שברון (CVX) ואקסון מוביל (XOM) האמריקאיות הן שתיים מהחברות הגדולות בעולם בתחום האנרגיה, הפועלות בעיקר בענפי הנפט, הגז והפטרוכימיה. שתיהן מתמודדות עם שינויים רגולטוריים, עם השינויים במחירי הנפט ועם המעבר לאנרגיות מתחדשות ושתיהן חברות יציבות וחזקות מבחינה פיננסית.
קצת היסטוריה
מקורה של אקסון מוביל, אחת מחברות האנרגיה הגדולות והמשפיעות בעולם (מייצרת כ-3% מהנפט בעולם וכ-2% מהאנרגיה בעולם), הנסחרת בבורסת ניו יורק (NYSE), נעוץ בשנת 1866 בחברת Vacuum Oil, שנוסדה בניו יורק על ידי מתיו אווינג והירם אוורסט, והתמחתה בייצור שמנים לשימוש תעשייתי. חברה זו נרכשה בשנת 1879 ע"י חברת Standard oil, שהוקמה 9 שנים קודם לכן, ב-1870, ע"י האחים ג'ון ד. ווויליאם רוקפלר, יחד עם שותפים נוספים, וגדלה במהירות לשלוט בתעשיית הנפט האמריקאית באמצעות טכניקות זיקוק חדשניות, רכישות אסטרטגיות של מתחרים ויתרונות לגודל, כולל הסכמים סודיים עם חברות רכבות להוזלת עלויות הובלה. בשיאה, היא שלטה ביותר מ-90% משוק הזיקוק בארה"ב. יחד עם זאת, בשנת 1911, עקב חוקי הגבלים עסקיים (חוק שרמן נגד מונופולים), בית המשפט העליון של ארה"ב פסק לפירוק Standard Oil ל-34 ישויות נפרדות, לאחר חקירה ממשלתית ממושכת שהחלה ב-1906. שתיים מהישויות הללו, Standard Oil מניו ג'רזי (ג'רזי סטנדרט) ו-Standard Oil מניו יורק (Socony), יהפכו בסופו של דבר לאקסון ומוביל, בהתאמה.
לאחר הפירוק, ג'רזי סטנדרט (ששינתה את שמה ל"אקסון" ב-1972) התמקדה בהרחבת פעילותה הבינלאומית ובחדשנות טכנולוגית, והפכה לחלוצה בקידוח נפט בים, כולל פיתוח פלטפורמות קידוח מתקדמות במפרץ מקסיקו בשנות ה-40 של המאה הקודמת. Socony, לעומת זאת, התפתחה ל"מוביל", שם שהתגבש ב-1966 לאחר שילוב המותג Mobil עם פעילותה, והתמקדה במוצרי דלק ושמנים מתקדמים, כולל פיתוח שמני מנוע סינתטיים שהפכו לסטנדרט בתעשיית הרכב. במהלך המאה ה-20, שתי החברות התרחבו ברחבי העולם, והשקיעו בחיפושי נפט, זיקוק והפצה. אקסון נודעה בהובלתה בקידוח ימי ובחידושים כימיים, כמו ייצור פלסטיק ודשנים, בעוד מוביל זכתה להכרה בטכנולוגיות הסיכה המתקדמות שלה ובמותג הדלק שלה, שהיה נפוץ בתחנות תדלוק ברחבי העולם.
בנובמבר 1999 התאחדו כאמור שתי החברות ליצירת אקסון מוביל, במיזוג בשווי של כ-81 מיליארד דולר, ויצרו את אחת מחברות האנרגיה החזקות ביותר בעולם. המיזוג נחשב לאחד האירועים המשמעותיים בתעשיית האנרגיה, והוא אפשר לחברה המשולבת לנצל יתרונות סינרגטיים עצומים, כולל גישה למאגרי נפט וגז חדשים ושיפור היעילות התפעולית. מאז המיזוג, אקסון מוביל נותרה מובילה בייצור נפט וגז, בחיפושים במים עמוקים ובפטרוכימיה, תוך שמירה על רשת של יותר מ-20,000 תחנות דלק ברחבי העולם. למרות התמודדותה עם אתגרים סביבתיים ורגולטוריים, כולל ביקורת על תרומתה לשינויי אקלים ותביעות משפטיות – כמו השערורייה סביב דליפת הנפט של ב-1989, במפרץ מקסיקו, שגרמה לנזק סביבתי עצום, היא ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות חדשות, ביניהן לכידת פחמן, מימן כחול ו-Bio-fuel, וכן בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולארית ורוח, כדי להסתגל לנוף האנרגיה המשתנה.
שורשיה של שברון, אחת החברות הגדולות בעולם וחברת האנרגיה השנייה בגודלה בארה"ב כיום (אחרי אקסון מוביל), נעוצים גם כן בתקופת Standard Oil אך באופן שונה. מקורה בחברת הנפט של החוף הפסיפי (Pacific Coast Oil Company), שנוסדה בשנת 1879 בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, והתמקדה בהפקת נפט משדות מקומיים. לאחר פירוק Standard Oil ב-1911, פעילותה בקליפורניה הפכה ל-Standard Oil of California (SoCal), שהייתה לשחקן מרכזי בזיקוק ובהפקת נפט בחוף המערבי, תוך ניצול מאגרי הנפט העשירים של קליפורניה. SoCal החלה להיסחר ב-NYSE בשנת 1928. בשנת 1933, SoCal השיגה זיכיון חיפושים בסעודיה, בשיתוף עם Texaco, מה שהוביל לגילוי של אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם בערב הסעודית ב-1938. זה הניח את הבסיס ל-Saudi Aramco, שהפכה בסופו של דבר לחברת הנפט הלאומית של ערב הסעודית (ב-1980 היא נרכשה ע"י ממשלת ערב הסעודית). חשוב לציין כי שיתוף הפעולה הזה עם סעודיה הפך את SoCal לשחקן בינלאומי משמעותי, והציב אותה כחלוצה בחיפושי נפט במזרח התיכון. SoCal מיתגה עצמה מחדש כ-Chevron Corporation ב-1984 לאחר שרכשה את Gulf Oil, תמורת כ-47 מיליארד דולר, מה שנחשב בזמנו למיזוג הארגוני הגדול בהיסטוריה.
שברון המשיכה את התרחבותה על ידי רכישת חברת Texaco ב-2001, תמורת כ-39 מיליארד דולר, וביססה עוד יותר את מעמדה כאחת מחברות הנפט המובילות בעולם. רכישה זו שילבה את המומחיות של Texaco בגז טבעי עם יכולות הזיקוק של שברון, והעניקה לה גישה לשווקים חדשים. לאורך השנים שמרה שברון על נוכחות חזקה באקספלורציה, בזיקוק ובשיווק נפט, וכן השקיעה בגז טבעי נוזלי (LNG) ובמקורות אנרגיה מתחדשים.
כיום, אקסון מוביל ושברון הן בין חברות הנפט המובילות והגדולות בעולם והן שתי חברות הנפט הגדולות ביותר בארה"ב. הן מתחרות באופן עקבי על נתחי השוק שלהן בתעשיית האנרגיה העולמית. יש לציין כי קיימות בעולם חברות נפט גדולות יותר כמו Saudi Aramco הסעודית, CNPC הסינית ועוד. שתי החברות בודקות באופן תדיר את ההשפעה הסביבתית שלהן והן בוחנות באופן פעיל טכנולוגיות אנרגיה חדשות, כולל לכידת פחמן, מימן ודלק ביולוגי, כדי ליישר קו עם מאמצי הקיימות העולמיים. עם זאת, שתיהן נתקלות בביקורת מתמשכת מצד ארגונים סביבתיים, שטוענים כי השקעותיהן באנרגיה ירוקה הן מוגבלות יחסית להכנסותיהן העצומות מפחמימנים ומנגד, הן נתקלות בביקורת מצד המשקיעים, שטוענים כי ההשקעה שלהן בשמירה על איכות הסביבה אינה כלכלית ופוגעת ברווחיותן.
ירוק או שחור
בניגוד לחברת BP[1], בה נראה כי יש לאחרונה שינוי אסטרטגי של ממש וחזרה להשקעה באנרגיות מזהמות על חשבון ההשקעות המפסידות באנרגיות מתחדשות ובהפחתת פליטות פחמן, לאור ירידה משמעותית ברווחיות החברה, נראה שאצל שתי ענקיות האנרגיה האמריקניות לא בוצע עדיין שינוי אסטרטגי עמוק בנושא זה. יש לציין כי מראש, BP השקיעה הרבה יותר מהן, ביחס לפעילותה, באנרגיה ירוקה, כולל הפחתת ייצור פוסילי – מהלך שב-2020 כלל תוכנית להפחתת 40% מייצור הנפט והגז עד ל-2030 ולהגדלת כושר ייצור האנרגיה המתחדשת פי 20. אקסון מוביל, לעומתה, המשיכה להתמקד בדלקים פוסיליים כמקור עיקרי לרווח, תוך שהיא רואה בביקוש הגלובלי המתמשך לנפט וגז – במיוחד בשווקים מתפתחים כמו אסיה ואפריקה – הצדקה להמשיך ולפתח מאגרים חדשים, ואילו שברון נקטה בגישה מאוזנת יותר מאקסון מוביל ואמנם השקיעה יותר בטכנולוגיות דלות פחמן אך המשיכה להגדיל את ייצור הנפט ושמרה עליו כמקור רווח עיקרי, תוך שהיא מתמקדת ביעילות תפעולית ושילוב טכנולוגיות להפחתת עוצמת הפליטות במקום נטישת הפוסיליים.
אקסון מוביל ושברון נמצאות גם הן בלחץ לצמצם את הפליטות תוך שמירה על רווחיות והן נוקטות בדרכים שונות כדי לעמוד במטרות הללו, ושתיהן, בניגוד ל-BP, מראש לא הראו דחיפה אסטרטגית משמעותית לעבר אנרגיה ירוקה, אשר פוגעת ברווחיות, ונקטו בגישה שמרנית יותר, בעוד ש-BP ניסתה להוביל את המעבר האנרגטי עם השקעות של מיליארדי דולרים מדי שנה בפרויקטים מתחדשים בתחומים כמו אנרגיית רוח ומימן.
שתי ענקיות האנרגיה התמודדו עם אתגרים ברבעון הרביעי של 2024, כאשר מרווחי הזיקוק היו חלשים יחסית ומחירי נפט היו נמוכים יחסית, ואלו השפיעו על הרווחיות.
עבור שברון ואקסון מוביל, הרווח התפעולי ב-2024 שיקף ירידה לעומת שיאי 2022 ו-2023, שהושפעו ממחירי אנרגיה וממרווחי זיקוק גבוהים לאחר המשבר שנבע ממלחמת רוסיה ואוקראינה [2][3]. הירידה במרווחי הזיקוק, שהגיעה לשפל של כ-10%-15% מתחת לממוצע ההיסטורי, יחד עם מחירי נפט שירדו לטווח של 70-75 דולר לחבית בממוצע בסוף 2024, הגבירו את הלחץ על שתי החברות להסתמך על יעילות תפעולית ולהצדיק את השקעותיהן בפרויקטים פוסיליים חדשים. במקביל, הלחץ הציבורי והרגולטורי – במיוחד בארה"ב ובאירופה – להפחתת פליטות, גרם להן להדגיש מאמצים סביבתיים, אך מבלי לסגת מהתלות בנפט ובגז טבעי כמנועי צמיחה.
שברון משקיעה[4] כ-8 מיליארד דולר בפרויקטים של הפחתת פליטות פחמן בין השנים 2021-2028, כאשר כ-2 מיליארד דולר נוספים מוקצים להפחתת הפליטות במסגרת פעילותה. היא מפתחת שותפויות עם חברות טכנולוגיה כדי לשפר את יעילות האנרגיה וכדי להפחית את השפעתה הסביבתית, כגון שיתוף פעולה עם מייקרוסופט לפיתוח טכנולוגיות לכידת פחמן ושותפות עם Bunge לייצור דלקים מתחדשים משמנים צמחיים. בנוסף, שברון רכשה את Renewable Energy Group ב-2022 תמורת 3.15 מיליארד דולר כדי להגדיל את כושר ייצור ה-Bio Fuel שלה ל-100,000 חביות ליום עד לשנת 2030. שברון שואפת להגיע ל-Net Zero של פליטות עד 2050, אך מכירה בכך שהשגת יעד זה תלויה בהתקדמות טכנולוגית, תמיכה רגולטורית ומנגנוני לכידה של פחמן.
אקסון מוביל כבר צמצמה כ-23% מפליטות תחמוצות החנקן, תחמוצות הגופרית והתרכובות האורגניות הנדיפות מ-2016, והיא שואפת להפחתה של 20% בפליטת גזי חממה עד 2030 (בהשוואה ל-2016) ופועלת בהתאם ליעדי הסכם פריז. בין המיזמים הבולטים שלה ניתן למנות פרויקט מימן כחול במפרץ טקסס, שצפוי לייצר כמיליארד רגל מעוקבת של מימן ביום תוך לכידת כ-98% מהפחמן הנלווה, אך הפרויקט תלוי בסבסוד ממשלתי ובתמריצי מס כמו אלה שמספק חוק ה-IRA. אקסון מוביל גם השקיעה בטכנולוגיות לכידת פחמן, עם תוכנית להגיע ליכולת לכידה של 20 מיליון טון CO2 בשנה עד 2030, אך השקעות אלה מהוות חלק קטן מתקציבה לעומת ההתמקדות המתמשכת שלה בקידוחי נפט וגז טבעי, מה שמדגיש את סדר העדיפויות שלה – רווחים מדלקים פוסיליים חשובים לה יותר ממעבר לאנרגיה ירוקה.
ב-2024, גם שברון וגם אקסון מוביל, כמו גם מתחרותיהן, התמודדו עם ירידות ברווחים עקב ירידת מחירי הגז הטבעי ועקב הירידות במרווחי הזיקוק ולמרות תנאי השוק המאתגרים, הפגינו חוסן ויציבות.
מחירי הגז הטבעי בארה"ב ירדו לכ-2.5 דולר ל-MMBtu בממוצע ב-2024 לעומת כ-3.5 דולר ב-2023, בעוד מרווחי הזיקוק ירדו לרמות נמוכות של כ-10-15 דולר לחבית עבור בנזין ועבור דיזל, זאת בהשוואה לשיאים של 30-40 דולר ב-2022. למרות האתגרים הללו, שתי החברות השיגו רמות ייצור שיא וחילקו סכומים נאים לבעלי המניות, תוך שהן ממשיכות להסתמך על פעילות האקספלורציה וההפקה כמנוע רווחי מרכזי, בעוד שפעילויות הזיקוק והשיווק ספגו פגיעה משמעותית.
שברון הציגה תוצאות חזקות ב-2024, הכוללות גם ייצור שיא בארה"ב ובעולם. החברה דיווחה על ייצור כולל של 3,350 מיליון חביות ליום, היקף דומה לשנת 2023, אך הציגה ביצועים יוצאי דופן באגן הפרמיאן, עם צמיחה של כ-18% YoY (הישג שקרה בזכות השלמת רכישת Hess והגברת הקידוחים). שברון חילקה לבעלי המניות דיבידנדים ורכישות מניות בהיקף של כ-27 מיליארד דולר ב-2024, כהמשך למדיניות רכישת מניות באוצר שבמסגרתה, במהלך השנתיים האחרונות, ביצעה רכישות מניות באוצר בהיקף של כ-30 מיליארד דולר וצמצמה את מספר המניות ב-10%. הרווח הנקי של שברון עמד ברבעון האחרון של 2024 על כ-3.2 מיליארד דולר (רווח מתואם של כ-3.6 מיליארד דולר) לעומת 2.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד (עיקר השיפור מיוחד לתחום האקספלורציה וההפקה). ברמה השנתית, הרווח הנקי של החברה עמד על 9.72 מיליארד דולר (רווח מתואם של 10.05 מיליארד דולר). יחד עם זאת, הפגיעה העיקרית הייתה בתחום השיווק והזיקוק עקב מרווחי זיקוק נמוכים כאמור, שם נראה הפסד ראשון בתחום הזיקוק מזה 4 שנים.
החברה שמרה על יחסי מינוף נמוכים של 13.9% (חוב למאזן) ו-10.4% (חוב נטו למאזן), מה שמעיד על מאזן חזק המאפשר גמישות פיננסית.
אקסון מוביל רשמה הכנסות שנתיות של 349.59 מיליארד דולר ב-2024, ירידה של 1.45% YoY לעומת 344.58 מיליארד דולר ב-2023, וברבעון הרביעי הכנסותיה עמדו על 83.4 מיליארד דולר, ירידה של יותר מ-1% YoY. למרות זאת, היקף הייצור שלה זינק בכ-20% YoY ל-4,602 מיליון חביות ליום, שיפור מרשים ביחס ל-3,835 מיליון חביות ליום ב-2023. הרווחים מהאקספלורציה ומההפקה תרמו לרווחיות אך חטיבות הזיקוק והכימיקלים ספגו פגיעות משמעותיות. ברמה השנתית, הרווח הנקי עמד על כ-32.8 מיליארד דולר (רווח מתואם של כ-34.5 מיליארד דולר), ירידה לעומת כ-36 מיליארד דולר ב-2023, אך החברה חילקה לבעלי המניות כ-32.4 מיליארד דולר בדיבידנדים וברכישות מניות באוצר, תוך שמירה על יחס חוב נטו למאזן של כ-5%, נמוך משל שברון. אקסון מוביל המשיכה להשקיע מיליארדים מדי שנה בפרויקטים פוסיליים, דבר שתמך בגידול בהיקף הייצור מחד אך חשף אותה לפגיעות גדולות יותר בתנודות המחירים מאידך.
ברמת המניה, בשנת 2024, שתי המניות התמודדו עם לחץ כלפי מטה עוד לפני הירידות החזקות בשווקים שחלו לאור המכסים שהטיל ממשל טראמפ על מדינות אשר מייצאות לארה"ב ב-2025, ואשר הגבירו את אי-הוודאות הכלכלית ופגעו בביקוש לנפט. יש לציין כי מתחילת 2025 ועד ל-25.3.25 שערי המניות הללו עלו וסגרו את ההפסדים של 2024. בתקופה זו מניית שברון עלתה בכ-12.1%, בעוד מניית אקסון עלתה בכ-17.4%, לעומת ירידה, שלא הצליחה להיסגר ב-2025, של כ-3.7% במניית BP, שסבלה יותר מהשתיים הראשונות, עקב תלות גבוהה בזיקוק (אשר כאמור נפגע משמעותית לאור מרווחי זיקוק נמוכים) ועקב השקעות כבדות באנרגיה מתחדשת שטרם הניבו תשואה משמעותית. ניתן לראות כי תנאי השוק שאינם מסבירי פנים בתחום הנפט, יצרו אצל BP בעיות קשות יותר מאשר אצל אקסון מוביל ושברון, ששמרו על יציבות יחסית הודות להתמקדות באקספלורציה ובהפקה והודות למאזניהן החזקים. עם זאת, שתי החברות נותרו חשופות לסיכונים עתידיים לא מעטים – ביניהם התלות של שברון בפרמיאן, והשקעות של אקסון מוביל בגיאנה (הרחבה בהמשך המאמר) – במידה שמחירי הנפט ימשיכו לרדת או שהלחץ הרגולטורי על פליטות יגבר.
נכון לימים הפכפכים אלה בשווקים (25.03.25), אלו מכפילי הרווח (לפי הרווח בדוחות הכספיים האחרונים בהם נסחרות מניות האנרגיה:
|
|
שברון |
אקסון מוביל |
BP |
SHELL |
טוטאל |
|---|---|---|---|---|---|
|
מכפיל רווח |
16.98 |
14.79 |
נתון מאוד גבוה ולא רלוונטי לאור הרווחיות הנמוכה שהייתה והשינוי האסטרטגי שמבוצע בחברה |
14.18 |
10.1 |
|
שווי שוק |
296.56 מיליארד $ |
502.47 מיליארד $ |
92.7 מיליארד $ |
169.32מיליארד פאונד |
142.23 מיליארד אירו |
התלות של שברון בפרמיאן וההשקעות של אקסון מוביל בגיאנה – חשיפות גדולות של החברות
- אגן הפרמיאן, הממוקם בטקסס ובניו מקסיקו, הוא אחד ממקורות הנפט והגז החשובים ביותר בארה"ב, והוא משמעותי מאוד בפעילות של שברון, שכן היא אחת מיצרניות הנפט הגדולות בפרמיאן, כאשר כמחצית מהפקתה שם הינה מבארות שהיא מפעילה באופן ישיר, ואילו המחצית השנייה הינה מבארות אשר הפעלתם נעשית בשותפות עם מפעילים אחרים או בשיטה של רויאלטיז (royalty production).
בשנים האחרונות, שברון הגבירה את ההתמקדות שלה בפרמיאן כחלק מאסטרטגיה להגדיל ייצור באזורים אשר הינם יציבים מבחינה רגולטורית וקרובים לשוק האמריקאי, תוך צמצום חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים במדינות אחרות. הגידול בחשיפה לאגן הפרמיאן, מגביר את הייצור המקומי של שברון ואיתו את הסיכונים וההזדמנויות הנובעים מכך בכל המובנים – התנודות במחיר הנפט והגז הטבעי המקומיים, הקשר למכסי ייבוא, ההשפעות על ייצוא, מחירי ההפקה הנמוכים בפרמיאן (פחות מ-35$ לחבית) ועוד.
פרויקטים אחרים של שברון, ביניהם גם רכישת השליטה בחברת Hess (הפועלת בגיאנה עם אקסון מוביל כשותפה, ונמצאת במחלוקת מולה בנושא השדה בגיאנה), מגוונים את מבחר המאגרים שלה ומפחיתים את התלות באגן הפרמיאן, אך בכל זאת, הפרמיאן הינו כרגע המנוע העיקרי שלה בארה"ב.
- אקסון מוביל הינה השחקנית המובילה בתעשיית הנפט של גיאנה[7], מדינה דרום אמריקאית שהפכה לאחד ממחוזות הנפט הצומחים בעולם מאז גילוי מאגרים משמעותיים בשטחה ב-2015. לאור התגליות במדינה, גיאנה הפכה מאחת המדינות העניות ביותר בדרום אמריקה למדינה שתשאב יותר נפט לנפש מסעודיה או כוויית ב–2027. גיאנה צפויה לתפוס את מקומה של ונצואלה ולהפוך ליצרנית הנפט השנייה בגודלה בדרום אמריקה, אחרי ברזיל. אקסון מוביל מפעילה בה בלוק שבו נמצאו לפחות 11 מיליארד חביות נפט וגז טבעי (בשווי של טריליון דולר), אשר עלות ההפקה בו הינה פחות מ-35$ לחבית, והיא מחזיקה ב-45% מהשליטה בו, כאשר Hess (שבבעלות שברון) מחזיקה בו 30% ואילו CNOOC הסינית מחזיקה בו 25%. ההשקעות של אקסון בגיאנה הן מהגדולות בתולדותיה, והן משקפות את האסטרטגיה שלה להפוך את גיאנה למקור צמיחה מרכזי.
השפעת השינוי במכסי הייבוא לארה"ב על שברון ועל אקסון מוביל
מעבר להשפעה המיידית על שערי המניות של החברות, מדיניות המכסים של טראמפ, כפי שהיא נראית נכון למרץ 2025, צפויה להשפיע על פעילות חברות כמו שברון ואקסון מוביל בדרכים מורכבות, המשלבות הזדמנויות וסיכונים. השפעה זו תלויה בפרטי המדיניות, ביישומה וכן בתגובות מצד השווקים ומצד המדינות בעולם. המדיניות יוצרת תמונה מורכבת עבור ענקיות הנפט האמריקאיות, שמרוויחות גם מהפקה מקומית וגם מייצוא גלובלי.
- יתרון תחרותי לייצור מקומי: טראמפ דוגל במדיניות של "עצמאות אנרגטית" וחיזוק התעשייה המקומית. המכסים על ייבוא אנרגיה (כמו נפט קנדי או מקסיקני) עשויים להעניק יתרון תחרותי מקומי לנפט אמריקאי מקומי, לכן חברות כמו שברון ואקסון מוביל, אשר מפיקות נפט וגז טבעי רבים בשטח ארה"ב עשויות ליהנות מהפחתת התחרות מייבוא זול.
- הפחתת רגולציות סביבתיות: בניגוד להגברת המכסים על ייבוא, הממשל החדש צפוי להמשיך ולקדם הפחתת רגולציות סביבתיות. מהלך זה עשוי להוזיל את עלויות הייצור עבור שברון ואקסון מוביל בכ-5%-10%. הוזלה שכזו יכולה לאפשר מחירים תחרותיים יותר עבור הצרכנים האמריקאיים, להגדיל את הפער מול נפט מיובא ולקדם ייצוא של נפט אמריקאי ושל LNG לשווקים באירופה ובאסיה, מה שיגדיל את הכנסותיהן של שברון ואקסון מוביל עוד יותר.
- סיכון לעליית מחירים מקומית: מנגד, המכסים על נפט מיובא עשויים להקטין את היצע הנפט הזמין בארה"ב, בייחוד באזורים שתלויים בנפט הקנדי. דבר זה עשוי לגרום לעלייה במחירי הנפט בארה"ב עבור הצרכנים הסופיים. מהלך כזה צפוי להגדיל את מרווחי הזיקוק ואילו שברון ואקסון מוביל, כשחקניות מרכזיות בשוק הנפט האמריקאי, עשויות ליהנות מרווחים גבוהים יותר.
- עלויות ייצור גבוהות יותר: ייצור הנפט האמריקאי תלוי גם בציוד, בחלקים ובחומרים (כמו פלדה לפלטפורמות קידוח ובטון לאיטום קידוחים) ולכן חברות כמו שברון ואקסון מוביל תלויות בייבוא של אותו ציוד, חלקים וחומרים ממדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו. הגדלת המכסים עלולה לייקר את עלויות הייצור שלהן מהבחינה הזו, במיוחד אם לא יינתנו פטורים ספציפיים לתעשיית האנרגיה.
- תגובות נגד ויחסי גומלין:[8] [9] הטלת המכסים מעוררת תגובות נגד מצד מדינות אחרות. קנדה, שמספקת כ-63.6% מייבוא הנפט לארה"ב (כ-4.2 מיליון חביות נפט גולמי ליום נכון לדצמבר 2024), וכן מקסיקו, שמספקת כ-6.8% מייבוא הנפט לארה"ב (כ-451 אלף חביות נפט גולמי ליום נכון לדצמבר 2024), כבר הודיעו על כוונתן להטיל מכסי גומלין על סחורות אמריקאיות, כולל אנרגיה. מכסים כאלו יכולים לפגוע בייצוא הנפט והגז של שברון ושל אקסון מוביל, וכך גם בשורת ההכנסות שלהן.
- אי יציבות גלובלית: ברמה העולמית, המכסים עלולים לערער את שוק האנרגיה, להגביר תנודתיות במחירים ולפגוע בביקוש הגלובלי לנפט, שכבר נחלש ב-2024. תנודות אלה עשויות להחמיר את הלחץ על מניות שברון, אקסון מוביל וכן על מתחרותיהן, שכבר ספגו ירידות מתחילת השנה.
השפעה ספציפית על שברון ואקסון מוביל
- שברון: החברה פעילה מאוד באגן הפרמיאן בטקסס ובניו מקסיקו, ומפיקה כמויות גדולות של נפט וגז מקומיים. היא עשויה ליהנות יותר ממדיניות המכסים אם הייבוא מקנדה יתייקר, שכן היא פחות תלויה בייבוא אנרגיה. עם זאת, עליית עלויות הציוד עשויה לפגוע בפרויקטים חדשים שלה.
- אקסון מוביל: כחברה עם פעילות גלובלית נרחבת יותר, כולל יצוא LNG, היא חשופה יותר לתגובות נגד ממדינות אחרות. עם זאת, הפחתת רגולציה מקומית והגברת הייצור המקומי עשויות לחזק את מעמדה בשוק האמריקאי.
