רקע
- במהלך חודש מרץ 2023, התעוררו סימני שאלה רבים בקשר עם יציבות המערכת הפיננסית הגלובאלית, בעיקר על רקע החולשה שהפגין הסקטור הבנקאי בארה"ב, עם קריסתם של Silvergate Capital, Signature Bank ו – Silicon Valley Bank. "רעשי המשנה" לא איחרו להגיע, בעיקר באירופה, בה רשמו מניות הבנקים המובילים ירידות משמעותיות בשווי השוק שלהן. מעל כולם, בלט מוסד בנקאי ותיק, Credit Suisse, הבנק השוויצרי שהוקם באמצע המאה ה – 19, אשר קרס לחלוטין, ובהחלטת גורמים ממשלתיים וגופים רגולטוריים – נרכש על ידי המתחרה הגדול שלו –UBS .
- במסגרת הרכישה, יקבלו בעלי המניות ב – Credit Suisse, מניות UBS בשווי כולל של כ – 3.2 מיליארד דולר. בניגוד לבנקים האמריקאיים שהוזכרו לעיל, חשובים ככל שיהיו, ובעלי פוטנציאל לאפקט קריסה "מדבק" - Credit Suisse מוגדר על ידי גופי הפיקוח והאסדרה, הלכה למעשה, כבנק בעל חשיבות גלובאלית, כזה שקריסתו עלולה להעמיד בסיכון את יציבות המערכת הבנקאית העולמית בכללותה.
- במהלך משבר הסאב-פריים של 2008, חילצו הבנק המרכזי והרגולטור הבנקאי בשוויץ את UBS, שעמד לקרוס, באמצעות שימוש בכספי משלם המיסים – Bailout. בזמנו, נשמעו טענות רבות כי זו "הדרך היחידה" וכי אין לאפשר רכישה או מיזוג של UBS – וזאת, כדי לשמור על פעילותם העצמאית של שני בנקים גדולים במדינה, לפחות. הפעם, נקטו הגורמים הרלוונטיים בשוויץ גישה שונה, כאשר החליטו במהירות (יש שיאמרו, כפו), על רכישתו של Credit Suisse על ידי UBS – במה שזכה לכינוי "Shotgun Marriage". כדי להפיג את החששות של UBS, אשר קיבלו ביטוי בעיקר במחיר ההתחלתי הנמוך שהציע תמורת רכישת Credit Suisse, כ – 1 מיליארד דולר בלבד, ממשלת שוויץ העניקה ערבות, בסכום של כ– 10 מיליארד דולר, לישות הממוזגת, להבטחת הפסדים, ככל שיתהוו, בגין מיזוגם של נכסי השקעה מסוימים, שמקורם במאזנה של Credit Suisse.
- ייתכן שהחילוץ הממשלתי לו היה זקוק UBS בשנת 2008, כדי להמשיך בפעילותו העסקית, היה לגורם שהפך אותו לבנק השמרני וה"משעמם" יותר – לפחות בהשוואה למתחרה שלו, Credit Suisse, שנתפס כנועז יותר וככזה המבקש להשיא תשואות גבוהות יותר. ככל הנראה, מדיניות זו לא הביאה לקריסתו, עד כה, בעיקר מכיוון שנישאה על אדי הדלק של סביבה אינפלציונית נמוכה, שיעורי ריבית נמוכים ומדיניות מוניטארית מרחיבה, במהלך 15 השנים האחרונות. התהפכות המגמות המאקרו-כלכליות בתחילת שנת 2022, סימנה, ככל הנראה, את סופו הקרב.
- מהצעדים המהירים והנחרצים שנקטו הגופים הרלוונטיים בשוויץ, ניתן להעריך כי, בעיניהם לפחות, הסכנה הייתה אמיתית, והשלכותיה, ככל הנראה, עלולות היו להיות הרסניות, שכן הישות הממוזגת, תהפוך, בהגדרה, לבעלת משמעות רבה עוד יותר במערכת הבנקאות העולמית, ובמערכת השוויצרית בפרט, נוכח הפיכתה למונופול, דה-פקטו.
- הבנק השוויצרי, בניגוד ל- Silicon Valley Bank מתאפיין בפעילות עסקית מגוונת, אשר אינה מסתכמת בפעילות בנקאית קלאסית, המבוססת על קבלת פיקדונות מהציבור ומתן אשראי קמעונאי ועסקי.
מלבד הבנקאות המסורתית, עוסק הבנק, דרך חטיבותיו השונות, גם בפעילות של בנקאות השקעות (Investment Banking), ניהול עושר (Wealth Management) וניהול נכסים (Asset Management).
כרוניקה של "מוות" ידוע מראש?
- תהא זו הנחה מקלה להניח, כי קריסת הבנק השוויצרי, מקורה בחוסר הוודאות המאקרו-כלכלי, המלווה אותנו מאז החלו העלאות הריבית והצמצום המוניטרי, מהלכי "תגובת הנגד" להרמת ראשה של האינפלציה, שהובלו על ידי הבנק הפדרלי בארה"ב. ללא ספק, התערערות היציבות במערכת הבנקאית האמריקאית וגלי ההדף שהגיעו ליבשת האירופית, נמנים על הסיבות לקריסתו – אך ניכר כי יהא זה יותר נכון להתייחס אליהן כ"מסמר האחרון" בארונו של Credit Suisse – שסיפורו עונה להגדרה של "כרוניקה של מוות ידוע מראש", תוך כדי שהוא מניב למשקיעיו תשואה שלילית של למעלה מ – 95%, מאז ראשיתו של העשור הקודם.
- ניתן לטעון, כי הדוחות הכספיים של תאגידים בנקאיים גדולים, מורכבים להבנה, בטח בהשוואה לחברות ציבוריות מדווחות אחרות. כמו כן, יישום של מדיניות חשבונאית ואומדנים מסוגים שונים, עלולים להקשות גם הם על קורא הדוחות להעריך את מצבם הפיננסי. לאור האמור, כאשר מתווסף לקשיים אלו, דיווח אודות "חולשות מהותיות" (Material Weaknesses) שזיהתה הנהלת הבנק, בעת הערכתה את אפקטיביות הבקרות הפנימיות המיושמות – ניכר כי נשמטת הקרקע מתחת יכולתו של המשקיע / האנליסט הסביר, להעריך ולנתח, בצורה איכותית ומהימנה, את מצבו הפיננסי של הבנק. בעקבות זיהוי חולשות מהותיות אלו ובעקבות סוגיות "הדורשות הבהרה", אליהן נדרש הבנק מרשות ניירות-ערך האמריקאית, דחה Credit Suisse את מועד פרסום דוחותיו הכספיים לשנת 2022, סממן שמעיד, לרוב, על התפתחויות שליליות ומטרידות.
- כשבועיים לפני קריסתו הסופית של Credit Suisse, ביום 5 במרץ 2023,Harris Associates , גוף ההשקעות שהיה לבעל המניות הגדול ביותר בבנק, למשך פרקי זמן ארוכים, בתקופה של כ- 20 שנה, מכר את מלוא אחזקותיו. זאת, לאחר שהקטין את אחזקותיו בהון המניות, משיעור של כ – 10% ל- 5%, במהלך שנת 2022, על רקע ביצועי החסר שהפגין הבנק, בהשוואה למתחריו, בתקופה בה המערכת הבנקאית דווקא נהנתה מעלייה במרווחי הריבית, שהיתרגמה, באופן ישיר, לגידול משמעותי ברווחיות שהציגו מרבית הבנקים. ההפסדים שהניב Credit Suisse למשקיעיו, לצד התגברות קצב משיכת הפיקדונות של לקוחותיו, בעיקר בסגמנט ה- Wealth Management, אשר הגיע לשיאו במהלך הרבעון ה – 4 של 2022, והסתכם לסכום חסר תקדים של כ – 118 מיליארד דולר, הביאו את ענקית ההשקעות לחסל את אחזקותיה בבנק באופן מוחלט, לאחר שנפוצו שמועות, בעיקר ברשתות החברתיות, כי הוא מצוי על סף פשיטת רגל.
- במהלך שנת 2022, ובעיקר במחצית השנייה של השנה, סוכנויות הדירוג הבין-לאומיות הגדולות (S&P ו – Moody's) הורידו את דירוג האשראי של הבנק מספר פעמים, הן בקשר עם קבוצות אשראי ספציפיות והן ברמת הבנק כולו, כמנפיק. להורדות הדירוג האחרונות התלוותה גם תחזית שלילית (Negative Outlook) אשר היתרגמה, כפי שמסביר הבנק בדוחותיו הכספיים לשנת 2022, לגידול נוסף בעלויות המימון שלו, למוגבלות ביכולת שלו "למחזר" חוב קצר-טווח, ולפגיעה, עקיפה, אך מהותית, במקורות המימון הזמינים לו בשוק ההון. ייתכן כי הפעם, סוכנויות הדירוג, שלא פעם זוכות לביקורת על תגובתן המאוחרת לכאורה, להתפתחויות כלכליות-פיננסיות בקרב החברות אותן הן מסקרות, זיהו במועד "סביר" את העובדה ש- Credit Suisse צועד אל קריסתו.
- הבנק השוויצרי הוותיק סבל משערוריות רבות, שליוו אותו במהלך העשור האחרון לפעילותו, ושהגיעו לשיאן במהלך 3 השנים האחרונות. ניכר כי מה שלעיתים היווה, כביכול, את אחת הסיבות לפופולאריות של הבנקאות השוויצרית - היכולת של נציגי הבנקים "לא לשאול שאלות קשות", או לפחות להתעלם מחלק מהתשובות שמתקבלות, הפך ב- Credit Suisse לנורמה של ממש, המאופיינת במדיניות ציות (Compliance) וניהול סיכונים בעייתית, בלשון המעטה, שנטמעה בשלד הארגון. לראיה, חילופי נושאי משרה בכירים, במגוון תפקידים, לאורך העשור האחרון – לא הבשילו לכדי שינוי משמעותי באופן התנהלותו של הבנק.
כפי שצוין לעיל, קריסתו של הבנק הינה תוצאה של כרוניקה ארוכה ומתמשכת, שהגיעה לשיאה לאחרונה, אך היא אינה, כלל וכלל – תוצאה של אירוע נקודתי. יתמכו באמירה זו, דברי הפתיחה לדוחות הכספיים מטעמם של יושב ראש הדירקטוריון ומנכ"ל הבנק, בהם בחרו השניים להדגיש את נושא השינוי התרבותי שהבנק עובר, תוך ציון העיסוק בנושאי חשיפה לסיכונים וממשל תאגידי תקין, והפתיחות אליה הם מעודדים, אשר מקווים כי "תזמין" עובדים להשמיע קולם, כאשר הם מבחינים בהתנהלות שאינה תקינה.
- בשנת 2019 התפתח חוסר הסכמה בין מנכ"ל הבנק, לאחד הכפופים לו, דבר שאולי אינו שכיח ביותר, אך בהחלט יכול לקרות, לכדי סאגה של ממש, שנסתיימה במעקבים חשאיים ועימותים תקשורתיים, תופעות שפחות הולמות את המנטליות "והסגנון" השוויצרי. לנושא זה אולי לא הייתה השפעה ישירה על הביצועים הפיננסיים של הבנק ו/או על רמות הסיכון הגלומות בו, אך הוא בהחלט יכול ללמד על הלך הרוח ששרר בארגון, כזה שצפוי, לכל הפחות, להקשות על היכולת להשיא תשואה נאה עבור בעלי המניות ולהוות אי של יציבות עבור לקוחותיו.
Greensill Capital
- בניגוד למערכת היחסים הקלוקלת בין מנכ"ל הבנק לשעבר, ולכפוף לו, פרשיית Greensill Capital הייתה שערורייה בעלת מאפיינים שאינם רכילותיים, ובהחלט כזו שהשפיעה באופן ישיר על פעילתו העסקית של הבנק, ואולי אף חשוב מכך, כזו שהשפיעה בצורה ניכרת על המוניטין שלו בקרב לקוחותיו.
Greensill, חברת פיננסים בריטית, שהוקמה בשנת 2011, עסקה, בעיקר, במתן פתרונות אשראי, מבוססי עסקאות Factoring ו – Reverse Factoring, ללקוחות פרטיים ולחברות עסקיות, ברחבי העולם. מלבד עסקאות Factoring, שניתן להתווכח על מידת הסיכון הגלומה בהן וכדאיותן הכלכלית, אך הן בהחלט פרקטיקות מקובלות ומוכרות בעולם המימון העסקי, פעלה Greensill גם במתן אשראי לחברות, בגין חשבונות "לקוחות עתידיים", כלומר במצבים בהם החברה העסקית טרם ביצעה עסקאות מכירה בפועל, כשהכל מבוסס על ציפיות ותחזיות, בלבד.
כדי לממן את השימושים שתוארו לעיל, הנפיקה Greensill, לקרנות השקעה שנוהלו על ידי גופים מוסדיים ובנקאיים, מכשירי חוב (Notes). מכשיר החוב המונפק היה מגובה ב"זכותה" של Greensill לקבל בחזרה כספים מעסקאות המימון שביצעה עבור לקוחותיה.
- בתחילת חודש מרץ 2021, השהה Credit Suisse את האפשרות של לקוחותיו, שהשקיעו במכשירי החוב של Greensill, באמצעות קרנות השקעה, כ- 10 מיליארד דולר, לפדות את השקעתם, עצר את ההרשמה של לקוחות חדשים לקרנות, והחל לפעול "להנזלתן". זאת, על רקע הודעה של אחד מהגופים המבטחים של Greensill, על כך שהוא מפסיק לספק כיסוי ביטוחי לפעילויות המימון שמבצעת החברה, ולאור חששות שעלו בקשר עם הערכות השווי של חלק מהנכסים של Greensill, בדגש על חשיפה גדולה לתאגיד הענק, GFG Alliance, שפעל בעיקר בתחומי הפלדה והכרייה.
- שבוע לאחר מכן, ב 8 במרץ 2021, הגישה Greensill בקשה לבית המשפט באנגליה, להקפאת הליכים והגנה מפני נושים, לאחר שלא עמדה בפירעון תשלום הלוואה ל Credit Suisse, בסך של כ – 140 מיליון דולר, ולאחר שנאלצה להכיר בהפסדי אשראי בגין אירועי כשל (Defaults) שנבעו מפעילות מימון שביצעה עבור GFG Alliance, שהייתה כאמור, אחד מלקוחותיה הגדולים.
- מספר לא מבוטל מלקוחות Credit Suisse, העונים להגדרה של לקוחות כשירים, אשר נמנים על שירותי חטיבת ה - Wealth Management, השקיעו סכומים משמעותיים, בהמלצת יועצי הבנק, בקרנות השקעה שונות, שסיפקו את מקורות המימון של Greensill Capital.
לקוחות הבנק הרגישו מרומים, בעיקר נוכח ההסברים המשכנעים ששמעו מנציגי Credit Suisse על כדאיות ההשקעה בקרנות, תוך הצגה של מה שהתברר, בדיעבד, כמצג שווא, המתאר את ההשקעות כבעלות סיכון נמוך. כאמור, לא מעט מהלקוחות שספגו הפסדים בסאגה האמורה, היו בעלי הון רב, אך אולי חשוב מכך, מרביתם גם היו אנשים עסקים בעלי השפעה רבה, מה שהביא לכך שמוניטין הבנק והאמון בו, אבני היסוד במערכות בנקאיות בכלל ובזו השוויצרית, בפרט, נפגעו פגיעה קשה.
- בדוח של הרשות השוויצרית לפיקוח על השוק הפיננסי, FINMA, נמצא כי הבנק השוויצרי הפר בצורה חמורה את חובת הפיקוח שלו לזיהוי, הגבלה וניטור סיכונים בקשר עם מערכת היחסים העסקית שהתפתחה עם Greensill והעומד בראשה, לאורך מספר שנים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, לקוחות הבנק, שהשקיעו ב Greensill דרך הקרנות השונות, קיבלו בחזרה כ – 7 מיליארד דולר, בלבד (Recovery Rate של כ – 70%), כשטרם ברור מה יעלה בגורלם של כ – 3 מיליארד דולר נוספים.
Capital Archegos
- המשבר הבא לא איחר לבוא, כאשר Capital Archegos, שותפות מוגבלת שפעלה כ"פמילי אופיס" וניהלה עשרות מיליארדי דולרים, הגיעה ל- Default לאחר שלא עמדה ב- Margin Calls שהגיעו מחלק מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, עימם עבדה. הבעיה העיקרית של Archegos הייתה, ככל הנראה, רמת המינוף יוצאת הדופן שנקטה בקשר עם פוזיציות מסוימות וחשיפות גדולות במכשירים נגזרים ועסקאות החלף, שהביאו אותה לכשל, כאשר הפוזיציות נכנסו לטריטוריות שליליות. Credit Suisse לא היה היחיד שנפגע, לצידו גם UBS ו – Morgan Stanley רשמו הפסדים ניכרים, בהיקף של כ – 860 ו – 911 מיליון דולר, בהתאמה, אך הפסדי הבנק השוויצרי היו הגדולים ביותר, והסתכמו לכ – 5.5 מיליארד דולר, ההפסד הגדול ביותר בהיסטוריה של הבנק כתוצאה מחשיפה להשקעה מסוג שכזה.
- לאור המקרה, עלו שאלות קשות בקשר עם מבנה הבנק, שאכן אמור להיות סינרגטי ו"ליהנות" מקשרים בין חטיבותיו העסקיות השונות, אך ייתכן כי דווקא קשרים אלו היוו את הגורם הבעייתי, שהביא להפסדים האדירים שהוכרו בגין החשיפה ל- Archegos. שכן, חטיבת ההשקעות (Investment Banking) הייתה זו שאפשרה, או לכל הפחות, לא מנעה או עצרה בזמן, את רמת המינוף הגדולה אליה הגיע ה- Family Office, רמה שהביאה, בסופו של דבר, לנפילתו. מצד אחד, Archegos היוותה לקוח חשוב וגדול של הבנק, בעוד שמצד שני, לקוחות פרטיים של הבנק, ובעיקר בעלי הון ניכר, השקיעו כספים רבים "בעידוד" נציגי חטיבת הWealth Management . האם המינוף והפוזיציות הגדולות להן הייתה חשופה Archegos שירתה את שני הצדדים, או שמא קיים ניגוד עניינים מובנה? נדמה שניכר, לפחות בדיעבד, שכאשר הדברים משתבשים, כי לא בכדי קיימים מנגנונים מוסדרים, או לכל הפחות, צריכים להיות קיימים, לטובת שמירה על האינטרסים השונים של לקוחות הבנק.
- הנהלת הבנק הובילה תהליך הפקת לקחים מורחב, במסגרתו שכרה שירותים של יועצים חיצוניים, שתוצר עבודתם היה דוח עצמאי, שמצא, בין היתר, כי חטיבת הבנקאות להשקעות כשלה באחריותה לניהול סיכונים באופן נאות. תיקון ליקוי משמעותי זה, צפוי לדרוש משאבים רבים וזמן ניכר, ועלול להביא לאי עמידה בחובות ציות ודרישות חוק ורגולציה, לחשיפה לתביעות, קנסות וכו'. יתר על כן, כפי שציין הדוח העצמאי וכפי שקרה בסופו של דבר, הלכה למעשה, אחת ההשלכות החמורות, הינה בדמות הפגיעה במוניטין הבנק. שכן, כאשר לקוחות קיימים ו/או פוטנציאליים מוצאים כי אופן ניהול הסיכונים הינו קלוקל, הרי שתגובתם המתבקשת הינה, העברת כספיהם והשקעותיהם למוסדות אחרים.
אירועים נוספים
- מלבד שתי הפרשיות החמורות והמשמעותיות שתוארו לעיל, במהלך שנת 2022 נמצא הבנק אשם בהתעלמות מסימנים לכך שמקור הכספים של אחד מלקוחותיו הגדולים, הינו בפעילות פלילית חמורה, שבמרכזה רשת להברחת סמים מסוג קוקאין. הדבר, כמובן, עורר חששות ושאלות, פעם נוספת, בנוגע לאיכות ויסודיות תהליכים פרוצדוראליים, הקשורים לציות, ניהול סיכונים, ובמקרה זה גם לתהליכי הכרת לקוח (Know Your Client). כתגובת שרשרת ממש, התווספו אזכורים שליליים נוספים, הקושרים חלק מלקוחות הבנק, לכאורה, לרשתות בין-לאומיות של סחר בבני אדם ושלל תופעות פליליות חמורות אחרות.
- בנוסף, נטען כי Credit Suisse, שניהל עשרות מיליארדי דולרים עבור לקוחות רוסיים, טרם פלישת רוסיה לאוקראינה בתחילת השנה שעברה, סייע לאוליגרכים רוסיים, להתחמק מסנקציות כלכליות שהוטלו על ידי ארה"ב. עוד נטען, כי כדי לנסות ו"להיפטר" מהסיכונים הגלומים בהלוואות שהעמיד הבנק לאוליגרכים רוסיים, לטובת רכישת מטוסים פרטיים ויאכטות, שרמת הסיכון בהן עלתה דרמטית נוכח הסיכוי שיחולטו, ואשר מצויות על מאזנו, ניסה הבנק השוויצרי "לאגח" יחדיו מספר הלוואות ולמכור אותן, כמקשה אחת, לצדדים שלישיים, בעיקר קרנות גידור. הסאגה רק הלכה והסתבכה, כאשר נטען כי הבנק פעל למחיקת תיעוד פרטי עסקאות האיגוח, מה שהתפרש על ידי הרגולטורים בארה"ב ובשוויץ, כניסיון להסתיר ו"לטייח" את הקשרים העסקיים עם אוליגרכים רוסיים, אשר אמורים להיות תחת סנקציות כלכליות חמורות.
הפעולות שניסה לנקוט הבנק לשיפור מצבו - כוסות רוח למת?
תוכנית אסטרטגית רב – שנתית
- במסגרת תוכנית אסטרטגית תלת-שנתית חדשה, שהוכרזה באוקטובר 2022 על ידי הדירקטוריון של Credit Suisse, תכנן הבנק לערוך שינוי משמעותי בחטיבת ה- Investment Banking, בעיקר בדמות צמצום היקפי פעילותה והתמקדות בפעילויות הליבה שלה. זאת, במקביל לצעדים נוספים, כמו הקטנת בסיס העלויות וחיזוק המאזן על ידי מכירת נכסים וגיוס הון.
לקראת סוף שנת 2022, נקט הבנק במספר פעולות כדי לחזק את מאזנו ולהקטין את רמת המינוף שלו, אשר עלתה לאורך זמן, בעיקר כתוצאה מקיטון ביתרת הנכסים, שמקורו ביציאת כספים מתמשכת של לקוחותיו. זאת, בין היתר, על ידי מכירה של חלק מנכסי ההשקעה שלו, בעיקר מקבוצת Securitized Product Group (SPG) לצדדים שלישיים, דוגמת פירמת ההשקעות הבין-לאומית, Apollo, ובאמצעות גיוסי הון, בהיקף של כ – 4 מיליארד פרנק שוויצרי, שבוצעו על ידי הנפקת מניות והנפקת זכויות, בחודשים נובמבר-דצמבר 2022. מטרת העל של מהלכים אלו הייתה שיפור יחס Common Equity Tier 1 (CET1).
- באמצע העשור הקודם, כלקח מהמשבר הפיננסי של שנת 2008, הגדירה וקבעה ועדת באזל של הבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים (Bank of International Settlements או (BIS, ארגון בין לאומי שמטרתו לתמוך בבנקים מרכזיים במטרתם ליישם מדיניות מוניטארית מוגדרת ולשמור על יציבות המערכת הפיננסית, תוך תפקוד כבנק בעצמו, עבור אותם בנקים מרכזיים, דרישות הון מינימאליות, "מרווחי בטחון" לתקופות אנטי-מחזוריות, אומדנים מבוססי רמות סיכון, יחסי נזילות וכו'. הסטנדרטים החדשים שנקבעו, יאפשרו לעקוב ולאתר בעיות וכשלים ביחסי הון-למאזן של גופים פיננסיים ובנקים אירופאיים.
- בהתאם, נקבעו מספר מדרגים לשכבות ההון השונות, כאשר הראשונה שבהן (ולרוב הגדולה והמשמעותית ביותר) הינה Tier 1 Capital – שכבה המשמשת את הבנק למימון פעילותו השוטפת, אשר מורכבת, בעיקרה, מהון המניות הרגילות שלו ומרווחיו הצבורים (כפי שמשתקפים ביתרת העודפים ויתרת הרווח הכולל האחר), ככל שקיימים, ומהון נוסף מסוג Tier 1 (Alternative Tier 1 או AT1).
- מטרת יחס ה CET1 הינה לקבוע רמת הון מסוימת, ביחס לנכסי הסיכון של הבנק, אשר תאפשר לו לספוג הפסדים, בין אם כבר הוכרו ומומש ובין אם לאו, כדי שתהא לו היכולת להתמודד עם השלכותיו של משבר פיננסי, ככל שיגיע, ובכך למנוע את קריסתו.
יחס ה CET1 מחושב על ידי חלוקת ה CET1 ב – Risk Weighted Assets (RWA).
ה- RWA מייצג אומדן לשווי נכסי הסיכון של הבנק, באמצעות התחשבות ושקלול מידת הסיכון הגלומה בהם. כך לדוגמה, אגרות חוב של ממשלת ארה"ב*, המהוות, ככל הנראה, את האומדן הטוב ביותר לנכס חסר סיכון, ישוקללו בחישוב ה- RWA באמצעות "משקולת" בשיעור 0%. כלומר, דה-פקטו, הן אינן נחשבות כאחד מנכסי הסיכון במאזן הבנק, על אף שהן מהוות חלק מנכסי ההשקעה במאזנו. מנגד, ככל שנכס ההשקעה במאזן הבנק נושא סיכון אשראי גדול יותר ו/או "סובל" מבטוחה או שעבוד הנחותים באיכותם, כך יהיה "משקלו" גבוה יותר בשקלול נכסי הסיכון.
- בכל הקשור לחישוב ה- CET1, מנוטרלים מסעיפי ההון העצמי, הרכיבים הבלתי מוחשיים (לרוב, בעיקר, מוניטין), נכסי מיסים נדחים, נכסי מס בגין הפסדים להעברה, נכסי הטבה מוגדרת בגין הפרשות פנסיוניות לעובדים וכו'.
- באמצעות שיטת חישוב זו, במסגרתה מבוצעת אדפטציה ליחס הקלאסי של הון-למאזן, אמורה להשתקף, בצורה מדויקת יותר, "כרית ההון" שעומדת לרשותו של הבנק.
מבלי להיכנס לדקויות המדידה וכל ההתאמות הנדרשות לפי כללי באזל 3, ניתן להבין, על בסיס הפירוט לעיל, כי רמת הסיכון של בנק, לו הון עצמי בסך 100 ש"ח, המבוסס על נכסי השקעה בגובה 1,000 ש"ח, הנובעים כולם מאגרות חוב של ממשלת ארה"ב, נמוכה משמעותית מרמת הסיכון של בנק דומה, לו הון עצמי בסך 100 ש"ח גם כן, אך כזה המבוסס על נכסי השקעה בגובה 1,000 ש"ח הנובעים כולם מאשראי שהוענק, כדוגמה, לרכישת נדל"ן, שאינו מגובה בבטוחה.
- יחס ה- CET1 המינימאלי, הנדרש במסגרת כללי באזל, נקבע על שיעור של 4.5%. אליו, מתווסף רכיב נוסף, בשיעור של 2.5%, המוגדר כ- Buffer שאמור לתמוך ביכולתם של בנקים לשמור על "כרית" הון עצמי גבוהה יותר ביחס לנכסי הסיכון, דבר שיאפשר להם להתמודד עם הפסדים בתקופות של משברים כלכליים ופיננסיים.
עבור בנקים שהוגדרו כבעלי חשיבות מכרעת ליציבות המערכת הבנקאית העולמית, Global Systematically Important Banks, מתווסף "מקדם בטחון" נוסף, ששיעורו נע בטווח של 2.5%-1%, כתלות במידת חשיבותם. במילים אחרות, בנקים שהוגדרו כקריטיים ברמה המערכתית-גלובאלית, נדרשים לשמור על יחס CET1 גבוה יותר, כדי להקטין את הסיכון לקריסתם. Credit Suisse, שהוגדר כבנק שכזה, נדרש לשמור על יחס CET1 בגובה 8.0%.
CET1 ratio = Minimal CET1 + Capital Conservation Buffer + Progressive Buffer = 4.5% + 2.5%+ 1% = 8%
- מעבר ליחסים הפיננסיים בהם נדרשים בנקים לעמוד, לפי הקריטריונים שנקבעו על ידי ה- BIS, הרגולטור השוויצרי דורש עמידה בתנאים מאתגרים אף יותר. בנקים שסווגו כבעלי חשיבות קריטית לתפקודה של המערכת הפיננסית הגלובאלית על ידו, וביניהם Credit Suisse, נדרשים לשמור על יחס CET1 גבוה יותר. במקרה הספציפי של Credit Suisse, מדובר על תוספת של כ – 1.3%, כך שיחס ה- CET1 הכולל, בו נדרש הבנק לעמוד, הינו כ- 9.3% מסך נכסי הסיכון.
- מעבר לעמידה בכללים הרגולטוריים שפורטו לעיל ושמירה על יחסי הון עצמי לנכסי סיכון ברמה מתאימה, במהלך שנת 2022, נתבקש Credit Suisse, על ידי הבנק המרכזי בשוויץ, להעלות את יחס ההון שלו, בקשר עם קבוצת נכסים ספציפית במאזנו, בשיעור של 2.5%. ככל הנראה, דרישת הבנק המרכזי הגיעה על רקע זיהוי חולשה פוטנציאלית ורמת "פגיעות" גבוהה בכל הקשור למשכנתאות שהעמיד הבנק לטובת רכישת נדל"ן, המובטחות, בין אם בעקיפין ובין אם במישרין, בנכסי נדל"ן המצויים בשווייץ.
AT1 – תזכורת לסיכון הקיים באגרות חוב מסוג "קוקו"
- הון נוסף מסוג Tier 1 הינו תולדה ישירה של המשבר הפיננסי של 2008. מטרת הרגולטורים וקובעי המדיניות, הייתה לנסות ולמצוא דרכים, באמצעותן ניתן יהיה להימנע מחילוץ עתידי שמקורו בכספי משלם המיסים. כדי לעשות כן, נדרשו הגורמים הרלוונטיים לחשוב על דרך יצירתית, ולמצוא מי מבעלי העניין יישא ב"עלות החילוץ". המסקנה הייתה כי יש ליצור מכשיר פיננסי שיעביר את הסיכון אל המשקיעים בשוק ההון.
- מדובר על אגרות חוב מסוג COCO (Contingent Convertible), אשר בהתקיימות תנאים מסוימים, יתרת הקרן שלהן מומרת להון מניות, או נמחקת לגמרי, בעיקר, על פי החלטת הרגולטור. המרת קרן אגרות החוב למניות או מחיקתה לחלוטין (אובדן ערך מוחלט עבור מחזיקי אגרות החוב), בעת מצוקה פיננסית, מחזקת את מאזן הבנק ומשפרת את יחסי הלימות ההון ואמורה לסייע במניעת חילוץ, שמקורו, כאמור, בכספי משלם המיסים.
- התנאים שהיוו "טריגר" למחיקת אגרות החוב מסוג AT1 של Credit Suisse, בהיקף של כ – 17.3 מיליארד דולר, הופיעו בצורה מפורטת בתשקיף שליווה את הנפקתן. כך למשל, קרן אגרות החוב שהנפיק הבנק עשויה להיות מומרת להון מניות, או להימחק לגמרי, במקרים בהם חלה ירידה בשיעור ה- CET1 מתחת לרף מסוים, או במקרים בהם מזהה הרגולטור, כי המרתו או מחיקתו של רכיב החוב, הינה הכרחית, כדי למנוע מהבנק להגיע למצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל. לאור האמור, לא בטוח שיש מקום לטענות הרבות שהושמעו בקשר עם "חוקיות" המהלך שהובל על ידי הרגולטור השוויצרי, לאור אי העמידה, כביכול, בסדר הנשייה המקובל, שהביא לכך שבעלי המניות נותרו עם ערך בגין אחזקותיהם במניות הבנק, בשעה שבעלי אגרות החוב (שבמרבית מצבי העולם "הסטנדרטיים" קודמים לבעלי ההון), נותרו בידיים ריקות.
- מנגד, גם אם התהליך תקין וחוקי, כדאי לזכור ששוקי ההון מבוססים על ציפיות ואמון, וכי מדובר על משחק "רב-פעמי". כלומר, גם אם אין מדובר על זכות חוזית, אלא על ציפיות "משתמעות" בלבד, ייתכן שהיה צורך למצוא מנגנון הולם יותר, שיסדיר תמורה כלשהי, גם אם חלקית, לבעלי אגרות החוב (לדוגמה, בדמות המרת אגרות החוב להון מניות, חלף מחיקתן כליל). לראיה, שוק אגרות החוב מסוג AT1 הגיב בירידה רוחבית, כאשר המשקיעים, ככל הנראה, תמחרו מחדש את הסיכון – בהבנתם כי באירוע "הנזלה" הם אינם קודמים בסדר הנשייה לבעלי המניות וכי השקעתם עלולה, במקרים מסוימים, להימחק לגמרי, טרם מחיקת ההון של בעלי המניות. בהתאם, הפיצוי, בדמות תשואה, שהם דורשים על השקעותיהם – עולה.
סיכום
- ניכר כי ההידרדרות המתמשכת במוניטין של Credit Suisse הובילה למפגש, בלתי נמנע כמעט, עם קץ פעילותו כבנק עצמאי. אובדן אמון הלקוחות והמשקיעים, שהתבטא במשיכות מאסיביות של כספי פיקדונות (כ-160 מיליארד פרנק שוויצרי, המהווים כ-41% מיתרת הפיקדונות ליום 31/12/21, נמשכו על ידי לקוחות הבנק במהלך שנת 2022) והשקעות וכן ירידה חסרת תקדים במחיר המניה לאורך השנים האחרונות, הובילו לעסקת הרכישה, שיש שיטענו, שנכפתה על ידי הממשלה, על ידי המתחרה הגדול UBS.
- האופן שבו פתרו הממשלה השוויצרית והגופים הרגולטוריים במדינה את המשבר הבנקאי מעלה שאלות רבות. מחד, בניגוד למשבר של 2008, בו UBS חולץ באמצעות Bailout של ממש, באמצעות כספי משלם המיסים, בחרו הגורמים הרלוונטיים להימנע מכך, ובמובן מסוים התגברו על בעיית ה- Moral Hazard, שעלולה לצוץ כאשר נושאי משרה בישות מניחים כי ביכולתם לשאת בסיכונים עודפים, תחת ההנחה שלמעשיהם השלכות מוגבלות, בשל "החילוץ" הצפוי במקרה של כשל.
- מנגד, גם הפתרון הנוכחי אינו חף מחסרונות. הרכישה האמורה יוצרת ישות בנקאית ענקית, שעל מאזנה יימצאו נכסים בהיקף של כ- 1.6 טריליון דולר (UBS גדול בערך פי 2 מ- Credit Suisse בהיקף נכסיו) ושתעסיק כ – 120,000 אלף עובדים ברחבי העולם. לישות הממוזגת תהא משמעות אדירה מבחינה מערכתית, הן ברמה הגלובאלית והן ברמה המקומית, שנדמה כי הופכת את ההגדרה Too Big to Fail ל"אנדרסטייטמנט".
- יש שיטענו, כי המשבר הבנקאי, שהגיע לשיאו, עד כה לפחות, עם קריסת Credit Suisse, יהא הקטליזטור לעצירה ואף להיפוך מגמה, בכל הקשור להעלאות הריבית שמובילים הבנקים המרכזיים. בהחלט ייתכן כי מדובר על אינדיקציה ראשונית להשפעת המדיניות המוניטארית, אך חשוב לזכור שהאינפלציה ברחבי העולם עדיין גבוהה, ועל אף שאכן חלה ירידה בקצבה, היא גדולה, במרבית המדינות המערביות המובילות, פי 2 לפחות, מיעדי האינפלציה הרשמיים של הבנקים המרכזיים. לאור האמור, על אף שיש הטוענים כי מדובר בסממן חיובי, ייתכן שהחלק המאתגר של המשבר הנוכחי עוד לפנינו – "מחנק" אשראי שינבע מרצונם של בנקים לחזק את מאזנם ולהגדיל את יתרות הנזילות שלהן, לצד פיקוח מוגבר של גופים רגולטוריים ו"תיאבון" מופחת לסיכון, שילווה ברמות מחירים גבוהות לכל הפחות, אף בשיעורי אינפלציה הגבוהים מיעדי הבנקים המרכזיים לתקופה ממושכת, עלולים להקשות על הצרכנים ולהביא להאטה משמעותית בכלכלה.
- בכל מקרה, בהחלט ניתן להיות מעודדים מהאסרטיביות בה נוקטות הממשלות, הבנקים המרכזיים והגופים הרלוונטיים במערכת הפיננסית, דבר שמעניק מידה מסוימת של ודאות ומגביר את תחושת האמון של הלקוחות והמשקיעים בימים מאתגרים אלו.
