סיכום חודש מרץ 2025 - שוק ההון

 
חודש מרץ 2025 התאפיין בתנודתיות גבוהה בשוקי המניות העולמיים, על רקע אירועים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים משמעותיים. בישראל, אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית השפיעה על תחושת המשקיעים, בעוד שבארה"ב נרשמה האטה בצמיחה הכלכלית וחששות מהמשך האינפלציה על רקע תכניות המכסים של הנשיא טראמפ. באירופה, השווקים הציגו יציבות יחסית, אך נותרו מושפעים מלחצים גיאופוליטיים ואיומים על הסחר החופשי.

ישראל – בין קטאר-גייט לעסקת הענק של WIZ - ההייטק הישראלי ממשיך לייצר ערך, ההנהגה ממשיכה לייצר אי וודאות.
 

מרץ 2025 סיפק שני סיפורים מקבילים – אחד מעורר השראה, השני בעיקר דאגה. מצד אחד, גוגל רכשה את  Wiz הישראלית בעסקה של 32 מיליארד דולר, הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, אקזיט כחול לבן שמזכיר שוב למה ההייטק המקומי היה ויהיה גם בעתיד נכס אסטרטגי, גם כשמסביב הכל רועד.
מצד שני, הדרמה הפוליטית לא נרגעת – פרשת קטארגייט, דיבורים על פיטורי בכירי מערכת המשפט והעברת תקציב מדינה שמוסיף הוצאות אך לא מספק כיוון ברור לצמיחה. המשקיעים הזרים, כמו גם סוכנויות הדירוג, מכירים את הפוטנציאל – אך מודאגים מהעלייה ברמת הסיכון שנלווית לנסיונות להחלשת מוסדות המדינה.

במקביל, חידוש הלחימה בעזה לאחר הפסקת אש של חודשיים גרם לעצירה כמעט מוחלטת של המגעים להשבת החטופים.
ההפגנות התחדשו, והיקפן אף התרחב – הן מצד משפחות החטופים והן מצד הציבור הרחב – במחאה על סדרי העדיפויות של הממשלה. התסיסה החברתית מקבלת הד גם בזירה הכלכלית: המשקיעים מבחינים בכך שהפוליטיקה שוב גוברת על סדר היום הכלכלי, ותחושת אי-היציבות מרתיעה חלק מהשחקנים בשוק.

האינפלציה ממשיכה להוריד הילוך - מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר נותר ללא שינוי (0.0%), והאינפלציה השנתית ירדה ל־3.4%, לעומת 3.8% בינואר. עדיין מעל היעד של בנק ישראל (1%-3%), אבל בהחלט בכיוון הנכון.
התחזיות לשנה הקרובה נעות סביב 2.3%–2.6%, כך שאם המגמה תימשך – לבנק ישראל עשוי להיפתח חלון הזדמנויות להתחיל להפחית ריבית כבר ברבעון השלישי. עם זאת, כל עוד הזירה הפוליטית והביטחונית לא נרגעת – קשה לראות את בנק ישראל ממהר לפעול.

לצד ההתמתנות באינפלציה והציפיות להורדת ריבית בהמשך השנה, מתחילים להיווצר התנאים שיכולים, בשלב מסוים, לעודד בחינה מחודשת של ההזדמנויות בשוק המקומי – לא רק בהייטק, אלא גם בתחומים שפחות מושכים כותרות. עסקת מכירת מניות בזק בין היתר גם למשקיעים זרים עשויה להעיד שאמנם רבים עדיין שומרים מרחק, אך יש גם מי שמתחילים לחזור – בזהירות, אך עם עין פתוחה להזדמנויות. סימנים לכך ניכרים גם בשוק ההנפקות: ברבעון הראשון של השנה בוצעו כבר ארבע הנפקות ראשוניות, ועשרות חברות נוספות ממתינות על המדף. מוקדם עדיין להכריז על מגמה, אבל קשה להתעלם מהשינוי באוויר. אך יחד עם זאת כל תרחיש חיובי כזה יישען על יציבות שהמערכת – הכלכלית, הפוליטית והציבורית – תדע לשדר.
ובמרכז כל זה עומדת החדשנות הישראלית – יזמות כחול לבן שממשיכה לפרוץ גבולות, רק שלצערנו, יותר ויותר מהחברות האלה בוחרות להתאגד ולהירשם מחוץ לישראל כבר מהשלב הראשון. הרעיונות נולדים כאן, אך כשהחברות מתבגרות – הן עוברות כתובת, וגם ההצלחות הגדולות מתממשות מעבר לים.
אם ישראל שואפת ליהנות מהצמיחה שהיא בעצמה מייצרת, היא תצטרך להציע סביבה יציבה, בטוחה וברורה – כדי שלא רק נייצא חדשנות, אלא גם נחזור להיות הבית שלה.

ארה״ב - ירידות חדות, שאלות רבות - לא רק שוק המניות במבחן

מרץ 2025 היה חודש מאכזב במיוחד לשוקי המניות בארה"ב. המדדים המובילים רשמו ירידות חדות: נאסד״ק איבד החודש כ-8.2%, ומדד S&P 500 נחלש בכ-5.75%, מדד דאו ג׳ונס איבד כ-4.2% ואילו ראסל 2000 – מדד המניות הקטנות – צנח בכ־7%. מדובר במפנה חד ביחס לפתיחת השנה, שכבר מתחילה להיראות שלילית לכל אורך הקו.
בסיכום הרבעון הראשון לשנת 2025, הנאסד״ק ירד בכ-10.4%, ה-S&P 500  בכ-4.6%, והראסל 2000 איבד כמעט 10%.

מאחורי המספרים עומדים כמה גורמים – ובראשם חידוש מדיניות הסחר האגרסיבית של ממשל טראמפ. מכסים מחודשים על ייבוא ממקסיקו, קנדה וסין, יחד עם איומים נוספים על האיחוד האירופי, העלו מחדש את החשש לעלייה באינפלציה – דווקא בעיתוי שבו המשקיעים קיוו להתחיל לראות הפחתות ריבית. הפדרל ריזרב אמנם הותיר את הריבית בטווח של 4.25%–4.5%, אך עדכן את תחזיות הצמיחה כלפי מטה ואת תחזיות האינפלציה כלפי מעלה – איתות ברור לכך שהדרך להורדת ריבית תהיה זהירה יותר מהמצופה.

אבל הירידות במדדים לא נובעות רק מהמאקרו – אלא גם מהמבנה שלהם.
ה -"Magnificent Seven", מניות הטכנולוגיה הגדולות שמרכיבות יחד נתח משמעותי מהמדדים המרכזיים, הציגו במרץ ביצועים חלשים במיוחד. כשמספר מצומצם של מניות מהווה כשליש ממדד S&P 500 ההשפעה שלהן על המדד עצום – לטוב וגם לרע.

וזה בדיוק רגע האמת של המשקיעים שנסחפו בשנים האחרונות אחרי הטרנד הלוהט של השקעות פסיביות במדד הדגל האמריקאי. כל עוד השוק עלה, ואף יותר מכך – כל עוד מניות הטכנולוגיה הגדולות המשיכו לטפס כמעט בלי הפסקה – חלק מהמשקיעים לא התעכבו על הרכב המדד או על מידת הפיזור האמיתית שבו. אבל כשהכיוון התהפך והוא התהפך בחדות דווקא במגזר שהוביל את כל החגיגה, התחילו לעלות שאלות קשות – לא רק על ריכוזיות, אלא גם על תמחור: האם הרמות שבהן נסחרות ענקיות הטכנולוגיה עדיין משקפות את הרווחיות הנוכחית, את קצב הצמיחה העתידי, ואת עוצמת התחרות שמגיעה מבחוץ – מעולמות הבינה המלאכותית (ע״ע Deepseek), אך לא רק.

משקיעים רבים בארץ ובעולם ביססו חלקים משמעותיים מהחשיפה המנייתית שלהם על מדד הדגל האמריקאי, תוך תחושת ביטחון שהפיזור "כבר כלול במחיר". במרץ, וגם ברבעון כולו, המציאות הזו קיבלה קריאת מציאות, לא כל מה שנקרא "פאסיבי" מתנהג כך כשמגיע גל של ירידות. תקופות כאלו הן לא רק מבחן של תמחור אלא של אופי, משמעת ובעיקר סבלנות.

אירופה - המומנטום נבלם – אירופה רושמת ירידות ראשונות השנה

אחרי פתיחת שנה חזקה, שוקי המניות באירופה נבלמו במרץ עם ירידות בולטות, מדד CAC 40 ירד בכ־3.96%, מדד EURO STOXX 50 איבד כ-3.94%, מדד FTSE 100 ירד בכ-2.58% ומדד DAX 40 בכ-1.72%. ובכל זאת, במצטבר לרבעון הראשון – מדד דקס טיפס בכ-12.75%, מדד יורוסטוקס בכ-8.3%, והקאק והפוטסי בכ-6.5% ובכ-5.9% בהתאמה – ביצועים שמציבים את אירופה, באופן די חריג, גם לפני וול סטריט.

האינפלציה בגוש האירו נבלמה בפברואר לרמה שנתית של כ־2.4% – נמוכה מהצפוי – והובילה את ה־ECB  להפחתת ריבית של רבע אחוז במרץ, לרמה של 2.65%. מגמה זו מעניקה לשווקים אוויר לנשימה ומעלה את הציפיות להמשך הקלות בהמשך השנה.

עם זאת, העננה הפוליטית־גיאופוליטית לא נעלמה, ממשלת גרמניה מתקרבת לבחירות, בצרפת מקרון נאבק מול פרלמנט מפוצל ומלחמת הסחר שמובילה ארה״ב כבר החלה לפגוע ביצואניות גדולות, בעיקר בענף הרכב. כל אלה יוצרים סביבה מתוחה, שבה האופטימיות המקרו־כלכלית מתנגשת בחוסר היציבות הגלובלי.
שורה תחתונה?  האינפלציה נרגעת, הריבית יורדת, והשווקים מתאוששים אך האם מדובר ברנסנס אירופאי או עוד ריבאונד זמני?

מרץ 2025 בשוק המניות - כשאי ודאות הופכת לודאית - השוק מגיב בהתאם.

לאחר פתיחת שנה חיובית יחסית, חודש מרץ סימן תפנית חדה בשוק המניות המקומי.
נקודת המפנה התרחשה באמצע החודש, סביב ההודעה על כוונת ראש הממשלה להדיח את ראש השב"כ וחידוש הלחימה בעזה – אירועים שזעזעו את השוק והובילו להחמרה בסנטימנט ולמימושים נרחבים.
מדדי המניות המובילים סגרו את החודש בירידות נרחבות, מדד ת״א 35 ירד בכ-2.08%, מדד ת״א 125 ב־כ-3.78% ומדד ת״א 90 נחלש בכ-8.4%.
מדד SME60 צנח ביותר מ-10%, עם פגיעה חדה במניות הקטנות והבינוניות.

סקטור הנדל"ן בלט במיוחד לשלילה כאש מדד ת"א נדל"ן איבד כ-11.87% ומדד ת"א בנייה צנח בכ-16.39% על רקע ההגבלות חדשות מצד בנק ישראל על מבצעי מימון אותם מציעים היזמים והקבלנים קבלנים והובילו ללחץ נוסף על מניות היזמיות. במקביל, סביבת הריבית הגבוהה והיעדר אופק ברור בענף הגדילו את החשש מבעיות תזרימיות בענף.
חברות בולטות כמו אזורים, אפריקה מגורים ואאורה רשמו ירידות חדות, כשגם מניות מתחומים אחרים – כמו שפיר הנדסה – נסחרו בירידות על רקע חששות להאטה בפעילות התשתיתית.

גם בתוך מדד ת"א 35 ניכר פער מהותי בין מניות שנהנו מהרוח הגבית של המציאות הביטחונית, לבין כאלה שהרגישו היטב את שינוי הרוח הגלובלי.
מניות ביטחוניות כמו אלביט מערכות בלטו בעליות חדות, על רקע גידול בביקושים וציפיות לזכייה במכרזים נוספים, בעוד שמניות הטכנולוגיה מתחום השבבים כמו קמטק, נובה וטאואר – נסוגו משמעותית, כשחולשת הענף בעולם לא פסחה עליהם.

התמונה הזו מדגישה את הסלקטיביות הגוברת של המשקיעים, אשר בתקופה כה תנודתית מעדיפים להתמקד באפיקים יציבים יחסית – ובראשם מניות הבנקים והביטוח. מדד ת"א בנקים אף עלה החודש בכ־1.25%, ומדד הביטוח ירד רק ב־1.84%, עדות לבחירה הברורה של שוק ההון בעוגנים דפנסיביים.

במבט קדימה, לא ברור האם הירידות האחרונות הן תיקון זמני לאחר גל העליות מתחילת השנה – או תחילתו של מימוש רחב יותר. סביר להניח שההתפתחויות בזירה הפוליטית והביטחונית ימשיכו להיות המשתנה המרכזי שישפיע על כיוון השוק בטווח הקצר.

שוק  האג"ח – פחות תשואה, יותר סיכון - מגמה שלילית במרץ.

אחרי פתיחה אופטימית לשנה, חודש מרץ הזכיר למשקיעים שגם שוק האג"ח לא חסין מהתנודות.
מדדי האג"ח הקונצרני עברו לירידות – תל בונד 20 איבד כ-1.16%, מדד תל בונד 40 ירד בכ-0.67% ומדד תל בונד 100 נחלש בכ-0.74% אך הם עדין חיוביים מתחילת השנה.
גם באפיק הממשלתי נרשמה מגמה שלילית – מדד תל גוב-כללי ירד בכ-0.79% כאשר אגרות החוב הארוכות יותר רשמו ירידות חדות אף יותר, מדד תל גוב-צמודות 5+ נפל בכ-2.17%, ומדד תל גוב-שקלי 5–10 ירד בכ-2.15%.

התיקון הגיע על רקע שורת התפתחויות, מקומיות וגלובליות. בישראל, מדד המחירים לצרכן של פברואר הפתיע עם קריאה אפסית והוריד את שיעור האינפלציה השנתית ל־3.4%, אך סביבת האינפלציה עדיין חורגת מיעד בנק ישראל. במקביל, רמת אי־הוודאות חזרה לעלות בעקבות המשבר סביב ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, וכן חידוש הלחימה בעזה.

בנק ישראל שומר בינתיים על מדיניות מוניטרית זהירה ונמנע מהפחתת ריבית – בין השאר בשל החשש מעלייה מחודשת באינפלציה, לרבות דרך ערוצי הסחר והמט"ח. התחזיות הרשמיות עוד צופות הורדת ריבית בהמשך השנה, אך השוק מתחיל לתמחר קצב מתון יותר, אם בכלל.

האג"ח הקונצרני, שנהנה מביקושים גבוהים ומאופין במרווחי תשואה נמוכים, חווה כעת לחצים. הירידות – גם אם מתונות – משקפות רגישות גוברת לרמת תמחור גבוהה שמותירה פחות מקום לטעויות. כשהסנטימנט משתנה, גם מרווחים שנראו סבירים מתחילים להיראות פחות אטרקטיביים.