוונות האסטרטגיות. חיזבאללה אמנם נראה על הקרשים, אך עוד לא נעלם מהזירה, והזירה ביהודה ושומרון שקטה מדי. יתר על כן, החותים עדיין מנסים לפגוע בתשתיות אזרחיות וצבאיות ולשבש את שגרת החיים במדינה.
המערכת הפוליטית רחוקה מיציבות, אלפי מפונים עדיין לא שבו לבתיהם, מאות אלפי חיילי מילואים השתלבו זמנית במשק אבל לא ברור באיזה מחיר, שאלת החטופים נותרת פתוחה, והתקציב - מנסה לממן את הכול: ביטחון, שיקום, כספים קואליציוניים והבטחות ישנות.
בתוך המורכבות הזו, השוק אולי רואה אור בקצה המנהרה, אך בונה על כך שהגרוע כבר מאחור, בזמן שכלל לא בטוח שהגענו לשם.
המחצית השנייה של 2025 תצטרך לתת תשובות.
ארה״ב - לא כל ירידה היא הזדמנות ולא כל גאות היא הזמנה להצטרף
המחצית הראשונה של 2025 נפתחה באווירה שלילית, עם נתוני מאקרו חלשים מהצפוי ותחושה של סוף מחזור ואפילו חששות משמעותיים למיתון ועדיין, השווקים סירבו להיכנע.
מדדי המניות התאוששו בחדות מחודש מאי, בעיקר בזכות רגיעה יחסית בחזית מכסי הסחר, דוחות טובים של מגזר הטכנולוגיה וציפייה להפחתות ריבית, גם אם אלה טרם הגיעו בפועל.
מדד S&P 500 התחזק בכ-5.4% במחצית הראשונה של 2025, הנאסד״ק 100 עלה בכ-7%, מדד דאו ג׳ונס בכ־4.6%, ומדד הראסל 2000, שהוביל את הירידות בתחילת השנה, סיים את חודש יוני בעלייה צנועה של כ-5.4% אך עדיין הציג למשקיעים בו תשואה שלילית מתחילת השנה.
ההמלצות שנשמעו בשנה שעברה מצד בתי השקעות וגופים פיננסיים מובילים בארה"ב להשקיע בראסל לאור תמחור אטרקטיבי לכאורה, נתקלו במציאות בקיר המציאות.
גם כאן, בדומה לטרנד המעבר ההמוני למסלולים עוקבי מדד S&P 500, מתבררת החשיבות של מבט ארוך טווח ומפוכח והיצמדות לעקרונות ההשקעה.
חלק מהמשקיעים חוו את מה שקורה לעיתים כאשר מסתנוורים מהצלחות עבר וממהרים לשנות מסלול השקעה רק כדי לגלות שהשוק לא תמיד משתף פעולה עם הקונצנזוס.
על אף העוצמה של השוק האמריקאי, נראה שמאחורי הריקברי במדדים עומדת תחושת התעוררות מסוימת בשוק, שבה אופטימיות וסנטימנט חיובי גוברים שוב על תמחור הסיכונים הריאליים.
מלחמת ההתשה של הנשיא טראמפ מול נגיד הפד והרטוריקה האגרסיבית סביב נושא הריביות הפכה לחלק מהנוף, אך עד כה הפד שומר על עצמאות. הסכמים בתחום הסחר טרם נחתמו, אך עצם ההתקרבות נתפסת בשוק כסיבה למסיבה. במקביל, סוגיות כמו העליונות הטכנולוגית האמריקאית (בעיקר של 7 המופלאות), תחזיות החוב ההולכות ותופחות, הנוכחות הגוברת במזרח התיכון, והיחסים התנודתיים בין טראמפ לדמויות מפתח כמו אילון מאסק – ממשיכות לייצר כותרות ולתרום לתחושת תנודתיות מתמשכת.
ולצד כל אלה, גם נושא הריבית ממשיך להדהד ברקע. במהלך 2024, מספיק להזכיר שהשווקים תמחרו 4-5 הפחתות ריבית בשנה שעברה, ציפיות שהתבדו.
נכון למחצית השנה, הפד שומר על עמימות ואינו ממהר לשחרר את הרסן.
והנה תזכורת נוספת שניהול השקעות מוצלח נשען על פרספקטיבה רחבה ולא על רדיפה אחר טרנדים חולפים.
הניסיון "לתזמן" את השוק בהתאם להצהרות, סנטימנט או תחזיות אופטימיות מתחלפות, עלול לעלות ביוקר. פרספקטיבה ארוכה, בחינה עניינית של הנתונים והתמדה במסלול השקעה שמתאים לפרופיל המשקיע, הם עדיין הדרך היציבה ביותר לצלוח את רעשי הרקע.
אירופה 2025: השוק מתחמם, הימין הקיצוני מתחזק והרחובות גועשים
המחצית הראשונה של 2025 סיפקה לאירופה פתיחה מעודדת, אך גם תזכורת לכך שהאופטימיות נוטה להישחק מהר בתנאי שוק מורכבים. מדדי המניות המרכזיים פתחו חזק את השנה, אך במחצית השנייה של התקופה נרשמה האטה מסוימת, תזכורת אופיינית לכך שהיבשת עדיין נעה בין תקווה זהירה למציאות מאקרו כלכלית לא וודאית.
חלק מהגורמים שתמכו בעליות היו דווקא מחוץ ליבשת, כמו פתיחת השנה המקרטעת בארה"ב, שגרמו לחלק מהמשקיעים לחפש אלטרנטיבה באירופה, שם התמחור נותר נוח יחסית. הריבית הנמוכה והציפיות להמשך מדיניות מרחיבה של ה-ECB תרמו גם הן לזרימת כספים והפכו את היבשת לאופציה מועדפת בעיני חלק מהשחקנים.
הצמיחה בגוש האירו עמדה על כ־0.9% בלבד, והכלכלה הגרמנית, המנוע של אירופה, המשיכה להפגין חולשה. מדדי מנהלי הרכש מצביעים על האטה בפעילות התעשייתית והצריכה הפרטית לא מצליחה להוות משקל נגד. האינפלציה ירדה אמנם לרמה של 1.9% מתחת ליעד הרשמי של הבנק המרכזי, אך מדד הליבה מצביע על כך שההתמתנות לא אחידה, מה שמותיר את הבנק המרכזי האירופי מהוסס, מצד אחד, הריבית כבר ירדה לרמה של 2.15%, אך מצד שני הוא אינו מרמז על הפחתות נוספות בהמשך.
על רקע זה, שוקי המניות באירופה הפגינו ביצועים טובים למדי, ה־DAX הגרמני עלה בכ-19.1% מתחילת השנה, מדד CAC 40 הצרפתי התחזק בכ-4.2%, מדד EURO STOXX 50 רשם עלייה של כ-8.3%, ואילו מדד ה־FTSE הבריטי נותר מאחור עם עלייה של כ-7.5% בלבד.
במקביל, החשש מהקצנה פוליטית ליווה את היבשת גם ברבעון השני של השנה, בעיקר על רקע תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי והתחזקות מפלגות ימין בצרפת, גרמניה והולנד.
התגובה הראשונה של השווקים הייתה שלילית, אך בהמשך הם התייצבו, בין השאר בזכות הערכות כי ההשפעה הישירה על המדיניות הכלכלית תהיה מוגבלת בשלב זה.
במקביל, נראה כי הביקורת הפנימית במדינות רבות על גלי ההגירה ובעיקר על חוסר האיזון החברתי כלכלי שנוצר בעקבותיהם ממשיך לעצב את האקלים הפוליטי והכלכלי.
למרות התנודתיות, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששוק ההון האירופי הפגין חוסן יחסי והמשיך ליהנות מתמחור נוח, על רקע הרכב המניות שנסחרות במדדים המובילים והייצוג המועט של חברות טכנולוגיה גלובליות מובילות.
יחד עם זאת ולמרות סביבת הריבית הנוחה בהשוואה לארה"ב, התהליכים הכלכליים והפוליטיים שמעצבים את היבשת הופכים את ההזדמנויות גם לאתגר של ממש. המחצית השנייה של השנה צפויה לבחון את עמידות הכלכלה האירופית אל מול שינויים עולמיים ולא פחות מזה, גם את יציבותה הפנימית.
שוק המניות - המדדים רצים קדימה, המציאות נשארת מאחור
שוק המניות המקומי המשיך גם הוא את המגמה החיובית שאפיינה אותו במהלך המחצית הראשונה של 2025.
מדד ת"א-35 עלה בכ-23.05%, מדד ת"א-125 בכ-24.65% ומדד ת"א-90 אף רשם זינוק של כ-27.35%.
מדד הבנקים בשנה מדהימה שבה הוא החזיק בכ-41.38% וגם מדד הביטוח, המוביל מבין כל המדדים – זינק השנה בכ-64%. גם מדדי הנדל"ן והנפט והגז הציגו ביצועים חזקים עם עליות של כ-16% ו-36% בהתאמה.
חלק משמעותי בעליות נבע מהאופטימיות הגבוהה שאפיינה את השוק בחודש יוני, בין היתר על רקע סיום מבצע "עם כלביא" מול איראן והתחושה שנוטרל איום אסטרטגי מהותי.
מטבע הדברים, ההשלכות של האירועים הללו כוללות לא רק הקלה בתחושת הסיכון הביטחוני, אלא גם אפשרות לפתיחה מחודשת של דלתות להסכמים אזוריים, לרבות הרחבת הסכמי שלום או מהלכי נורמליזציה עם מדינות שכנות, שמעניקים רוח גבית לשוק המניות, הן מצד משקיעים זרים והן מצד גופים מוסדיים מקומיים.
העליות נתמכות אמנם גם בפרמטרים כלכליים, כמו תחזיות להורדת ריבית, התחזקות השקל, ירידת פרמיית הסיכון לצד ירידה באטרקטיביות ההשקעה במכשירים חסרי סיכון לכאורה, כמו פיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות, אך גם באגרות חוב סחירות, על רקע הירידה שנרשמה בתשואות לפדיון.
דוגמה בולטת לכך ניתן לראות בבנקים, שנסחרים כיום לפי מכפיל הון ממוצע של 1.5, רמה גבוהה היסטורית, אך נתפסת ע"י חלק מהשחקנים בשוק כצודקת או אפילו נמוכה לאור השיפור המשמעותי ברווחיות, הגם שהוא לכל הפחות אמור להיות מוטל בספק, על רקע הסביבה המאקרו כלכלית, בדגש על תחילת הורדת ריביות במשק, במה שאמור להשפיע לרעה על מרווחי האשראי.
גם מניות הנדל"ן, על אף הקיפאון (והירידה הריאלית במחירים, גם באזורי ביקוש) בשוק הדירות, נהנות מתחזיות להתחדשות עירונית מואצת ותהליך של שיקום נרחב לאחר נזקי המלחמה שעשוי לדרבן את הבנייה.
לצד האופטימיות, ראוי לזכור שהתמונה אינה חד משמעית ובתקופות שהיא נתפסת כזו, בחלקים הולכים וגדלים של ציבור המשקיעים, זה בד"כ מהווה תמרור אזהרה לבאות.
הלחימה לא הסתיימה ולא ברור האם היציבות הנוכחית תישמר. נוסף על כך, חלק מהעליות האחרונות מגלמות ציפיות גבוהות מאוד לשיפור כלכלי, וציפיות גבוהות, כידוע, עלולות להסתיים באכזבה אם המציאות לא תספק את הסחורה.
בסיכום מחצית, שוק המניות בישראל הציג ביצועים חריגים לחיוב כאשר גם מרבית הציפיות להמשך הינן חיוביות. יחד עם זאת, זה הזמן להפעיל שיקול דעת, לבחון כל השקעה לגופה, ולזכור שהשוק נוהג להקדים את המציאות במקרה הטוב, אך לעיתים גם להתרחק ממנה.
| מדד | יוני 2025 | ינואר-יוני 2025 |
|---|---|---|
| מדד ת"א 35 | 9.51 | 23.05 |
| מדד ת"א 125 | 10.93 | 24.65 |
| מדד ת"א 90 | 14.43 | 27.35 |
| מדד ת"א בנקים-5 | 10.49 | 41.38 |
| SME 60 מדד | 10.72 | 18.46 |
| מדד ת"א נדל"ן | 19.6 | 16.02 |
| מדד ת"א נפט וגז | 9.63 | 36.01 |
| מדד ת"א MidCap150 | 13.51 | 26.62 |
| מדד ת"א צמיחה | 9.69 | 20.05 |
| מדד ת"א-ביטוח ושירותים פיננסים | 22.38 | 66.64 |
| מדד ת"א ביומד | 4.89 | -0.62 |
| מדד ת"א גלובל-בלוטק | 9.67 | 15.09 |
| מדד ת"א-בנייה | 28.31 | 11.55 |
| דאו ג'ונס | 4.32 | 4.59 |
| נאסד"ק 100 | 6.27 | 6.98 |
| S&P 500 | 4.96 | 5.38 |
| Russel 2000 | 5.37 | -1.48 |
| DAX 40 | -0.37 | 19.15 |
| FTSE 100 | -0.13 | 7.49 |
| CAC 40 | -1.11 | 4.22 |
| EURO STOXX 50 | -1.18 | 8.3 |
שוק האג"ח – על אף שמרווחי הסיכון יורדים, הביקושים נותרו בעינם
בדומה למגמה החיובית בשוק המניות, גם שוק האג"ח המקומי רשם במחצית הראשונה של השנה עליות יפות, גם באפיק הקונצרני וגם בממשלתי.
מדדי התל בונד המובילים (20, 40, 60) עלו בשיעורים של כ-3-3.2% ואפילו מדדי האג"ח הממשלתיות הארוכות צמודות ושקליות, סיימו את התקופה בעליות שהגיעו למעל 4% .
העליות לא נבעו מירידה בריבית, היא הרי לא ירדה, אלא מביקושים גבוהים שדחפו את המחירים כלפי מעלה ובהתאם את התשואות ומרווחי הסיכון כלפי מטה.
התחזקות השקל, שנתפסה כאיתות לשיפור ביציבות ולחזרה של ביטחון כלכלי, תרמה לירידה בציפיות האינפלציה והזינה את התחושה שלבנק ישראל יהיה קל יותר להתחיל להוריד ריבית כבר במהלך החודשים הקרובים.
אבל דווקא בתקופה כזו, שווה לעצור ולבחון לעומק את תמחור הסיכון בשוק. מרווחי התשואה של מדדי התל בונד המרכזיים מעל אג"ח ממשלתיות עומדים כיום על כ־0.75% בלבד, מהנמוכים שידעה הבורסה. מדובר ברמות חריגות, שלא קל להצדיק בסביבה של ריביות גבוהות יחסית ובוודאי לא כזו שבה אין תחזית ברורה לחזרה לריביות נמוכות וכל שכן אפסיות.
ובמילים אחרות, אם יש תקופה שבה מרווחים כאלה אולי הגיוניים, זו תקופה שבה עלות הגיוס נמוכה משמעותית וסיכון המנפיקים נמוך בהתאם. זו לא התקופה הנוכחית.
המונח "בועה" אמנם משויך לרוב למניות שמתומחרות רחוק משוויין הכלכלי הריאלי, אך אפשר ורצוי להשתמש בו בכל נכס שבו נבחנת משוואת הסיכון-סיכוי, גם כשמדובר באגרות חוב ובמיוחד כאשר התשואה שהשוק דורש איננה משקפת בהכרח את הסיכון העסקי או את הסביבה המאקרו כלכלית.
ייתכן שבמבט לאחור יתברר שתמחור מרווח הסיכון בשוק האג"ח הקונצרני היה מוצדק ושהשיפור במצב הכלכלי, הביטחוני והפוליטי בישראל אכן הצדיק את רמות מרווחי התשואה הנוכחיות. אבל באותה מידה ואולי אף בסבירות די גבוהה, ייתכן שהמשקיעים ישאלו את עצמם האם בשעת אמת, על רקע כל הסיכונים שריחפו מעל השוק, לא היה נכון לדרוש תוספת סיכון גבוהה יותר. ימים יגידו.
| מדד | יונ-25 | ינואר-יוני 2025 |
|---|---|---|
| מדד תל בונד 20 | 1.94 | 3.25 |
| מדד תל בונד 40 | 1.63 | 3.16 |
| מדד תל בונד 60 | 1.75 | 3.17 |
| מדד תל בונד 100 | 1.6 | 3.23 |
| מדד תל בונד שקלי 100 | 1.78 | 3.86 |
| מדד תל בונד תשואות שקלי | 1.37 | 2.49 |
| תל גוב-שקלי | 2.24 | 3.99 |
| תל גוב משתנה | 0.46 | 2.57 |
| תל גוב-צמודות | 2.41 | 2.13 |
| תל גוב-כללי | 2.13 | 3.13 |
| תל גוב-צמודות 0-2 | 0.24 | 2.32 |
| תל גוב-צמודות 2-5 | 0.68 | 1.65 |
| תל גוב-צמודות 5+ | 4.14 | 2.3 |
| תל גוב-צמודות 5-10 | 2.16 | 2.17 |
| תל גוב-צמודות 10+ | 5.26 | 2.44 |
| תל גוב-שקלי 0-2 | 0.58 | 2.25 |
| תל גוב-שקלי 2-5 | 1.44 | 3.12 |
| תל גוב-שקלי 5+ | 3.86 | 5.68 |
| תל גוב-שקלי 5-10 | 2.81 | 4.49 |
| תל גוב-שקלי 10+ | 4.52 | 6.43 |
לסיכום
למרות השנה הסוערת שעוברת על ישראל, שוק ההון המקומי רשם מחצית ראשונה חזקה במניות, באג"ח ובעליה דרמטית בתחושת האופטימיות בקרב המשקיעים.
בהחלט ייתכן שזוהי תחילתה של התאוששות כלכלית אמיתית, אך מנגד אולי השווקים טיפסו גבוה ומהר מדי.
כך או כך, זה זמן טוב להזכיר שהשקעות טובות בנויות לא רק על תקווה, אלא גם על זהירות, סבלנות ופרופורציה.
