תוכניות הפחתת פליטות ה-CO2 ברחבי העולם, לצורך מניעת המשך התחממות כדור הארץ, כפי שנקבע בהסכם פריז ואחריו גם בהסכם גלזגו, דורשות, בין היתר, הקמה נרחבת של מתקני ייצור אנרגיה נקייה עד לשנת 2050 (עבור רוב מדינות העולם), 2060 (עבור סין) או 2070 (עבור הודו). האנרגיה הסולארית היא משאב האנרגיה הזמין ביותר על פני כדור הארץ, והאטרקטיביות הכלכלית שלה משתפרת במהירות. נראה כי ייתכן שכבר חלפה נקודה בלתי הפיכה בזמן שלאחריה מגזר זה ימשיך לצמוח עד למצב בו האנרגיה הסולארית תגיע בהדרגה לשלוט בשווקי החשמל העולמיים, ללא כל מדיניות אקלים נוספת. כתוצאה מההגעה לנקודת זמן זו, מגזר האנרגיה הסולארית בעולם כולו חווה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות. יחד עם זאת, קיימות אי ודאויות על רקע יציבות הרשת במערכת חשמל הנשלטת על ידי אנרגיות מתחדשות, על רקע זמינות של מימון בכלכלות לא מפותחות לצורך הקמת מתקני ייצור, על רקע הקיבולת של שרשרת האספקה וכן על רקע התנגדויות פוליטיות הנוצרות מאובדן תעסוקה במתקנים המזהמים שנסגרים.
ייצור חשמל סולארי היה נחשב בעבר ליקר מאוד אך בין השנים 2010-2020 העלות ירדה בכ-15% בממוצע מדי שנה, יחד עם צמיחה בהספק המותקן של כ-25% לשנה. בעיית העלות הגבוהה של ייצור אנרגיות מתחדשות הפכה לבעיה אחרת של איזון רשתות החשמל, בהן כמויות גדולות של אנרגיה שמגיעה ממתקני רוח וסולאר, לאור העובדה שייצור החשמל מאנרגיות אלו אינו אחיד לאורך שעות היממה. סוללות לאגירת חשמל ממלאות תפקיד חשוב בפתרון בעיה זו. לפי ה-IEA[1], בשנת 2023, ייצור חשמל ממתקנים סולאריים היווה 75% מתוספות הקיבולת המתחדשת ברחבי העולם. לדבריהם, תוספות ייצור אנרגיה מתחדשת ימשיכו לגדול בחמש השנים הקרובות, כאשר נתח הסולאר והרוח יהיה כ-96% מאותה תוספת, וזאת בעיקר מכיוון שעלויות הייצור של שני תחומים אלו הפכו לזולות ביותר ובנוסף, אלה תחומים שעדיין נהנים מתמיכה תמריצית במדינות שונות.
הצמיחה של מגזר האנרגיה הסולארית מונעת, בין היתר, מהתקדמות טכנולוגית, ממדיניות ממשלתית תומכת ומהתגברות הביקושים לאנרגיה נקייה. בין החידושים המרכזיים התורמים לתנופת האנרגיה הסולארית ולשיפור יכולות הייצור ממתקנים סולאריים, הוא ה-Tracker הסולארי. מדובר ברכיב במערכות סולאריות אשר מתאים את כיוון הפאנלים הסולאריים, לאורך היום, כדי לייעל את לכידת האנרגיה המגיעה מאור השמש, בהתאם למיקום השמש. השימוש בטראקרים משפר בעשרות אחוזים את היעילות של מערכות פוטו-וולטאיות מבחינת כושר ייצור האנרגיה. הביקושים הגבוהים למערכות אנרגיה סולארית יצרו גם ביקושים מוגברים לטראקרים, המשפרים כאמור את תפוקת האנרגיה של המערכות.
שוק ייצור האנרגיה הסולארית מורכב מיזמים (Deveopers), מאינטגרטורים (EPCs) שמספקים התקנה של המערכות ורכישה כוללת של הציוד ומחברות יצרניות המייצרות את הציוד עצמו, ביניהן גם יצרניות הטרקרים והציוד הנלווה אליהם להתקנת התשתית. נכון להיום, בדרך כלל, היזמיות קונות עסקת חבילה מהאינטגרטורים ולכן עיקר העסקאות של חברות ייצור הטראקרים נעשות מול אינטגרטורים. אינטגרטורים גדולים, מסוגלים להביא עסקאות במחירים אטרקטיביים יותר עבור לקוחותיהם.
שוק הטראקרים הסולאריים העולמי נשלט בידי יצרנים אמריקאיים וספרדים והוא הוערך בכ-7.88 מיליארד דולר בשנת 2023[2] והוא צפוי לעלות ל-8.67 מיליארד דולר ב-2024 ולצמוח עד 2032 ל-25.24 מיליארד דולר. צמיחה המשקפת CAGR של 14.3% לשנה. גודל שוק הטראקרים בארה"ב הינו כ-4.08 מיליארד דולר והוא צפוי להגיע לשווי מוערך של 9.58 מיליארד דולר עד 2032. השוק כולל את הטראקרים עצמם, את התשתית להתקנתם ואת התכנה הנלווית אליהם. כ-40% מהתקנות המתקנים הסולאריים מלוות גם בהתקנת טראקרים ושיעור זה צפוי לעלות. שוק הטראקרים מונע ע"י מדיניות פדרלית ומדינתית, תמריצים ותמיכה רגולטורית המעודדים אימוץ אנרגיה מתחדשת. בנוסף, חוק שמשפיע מאוד על הענף בארה"ב, הוא חוק ה-IRA האמריקאי, המעודד ייצור מקומי על פני ייצור סיני באמצעות הקלות במס ובמכסים. הדבר תורם רבות להקמתן ולצמיחתן של חברות מקומיות בתחום וכן להקמתם של מפעלים מקומיים המייצרים רכיבים המשמשים את התחום.
טראקרים סולאריים, הנפרסים בחוות הסולאריות השונות, מאפשרים לפאנלים סולאריים לעקוב אחר תנועת השמש ולמקסם את תפוקת האנרגיה על ידי שמירה על זווית אופטימלית. ישנם שני סוגים עיקריים של עוקבים סולאריים בשימוש:
- טראקרים חד-ציריים (Single-axis trackers): טראקרים שמסתובבים סביב ציר אחד, בדרך כלל לכיוונים צפון-דרום, ומאפשרים לפאנלים לנוע ממזרח למערב כשהשמש נעה לאורך היממה. טראקרים אלו נמצאים בשימוש נרחב בשל העלות הנמוכה יחסית והפשטות שלהם והם מהווים כ-85% מהמכירות השנתיות העולמיות בתחום (נכון ל-2023).
- טראקרים דו-ציריים (Dual-axis trackers): מערכות אלו מסתובבות הן בצירים אנכיים והן בצירים אופקיים, ומספקות מיקום מדויק יותר של הפאנלים עבור אופטימיזציה של אנרגיה, אך בדרך כלל מערכות אלו יקרות ומורכבות יותר והן מהוות כ-15% מהמכירות השנתיות העולמיות בתחום (נכון ל-2023),עם זאת, באירופה הנתח עומד על כ-,0%. זאת בשל מגבלות הקרקע שם ובשל העובדה שאתרים עם טראקרים דו ציריים דורשים פחות קרקע לכל Kw מיוצר.
ב-2023,היקף שוק הטראקרים הסולאריים העולמי הגיע ל-94 GW (התקנות חדשות). במונחי משלוחים, מדובר בעלייה מ-73 GW בשנת 2022, המשקפת צמיחה משמעותית של 29%. השווקים שהניעו את העלייה הם ארה"ב, ספרד וברזיל, אך ראוי לציין כי בערב הסעודית, בהודו ובאוזבקיסטן (אשר בה לא היו התקנות קודם לכן) נרשמה צמיחה גבוהה YoY, המונעת מייזום מוגבר של אתרים חדשים. רוב משלוחי הטראקרים החד-ציריים מרוכזים לאתרים בקווי הרוחב באזור קו רוחב 45 מעלות. זאת מפני ששימוש בהם מתאים לאתרים המסודרים בשורות מצפון לדרום אשר עוקבות אחר השמש ממזרח למערב. בשימוש בטראקרים חד ציריים, מאבדים את היכולת להטות את הפאנלים צפונה או דרומה לכיוון השמש ולכן שימוש בטראקרים חד-ציריים הינו פחות יעיל ככל שמתרחקים מקו המשווה. עם זאת, נראה שהשימוש בטראקרים הינו יעיל מבחינה כלכלית בכל אזור בעולם, ובכל גודל של שדה סולארי, אך שיעור ההתייעלות כתוצאה ממנו משתנה.
יש לציין כי ככל שה-CAPEX של פרויקט סולארי גבוה יותר, כך משתלם יותר להתקין בו טראקרים. נהוג לומר שאם מחירי הפאנלים יורדים, פחות משתלם להתקין טראקרים אך באופן טבעי , אם מחירי הפאנלים יורדים ומנגד, מחירי הקרקעות עולים, הטראקרים עדיין אטרקטיביים להתקנה. נכון להיום, רכיב הטראקר והתכנה הנלווית אליו, מהווים כ-15% מעלות ההתקנה, במידה שהיזם בוחר להתקינו.
נושא חשוב שמבדיל בין יצרני הטראקרים השונים הוא גודל הטראקר וכמות הפאנלים אליו הוא מחובר. בדרך כלל, טראקרים חד-ציריים מתוכננים להתחבר אל מספר פאנלים בכל שורה, כאשר המספר נע בין 20-90 פאנלים. לעומת זאת, עוקבים דו-ציריים, המתכווננים הן אנכית והן אופקית כדי לעקוב אחר השמש בצורה מדויקת יותר, מתחברים בדרך כלל אל עד ארבעה פאנלים. הדבר מייקר עוד יותר את המערכות הדו-ציריות, אשר דורשות יותר ציוד בשל כך. יש יצרנים הטוענים כי עדיף השימוש בטראקרים קטנים אשר מתחברים לפחות פאנלים על פני שימוש במעט טראקרים גדולים המחוברים לפאנלים רבים וזאת על מנת לייצר אופטימיזציה גדולה יותר שכן לא כל הפאנלים צריכים להיות מוטים באופן זהה שכן הם גם נבדלים בזווית הנדרשת מהשמש בשל מיקומם וגם בשל ההבדלים בשיפוע של הקרקע.
S&P Global צופה כי בין השנים 2024-2030 יותקנו בעולם טראקרים בהיקף של כ-752GW[3]. לדבריהם, כמות הולכת וגדלה של התקנות תגיע מ-APAC, מאירופה, מהמזה"ת ומאפריקה. סין צפויה להגביר באופן איטי את השימוש בטראקרים ותעבור מהעדפת פאנלים קבועים בהדרגה ככל שיגבר האמון בטכנולוגיית הטראקרים.
לפי S&P Global, לארה"ב יהיה נתח כולל של כ-39% מהתקנות הטראקרים בשנים 2024-2030. בארה"ב חוק ה-IRA מספק תמריצים בצורה של זיכוי מס, כדי להגדיל את השימוש בייצור המקומי ע"ח הייצור הסיני בעיקר. כל עוד חוק זה קיים, חברות כמו Nextracker, Array Technologies, GameChange,PV Hardware , FTC Solar, OMCO Solar ו- Nevados מייצרות לפחות חלק מהמוצרים שלהן בארה"ב, נהנות מאוד מה-IRA ותורמות מאוד לצמיחת הענף בארה"ב.
לפי S&P global, השוק הפך לפחות ריכוזי ב-2023, כאשר ארבע הספקיות הגדולות סיפקו 59% מהמוצרים בשוק וזאת כאשר ב-2022 הן סיפקו 70% ממוצרי השוק. כאמור, הספקיות המובילות מגיעות מארה"ב ומספרד.
אחרי ארה"ב, כ-31% מהתקנות הטראקרים בין 2024-2030 יהיו ב-EMEA, כ-22% ב-APAC וכ-8% בדרום אמריקה. בספרד ההתקנות צפויות לרדת בהדרגה מ-2025 ולמרות זאת הצמיחה ב-EMEA תקזז את הירידה הזו, לאור התקנות מאוד גדולות שצפויות לקרות בין 2028-2030. בנוסף, הצמיחה ב-APAC תהיה מונעת ע"י הודו וסין.
מדוע שוק מניות הטראקרים ירד בשנים האחרונות?
ניתן לייחס את הירידה במניות אלו למספר גורמים הקשורים זה בזה:
- עליית הריבית שחלה בשנים האחרונות גרמה להתייקרות המימון בענף, מה שהשפיע לרעה על שווי החברות;
- בעיות בשרשרת האספקה העולמית יצרו עיכובים ועלויות מוגברות עבור רכיבים חיוניים למערכות הטראקרים. בעיות אלו פגעו בלוחות הזמנים וברווחיות של החברות והשפיעו על אמון המשקיעים;
- אי ודאות רגולטורית שקיימת במדינות השונות, אשר באה לידי ביטוי בשינויים בלתי צפויים במדיניות הממשלות הובילה לירידה בביקושים למניות אלו;
- התחרות בשוק הטראקרים, אשר הפך לתחרותי מאוד, הובילה למלחמות מחירים ולהפחתת שולי הרווח, ומכאן גם לירידה במחירי המניות;
- אתגרים מאקרו כלכליים, ביניהם אינפלציה ומתחים גיאופוליטיים, השפיעו על תמריץ ההוצאות של יזמים על פרויקטים של אנרגיה מתחדשת.
קיימים מספר טרנדים בשוק הטראקרים הסולאריים אשר מחייבים את היצרנים לייצר מוצרים חדשניים יותר העונים על הדרישות הללו, כדי לקחת חלק בתחרות בשוק:
1. הפחתת כמות הברזל וייצור מוצר קל – היצרנים משנים את הטראקרים כך שבבנייתם יהיה שימוש בפחות חומרים מבלי להתפשר על איכותם. מגמה זו מפחיתה את עלויות החומר וגם את עלויות המשלוח וההתקנה, מה שהופך פרויקטים סולאריים לחסכוניים יותר. יש לציין כי הדבר הופך גם את התחזוקה לפשוטה יותר. ישנו מעבר לשימוש בפלדה ובסגסוגות חזקות המסוגלים לאפשר עמידות טובה עם שימוש בפחות חומר.
2. התאמה למשטחים משופעים – מרבית היצרנים מנסים לייצר טראקרים שמתאימים להתקנה בסביבה משופעת, דבר שמפחית את הצורך בדירוג קרקע נרחב. הדבר מאפשר להקים מתקנים סולאריים באזורים שבעבר לא יכלו לשמש לכך.
3. התקנה פשוטה יותר – יצרני הטראקרים מייצרים כיום רכיבים המגיעים כשהם מורכבים חלקית או לגמרי, דבר שהופך את ההתקנה באתר למהירה יותר ויכול גם להסתפק בכוח עבודה מתקין אשר הינו פחות מיומן ומכאן גם יותר זול. הדבר גם חוסך תקלות. בנוסף, חלק מהיצרנים מתכוונים ללכת בעתיד לכיוון של הצעת סיוע רובוטי להתקנה הכולל טכנולוגיית אוטומציה, לרבות מערכות רובוטיות, אשר מייעלות את ההרכבה וההתקנה. הרובוטים מסוגלים לבצע משימות רפטטיביות בדיוק גבוה, ולהביא להפחתת זמן ההתקנה, עלותה והסיכונים הכרוכים הבטיחותיים השלובים בה.
4. תהליכי ניקוי אוטומטיים (רלוונטי בעיקר באזורים מאובקים כמו הודו) – באזורים אשר בהם נדרשת מערכת ניקוי רובוטית, חייבים להתקין טראקרים התומכים במערכת שכזו ועל כן, יצרני הטראקרים דואגים להתאמה למערכות אלו, עבור אותם אזורים רלוונטיים ודואגים גם לחומרי ניקוי מתאימים.
5. עמידות בתנאי מזג אוויר קשים – ההתחממות הגלובלית מובילה לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר הכוללים חום קיצוני, רוחות חזקות, שלגים כבדים, קפאון ועוד. לטרקרים החדשניים מערכות בקרה חכמות שדואגות להפחית את הסיכוי לנזקים בעקבות מצבי מזג אוויר משתנים.
שחקנים מרכזיים בשוק הטראקרים
שלושת השחקנים המובילים בתחום הם אמריקאיים – חברת Nextracker, חברת Array וחברת GameChange Solar. יחד הן שלטו ב-2023 ב-49% מהשוק. אם נתמקד בשוק האמריקאי, חברות אלו מכסות בו נתח של 89%. לעומת זאת, באירופה, השחקנים הגדולים הינם ספרדים ואילו בסין, כל השחקנים הינם סיניים.
מצ"ב טבלה המפרטת את נתחי השוק של החברות הגדולות באזורים השונים ב-2023:
|
|
|
37GW |
13GW |
19GW |
8.1GW |
5.7GW |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
אמריקה הצפונית |
דרום אמריקה |
אירופה |
הודו |
סין |
|
Nextracker |
חברה אמריקאית |
36% |
24% |
10% |
20% |
|
|
Array Technologies |
חברה אמריקאית |
29% |
22% |
8% |
|
|
|
GameChange Solar |
חברה אמריקאית |
24% |
|
|
22% |
|
|
FTC Solar |
חברה אמריקאית |
2% |
|
|
|
|
|
Soltec |
חברה ספרדית |
2% |
11% |
12% |
|
|
|
TrinaTracker |
חברה סינית |
|
11% |
|
|
13% |
|
Axial |
חברה ספרדית |
|
6% |
10% |
|
|
|
Solar Steel |
חברה ספרדית |
|
6% |
17% |
|
|
|
PV Hardware |
חברה ספרדית |
|
|
18% |
|
|
|
Arctech Solar |
חברה סינית |
|
|
|
42% |
20% |
|
Antaisolar |
חברה סינית |
|
|
|
8% |
|
|
Scorpius |
חברה הודו |
|
|
|
5% |
|
|
Jsolar |
חברה סינית |
|
|
|
|
37% |
|
Versol Solar |
חברה סינית |
|
|
|
|
6% |
|
Grace Solar |
חברה סינית |
|
|
|
|
4% |
Nextracker Inc (NXT): חברה אמריקאית שנוסדה ב-2013 ושנסחרת במדד הנאסד"ק מ-2023. Nextracker הינה החברה המובילה בעולם במשלוחי טראקרים נכון ל-2023, כאשר נתח השוק שלה במשלוחים השנתיים הינו כ-23% והיא החברה הראשונה בארה"ב שהגיעה למשלוחים מצטברים של 100GW. החברה מובילה את השוק כבר 8 שנים ברציפות.
החברה הינה אחת מיצרניות הטראקרים הסולאריים הגדולים בעולם והיא מייצרת טראקרים חד-ציריים מתקדמים. מוצריה נמצאים בכמה מהפרויקטים הסולאריים הגדולים בעולם ופרושים על פני יותר מ-50 מדינות בפרויקטים שהיקפם הכולל עולה כאמור על 100GW. הטראקרים של החברה מאפשרים לפאנלים הסולאריים לעקוב אחרי השמש וליצור אופטימיזציה של ייצור האנרגיה. הטראקרים של Nextracker משלבים בתוכם תוכנת בקרה הנקראת TrueCapture אשר מבוססת על AI ותורמת למיקסום היעילות של המערכת הסולארית ע"י יצירת אופטימיזציה של זוויות קרני השמש הפוגעות בפאנלים. Nextracker מייצרת את מוצריה ברחבי העולם ולאחרונה החלה להרחיב את הייצור שלה בארה"ב (עם תוכניות לספק ב-2025 מוצר העשוי כולו בייצור אמריקאי מקומי).
דגם NX Horizon של Nextracker הוא אחד הטראקרים הנפוצים בעולם. העיצוב שלו מאפשר גמישות בהתקנה ובהפעלה שלו, גם בשטחים מאתגרים כמו מדרונות ומשטחים אשר אינם מישוריים. הגמישות, בשילוב עם יכולת הטרקר לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצוניים, הופכת אותו לפופולרי עבור יזמים סולאריים באזורים גיאוגרפיים מגוונים. החברה מעורבת בפרויקטים בקנה מידה גדול כמו המתקן הסולארי PV Sudair בערב הסעודית.
החברה הציגה בשנת 2024 הכנסות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר המשקפות צמיחה YoY של כ-31% (שיעור הצמיחה דומה בארה"ב ומחוץ לארה"ב) ו-EBITDA שנתית של 521 מיליון דולר המשקפת הכפלה של הנתון ביחס לשנה הקודמת (נובע גם מהרכישות של Ojjo ושל Solar Pile International אשר נועדו להרחיב את יכולותיה הגיאוטכניות ולשפר את מוצריה). שיעור הרווחיות הגולמית של החברה עומד על כ-28% ושיעור הרווחיות התפעולית עומד על כ-21%. התחזיות של החברה לשנת 2025 מדברות על צמיחה של כ-14% בהכנסות ושל כ-20% ב-EBITDA ביחס ל-2024. למרות זאת, מניית החברה נמצאת במגמת ירידה כבר תקופה לא מבוטלת לאור רוחות נגדיות בתעשייה ולחצים כלכליים. מבחינת חובות לזמן ארוך, לחברה קיים חוב בסך של כ-140 מיליון דולר.
שוויה של החברה נע בימים אלו סביב 5 מיליארד דולר וזאת לאחר שבשיא היא נסחרה במעל ל-6.7 מיליארד דולר. המנייה במגמת ירידה ממאי 2024 וזאת למרות שהשוק עלה בתקופה זו.
Array Technologies Inc (ARRY): חברה אמריקאית שנוסדה ב-1989, מתמחה בתחום הטראקרים החד-ציריים והינה היצרנית והספקית השנייה בגודלה של טראקרים בעולם, אחרי המובילה העולמית Nextrecker. נתח השוק של החברה היה כ-16% ב-2023 (ירידה מכ-20% ב-2022). החברה נסחרת במדד הנאסד"ק מ-2020 ושוויה בימים אלו באזור מיליארד דולר. המניה נמצאת כבר שנים במגמת ירידה ובשיא, ב-2020, שווי החברה היה כ-5.47 מיליארד דולר.
מוצר הדגל שלה הינו DuraTrack HZ v3, טרקר הידוע באמינותו, גם בתנאי מזג אוויר קשים. מוצרי החברה מגיעים עם תוכנה בשם SmartsTrack, התורמת לאופטימיזציה של ייצור האנרגיה. מוצריה נמכרים ברחבי צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואירופה. החברה השיקה גם את SkyLink, מוצר המפשט את ניהול הכבלים וההתקנה.
ב-2022 החברה רכשה את חברת הטראקרים האירופאית STI Norland ויחד הן הפכו לחברה גדולה עם מתקני ייצור ב-3 יבשות, הממוקמים בארה"ב, בספרד ובברזיל וכן עם מיקום הטראקרים שלה בפרויקטים בהיקף של כ-75GW (מתוכם כ-48GW בצפון אמריקה). הרכישה הביאה את החברה להיות אחת מספקיות הטראקרים הגדולה ביותר לברזיל.
ההכנסות השנתיות המוערכות של החברה לשנת 2024 עומדות על כמיליארד דולר, עם שיעור רווחיות גולמית של 35%, ו-EBITDA של כ-300 מיליון דולר. נתוני 2024 נמוכים משמעותית מנתוני 2023 וזאת בגלל ירידה חדה במכירות כתוצאה מתחרות גוברת וכן כתוצאה משיבושים בשרשראות האספקה שנמשכו עד 2024 והשפיעו על יכולתה לעמוד בביקושים ולייצר באופן יעיל. בשיחת המשקיעים האחרונה של החברה, נאמר שסך החוזים שבוצעו וההזמנות שקיבלה בסוף יוני 2024 הסתכמו ב-2 מיליארד דולר, כ-80% מתוכם מתוכננים למסירה עד סוף 2025.
GameChange Solar האמריקאית, הינה חברה פרטית שנוסדה ב-2012 והינה בעלת הנתח השלישי בגודלו בשוק הטראקרים לשנת 2023, אשר עומד על כ-12%. לחברה מערכות מותקנות בהיקף של כ-37GW. החברה גייסה ממשקיעים כ-150 מיליון דולר, מה שאפשר לה להרחיב את פעילות ה-R&D שלה ללא יציאה להנפקה ציבורית, בניגוד למתחרותיה הגדולות.
PV Hardware (PVH): חברה פרטית ספרדית העוסקת בתחום הטראקרים, אשר לה נתח שוק עולמי של כ-10% מהמכירות לשנת 2023, המדורגת כעת במקום הרביעי.
Arctech (688408): חברה סינית אשר הוקמה ב-2009 ונסחרת ב-STAR הסיני (בשנגחאי) מ-2020. כיום שוויה נע סביב 15.6 מיליארד יואן (2.2 מיליארד דולר). החברה הינה ספקית הטראקרים הגדולה ביותר מסין. ברמה העולמית, היא במקום החמישי עם נתח שוק של 9%. נכון לסוף 2023, Arctech סיפקה טראקרים למערכות בהיקף של למעלה מ-68 GW לכ-1,600 מתקני ייצור סולארי הממוקמים ב-40 מדינות שונות - באסיה, במזה"ת, באמריקה הצפונית, בדרום אמריקה, באוסטרליה ובאירופה.
ל-Arctech יש כושר ייצור של כמעט 10GW בסין, של 3GW בהודו, ושל 3GW נוספים בסעודיה. החברה גם שיתפה פעולה עם יצרני OEM גלובליים כדי לשפר את גיוון שרשרת האספקה הגלובלית שלה.
ל-Arctech טראקרים חד ציריים (סדרת skyline) ודו ציריים (סדרת Skysmart). מוצר הדגל שלה, skysmart-2, משלב מערכת הנעה מרובת נקודות ייחודית המשפרת את היציבות. חידוש זה נותן מענה לאתגרים הקשורים להתנגדות רוח, גורם קריטי בהבטחת אורך החיים והאמינות של מתקנים סולאריים. בנוסף, הטראקרים של Arctech מצוידים במערכת בקרה חכמה העוקבת אחר דפוסי מזג האוויר ומתאימה את הזוויות בהתאם, דבר שממקסם את החשיפה וכן מבטיח למקסם את תפוקת האנרגיה בכ-7%. החברה למעשה פיתחה דור חדש של טראקרים באמצעות AI, המסייעת לטראקרים להתאים עצמם לתנאי מזג האוויר המשתנים ולטופוגרפיות שונות.
Soltec Power Holdings (SOL.MC): חברה ספרדית ציבורית שנוסדה ב-2004 ואשר שוויה כיום הינו כ-145 מיליון אירו. החברה מובילה בתכנון וייצור של טראקרים סולאריים חד-ציריים ודו-ציריים. טרקר הדגל שלה, SF7 Bifacial, בולט במיוחד בטכנולוגיה המתקדמת שלו, המאפשרת לו ללכוד אור שמש משני צידי הפאנלים הסולאריים, ולהגביר את ייצור האנרגיה. הטכנולוגיה הדו-צדדית של החברה עוזרת להגיע לאופטימום גבוה יותר מבחינת ייצור האנרגיה של הפאנלים ובנוסף, היא מתאימה לפעולה גם בסביבות בהן אקלים מאתגר.
החברה פעילה בלמעלה מ-20 מדינות (הבולטות בהן הינן ספרד, ארה"ב, ברזיל ומקסיקו) במתקנים בהיקף של מעל ל-14GW ולה מתקני ייצור באירופה, בצפון אמריקה ובדרום אמריקה. נתח השוק של החברה בשוק הטראקרים העולמי בשנת 2023 עמד על כ-5%-7% והיא למעשה החברה השביעית בגודלה בשוק זה.
(688599) :TrinaTracker הינה חברה סינית שהוקמה ב-1997 ועוסקת, בין היתר, בתחום הטראקרים הסולאריים (אך גם בתחום האגירה והפאנלים). החברה נסחרת בבורסת שנחאי והיא הספקית השישית בגודלה בעולם, נכון ל-2023, עם נתח שוק של כ-6%. בשנה זו היא הכפילה את נתח השוק שלה, ביחס לשנה הקודמת, והיא אחת החברות הצומחות בתחום. החברה פועלת במעל ל-40 מדינות שונות ויש לציין כי היא פעילה מאוד בדרום אמריקה והיא אחת מהספקיות הגדולות שם. בנוסף היא הרחיבה את פעילותה במזה"ת. המוצרים שלה משרתים פרויקטים בהיקף שעולה על 205GW. החברה מספקת גם תכנה למיקסום ייצור האנרגיה בפרויקטים בהם הטראקרים שלה פועלים, בשם Trina Smart Cloud. נכון לימים אלו החברה נסחרת בשווי של כ-54.7 מיליארד יואן (כ-7.7 מיליארד דולר).
