העושר העולמי

מזה 15 שנים ש-UBS מפרסמת את דו"ח העושר העולמי. לאחרונה פורסם דו"ח העושר העולמי לשנת 2024^[1]. מאמר זה עוסק, בין היתר, בנתונים שעולים מהדו"ח.

העושר העולמי מוגדר כסך כל הנכסים והמשאבים הכלכליים הקיימים בעולם הנמצאים בבעלות פרטית וציבורית. המדידה של העושר העולמי כוללת מגוון רחב של נכסים כמו נדל"ן, מניות, אג"ח, חסכונות, השקעות, ואפילו נכסים שאינם פיננסיים כמו תשתיות וטכנולוגיה. העושר העולמי הפיננסי, לפי UBS, מורכב מהנכסים הכלכליים שניתן להמיר בקלות למזומן. הרכיבים העיקריים של העושר העולמי הפיננסי הם מזומן, מניות, אג"ח, קרנות נאמנות, פיקדונות וני"ע הנסחרים בשוקי ההון. ההגדרה העולמית ל"מיליונר" או ל"מיליארדר", הינה אנשים אשר העושר העולמי הפיננסי שלהם הוא  מעל למיליון דולר או מעל למיליארד דולר, בהתאמה.

נתוני העושר העולמיים מעניינים מאוד, גם ברמה העולמית וגם ברמה הישראלית – להלן בתמצית:

• לאחר שנת 2022, בה חלה ירידה של כ-3% בעושר העולמי הכולל, הגיעה שנת 2023 בה חלה צמיחה כוללת של כ-4.2%, אשר פיצתה גם על הירידה של קודמתה. עם זאת, במדינות מסויימות חלה התכווצות בעושר למבוגר ב-2023.
• ישראל הציגה צמיחה בעושר הכולל של כ-14% בשנה זו ובה העושר למבוגר הגבוה במזה"ת.
• ישראל הראתה מגמת צמיחה גבוהה יותר בעושר החציוני למבוגר מאשר בעושר הממוצע למבוגר – הדבר מצביע על צמצום אי השוויון במדינה.
• לפי נתוני בנק ישראל^[2], תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עומד על 5.669 טריליון ש"ח ,נכון לאפריל 2024.
• אי השוויון בעולם עדיין בולט. ב-2024, כ-10% מהאנשים מחזיקים בכ-85% מהעושר העולמי.
• האינפלציה פגעה ועודנה פוגעת בצמיחה הריאלית והעושר העולמי הריאלי גדל פחות מהנומינלי לאורך השנים.

 

כיצד נראה העושר העולמי בשנת 2023?

העושר העולמי הלך ועלה לאורך השנים ומשנת 2000 היו בסה"כ 4 שנים בהן העושר העולמי הכולל התכווץ במונחים דולריים - במהלך השפל הפיננסי הקשור לבועת הדוטקום של השנים 2000 ו-2001, במשבר הסאב פריים בשנת 2008, בשנת 2015 ובשנת 2022 עם פרוץ מלחמת רוסיה ואוקראינה ומשבר האנרגיה.

שנת 2022 הייתה שנה קשה ברמה העולמית, לאור פלישת רוסיה לאוקראינה, משבר האנרגיה, עליות הריבית העולמיות ובגלל הנגזרים של כל אלו. כמו כן, היא התאפיינה בצלילה של כ-3% בעושר העולמי הכולל. אך בשנת 2023 חלה תפנית. אם נביט על שנת 2023 נראה כי למרות שהיא התאפיינה במתיחות גיאופוליטית (ובפריצתה של מלחמה בין ישראל לשלוחות של איראן), בלחצים אינפלציוניים ובהתאוששות כלכלית לא אחידה ממגיפת הקורונה, העושר העולמי הכולל צמח ב-4.2% במונחים דולריים - ויותר מקיזז את הירידה של 2022. בעוד שהירידה העולמית בעושר בשנת 2022 נגרמה בעיקר מהתחזקות הדולר האמריקאי מול מטבעות אחרים (יתרות מט"ח שוות פחות במונחים דולריים כשהדולר מתחזק), ב-2023 העושר חזר אל מעל לרמות של 2021, גם כאשר נמדד במטבעות מקומיים. העושר העולמי הכולל הגיע לשיא של כל הזמנים – סכום של כ-500 טריליון דולר, המשקף צמיחה של כ-6% ביחס לשנה הקודמת. צמיחה זו נבעה בעיקר מביצועים חזקים בסקטור העסקי ובשוקי ההון, לצד תרומות משמעותיות לכלכלה העולמית מחידושים טכנולוגיים ומנכסים דיגיטליים. ההתאוששות הגיעה בעיקר מ-EMEA, שם העושר הכולל צמח בכ-4.8%. העושר ב-APAC צמח בכ-4.4% ובאמריקה בכ-3.5%. יש לציין שגם בישראל, למרות הרפורמה  המשפטית, עליית הריבית והמלחמה שפרצה לקראת סוף 2023, המדדים הראו תשואות חיוביות ותרמו לצמיחה בעושר המקומי.

אם נתמקד באיזורי העולם השונים נראה כי פיזור העושר על פניהם מצביע על ניגודים עזים ועל מגמות שממשיכות ומגדילות את הפערים בין האיזורים השונים:

1. צפון אמריקה נותרה האזור העשיר ביותר ובו סך נכסים שהגיע לכ-150 טריליון דולר. ארה"ב, במיוחד, ראתה צמיחה חזקה בעושר. עם זאת, הפערים בין העשירונים התרחבו, כאשר המאיון העליון מחזיק ביותר מ-40% מהעושר הכולל של האזור. בארה"ב, העושר צמח באופן יחסית שווה בכל העשירונים ב-2023.
2. אירופה הגדילה את נכסיה לכ-120 טריליון דולר, מחוזקת על ידי התאוששות כלכלית ואמצעי תמריצים פיסקאליים. גרמניה, בריטניה וצרפת הובילו את הצמיחה, אם כי עליית האינפלציה הציבה אתגרים לצבירת עושר מתמשכת.
3. APAC הגיעה לצבירת נכסים בהיקף של כ-130 טריליון דולר. סין והודו תרמו לכך מאוד, עם מעמד הביניים המתרחב והצמיחה הכלכלית המהירה שלהן. עם זאת, שינויים רגולטוריים ותנודתיות השוק הציגו מכשולים לא מעטים בדרך. APAC הוא האיזור הצומח ביותר מבחינת רמות העושר והצמיחה שלו מלווה בעלייה ברמות החוב.
4. אמריקה הלטינית ואפריקה חוו צמיחה צנועה בעושר, עם שווי נכסי כולל של כ-50 טריליון דולר יחד. חוסר יציבות כלכלית ואתגרים פוליטיים פגעו בצמיחה, אך למרות זאת יש לציין כי חלו מובלעות של צמיחה מהירה במרכזים עירוניים ובאזורים עתירי משאבים.

 

• חשוב לציין שהעושר העולמי לא צמח באופן שווה עבור כל הרמות הסוציואקונומיות בחברה. הפער בין האנשים המאוד עשירים ליתר האוכלוסייה המשיך להתרחב באיזורים רבים. בשנת 2024, 10% העשירים ביותר בעולם החזיקו בכ-85% מהעושר העולמי. נציין בהקשר זה, שבישראל הפערים דווקא הצטמצמו.
• מ-2008 האינפלציה פגעה בצמיחה הריאלית והעושר העולמי הריאלי גדל למעשה בכ-0.5% פחות מהעושר הנומינלי – כלומר, עליית המחירים גורמת לכך שמבחינה ריאלית העושר גדל פחות ממה שמציגים הנתונים הנומינליים. יחד עם זאת, העובדה שהאינפלציה ב-2023 הייתה נמוכה משמעותית ביחס ל-2022, בשילוב עם העובדה שהצמיחה הנומינלית בעושר עלתה על צמיחת האינפלציה, ובשילוב עם ביצועי הדולר האמריקאי מול מטבעות אחרים, הביאה לכך שבשנה האחרונה הצמיחה הריאלית עלתה על זו הנומינלית. לכן, ההתאוששות בשנה שעברה בצמיחת העושר העולמי אפילו הכפילה עצמה במונחים ריאליים ואם מתאימים אותה לאינפלציה היא מגיעה כמעט לכ-8.4%.
• הצמיחה הכללית בעושר למבוגר אמנם נאה אך היא מגלמת בתוכה גם ירידה משמעותית בעושר למבוגר, שחלה במדינות מסויימות. בשנת 2023 נראתה בקפריסין ירידה של יותר מ-30% בצמיחה בעושר למבוגר ביחס ל-2022 וכן ירידות של קרוב ל-20% ושל למעלה מ-17% בצמיחה בעושר למבוגר במקסיקו ובקזחסטן, בהתאמה, ביחס ל-2022. במערב אירופה המפותחת, חלה התכווצות בצמיחה בעושר למבוגר של כ-6% בעושר למבוגר השוויצרי, ושל כ-4% למבוגר האיטלקי ביחס ל-2022.
• עלייה בולטת בצמיחה בעושר למבוגר נרשמה בטורקיה שבלטה מאוד עם גידול של 157% (במונחי לירה טורקית) בשנת 2023 ביחס ל-2022 (אך במונחים דולריים היא הציגה גידול של כ-63%), אחריה גדלו בצמיחה קטאר ורוסיה עם כ-20% לכל אחת ואחריהן דרום אפריקה עם 16% וישראל (!!) שרשמה גידול בצמיחה של 14% בעושר למבוגר בשנה בה פרצה מלחמה ברבעון הרביעי, דבר שכמובן הייתה לו השפעה שלילית (ועדיין – הרבה מעל לממוצע העולמי). בארה"ב נרשמה צמיחה של כ-2.5%. במערב אירופה נתוני הצמיחה בעושר למבוגר היו סולידיים, כאשר המובילה היא בריטניה עם כמעט 10% ואחריה דנמרק עם 6% צמיחה.
• לפי נתוני בנק ישראל^[3], תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עומד על 5.669 טריליון ש"ח . נכון לאפריל 2024, מדובר על עלייה של 9.17% ביחס לנתון זה 12 חודשים קודם לכן (5.193 טריליון ש"ח  נכון למאי 2023), ועל עלייה של 45.67% ביחס לנתון זה 5 שנים קודם לכן (3.89 טריליון ש"ח ). אנו רואים כי למרות האירועים הקשים שפקדו את העולם ואת ישראל בשנים האחרונות, העושר הפיננסי בישראל במגמת עלייה מרשימה, הרבה יותר מהר מברוב מדינות העולם, גם אם מתחשבים בקצב הגידול הדמוגרפי.
• גם נתוני ההכנסות בישראל מרשימים. הכנסות העשירון העליון בישראל, בדולרים, בממוצע לאדם, הינו גבוה מהכנסות העשירון המקביל ב-OECD. לגבי העשירון התחתון בישראל, אפשר לומר שהכנסתו עלתה והוא כבר יגיע בקרוב להכנסתו הממוצעת של העשירון המקביל ב-OECD.
• נתוני העושר הטובים של ישראל משפיעים גם על היקפי הכספים המנוהלים ע"י הגופים המוסדיים בישראל, שממשיכים לעלות, וזאת בהתחשב ביציאות כספים לא מבוטלות שחלו מאז תחילת הרפורמה  המשפטית. נכון למאי 2024, ניהלו הגופים המוסדיים הישראליים סכום עצום של 3.137 טריליון ₪^[4]. חלק מההסבר לגידול שחל בצבירה הישראלית הוא שרבים מהישראלים אוהבים סיכון ומוכנים להשקיע ברכיבי מניות גבוהים יחסית, אשר גם הניבו בשנים האחרונות תשואות נאות יותר מהמסלולים הסולידיים. בנוסף, הסטת חלק גדול יותר מתיק ההשקעות הישראלי לחו"ל, תרמה גם היא לגידול בהיקף המנוהל.
• בישראל העושר למבוגר הגבוה ביותר במזרח התיכון, והיא גם עוברת את קטאר.
• הדמוגרפיה ללא ספק הינה בעלת תפקיד ראשי בצמיחת העושר. מדינות בהן קיימת התכווצות דמוגרפית נוטות להפחית את רמת הפעילות הכלכלית. אכן, ברמה הכללתית, אנו רואים ירידה בקצב צמיחת העושר עם השנים במדינות בהן יש התכווצות דמוגרפית.
• אם נביט על שוקי המניות ב-2023 נראה כי בסה"כ הייתה זו שנה טובה עבור רוב המדדים העולמיים. אין זה מפתיע שבשנה כזו העושר המצרפי גדל, אך ברור כי הצמיחה במרבית המדדים הייתה גדולה מהצמיחה בעושר הכללי בשנה זו. גורם משמעותי שהשפיע על הפער הוא סקטור הנדל"ן אשר סובל מעליית הריבית. אם נתמקד בסקטור זה, אז תחום המשרדים והתחום המסחרי סבלו, בנוסף להשפעת הריבית, עוד מהשלכות מגפת הקורונה, אשר הביאה לריבוי העבודה מהבית ולריבוי צריכה אונליין – שינויים מנטליים אשר צמצמו את הביקושים לשטחי מסחר ומשרדים. אמנם עושר פיננסי לא לוקח בחשבון נכסים לא סחירים כמו נדל"ן, אך עסקאות הנדל"ן שבוצעו השפיעו על העושר הפיננסי הכולל.

נציין בהקשר זה כי בשנה זו גם המדדים הישראליים הציגו תשואות חיוביות אך הראו ביצועי חסר ביחס לעולם ועדיין – הייתה בישראל צמיחה גבוהה בעושר ביחס לצמיחה העולמית. חלק מזה נובע ממגזר ההייטק, אשר יש לו נתח נכבד בכלכלה הישראלית אך לא במדדים הישראליים.

• אמנם יש מדינות שמציגות צמיחה בעושר הכללי למבוגר אך חשוב לציין שמדובר בממוצע ואין זה אומר שחלה צמיחה בכל העשירונים באותן מדינות וכי קיים הבדל גדול בין העושר החציוני למבוגר לבין העושר הממוצע למבוגר. יש שינוי בחלוקת העושר בתוך האוכלוסייה.

סין הציגה מאז משבר הסאבפריים צמיחה ממוצעת בעושר למבוגר של למעלה מ-365% ואילו בנתון החציוני היא מציגה נתון מרשים מאוד אך נמוך בהרבה – כ-245%. בסינגפור הנתון הממוצע מציג צמיחה של 116% בתקופה זו וצמיחה חציונית שלילית של כ-(2%-). גם באיטליה ובספרד הנתונים הממוצעים גבוהים מהחציוניים והדבר מצביע על גידול באי השוויון בין העשירונים המובילים לעשירונים החלשים. במדינות אחרות, נצפתה עלייה בנתון החציוני אשר הייתה גבוהה מהנתון הממוצע וביניהן שוויץ, גרמניה וגם ישראל. במדינות אלו המשמעות היא שפערי אי השוויון הצטמצמו. בארה"ב ובבריטניה, הנתון החציוני והנתון הממוצע הראו צמיחה כמעט זהה, מה שאומר שאי השוויון במדינות אלו נותר יחסית יציב מאז 2008.

כאמור, בדומה לגרמניה ושוויץ, ישראל הראתה מגמה של צמיחה גבוהה יותר בעושר החציוני למבוגר מאשר בעושר הממוצע למבוגר. אם נתמקד בעושר הישראלי - בעוד שהעושר הממוצע למבוגר גדל בין השנים 2008-2023 בכמעט 142%, העושר החציוני בישראל גדל בתקופה זו בכ-220%. העושר הממוצע למבוגר הישראלי הינו גבוה ביחס לעולם וישראל נמצאת במקום ה-18 עם עושר ממוצע למבוגר של 260,567$. העושר החציוני למבוגר בישראל הינו סביב 93,000$ וישראל לא מובילה בין מדינות העולם בסכום זה. בשווקים בהם הצמיחה החציונית גבוהה מהצמיחה הממוצעת, המשמעות היא שמבוגרים שהגיעו מעשירונים נמוכים יותר ראו צמיחה בעושר שלהם באופן שהינו גבוה מזה של מבוגרים בעשירונים עליונים. כלומר במונחים נזילים, אי השוויון בישראל ירד. ואכן, אם מודדים את אי השוויון הישראלי לפי מדד ג'יני, בין השנים 2008 ל-2023 חלה בישראל ירידה של 12.2% באי השוויון ועברה מניקוד של 72 לניקוד של 64 במדד.

• בעשור האחרון ניתן לראות כי בחלק מהמדינות העושר למבוגר הוכפל עבור אנשים מסוימים, שולש ואפילו רובע. זאת יחד עם העלייה הכללית באי השוויון. יש לציין כי עבור כולם רמת החיים טובה יותר מבעבר. למעשה, רמת החיים של רבים מאזרחי העולם הינה גבוהה יותר מזו של מעמד המלוכה במדינות מסויימות בעבר.
• מאחר שההגדרה למיליונר הוא מי שיש לו מיליון דולר במזומן – בארה"ב קיים המספר הגבוה ביותר של מיליונרים, כמעט 22 מיליון איש (38% מהמיליונרים). סין נמצאת במקום השני עם קצת יותר משישה מיליון (10% מהמיליונרים), בערך כפול מהמקום השלישי, בריטניה.
• מאחר שההגדרה למיליארדר הוא מי שיש לו מיליארד דולר במזומן – רוב העושר בעולם מוחזק, בסופו של דבר, ע"י קומץ של כמה אלפי מיליארדרים בודדים. פסגת העושר מצויה בידי 14 אנשים בודדים, אשר לכל אחד מהם למעלה מ-100 מיליארד דולר והם מחזיקים יחד קרוב ל-2 טריליון דולר. אחריהם, בקבוצה השניה, 12 אנשים בודדים, אשר לכל אחד מהם בין 50-100 מיליארד דולר והם מחזיקים יחד כ-900 מיליארד דולר. אחריהם, בקבוצה השלישית, כ-2,600 איש, אשר לכל אחד מהם בין 1-50 מיליארד דולר והם מחזיקים יחד כ-11 טריליון דולר. הקבוצה השלישית הינה קבוצה שחוותה גידול משמעותי בשנים האחרונות לאור ההנפקות הרבות שחלו, בעיקר בתעשיית ההייטק, ולאור הצמיחה בשווקים המתעוררים. עם זאת חשוב לומר שבשנת 2023 רוב המיליארדרים החדשים עשו זאת בעיקר באמצעות צמיחה עסקית אורגנית ולא מאירוע כמו הנפקה.

בקבוצה השלישית מצויים 42 ישראלים המחזיקים יחד כ-205 מיליארד דולר. המובילים ברשימה הם מרים אדלסון, אייל עופר ועידן עופר. ברשימה ניתן לראות מספר לא מבוטל של יזמי הייטק שהתעשרו, ביניהם מייסדי WIZ, Monday, צ'ק פוינט ועוד.

• שכבת האנשים שבבעלותם בין מיליון דולר למיליארד דולר מורכבת מכ-58 מיליון איש. השיעור הגבוה ביותר של מיליונרים (בדולרים) נמצא בלוקסמבורג, בה למעלה מ-16% מהמבוגרים הינם מיליונרים. אחריה שוויץ עם קצת מתחת ל-15%, הונג קונג ואוסטרליה עם כמעט 10%. ניו זילנד, ארה"ב והולנד מתקרבות ל-9%, וכך גם דנמרק. סינגפור אחריהן עם קצת יותר מ-6.5% מהאוכלוסיה. נכון לשנת 2023, בשכבה זו נמצאים 179,905 ישראלים והם צפויים לגדול למעל 226 אלף ישראלים עד ל-2028.

 

ירושות והעברת עושר

בדרך כלל נהוג להסתכל על התייקרות הנדל"ן למגורים ועל המחירים בתחום זה במונחי "משכורות". כלומר, כמה חודשים צריך לעבוד האדם הממוצע כדי לרכוש דירה ממוצעת. אך בישראל, שהופכת לאט לאט למדינה ותיקה יותר, ההסתכלות צריכה כבר להיות רחבה יותר ולקחת בחשבון הון משפחתי מועבר.

מספר נתונים על ירושות:

כ-83.5 טריליון דולר צפויים להחליף ידיים ב-20 עד 25 השנים הקרובות בעולם. בישראל, מדי שנה, עוברים בירושה נכסים ומזומן בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בממוצע. עם זאת, בהתחשב בכך שאנשים מעל גיל 75 מחזיקים בכ-20% מהעושר הכולל בעולם, וכי תוחלת החיים הממוצעת של בני ה-75 נעה בין 82-86 שנים ברוב העולם, נתח גדול מהנכסים הללו יעבור, ככל הנראה, בעשר השנים הקרובות. יש לציין כי לא כל העברות העושר הן בין דוריות. העושר, או לפחות חלקו, עובר בדרך כלל קודם כל, בין בני זוג.

חלק ניכר מהירושות מורכב מנכסים לא נזילים, אשר אינם נמנים במדד העושר הפיננסי אלא רק בעושר הכללי. ב-EMEA העושר הפיננסי מהווה כשליש מהירושות, ב-APAC כ-40% ובאמריקה כמעט 58% - זאת לפני הוצאות מיסוי ודמי ניהול. בישראל, ביחס לעולם, יותר נדל"ן מוחזק בבעלות פרטית ולכן גם כשמביטים על הירושות הישראליות, רכיב הנדל"ן בהם הינו גבוה ביחס לעולם.

ב-APAC חיים פי שלושה בני 75 מאשר באמריקה ופי 2 מב-EMEA. לכן, נראה כי APAC עשויה להוביל בכמות מקרי העברת העושר, אך עם זאת, היא לא צפויה להוביל במונחים כספיים, שכן מדובר באיזור עני ביחס לאיזורים אחרים.