העולם הולך ומתחשמל והביקוש לחשמל נמצא בעלייה מתמדת. העתידן טוני סבה, שהוציא לאחרונה ספר חדש[1], טוען כי בעוד חמש שנים וחצי מהיום, ב-2030, כל האנרגיה המתחדשת תופק ממתקנים סולאריים או ממתקני רוח והיא תיעזר בסוללות לאגירה. לצד הטרנספורמציה האנרגטית שמתחוללת, ישנם גם שינויים אקלימיים שעשויים להיות משמעותיים מאוד בהשפעתם על יעילות ייצור החשמל ויש להתחשב בהם בעת תכנון מערכות לייצור חשמל ולאספקתו.
האקלים מתחמם
אירועי חום קיצוני, אשר כיום נדירים יחסית, צפויים להפוך נפוצים יותר בעשורים הקרובים, במיוחד בתרחיש של המשך פליטות גבוהות. נתח נכבד מתחנות ייצור החשמל הסולאריות עשוי לחוות עשרות ימים בשנה בהם הטמפרטורות יעלו מעל 35° צלזיוס, עד לשנת 2100 – עלייה משמעותית מהרמות הנוכחיות.
העולם הולך ונסמך יותר ויותר על ייצור אנרגיה באמצעות מתקנים "ירוקים" ובעיקר על ייצור סולארי, אשר צומח בקצב מסחרר והפך לשחקן המרכזי של התחום. בשנים האחרונות, עלות הפקת החשמל ממערכות סולאריות ירדה לרמות מאוד תחרותיות, דבר שהיווה הזדמנות לפיתוח מערכות במקומות רבים וקידם את האימוץ הנרחב של אנרגיה סולארית. התפתחויות טכנולוגיות נוספות, כמו פיתוח יכולות אגירת אנרגיה, שיפרו עוד יותר את האימוץ של האנרגיה הסולארית כחלופה לשיטות המסורתיות לייצור חשמל. בנוסף לכך, תמריצים רבים ניתנו סביב העולם לייצור חשמל ממתקנים סולאריים, דבר שהגביר את הקמתם. לטמפרטורות גבוהות ולגלי חום עשויות להיות השפעות קריטיות על מגזר החשמל, ובעיקר על ייצור סולארי, אך גם על תחנות כוח מופעלות בגז טבעי, על תחנות הידרו, על כורים גרעיניים, על תחנות פחמיות ועל רשתות החשמל. הדבר מהווה צוואר בקבוק של ממש על המשך התפתחות משק ייצור החשמל במתקנים סולאריים.
מתקני פאנלים סולאריים סטנדרטיים מתפקדים בצורה היעילה ביותר בסביבות קרירות אך שמשיות, עם טמפרטורה הנמוכה מ-25° צלזיוס. יעילותם פוחתת (ומשכך גם ייצור החשמל פוחת) כאשר עליית הטמפרטורה עולה מעל לרמה זו, זאת בשל נזקים שנגרמים לתאים הפוטו וולטאים ולחומרים המרכיבים את הפאנלים וכן לאור עלייה שנוצרת, כתוצאה מהחום, בהתנגדות החשמלית. טמפרטורת הפאנלים בדרך כלל גבוהה בהרבה מטמפרטורת הסביבה. למשל, בסביבות שבהן הטמפרטורה עולה על 35° צלזיוס, טמפרטורת הפאנלים יכולה לעלות על 70° צלזיוס. פאנל שמגיע לטמפרטורה של מעל 85° צלזיוס עלול להינזק באופן בלתי הפיך. הטמפרטורות הגבוהות מביאות לבלאי מוגבר ולהוצאות תחזוקה גבוהות.
ישנן שיטות להתמודדות עם חום קיצוני בהקשר של פאנלים סולאריים, כגון הבטחת זרימת אוויר סביב הפאנלים, התקנתם בקרבה לקרקע המספקת להם קירור טבעי, או התקנת פאנלים מעל מקורות מים המשמשים כנוזל קירור טבעי. פאנלים סולאריים המותקנים על גגות מבנים מושפעים במיוחד מחום קיצוני, וניתן להקל עליהם באמצעות ריווח בין הפאנלים לגג, מיקום רכיבים אלקטרוניים באזורים מוצלים מתחת לפאנלים ועוד. בנוסף, התקנה של מתקנים סולאריים באזורים הרריים, בעלי טמפרטורות נמוכות ושמים בהירים יכולה להוות פתרון יעיל. שיטה נוספת להקלה בחום היא שימוש בפאנלים הבנויים מחומר שמחזיר אור בצבע בהיר.
First Solar: כשמה כן היא
אחת החברות הבולטות בתחום, אשר ידועה גם בעמידות המוצרים שלה לחום קיצוני היא חברת First Solar (NASDAQ: FSLR) האמריקאית, אשר נוסדה ב-1999 שמהווה שם בולט בתעשיית האנרגיה המתחדשת וידועה במיוחד בחדשנות הטכנולוגית שלה בתחום זה. החברה הינה אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של פאנלים סולאריים פוטו-וולטאיים והיא תורמת רבות להתפתחותו של התחום. החברה היא שחקנית מפתח בעולם ה-PV האמריקאי והיא היצרנית המרכזית בארה"ב. היא נחשבת לאמינה ביותר, מוצריה נחשבים למעולים והמלאי שלה מכור כולו עד ל-2028. החברה פועלת לאורך שרשרת הערך בתחום, החל מייצור אנרגיה סולארית, ייצור ופיתוח טכנולוגי וכן עוסקת במימון פרויקטים ובפתרונות אנרגיה. ההתמקדות העיקרית של החברה היא בייצור של מודולים סולאריים דקים, הידועים בעמידותם, בעלות-תועלת היעילה שלהם ובביצועים הגבוהים שלהם בתנאי אקלים שונים, לרבות תנאים חמים ולחים שבהם ייתכן שפאנלים רגילים, מבוססי סיליקון, אינם מתפקדים כראוי.
הטכנולוגיה של First Solar הינה ייחודית. היא נבדלת באמצעותה ממתחריה ונתפסת כמובילה. הטכנולוגיה מבוססת על חומרים מוליכים למחצה המבוססים על cadmium telluride (CdTe) והיא מפגינה מספר יתרונות שהובילו את First Solar לבחור בה על פני טכנולוגיות קונבנציונליות מסורתיות, כמו פאנלים סולאריים מסורתיים מבוססי סיליקון גבישי (c-Si). לוחות CdTe זולים יותר לייצור (נכון להיום, זו הטכנולוגיה היחידה שהינה זולה יותר מתאים סולאריים העשויים סיליקון גבישי. הסיבה לכך הינה שהייצור שלהם דורש פחות אנרגיה ופחות חומרים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שמחירי הסיליקון יורדים משמעותית והדבר משפיע על פערי העלויות בין שתי הטכנולוגיות), יש להם טביעת רגל פחמנית קטנה יותר, צריכת מים נמוכה יותר, והם מציעים ביצועים טובים יותר בתנאי תאורה חלשה ובטמפרטורות גבוהות. ביחס לפאנלים מסיליקון גבישי, הפאנלים של החברה מספקים עד 2% יותר אנרגיה שנתית באקלים חם ועד 4% יותר אנרגיה שנתית בתנאי לחות גבוהים. בנוסף, הפאנלים של החברה שומרים על 89% מהביצועים שלהם אחרי 30 שנה ומפגינים קצב התדרדרות איטי בהרבה מזה של המתחרים. תכונות אלו הופכות את המוצרים של First Solar לאטרקטיביים במיוחד עבור פרויקטים סולאריים ואכן משתמשים בטכנולוגיה זו בכמה מהמתקנים הסולאריים הגדולים בעולם. עם הזמן, ועם יותר מ-1.5 מיליארד דולר שהושקעו במו"פ, First Solar הצליחה לרתום לטכנולוגיה גם יתרונות נוספים שייחודיים למוליכים למחצה.
יש לציין, כי אמנם עיקר הבידול של הטכנולוגיה מטכנולוגיות הסיליקון, בכל הקשור לשינויי מזג אוויר, קשור בהתחממות, אך גם בתנאי ברד ורוחות חזקות יש לטכנולוגיה זו יתרון. העובי של המודולים של החברה הינם בעובי של כמה מיקרונים בלבד, ואינם נשברים תחת לחץ או פגיעה של חפץ כבד, זה הופך אותם לחסינים מפני שברים, בניגוד לפאנלים המיוצרים מסיליקון, אשר הינם שבירים יחסית. יש לציין כי לא מדובר בזכוכית של הפאנלים אלא בתאים הפוטו וולטאים עצמם.
הדגם המתקדם ביותר של החברה כיום נקרא דגם 7[2] ולו הספק של 420-510 וואט. דגם זה מיוצר רק בארה"ב ומשרת רק את השוק האמריקאי. ההתקנה של הדגם הזה מהירה בכ-20% מההתקנה של דגם 6 הקודם לאור מסילות הפלדה המגולוונת שיש לו, עלויות ה-BOS שלו נמוכות בכ-20% משל הדגם הקודם ושיעור הדגרדציה שלו עומד על כ-0.3% בשנה. לדגם זה אין מסגרת סביב הזכוכית, דבר שמשפר את עמידותו בפני לכלוך ושלג.
נכון לסוף מרץ 2024, לחברה היה Backlog של כ-78.3 GW (6.5 GW מהם עם חברת אנרג'יקס הישראלית, אשר רכשה מהחברה פאנלים בשתי עסקאות של 1.5 GW ושל 5 GW) והיא מתמקדת בשווקים שבהם טכנולוגיית ה-CdTe שלה מספקת יתרון מסוים על פני טכנולוגיות של סיליקון גבישי, בייחוד בשווקים הדורשים בידוד גבוה בשל אקלים קיצוני, דבר שהשיטה שלה מספקת, כל עוד יש סביבה רגולטורית תומכת. נכון לסוף הרבעון השני ה-Backlog היה 74.6 GW.
המסירות של החברה למו"פ הובילה לשיפורים מתמשכים ביעילות ובביצועים של המודולים הסולאריים שלה והיא קבעה מספר שיאי עולם בתחום יעילות תא סולארי מסוג CdTe, דבר שמשקף את מובילותה בתעשייה.
First Solar פועלת ברחבי העולם ויש לה מתקני ייצור בארה"ב, בוייטנאם ובמלזיה. לאחרונה החלה לייצר גם בהודו. החברה מתמקדת בהרחבת יכולת הייצור שלה לאור עליית הביקושים למוצריה ורק לאחרונה הושק מפעל חדש שלה בלואיזיאנה. החברה כבר פיתחה והקימה כמה מתחנות הכוח הסולאריות הגדולות בעולם. פרויקטים גדולים אלה תורמים להפחתת פליטת ה-CO2 ולקידום המעבר הכללי העולמי לייצור אנרגיה מתחדשת.
בנוסף ליכולות הייצור שלה, First Solar מציעה ללקוחותיה פתרונות משולבים, לרבות שירותי פיתוח פרויקטים, הנדסה, רכש ובנייה (EPC), כמו גם שירותי תפעול ותחזוקה (O&M). גישה מקיפה זו מאפשרת לה לספק פתרונות מקיפים ללקוחותיה.
העתיד נראה מבטיח עבור First Solar, שכן הביקוש לאנרגיה מתחדשת (ובייחוד באמצעות מתקנים סולאריים) ממשיך לגדול ברחבי העולם. ממשלות ותאגידים ברחבי העולם מתחייבים יותר ויותר להפחתת פליטות ה-CO2, ויוצרים הזדמנויות משמעותיות עבור מתקני אנרגיה סולארית. התמקדותה של First Solar בחדשנות, הפחתת עלויות וקיימות, ממצבת אותה היטב כדי לנצל את המגמות הללו.
ההשקעה המתמשכת של החברה במתקני ייצור חדשים, כולל ההתרחבות שהוכרזה לאחרונה בארצות הברית, צפויה לשפר את כושר הייצור שלה ולעמוד בביקוש הגובר לפתרונות אנרגיה סולארית. בנוסף, השותפויות האסטרטגיות של First Solar והחוזים ארוכי הטווח עם שחקני אנרגיה גדולים מספקים זרם הכנסות יציב ותומכים בשאיפות הצמיחה שלה.
כאמור קודם לכן, אחד הלקוחות המשמעותיים של החברה הינה יזמית האנרגיה אנרג'יקס הישראלית (מבית אלוני חץ), אשר ביצעה שתי רכישות משמעותיות מהחברה במסגרת הסכם שיתוף הפעולה שיש ביניהן. אנרג'יקס רואה ב-First Solar ספק איכותי ביותר ורואה בשותפות עמה מנוע מרכזי לצמיחה בתחום הסולארי.
- בינואר 2022 אנרג'יקס רכשה מהחברה פאנלים סולאריים בהספק של 1.5 GW בתמורה ל-500 מיליון דולר, עבור פרויקטים של אנרג'יקס, בעיקר בארה"ב, שתוכננו להקמה בין 2023-2025. מחיר הרכישה משקף תשלום של 25 סנט לוואט.
- ביולי 2023, אנרג'יקס רכשה מהחברה פאנלים סולאריים בהספק של 5 GW בתמורה ל-1.5 מיליון דולר, עבור פרויקטים של אנרג'יקס בארה"ב, שתוכננו להקמה בין 2026-2030. הפאנלים שמיועדים להתקנה בארה"ב ייוצרו בארה"ב ובכך יאפשרו לאנרג'יקס ליהנות מהטבת מס ITC של לפחות 40%. הטבת מס זו מתאפשרת בעקבות חקיקת ה-IRA, מאוגוסט 2022. במסגרת החקיקה הועלה שיעור זיכוי המס האפשרי בגין השקעות בארה"ב ל-30%, בתוספת 10% נוספים, עבור שילוב ציוד המיוצר בארה"ב, כשתוספת של 10% נוספים אפשרית בגין הקמת הפרויקטים בשטחים מסוימים שהוגדרו בחקיקה.
התחרות בענף: ללא סבסוד ממשלתי החברה מחוץ למשחק
תחום הפעילות של החברה מתפתח בקצב מהיר וקיימת בו תחרות ערה. עיקר התחרות באה מכיוון של יצרני פאנלים מבוססי סיליקון גבישי, רובם סיניים, אך גם מכיוונים נוספים, המביאים לשוק טכנולוגיות חדשות. כפועל יוצא מכך, החברה מחויבת כל הזמן לשכלל עוד את הטכנולוגיה שלה ולהגיע למוצר משופר יותר בעלות כמה שיותר נמוכה.
המלחמה במתחרים נעשית באמצעות שילוב בין מחיר ובין יעילות המוצרים. השיטה העיקרית לתמחור בתחום הפעילות של החברה היא מחיר מכירה לוואט – דבר שהינו מושפע ממאפייניי ערך רבים ביניהם: הספק, תפוקת אנרגיה, קיימות, אמינות ואפילו ממתן אחריות ותנאי תשלום.
בארה"ב יש לחברה יתרון מסוים על המתחרים הסיניים – החברה נהנית מאוד מהעובדה שהלקוחות האמריקאיים שלה מקבלים הטבות מיסוייות במסגרת ה-IRA (יפורט בהמשך) ובנוסף, הם גם משלמים פחות מכסים במסגרת ה-CVD/AD (יפורט בהמשך) בארה"ב (חקיקה שעוסקת בקנסות שמוטלים על מוצרים זולים ממדינות זרות). מחוץ לארה"ב התמחור היקר של החברה הופך את מוצריה כיום ליקרים באופן שקשה להצדיקו.
באופן כללי, התמחור של החברה בארה"ב יקר משמעותית מהתמחור של המתחרות שלה בארה"ב והטבות המס, הטבות המכס וה"בונוס" עבור רכישת מוצרים בייצור מקומי, פשוט מצמצמים את פערי המחירים בינה למתחרות, כך שהפרמיה המשולמת עבור האמינות ועבור רכישת מוצר אמריקאי נראית מוצדקת עבור לקוחות מסוימים. פאנלים סיניים נמכרים בארה"ב במחיר של 11-13 סנט לוואט ואילו הפאנלים שלהם במחיר שעשוי להגיע גם לכ-30 סנט לוואט (לקוחות מרכזיים, ככל הנראה, מקבלים הנחות על מחיר זה). גם אחרי המיסוי האמריקאי על מוצרים שמיובאים מסין, המוצרים של החברה יקרים מהם יותר בכ-10%. עם זאת, חשוב לציין שבעוד שהתמחור של First Solar גבוה יותר, לרוב הוא מצדיק זאת באמצעות ביצועים מעולים, במיוחד בחוות סולאריות בקנה מידה גדול ובאזורים עם טמפרטורות גבוהות יותר, בהם הטכנולוגיה של החברה מצטיינת.
כאמור, בעוד שהפאנלים של החברה יקרים יותר בהשוואה לפאנלים מבוססי סיליקון גבישי, הביצועים העדיפים שלהם בתנאים מסוימים, קצב ההתדרדרות הנמוך והיתרונות הסביבתיים שלהם, יכולים להעניק ערך רב בטווח הארוך. עבור חוות סולאריות בקנה מידה גדול, במיוחד באזורים עם אקלים מאתגר, הטכנולוגיה של First Solar עשויה להיות בחירה טובה יותר, עם תפוקת אנרגיה גבוהה יותר ועלויות תפעול נמוכות יותר לאורך חיי הפרויקט. לעומת זאת, פאנלים מבוססי סיליקון גבישי מסורתיים, זולים יותר מלכתחילה, ועשויים להיות מתאימים יותר לאזורים עם טמפרטורות מתונות ואור שמש עקבי, בהם ניתן למקסם את היעילות שלהם מבלי להתמודד עם אתגרים של חום גבוה או תאורה חלשה.
על כן, בהתאם לאזור בו מותקנים הפאנלים ולתפוקות האנרגיה שניתן לייצר בו, מחליטים יזמי המתקנים הסולאריים באיזה ספק להשתמש. באזור מזרח ארה"ב כדאי יותר להשתמש בפאנלים של החברה מפני שהקרינה באזור זה דומה לקרינה באירופה.
נקודה נוספת שחשוב להדגיש בנושא התחרות היא, שכיום אמנם לא מיוצרים בארה"ב פאנלים סולאריים מתחרים העשויים סיליקון גבישי, אך מפעלים לייצור פאנלים שכאלו נמצאים כבר עתה בתהליך הקמה. שחקנים סינים מנסים להעביר את הייצור שלהם לארה"ב. בנוסף, חשוב לציין כי ב-2024 חלה התרסקות במחירי הסיליקון וכתוצאה מכך גם במחירי הפאנלים מסיליקון, דבר שעשוי מאוד להשפיע על התחרות בענף.
במידה שהחברה תחליט להרחיב את פעילותה מחוץ לארה"ב, היא חייבת להיות יותר תחרותית במחירים שלה וזה דבר שקשה לה לעשות, משום שיהיה בעייתי למכור את אותם מוצרים מחוץ לארה"ב במחיר זול מהמחיר האמריקאי. על כן, החברה חייבת להתמקד בנושא היעילות של המוצר שלה ביחס למתחרים, באחריות ובשירות שהיא מספקת לרוכשים.
הטבות המס, IRA (Inflation Reduction Act), ITC (Investment Tax Credit), PTC (Production Tax Credit) והמכסים בארה"ב - על פי חוק הפחתת האינפלציה האמריקאי (IRA) מ-2022, פרויקטים סולאריים יכולים לבחור בזיכוי מס בגין ההשקעה (ITC) או בזיכוי מס בגין הייצור (PTC). ל-PTC לאנרגיה נקייה ערך בסיס של 3 סנט ל-kWh (מותאם לאינפלציה) וערך ה-ITC יהיה עד ל-30% מעלות בניית המתקן. ההחלטה אם לבחור ב-PTC או ב-ITC היא פעולת איזון התלויה בשלושה שיקולים עיקריים: גורם קיבולת צפוי, עלויות השקעה (הון ומימון) וזכאות לבונוס.
כדי להגן על תוצרת סולארית מקומית (כמו זו של First Solar) מפני התחרות הסינית הגוברת, הממשל בארה"ב הציע לבטל את הפטור ממכס עבור פאנלים מיובאים והקל על קבלת סבסוד עבור שימוש במוצרים מקומיים. בנוסף, הוצע גם לבטל את הסבסוד האמריקאי על פאנלים סולאריים מתוצרת חברות סיניות במלזיה, קמבודיה, תאילנד ווייטנאם. משרד האוצר האמריקאי פרסם גם כללים חדשים לפיתוח פרוייקטי אנרגיה ירוקה, כך שהם יספקו זיכוי מס, דבר שנועד לתמרץ את השימוש בציוד אמריקאי.
ה-IRA, מספק בונוס נוסף של 10%, בנוסף לזיכוי המדובר של 30%, עבור מתקני אנרגיה מתחדשת. הזכאות לבונוס זה מתאפשרת כאשר 40% מהעלות של מוצרי הפרויקט חייבים להיות מיוצרים בארה"ב. מוצרים אלה כוללים פאנלים סולאריים, ממירים או סוללות. אך קביעת עלותם של המוצרים שנבנו באמצעות רכיבים מספקים רבים, במקומות שונים בעולם, הינה בעייתית. הבונוס הנוסף הינו פונקציה משמעותית שהופכת את מוצריה של First Solar ליותר כדאיים עבור לקוחות שמקימים מתקנים בארה"ב.
AD ו-CVD
Anti Dumping (AD) ו-Countervailing Duties (CVD) הם אמצעי סחר שהוטלו על ידי ממשלת ארה"ב בשנים האחרונות כדי להגן על תעשיות מקומיות מפני תחרות זרה בלתי הוגנת. צעדים אלה הם רק חלק מאסטרטגיית הסחר הרחבה יותר של ממשלת ארה"ב להגן על תעשיות מקומיות מפני יצרנים זרים. בהקשר של תאים סולאריים המיובאים מסין, מכסים אלו מכוונים לתת מענה לחששות הקשורים לתמחור ולסובסידיות הקשורות למוצרים אלו.
מכסי AD מוטלים כאשר חברה זרה מוכרת מוצר בארה"ב במחיר הנמוך מהשווי ההוגן שלו. משרד המסחר האמריקאי קובע את "מרווח ההטלה", שהוא הפער בין מחיר היצוא לערך הבית של המוצר. במקרה של תאים סולאריים מסין, יצרניות אמריקאיות טענו שחברות סיניות מוכרות מוצרים סולאריים במחירים לא הוגנים בשוק האמריקאי, דבר שמקשה על חברות אמריקאיות להתחרות.
CVD מוטל כדי לנטרל סובסידיות הניתנות על ידי ממשלות זרות לתעשיות המקומיות שלהן. סובסידיות אלו יכולות ללבוש צורות שונות, כגון סיוע כספי ישיר, תמריצי מס או אמצעי תמיכה אחרים המעניקים יתרון לא הוגן לחברות המסובסדות בסחר בינלאומי. יצרני תאים סולאריים סיניים נהנו מתמיכה ממשלתית סינית משמעותית, כולל הלוואות בריבית נמוכה, מענקים והטבות מס, שמאפשרים להם לייצר ולייצא מוצרים סולאריים בעלויות נמוכות יותר מאלו האמריקאיים. כדי לקזז את ההשפעה של סובסידיות אלו, מוטלים מכסים מנוגדים על תאים סולאריים סיניים המיובאים לשוק האמריקאי.
ל-AD ול-CVD שהוטלו על תאים סולאריים סיניים ישנם השלכות משמעותיות על התעשייה הסולארית בארה"ב. מחד, הם מגינים על היצרנים האמריקאיים מפני התחרות הסינית (בעיקר עוזרים להם לשמור על נתח השוק ועשויים להגדיל הייצור המקומי). מאידך, זה יכול להוביל לתמחור יקר של המוצרים הסולאריים בארה"ב ולפגוע בצרכנים וכן להאט את המעבר לאנרגיה סולארית בארה"ב.
המתיחות בין ארה"ב וסין הובילה להתאמות מתמשכות של שיעורי ה-AD וה-CVD במוצרים הסולאריים.
להטלת CVD ו-AD על תאים סולאריים סיניים הייתה השפעה ניכרת על First Solar, שכן הם העלו את עלות הייבוא הסיני לשוק האמריקאי והפחיתו את יתרון המחיר ממנו נהנו היצרנים הסיניים בעבר, דבר שאפשר לחברה להתחרות באופן יעיל בארה"ב. עם הפחתת הלחץ התחרותי מהיבוא הסיני, First Solar הצליחה להשקיע יותר ביכולות הייצור שלה, במחקר ופיתוח ובחדשנות טכנולוגית. החברה הרחיבה את מתקני הייצור שלה בארה"ב והגדילה את המיקוד שלה בייצור פאנלים סולאריים מתקדמים ביעילות גבוהה. אם היצרנים הסיניים ימצאו דרכים לעקוף את החובות, כגון באמצעות העברת ייצור למדינות אחרות שאינן כפופות למכסים (כפי שקורה בהודו), זה עלול להפעיל מחדש לחצים תחרותיים על החברה.
היכן החברה רואה מקום להתרחבות?
בשנת 2023 , כ-96% מהמכירות של החברה היו בארה"ב. לארה"ב יש כיום קיבולת ייצור סולארית מותקנת של כ-160 GW, אשר צפויה להכפיל עצמה עד לשנת 2027, בין היתר, בשל התמריצים הכלכליים והטבות המס שמספקת ה-IRA. בנוסף, הממשלה קבעה יעד לאפס פליטות CO2 נטו עד ל-2050. לאור זאת, החברה מרחיבה את כושר הייצור שלה בארה"ב.
החברה השקיעה מעל ל-3 מיליארד דולר בהרחבת מפעלי הייצור שלה באוהיו, שמכילים כיום את המתקן הגדול ביותר לייצור פאנלים סולאריים באמריקה. מתקנים אלה צפויים להגיע לכושר ייצור כולל של 7.1 GW עד ל-2025. בנוסף, החברה בונה מפעל חדש באלבאמה ארה"ב, הצפוי להוסיף כושר ייצור שנתי של 3.5 GW, וכן מפעל בלואיזיאנה עם כושר ייצור של 3.5 GW. יחד, כושר הייצור הכולל של החברה בארה"ב יגיע ל-14.1 GW וזאת עד לסוף 2026. כושר ייצור זה הינו תוצר של השקעה של כ-4 מיליארד דולר.
הודו מהווה מוקד מעניין נוסף בתחום הסולארי וכיום יש בה שוק גדול וצומח מאוד. להודו קיבולת ייצור סולארית מותקנת של כ-87 GW, כאשר רק במחצית הראשונה של 2024, קיבולת זו גדלה בכ-15 GW. ממשלת הודו הגדירה יעדי אנרגיה מתחדשת אגרסיביים, לפיהם הקיבולת של האנרגיה המתחדשת במדינה תגדל ל-500 GW עד לשנת 2030, ובנוסף, הודו התחייבה כי תהפוך לעצמאית באנרגיה עד לשנת 2047 ותגיע ליעד של אפס פליטות CO2 נטו עד ל-2070. החברה מעריכה שעד ל-2030 קיבולת ייצור האנרגיה הסולארית המותקנת בהודו תהיה כ-350 GW. בנוסף, ממשלת הודו הכריזה על צעדים לתמרוץ ייצור מקומי סולארי, דבר שיתרום לצמיחת תחום הייצור הסולארי בה. החברה מעריכה שלאור האקלים החם והלח שבהודו, טכנולוגיית ה-CdTe מתאימה מאוד לשוק זה. כאמור, החברה החלה לייצר בהודו בינואר 2024. למתקן ההודי של החברה כושר ייצור של 3.3 GW.
החברה משקיעה בהקמת מתקן ייצור חדש בהודו. בסיום ההרחבות בהודו ובארה"ב, החברה מצפה להגיע לכושר ייצור גלובלי של יותר מ-25 ג'יגה-וואט עד 2026, כך ש-14 GW ייוצרו בארה"ב ו-11 GW ייוצרו בעולם.
אזור נוסף בו החברה שואפת להתרחב הוא אירופה, שבמדינותיה רואים ביקוש חזק לאנרגיה סולארית, שמתחרה כלכלית בשיטות המסורתיות לייצור אנרגיה.
ביצועים פיננסיים
החברה הפגינה ביצועים פיננסיים חזקים לאורך השנים, המונעים על ידי הטכנולוגיה החדשנית וההתרחבות הגלובלית שלה. החברה שמרה על מאזן יציב, עם עתודות מזומנים משמעותיות וחוב מינימלי, המעניק יציבות ויכולת השקעה בצמיחה עתידית.
למרות האתגרים שמציבים שיבושים בשרשרת האספקה העולמית ושינויים במחירי הסחורות, החברה המשיכה לספק תוצאות פיננסיות מוצקות. ההתמקדות של החברה ביעילות תפעולית והפחתת עלויות סייעה לה לשמור על שולי הרווח בשוק המתפתח במהירות.
הכנסות החברה גדלו משמעותית בשנים האחרונות ובשנת 2023 הכנסותיה עמדו על כ-3.3 מיליארד דולר, כאשר כמעט כל הכנסותיה מגיעות ממכירת פאנלים. מדובר בגידול של כ-869 מיליון דולר מהשנה הקודמת (36% גידול). עלות המכר בשנת 2023 דווקא ירדה ביחס לשנה הקודמת ושיקפה כ-60.8% מההכנסות, כך שהרווחיות הגולמית עומדת על כ-39.2% (זאת ביחס לשנה קודמת, אז עמד היחס על 2.7%). קיימות מספר סיבות לירידה המשמעותית בעלות המכר ביחס לשנה הקודמת אך העיקרית שבהן, מעבר להתייעלות בייצור, נובעת מהכרה בהטבות לאור סעיף 45X של ה-IRC (דבר שהפחית את ההוצאות בכ-660 מיליון דולר). ניתן להסיק מכך עד כמה ההטבות שמספקות המדינות לתחום חשובות ועד כמה הן משפיעות על הרווחיות של החברות בתחום זה.
כאמור לעיל, החברה סיימה את 2023 עם ביצועים חזקים מאוד ועם רווחיות נקייה של 25% מההכנסות.
ברבעון השני של 2024 החברה דיווחה על הכנסות של 1.01 מיליארד דולר, על שיעור רווחיות גולמית מרשים של 49.4%, כאשר הדבר נובע גם ממימוש זיכויים גבוהים יותר מה-IRA וגם מירידה בהוצאות הלוגיסטיקה. שיעור הרווח הנקי עומד על 34.64% - 349.4 מיליון דולר.
החברה נסחרת בנאסד"ק ושוויה כיום נע סביב 22.3 מיליארד דולר, שווי המשקף מכפיל רווח של 18.63, נתון שעשוי להצביע על כך שהשוק סבור כי החברה צפויה להציג צמיחה משמעותית בתוצאותיה. שער מניית החברה עלה בכ-50% בחצי השנה האחרונה בלבד אך נמצא לאחרונה בירידה.
נראה כי אין חולק על העובדה שתחום ייצור החשמל הסולארי רק יגדל ויתרחב בשנים הקרובות. תחום זה מושפע מאוד מהשינויים באקלים, וביניהם בעיית ההתחממות הגלובלית, שבמקומות מסיימים עשויה גם להיות קיצונית. ברור כי הטכנולוגיה החדשנית והייחודית של First Solar, המסוגלת להתמודד עם טמפרטורות גבוהות, יחד עם הניהול המצוין של החברה, היתרונות הכלכליים של המוצר שלה על פני אחרים, הייצור היעיל והנרחב בעולם, האמינות שהחברה יצרה בקרב לקוחותיה והמיתוג שהיא בנתה לעצמה, עשויים להעיד על כך שהחברה נמצאת בכיוון חיובי. לאור הסיבות הללו, נראה כי השוק מאמין שתוצאות החברה צפויות להמשיך ולהשתפר, מה שיכול להסביר את המכפיל הגבוה בו היא נסחרת.
