האחריות התאגידית הנאורה ומדיניות ה-ESG הביאו, אצל חברות רבות, למצב של שכחה לעיתים שמטרת העסקים היא להרוויח כמה שיותר עבור המשקיעים, ולא להיות ארגוני צדקה פילנתרופיים הפועלים למען הקהילה והסביבה. גישה זו הביאה גם לאג'נדה ירוקה, אשר דגלה, בייחוד אחרי הסכם פריז, בצמצום נזקי פליטות הפחמן והצלת כדור הארץ מההתחממות הגלובלית ההולכת ומתקדמת, אג'נדה אשר במקרים רבים אינה כלכלית ועבור חברות בסקטור הנפט, כמו חברת BP הבריטית, פגעה ברווחים ובמשקיעים באופן משמעותי. חלק מהמשקיעים מאסו בכך, והם דורשים שינוי אסטרטגי באופן מידי.
ההיסטוריה של BP בקצרה
חברת בריטיש פטרוליום (BP) הבריטית, אשר הוקמה בשנת 1908 בשם APOC (חברת הנפט האנגלו- פרסית), הינה אחת מחברות האנרגיה הגדולות והמשפיעות בעולם והיא מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב תעשיית הנפט העולמית מיום הקמתה. תגלית הנפט הגדולה הראשונה של החברה, מאגר Masjed Soleyman, נמצאה באיראן ב-1908, והיוותה את ממצא הנפט המשמעותי הראשון במזרח התיכון והבסיס לפריחת החברה בתחום הפקת האנרגיה.
מאגר Masjed Soleyman לא רק סיפק את הבסיס לצמיחה העתידית של BP, אלא גם היה בעל השפעה עמוקה על שוקי האנרגיה העולמיים ועל היחסים הגיאופוליטיים בין המדינות השונות. הוא הוביל להקמת בית הזיקוק בעיר עבאדן שבאיראן ב-1912, אשר הפך לאחד מבתי הזיקוק הגדולים בעולם ומחובר למאגר באמצעות צינור באורך של כ-138 ק"מ. מיקומה של עבאדן היה אסטרטגי עבור BP, לאור היותה מצויה לצידו של נהר, אשר סיפק גישה נוחה לנתיבי שילוח בינלאומיים לייצוא מוצרי נפט מזוקק. ב-1938 המתקן בעיר עבדאן היה למתקן הזיקוק הגדול בעולם אשר זיקק כ-500 אלף חביות נפט ביום. הוא הפך בזמנו למרכז עולמי לפיתוחים טכנולוגיים והנדסיים בתחום הנפט.
בית הזיקוק בעבאדן השפיע מאוד, לאורך זמן, על כלכלת איראן. הוא הפך את איראן לשחקנית מפתח בשוק הנפט העולמי, וגם עיצב את המדיניות הכלכלית, את הפיתוח התעשייתי ואת היחסים הבינלאומיים שלה במשך עשרות שנים.
ממשלת בריטניה, שהכירה בחשיבות האסטרטגית של משאב זה, רכשה את רוב המניות בחברה בשנת 1914 כדי להבטיח אספקת דלק לצי המלכותי במהלך מלחמת העולם הראשונה. אירוע מרכזי זה ביסס היטב את תפקידה של BP כמובילת אנרגיה עולמית והכין את הבמה להתרחבותה לאורך המאה ה-20.
בשנת 1954 APOC עברה מיתוג מחדש ושמה שונה ל-British Petroleum, מותג שהפך לשם נרדף לחדשנות ולצמיחה במגזר הנפט והגז הטבעי. במהלך השנים, הרחיבה BP את פעילותה ברחבי העולם, והוסיפה לעצמה תחומי עיסוק נוספים בתחום האנרגיה, ביניהם הגז הטבעי, פטרו-כימיקלים ובהמשך גם אנרגיה מתחדשת.
ב-20 באפריל 2010, חל אירוע משמעותי ביותר בחברה כאשר ספינת קידוח שהופעלה ע"י BP התפוצצה בעת קידוח במפרץ מקסיקו, מול חופי לואיזיאנה ויצרה בכך את אסון דליפת הנפט הימי הגדול ביותר שהיה בארה"ב ולמשבר הגדול ביותר ב-116 שנות פעילותה של BP, בעלות של 65 מיליארד דולר – אסון Deepwater Horizon. באסון זה נהרגו 11 איש וניצת כדור אש שנראה ממרחק של עשרות קילומטרים. השריפה שפרצה לא הייתה ניתנת לכיבוי ולאחר יומיים האסדה קרסה והובילה לדליפת נפט ענקית למי האוקיינוס. Auchincloss, אשר היה אז ראש הסגל של המנכ"ל, פעל נמרצות כדי לתקן את המשבר. המנכ"ל דאז, טוני הייוורד, התפטר בגלל מה שנחשב באופן נרחב כטיפול לקוי שלו בדליפת הנפט, ובעקבותיו מונה למנכ"ל ברנרד לוני אשר פעל לשינוי האסטרטגיה של החברה.
מצבה של BP
מאז האסון ב-2010 כאמור, אסטרטגיית החברה, כמו גם האסטרטגיה של חברות מתחרות מהסקטור, השתנתה. היא מבוססת בשנים האחרונות על מעבר מחברת נפט בינ"ל לחברת אנרגיה משולבת, הכוללת גם אנרגיות מתחדשות ושיפורים בפליטות הפחמן. בין היתר, החברה הציבה לעצמה מטרה, להפחית את ייצור הנפט והגז משמעותית עד ל-2030 (בעבר דובר על הפחתה של 40% בייצור הנפט עד 2030, ולאחר מכן ההתחייבות ירדה ל-25%, בעקבות רתיעת המשקיעים מהיעד האגרסיבי), להגיע ל-NET ZERO בפליטות הפחמן עד ל-2050 ולהיכנס לפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת, תוך כדי שיח על 50GW של אנרגיה מתחדשת עד 2030. המעבר של החברה למערכת אנרגיה עם פליטות פחמן נמוכות יותר אינו מהלך פשוט והוא הציב ועודנו מציב אתגרים והזדמנויות עבור BP. BP כיום הינה חברת הנפט היחידה עם יעד ברור להפחתת תפוקת הנפט והגז.
BP, תחת המנכ"ל הקודם ברנרד לוני (אשר פוטר), אימצה מדיניות של הגעה ל-NET ZERO של פליטות פחמן וירידה בהפקת הנפט, אשר פגעה בביצועיה, ומאז מתקשה להציג תפנית באסטרטגיה שלה. כתוצאה מכך, מניית BP נמצאת בירידה בשנים האחרונות ורק לאחרונה חזרה לשווי בו הייתה לפני חמש שנים (במונחי ליש"ט). זאת בעוד שמתחרותיה בסקטור הנפט Shell,Exxon Mobil וכן שברון עלו בעשרות אחוזים בחמש שנים אלו.
בדו"חות הכספיים האחרונים[1], ניתן לראות כי שיעור המינוף של החברה (net debt to equity) עומד על אזור 40% והינו גבוה משמעותית מאשר אצל מתחרותיה הבולטות – Shell, Total, Exxon ושברון. BP דיווחה בדוחות אלו על ירידה של 35% ברווח השנתי הנקי, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, תוך החמצה של ציפיות האנליסטים. הירידה ברווח ל-8.9 מיליארד דולר נבעה, בין היתר, מירידה במרווחי הזיקוק[2] (ירידה של כ-5$ לחבית ביחס לשנה הקודמת), שהגיעה בעקבות דיווחים[3] שקרן הגידור Elliot Investment Management, אשר צברה נתח של כמעט 5% ממניות החברה (בהיקף של כ-4 מיליארד ליש"ט), והפכה לבעלת המניות השלישית בגודלה בחברה, הגבירה את הדרישות לשינויים אסטרטגיים בחברה, ולמכירת נכסים גדולים, ביניהם גם חלק נכבד מתיק האנרגיה הירוקה שלה, במטרה לשפר את הרווחיות. נראה כי כעת BP שוקלת למכור את עסקי חומרי הסיכה שלה (מקבוצת Castrol), אשר שוויים עשוי להיות כ-8-10 מיליארד דולר ואשר נרכשו תמורת כ-3 מיליארד ליש"ט בשנת 2000, וכן נראה כי היא שוקלת לעזוב את שוק הטעינה הקמעונאי לכלי רכב חשמליים.
לדברי קייט תומסון[4], סמנכ"לית הכספים, "במהלך השנה, הצגנו את היעד שלנו לספק חיסכון של לפחות 2 מיליארד דולר עד סוף 2026 ביחס לשנת 2023, ואנחנו מתקדמים בכך, ומשיגים הפחתת עלויות מבניות של 0.8 מיליארד דולר." "הגדלנו את הדיבידנד למניה רגילה ב-10% וביצענו רכישה של מניות באוצר בסך של 7 מיליארד דולר. ההתמקדות שלנו במשמעת הונית וחיזוק המאזן נמשכת גם בשנת 2025".
BP מצטרפת לחברות גדולות אחרות מתחומה שחוו ירידה ברווחים במהלך שנת 2024, לאחר רווחי שיא בשנתיים הקודמות לכן, כאשר צריכת הנפט התאוששה מהנסיגה בתקופת COVID-19 ומהשיבוש בענף האנרגיה בתקופת פרוץ מלחמת רוסיה ואוקראינה. אך אם נביט ברמה רחבה על הסקטור, BP הציגה ביצועים נמוכים יותר משל מתחרותיה, והדבר מעלה לחץ על ההנהלה לספק שינוי אסטרטגי רחב מצד המשקיעים. חלק מהמשקיעים מצפים לשינוי שכולל הפחתה בהשקעות לטובת פליטות פחמן נמוכות, הפחתת עלויות והגדלת השקעות בתוצרי נפט מזהמים יותר. עם שווי שוק של כ-72.5 מיליארד ליש"ט (91.6 מיליארד דולר), BP שווה היום פחות ממחצית מחברת Shell, המתחרה בה, ששווייה עומד על כ-161 מיליארד ליש"ט (203.4 מיליארד דולר), והיא נתפסת כעת כיעד השתלטות אפשרי עבור Shell, Exxon או שברון. נראה כי השילוב של מחיר המניה, יחד עם הביצועים התפעוליים החזקים של החברה, ועם השינוי האסטרטגי העמוק הצפוי, שמחויב לתשואות בעלי המניות ולהפחתת מינוף, מצריך המשך מעקב אחר החברה.
יש לציין כי יריבתה הבריטית הגדולה של BP, Shell, לא פעלה רבות כמותה בתחום האנרגיה המתחדשת. היא החלה לסגת מהאסטרטגיה "הירוקה", כאשר מחירי הנפט והגז עלו לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, זאת בזמן שהיריבות האמריקאיות אקסון ושברון, כיכבו אצל המשקיעים לאחר שדבקו במידה רבה בדלקים פוסיליים, כשפעלו בתחום ה"ירוק" רק כאשר היה להן יתרון תחרותי, כמו בתחום לכידת פחמן ואחסונו מתחת לאדמה.
טרם הכנס שנערך ב-26.2.25, מנכ"ל BP כיום, אותו Auchincloss, אשר פעל רבות כדי לשקם את אמון המשקיעים לאחר פיטורי קודמו בתפקיד ב-2023, צפוי לצמצם באופן דרמטי את האג'נדה הירוקה בה נקט קודמו ברנרד לוני. הוא אמר כי "עסקי הנפט והגז שלנו ממוקמים היטב ומציגים ביצועים חזקים. אנו מתמקדים בשיפור הביצועים בזיקוק, עצרנו פרויקטים שלא יתחרו על ההון, ואנו בונים מחדש את נושא הירידה בפליטות פחמן שלנו כדי לצמוח, אבל בצורה יותר קלת הון"[5]. בנוסף, Auchincloss הודיע שהחברה תצמצם כ-5% מכוח העבודה שלה כדי לצמצם הוצאות, וכי היא מתכננת מאמצי קיצוץ נוספים במהלך השנה. בשיחה אחרת, אמר Auchincloss כי BP שוקלת להגדיל את תפוקת הגז מפצלים אמריקאיים עקב עליית המחירים בתחום זה. במקביל, BP אמרה שהיא תבחן אפשרות של רכישת מניות באוצר ב-2025 לאור ירידת מחיר המניה. נראה כי החברה עצרה או השהתה 30 פרויקטים מאז יוני האחרון כדי להתמקד בפרויקטים הרווחיים שלה. בנוסף, נראה ש-BP גם צפויה להפחית את הבונוסים למנהלים הבכירים שלה, עבור 2024, לכ-45% מהיעד שהוצב.
בכנס שנערך ב-26.2.2025[6], BP הודיעה רשמית על הגדלת ההוצאות בתחום הנפט והגז לכ-10 מיליארד דולר בשנה, תוך שינוי אסטרטגי גדול שמטרתו להגביר את הרווחים והתשואות של בעלי המניות. יחד עם שינוי זה החברה הודיעה על קיצוץ בהשקעות בעסקים הקשורים להפחתת פליטות ואנרגיה ירוקה ביותר מ-5 מיליארד דולר, ביחס לתחזית הקודמת שלה. היא אמרה כי היא גם מכוונת למכירת עסקים שבבעלותה בהיקף של כ-20 מיליארד דולר עד ל-2027 וכן להגדיל את הדיבידנד למניה ב-4% לפחות ולבצע רכישות באוצר בהיקף של כ-750 מיליון דולר עד ל-1 מיליארד דולר.
מניית BP מוחזקת ע"י משקיעים מוסדיים אמריקאיים רבים והתערבותה של קרן הגידורElliot העצימה את החששות משינוי אסטרטגי בקרב משקיעים אלו, שכן חלקם מעוניינים בשינוי זה פחות מקרן הגידור, בין היתר בגלל התחייבותם כלפי המשקיעים שלהם, להשקיע בנכסים שפועלים למען איכות הסביבה. קואליציה של 48 משקיעים מוסדיים - כולל Rathbones Investment Management, Phoenix Group Robeco ו-Royal London Asset Management , דוחקת ב-BP לשמר את תוכניות העבר שלה בנוגע למעבר לאנרגיה נקייה. במכתב ליו"ר הדירקטוריון, Helge Lund טענו כי לבעלי המניות צריכה להיות הצבעה מחייבת על כל שינוי באסטרטגיה[7], במיוחד לגבי המחויבות של BP לצמצם את תפוקת הנפט והגז. משקיעים אלה מחזיקים יחד בכ-2.5% ממניות BP - נתח קטן יותר מזה של Elliot אך משמעותי מספיק כדי לערער על ההוראות האגרסיביות של קרן הגידור.
ל-BP ישנם לא מעט פרויקטים אשר יכולים להיפגע מהשינוי האסטרטגי הצפוי:
- החברה מעורבת בשני פרויקטים דלי פחמן גדולים ב-Teesside שבבריטניה – פרויקט לכידת ואחסון פחמן של Northern Endurance Partnership ופרויקט Net Zero Teesside Power.
- באוקטובר 2024 השלימה BP את רכישת Lightsource – מהמפתחים והמפעילים המובילים בעולם של אנרגיה סולארית. רכישה זו הרחיבה את נוכחות החברה בתחום האנרגיה המתחדשת לכ-19 שווקים גלובליים.
- בדצמבר 2024, BP ו-JERA הסכימו לשלב את עסקי הרוח הימית שלהם וליצור מיזם משותף (50-50) בשם JERA Nex BP אשר השלמתו צפויה להתרחש בסוף רבעון 3 של 2025.
